עבר הירדן:
בספרי: בית סוכות. וינקת. ורקם דחגרא. וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא. סקא. וחשבון. ונחלא דורד. סכותא. (נימרין. מליה. זירזא.)
בכתובת: ובית סבל. וקנת. ורקם. טרכון זימרה דמתחם לבוצרה. יבקה. וחשבון. ונחלה דזרד. איגר סהדותה. (נימרין. ומלח. רזיזה).
בתוספתא: וקנת. ורקם דדוגרא. וטרכונא דמתחם לבצרה. ויגר שהדותא. ונמרין. ומלח דזרואי. ויבקא. וחשבון. ונחלא דזרד. ורפיח. וחוגרה. ועמון. ומואב.
בירושלמי: וטרכונא דמתחם לבוצרה. ומלח דזרכאי. ונימרין. ובית סבל. וקנת. ורפיח דחגרא. ודרך הגדולה ההולכת למדבר. חשבון. ויבקא. ונחלא דזרד. ויגר שהדות'.
כעת אציין איזה מקומות מתוכם נמצאים בתורה, בנחלת בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה. ויצויין כי כאן הסדר הוא מצפון לדרום ומסתבר שנמצא קוןדם מנחלת מנשה ואחר כך מגד ובסוף מראובן.
קנת - כתוב בתורה "ונובח הלך וילכוד את קנת ואת בנותיה ויקרא לה נובח בשמו" וברש"י שלא נתקיים שם זה, והיינו שחזרו לקראו קנת כמקדם.
רקם דחגרה וטרכונא, תחום בצרה - ראה בתחילת השירשור מה שכתבנו בזה.
רקם - היא קדש, ולא נודע איזה קדש יש שם. ולפי הגירסא "רקם דחגרא" היינו קדש שנמצאת בתחום גרר הפלישתית -דרומית, כי בפסוק "בין קדש ובין שור ויגר בגרר" מתורגם "רקם" ו"חגרא". אלא שלפי זה יבואו הערים שלא כסידרם.
טרכונא - "ששים עיר כל חבל ארגוב" של עוג מתורגם "ארגוב- טרכונא", והגם שבפרש"י פירש שהוא מקום המלכות, מפרשים אחרים כתבו ש"טרכונא" הוא שם מקום, כיום מקובל לזהותו ממזרח לכנרת, רחוק מעט משם, והוא קצה גבול מנשה.
יגר סהדותא - מובא בתורה, ויעקב קרא לו "גלעד" ויאמר לבן הגל הזה עד וגו'.
יבקא - נחל יבוק ידוע, וכנראה נקרא הנחל על שם עיר יבק שבסמוך לו.
חשבון - עיר סיחון, בנחלת ראובן וגד.
נחלא דזרד - דרומית לנחל ארנון, כי נחל ארנון הוא גבול סיחון מדרום, ונחל זרד דרומי לו בתחום ארץ מואב. ועולי בבל כבשו גם את מואב, כמובא בנוסח התוספתא שעמון ומואב הם התחום, ובמשנה בידים מובא שעמון ומואב מעשרים גם בשביעית יעו"ש.
דרך גדולה ההולכת למדבר - יש כאן חילופי גירסאות אם היא בין המקומות בעבר הירדן או במקומות שבדרום, אם היא בעבר הירדן מדובר כנראה במדבר המזרחי [מדבר קדמות] המצויין בתורה כגבול מזרחי של ראובן וגד, ואם הוא בדרום מדובר כנראה במדבר באר שבע הדרומי.
נמרין - ראה בהודעה הקודמת.
רפיח דחגרא - כפה"נ רפיח דימינו בדרום רצועת עזה. בפסוק "העוים היושבים בחצרים עד עזה" מתורגם דיתבין בדפיח [רפיח?].
וחזינן גם כאן שרצועת עזה או חלק ממנה מחוץ לתחום עולי בבל.