• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
ארם נהריים כבר כתב רש"י שהיא מעבר לנהר פרת, והיא חרן שדרו בה תרח נחור בתואל ולבן.
אבל שאר ארצות ארם ארוכים ורחבים הם, ויש ארם צובא שציינתם, ארם רחוב, דרמשק, ועוד. בימי אחאב מובא שהיו שם ל"ב מלכים.
והנה, הא חזינן שדמשק עצמה קרובה אלינו הרבה יותר מנהר פרת, ולכן יתכן שחלק מסוריא אינה דוקא צפונית כ"כ מעבר לפרת, אלא שהיא יותר לצד מזרח ואינה נכללת בגבולות הארץ שבפרשת מסעי.
הכול נכון, רק כיבוש יחיד של דוד מדובר על ארם נהרים וצובה לא דרמשק, וארם רחוב הוא בגבול הארץ הוא רחוב לבוא חמת לכאו' המוזכר בפרשת שלח ויעלו ויתורו את הארץ ממדבר צין עד רחוב לבוא חמת גבול הדרום וגבול הצפון וכן במסעי ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צינה, ובצפון מהר ההר תתאו לבוא חמת.
זכור לי שראיתי בעבר בירושלמי שביקשו להתיר בארץ הדרום בימי רב אושעיא, כיוון שכבר גלו ממנה ישראל [בחורבן ביתר וטור מלכא], אך לא הספיקו לקבוע כן להלכה ונטרפה השעה, האם אתה מכיר?
גם לי זכור אבל אינו נוגע לענין שם היה נדון האם נחשב שחרב הישוב (כנראה לא חרב לגמרי) והנדון לגבי דרבנן, ואין שום מקום לדמות לישוב של היום שמונה מליונים וללא שעבוד מלכויות.
 
כאן אעתיק תחילה את גבולות הגליל מכל הנוסחאות:

בתוספתא: וריש מייא דגעתין וגעתין גרמא וכברתא וכזניתא וקצטריא דגלילא וקובעיא דראתון ומילתא דכור וכוריי רבתא ותפניא וסנפתא וסחרתא דיתר וממציא דגתא ומספד ומחרשת וגחלא דיפצאל ועולשתא ואולם רבתא ומגדל חרוב ונקבתא דעיון וכזישא ותיקרת וכרכא דבר סינגורא ותרנגלא עילייא דקיסרין.

בספרי: וריש מייא דגעתין וגעתין גרמא וכברתא וכזניתא וקצטריא דגלילא וקובעיא דראתון ומילתא דכור וכוריי רבתא ותפניא וסנפתא וסחרתא דיתר וממציא דגתא ומספד ומחרשת וגחלא דיפצאל ועולשתא ואולם רבתא ומגדל חרוב ונקבתא דעיון וכזישא ותיקרת וכרכא דבר סינגורא ותרנגלא עילייא דקיסרין.

בירושלמי: וקצירייא דגלילא וכברתה ובית זניתה וקובעיא ומילתא דכור ובירייא רבתא תפנית וספנתה מחרתה דייתיר וממציא דאבהתא וראש מי געתן וגעתן עצמה מי ספר ומרחשת ומגדול חרוב ואילים רבתא ונוקבתא דעיון ותיקרת ברכה רבא ובר סנגדא ותרנגולא עילאה דלמעלן מקיסרין.

בכתובת הפסיפס: וראש מי גיאתו וגיאתו עצמה וכבר[תה וב]ית זניתה וקסטרה דגלילה וקובעייה דאייתה וממצייה דירכתה ומלתה דכוריים וסחרתה דיתי[ר ונחל]ה דבצאל ובית עיט וברשתה ואולי רבתה וניקבתה דעיון ומסב ספנחה וכרכה דב[ר ס]נגורה ותרנגולה עלייה דקיסריון.
המשך הגבולות של הגליל המזרחי:
יז. ניקבתא דעיון. פירושו: המעיין של "עיון" [מקום מוכר לדברי הרב @ישעיהו מנחלת דן].
יח. וכזישא. [בירושלמי לא הובא]. יט. ותיקרת. [בכתובת נשמטו ב' אלו, והובא במקומם: ומסב ספנחה. ויתכן שספנחה היינו סנפתא דלעיל].

