הרי זה האדם משתכר מחמת העמל וההשתדלות שעשה (אנו עמלים ומקבלים שכר, מי שטרח בערב שבת וכו׳, אחד המרבה ואחד הממעיט וכו׳, לפום צערא - אגרא וכו׳ וכו׳)
והרי זה ״נהמא דכיסופא״, ובנידו״ד הוא לא בחר לעשות כן.
הרי זה מעשה זה נעשה באונס, ואונס רחמנא פטריה, כיון שאין המעשה מיוחס אליו (שהרי אם עבד בהמה באונס, לא הוי בכלל ״נעבד״).
אולי אפשר לומר שאכן אין כאן ״מצוה״, ומש״כ ״יצא״ היינו שבכה״ג אין מחייבים אותו לחזור ואכול, ונפטר עי״ז.
והרי זה ״נהמא דכיסופא״, ובנידו״ד הוא לא בחר לעשות כן.
הרי זה מעשה זה נעשה באונס, ואונס רחמנא פטריה, כיון שאין המעשה מיוחס אליו (שהרי אם עבד בהמה באונס, לא הוי בכלל ״נעבד״).
אולי אפשר לומר שאכן אין כאן ״מצוה״, ומש״כ ״יצא״ היינו שבכה״ג אין מחייבים אותו לחזור ואכול, ונפטר עי״ז.