כ. וכרכא דבר סינגורא. בירושלמי: (ב)רכה רבא, ובר סנגדא. [בת"י המובא בסמוך: כרכור]. כא. ותרנגולא עילייא דקיסרין. [בכתובת: דקסריון]. והוא כפה"נ מקום מסויים בסביבות קיסרי, שמקומה ידוע כיום במזרח הגליל, כמו שציין הרב @ישעיהו מנחלת דן .
ערים אלו מוזכרות גם בגבול הצפוני שבפרשת מסעי - בתרגום יונתן בן עוזיאל לפסוק "מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאות הגבול צדדה" מתורגם המקום הנקרא "צדדה" כדלהלן: ויהון מפקנוי דתחומא מן תרין ציטרוי מכוונין לכרכור דבר זעמה ולכרכור דבר סניגורא ודווקינוס ותרנגולא עד קיסרין מעלך לאבלס דקילקאי, ע"כ.

בברייתא מסתיימים כאן גבולות ארץ הגליל, אבל בפרשת מסעי יש המשך לזפרונה וחצר עינן, ועי' בת"י שם ביאורו. ונראה כמו שכתבתי שהברייתא באה רק לציין את החילוק שבין כיבוש עולי בבל לעולי מצרים, ומ"תרנגולא" ואילך אין הבדל ביניהם.
יציין עוד, כי בספר יוסיפון לרומיים מביא שבזמנו - קודם החורבן - היו בגליל כמאתיים יישובים יהודיים.

נ.ב. הגבול המזרחי שבתורה, מחצר עינן והלאה עד ים המלח, בא להבדיל בין ארץ ישראל עצמה לארץ סיחון ועוג, וגבולות הברייתא יקיפו בהמשך גם את ארץ סיחון ועוג, ולכן לא יובא בהם הגבול הזה כלל, כי יש תרומות ומעשרות גם במזרחו.
 
נערך לאחרונה:
גם לי זכור אבל אינו נוגע לענין שם היה נדון האם נחשב שחרב הישוב (כנראה לא חרב לגמרי) והנדון לגבי דרבנן,
התייחסתי כאן רק לנקודה שהעלית שכיבוש שני בטל, ועל כך שאלתי אם מהירושלמי אפשר להביא ראיה אם בטל או לא, כי חזינן מצד אחד שרצו לקבוע שכל שנכבש ע"י הגויים בטלה קדושתו, ומאידך, למעשה לא נפסק כן, והקדושה נשארה.
אילו היה נפסק כן להלכה, לא נשארו כמעט מקומות בארץ שהם המשך של כיבוש שני, אבל למעשה הרי לא נפסק כן.
 
התייחסתי כאן רק לנקודה שהעלית שכיבוש שני בטל, ועל כך שאלתי אם מהירושלמי אפשר להביא ראיה אם בטל או לא, כי חזינן מצד אחד שרצו לקבוע שכל שנכבש ע"י הגויים בטלה קדושתו, ומאידך, למעשה לא נפסק כן, והקדושה נשארה.
ע''ז עניתי שהדיון שם היה על שאריות של ישוב ולא דנו בישוב חדש עצום שלא נראה כמוהו מזמן הישוב הקודם
אילו היה נפסק כן להלכה, לא נשארו כמעט מקומות בארץ שהם המשך של כיבוש שני, אבל למעשה הרי לא נפסק כן.
לא נ''מ מפורש בחז''ל שישוב שלישי מבטל ישוב שני שזה דאו' וזה דרבנן ולא קיי''ל כמ''ד ישוב שני דאו' עכ''פ בזמן הגלות מוסכם להלכה שתרו''מ דרבנן
 
המשך גבולות הגליל, כולם שמות שאינם ידועים לי, ואנסה רק ליישר הנסחאות, כדי שהבא אחריי יוכל לזהותם:
ה. קובעייא [בתוספתא וספרי: קובעייא דראתון. בכתובת: קובעייא דאייתה]. בכתובת נוסף אחריו: ממציא דירכתא. אך בכל הנסחאות מובא מקום זה לקמן אחרי "יתיר", ובשינוי נוסח.
ו. מילתא דכור [בכתובת: מילתא דכוריים]. ז. וכוריי רבתא. בירושלמי: בירייא רבתא. וידוע היום מקום הנקרא "בירייה".
ח. תפניא [בירושלמי: תפנית]. ט. סנפתא.
י. סחרתא דיתר. פירוש: סביבות העיר "יתר". בירושלמי: (מ)חרתה דיתיר.
שכחתי להעתיק מהספרי [מה שהובא בטעות לעיל מהספרי אינו אלא התוספתא].
ה. קבייא דעייתא. מצייא דעבתא. [מובא כאן כמו בכתובת, ולא אחרי "יתיר"].
ו. כמותא דביריין.

י. פחורתא דיתר.
 
המשך:
יא. וממציא דגתא. בירושלמי: ממציא דאבהתא. [בכתובת הובא לעיל: ממציא דירכתא]. בירושלמי נוסף כאן: וראש מי געתן וגעתן עצמה, שבשאר הנוסחאות כבר הובא מתחילה.

יב. ומספד. בירושלמי: מי ספר. יג. ומחרשת. בירושלמי: מרחשת.

יד. וגחלא דיפצאל. [בכתובת: דבצאל]. טו. ועולשתא. [בכתובת: ובית עיט וברשתה]. יצויין כי בירושלמי לא הובאו ב' אלו כלל, ואפשר שהם פירוט יתר שאינו נצרך כ"כ.

טו. ואולם רבתא. [בכתובת: ואולי רבתא]. טז. ומגדל חרוב. בירושלמי סודרו בסדר הפוך.
בספרי:
יא. יב. יג. נשמטו.

יד. נחלה דאבצל. טו. בית ער מרעשתא.

טז. לולא רבתא.

יצויין שיש דמיון חזק בין הספרי לכתובת הפסיפס ברחוב.
 
יז. ניקבתא דעיון. פירושו: המעיין של "עיון" [מקום מוכר לדברי הרב @ישעיהו מנחלת דן].
יח. וכזישא. [בירושלמי לא הובא]. יט. ותיקרת. [בכתובת נשמטו ב' אלו, והובא במקומם: ומסב ספנחה. ויתכן שספנחה היינו סנפתא דלעיל].

כ. וכרכא דבר סינגורא. בירושלמי: (ב)רכה רבא, ובר סנגדא. [בת"י המובא בסמוך: כרכור]. כא. ותרנגולא עילייא דקיסרין. [בכתובת: דקסריון].
בספרי הסדר שונה:

כרכא דבר סנגרא.
מיסף ספנתא [כמו בכתובת].
נקיבתא דעיון.

תרנגלא עילאה דקיסר.
 
עבר הירדן:

בספרי: בית סוכות. וינקת. ורקם דחגרא. וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא. סקא. וחשבון. ונחלא דורד. סכותא. (נימרין. מליה. זירזא.)
בכתובת: ובית סבל. וקנת. ורקם. טרכון זימרה דמתחם לבוצרה. יבקה. וחשבון. ונחלה דזרד. איגר סהדותה. (נימרין. ומלח. רזיזה).

בתוספתא: וקנת. ורקם דדוגרא. וטרכונא דמתחם לבצרה. ויגר שהדותא. ונמרין. ומלח דזרואי. ויבקא. וחשבון. ונחלא דזרד. ורפיח. וחוגרה. ועמון. ומואב.

בירושלמי: וטרכונא דמתחם לבוצרה. ומלח דזרכאי. ונימרין. ובית סבל. וקנת. ורפיח דחגרא. ודרך הגדולה ההולכת למדבר. חשבון. ויבקא. ונחלא דזרד. ויגר שהדות'.
 
נערך לאחרונה:
גבול הדרומי של עולי בבל:

הערים האחרונות שהובאו בהודעה הקודמת אין ידוע לי אם הם בעבר הירדן או שהם בדרום, וכעת אצטט שוב חלק מהם.
אתחיל מ"נמרין", כי ידוע שהיא דרומית בארץ מואב [במקרא "נמרים"], ובמדרשי נס חנוכה מצאתי שיהודה המכבי גירש את היוונים מעכו ועד נמרים/נמרין, ונראה שהם גבולות הצפון והדרום.

בספרי: נימרין. מליה זירזא. ורקם גיאה. וגינייא דאשקלון. ודרך גדולה ההולכת במדבר.
בכתובת: נימרין. ומלח רזיזה. רקם דגיאה. וגנייה דאשקלון. ודרך הגדולה ההולכת למידבר.

בתוספתא: ונמרין. ומלח דזרואי.
ויבקא וחשבון ונחלא דזרד ורפיח וחוגרה ועמון ומואב. [ערים אלו הובאו במקורות הקודמים לעיל].
ורקם גיאה. וגינייה דאשקלון. ודרך הגדולה ההולכת למדבר.

בירושלמי: ומלח דזרכאי. ונימרין.
ובית סבל וקנת ורפיח דחגרא. ודרך הגדולה ההולכת למדבר. חשבון ויבקא ונחלא דזרד ויגר שהדות'.
ורקם רגיעה. וגניא דאשקלון.
 
עבר הירדן:

בספרי: בית סוכות. וינקת. ורקם דחגרא. וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא. סקא. וחשבון. ונחלא דורד. סכותא. (נימרין. מליה. זירזא.)
בכתובת: ובית סבל. וקנת. ורקם. טרכון זימרה דמתחם לבוצרה. יבקה. וחשבון. ונחלה דזרד. איגר סהדותה. (נימרין. ומלח. רזיזה).

בתוספתא: וקנת. ורקם דדוגרא. וטרכונא דמתחם לבצרה. ויגר שהדותא. ונמרין. ומלח דזרואי. ויבקא. וחשבון. ונחלא דזרד. ורפיח. וחוגרה. ועמון. ומואב.

בירושלמי: וטרכונא דמתחם לבוצרה. ומלח דזרכאי. ונימרין. ובית סבל. וקנת. ורפיח דחגרא. ודרך הגדולה ההולכת למדבר. חשבון. ויבקא. ונחלא דזרד. ויגר שהדות'.
כעת אציין איזה מקומות מתוכם נמצאים בתורה, בנחלת בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה. ויצויין כי כאן הסדר הוא מצפון לדרום ומסתבר שנמצא קוןדם מנחלת מנשה ואחר כך מגד ובסוף מראובן.

קנת - כתוב בתורה "ונובח הלך וילכוד את קנת ואת בנותיה ויקרא לה נובח בשמו" וברש"י שלא נתקיים שם זה, והיינו שחזרו לקראו קנת כמקדם.
רקם דחגרה וטרכונא, תחום בצרה - ראה בתחילת השירשור מה שכתבנו בזה.
רקם - היא קדש, ולא נודע איזה קדש יש שם. ולפי הגירסא "רקם דחגרא" היינו קדש שנמצאת בתחום גרר הפלישתית -דרומית, כי בפסוק "בין קדש ובין שור ויגר בגרר" מתורגם "רקם" ו"חגרא". אלא שלפי זה יבואו הערים שלא כסידרם.
טרכונא - "ששים עיר כל חבל ארגוב" של עוג מתורגם "ארגוב- טרכונא", והגם שבפרש"י פירש שהוא מקום המלכות, מפרשים אחרים כתבו ש"טרכונא" הוא שם מקום, כיום מקובל לזהותו ממזרח לכנרת, רחוק מעט משם, והוא קצה גבול מנשה.
יגר סהדותא - מובא בתורה, ויעקב קרא לו "גלעד" ויאמר לבן הגל הזה עד וגו'.
יבקא - נחל יבוק ידוע, וכנראה נקרא הנחל על שם עיר יבק שבסמוך לו.
חשבון - עיר סיחון, בנחלת ראובן וגד.
נחלא דזרד - דרומית לנחל ארנון, כי נחל ארנון הוא גבול סיחון מדרום, ונחל זרד דרומי לו בתחום ארץ מואב. ועולי בבל כבשו גם את מואב, כמובא בנוסח התוספתא שעמון ומואב הם התחום, ובמשנה בידים מובא שעמון ומואב מעשרים גם בשביעית יעו"ש.
דרך גדולה ההולכת למדבר - יש כאן חילופי גירסאות אם היא בין המקומות בעבר הירדן או במקומות שבדרום, אם היא בעבר הירדן מדובר כנראה במדבר המזרחי [מדבר קדמות] המצויין בתורה כגבול מזרחי של ראובן וגד, ואם הוא בדרום מדובר כנראה במדבר באר שבע הדרומי.
נמרין - ראה בהודעה הקודמת.

רפיח דחגרא - כפה"נ רפיח דימינו בדרום רצועת עזה. בפסוק "העוים היושבים בחצרים עד עזה" מתורגם דיתבין בדפיח [רפיח?].
וחזינן גם כאן שרצועת עזה או חלק ממנה מחוץ לתחום עולי בבל.
 
ורקם גיאה. וגינייא דאשקלון.
רקם גיאה - תרגומו של קדש ברנע. והוא בצד דרום, מקום שנשלחו משם המרגלים.
ורש"י כתב שקדש ששלחו ממנה שלוחים למלך אדום לעבור ארצו ולא אבה היינו קדש ברנע, וזכור לי שמקשים עליו איך נכנסו המרגלים ובפרט המעפילים דרך אדום, ויש אומרים דב' קדש הוו, ועיין.
גינייא דאשקלון - בתחילת הברייתא איתא "פרשת אשקלון". והדברים נוטים שפרשת אשקלון היא בצפונה של אשקלון, ואילו גינייא דאשקלון נמצאת במזרחה. וב' תחומים אלו באים להוציא את אשקלון, זה בא מצד זה וזה בא מצד זה. והברייתא מתחילה ומסיימת בה.
 
גבול ד. חומות עכו. נ"א: שורא דעכו. והיינו הך. גם עכו היא בחוף הים, ולא נכבשה, וי"א שכבשו חצי ממנה, ובכל מקום אשכחינן שעכו היא גבול צפוני, כדאמרן דרבי אבא מנשק כיפי דעכו, ועוד כהנה.
וידוע הברייתא שהמהלך מעכו לכזיב, משמאלו טמא משום ארץ העמים, ומימינו ארץ ישראל, ויש אריכות גדולה בפירושי הראשונים לברייתא זו.
הבאתי בטעות את הברייתא הפוכה, וכעת העתקתיה ביושר מהגמרא בגיטין (ז:) וז"ל: הָיָה מְהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לִכְזִיב מִימִינוֹ לְמִזְרַח הַדֶּרֶךְ טְמֵאָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וּמִן הַשְּׁבִיעִית עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת מִשְּׂמֹאלוֹ לְמַעֲרַב הַדֶּרֶךְ טְהוֹרָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים וְחַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁהִיא פְּטוּרָה עַד הֵיכָן עַד כְּזִיב רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו עַד לַבְלָבוֹ.
ועיין שם, ובתוס' וראשנים דף ב. שם.

שו"ר שהלשון שהבאתי הוא גירסא אחרת המובאת ברמב"ן שם וז"ל:
והחכם הגדול ר' משה בר חסדאי מפלוניא שיחיה ויאריך ימים כתב שנראה שגרסת שמועה זו התלמידים שבשוה מפני שהוקשה עליו כי בפ"ו דמסכת שביעית מייתי לה בתלמוד ירושלמי וגריס לה בהפך וכן בתוספתא בסוף מסכת אהלות תניא העיד רבי יהודה הנחתום על סטר מזרחי שהוא טהור המהלך מעכו לכזיב מימינו למזרח הדרך טהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית שמאלו למערב הדרך טמאה ופטורה, ע"כ.
 
נערך לאחרונה:
אני מצרף ביאור גבולות אלו שבברייתא מתוך ספרו של הרב יהוסף שוורץ ז"ל "תבואות הארץ", אם כי לא מצאתי שם שום שיטתיות וסדר, אלא נסיונות פיענוח ראשוניים.
ועדיין אני מחפש מפה של גבולות אלו, ואבקש מכל מי שיש מפה כזאת תחת ידו שלא ימנע טוב מאיתי ושאר חברי הפורום ומבקריו.
 

קבצים מצורפים

אני מצרף ביאור גבולות אלו שבברייתא מתוך ספרו של הרב יהוסף שוורץ ז"ל "תבואות הארץ", אם כי לא מצאתי שם שום שיטתיות וסדר, אלא נסיונות פיענוח ראשוניים.
ועדיין אני מחפש מפה של גבולות אלו, ואבקש מכל מי שיש מפה כזאת תחת ידו שלא ימנע טוב מאיתי ושאר חברי הפורום ומבקריו.
אם אתה בני ברקי וזה מאוד חשוב לך ולא מצאת ברשת כמדומני תוכל לראות בספר שלוש ארצות לשביעית של הרב לנדי זצ''ל בביהכנ''ס חברון רח' הלפרין שם אני ראיתי את זה או בשאר בתי כנסיות בארץ שהספר נמצא שם
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