מנהגים מנהגים משונים ומקורות (2 צופים)

[ליחדא שמיה]

והשאלה הפשוטה היא, מנין לנו שאין סיבה ל"שכחת" הלכות מסויימות.

נ.ב. קשה לומר על הלכות שנפסקו במשנה ברורה, "נשכחו". סביר יותר להניח שלא נהגו כך.

לחץ כדי לכווץ...

יש חלק מההלכות שאני יודע בבירור שהם נשכחו ומעולם לא היה מנהג שלא לברכם, ולדוג' הקונה בגד חדש נפסק בשו"ע ובמשנ"ב שמברך מלביש ערומים, מישהו עושה את זה היום?

 

[הצעיר שבחבורה]

יש חלק מההלכות שאני יודע בבירור שהם נשכחו ומעולם לא היה מנהג שלא לברכם, ולדוג' הקונה בגד חדש נפסק בשו"ע ובמשנ"ב שמברך מלביש ערומים, מישהו עושה את זה היום?

לחץ כדי לכווץ...

ראה במשנ"ב רכב א, ולכאו' הוא תשובה למרבית שאלות אלו

ולברכה שהבאת בשאלתך, כבר כתבו מן האחרונים שנכון להמנע מברכה זו, ולצאת בברכת השחר, או לברכה בלא שם ומלכות.

 

[ליחדא שמיה]

ולברכה שהבאת בשאלתך, כבר כתבו מן האחרונים שנכון להמנע מברכה זו, ולצאת בברכת השחר, או לברכה בלא שם ומלכות.

לחץ כדי לכווץ...

מי האחרונים שכתבו כך?

ורק בסופה מעמידה שרב היה עושה בפישוט ידים ורגלים

לחץ כדי לכווץ...

כך גם כשאתה לומד סוגיא אתה מבין שהמסקנא היא לא הפשטות? שהמסקנא לא נהוגה?

 

[הצעיר שבחבורה]

מי האחרונים שכתבו כך?

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' הגר"ז, והכף החיים, ויתכן שעוד, איני זוכר כעת בוודאות.

כך גם כשאתה לומד סוגיא אתה מבין שהמסקנא היא לא הפשטות? שהמסקנא לא נהוגה?

לחץ כדי לכווץ...

כשהגמרא דנה על מעשה, מסויים, ומניחה שמן הסתם הוא נעשה בצורה מסויימת, ומכח קושיא מסיקה ש"רב נהג לעשות תחנון בפישוט ידים ורגלים", הרי שניתן להניח בצורה קרובה לוודאות מוחלטת, שהמנהג הרווח היה לעשות תחנון שלא בפישוט ידים ורגלים, ורק מכח שאלת הגמרא הכריחה שרב עצמו כן עשה כך תחנון.​

שהרי אילו היה המנהג הרווח לעשות תחנון בפישוט ידים ורגלים, לא היתה הגמרא מתקשה כלל על רב.

וכמובן שאין מקום להשוואה בין דיון הלכתי, שהמסקנה היא הנכונה כמובן, שהרי כך הסיקה הגמרא.
כאן, היות שהדיון לא היה כיצד נכון לעשות תחנון, אלא שנשאלה שאלה מכח המנהג, הרי שגם אם במסקנה העמידה הגמרא שרב עצמו כך נהג, עדיין ניתן להניח שהמנהג הרווח הוא כמו ההנחה הראשונית, ומכח כך עלתה השאלה ונידונה, וכש"נ.

 

[ליחדא שמיה]

כמדו' הגר"ז, והכף החיים, ויתכן שעוד, איני זוכר כעת בוודאות.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אבל אלו לא פוסקים שלנו, אני מדבר לאותם הנוהגים כדעת המשנה ברורה.

 

[הצעיר שבחבורה]

אכן, אבל אלו לא פוסקים שלנו, אני מדבר לאותם הנוהגים כדעת המשנה ברורה.

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מהי ההגדרה ל'פוסקים שלנו'.
אך כבר הראיתיך מדברי המשנ"ב לגבי הברכות הללו, קחנו משם.

 

[ליחדא שמיה]

איני יודע מהי ההגדרה ל'פוסקים שלנו'.

לחץ כדי לכווץ...

אני ליטאי והפוסק שלי הוא המשנה ברורה, הכף החיים פוסק [שיחסית יש לו משקל] אצל הספרדים, והגר"ז אצל החסידים, כך שאין סיבה לליטאי שבכל הליכות חייו הוא נוהג כמשנ"ב, לנהוג בדברים אלו לא כמוהו.

אך כבר הראיתיך מדברי המשנ"ב לגבי הברכות הללו, קחנו משם.

לחץ כדי לכווץ...

על פניו נראה שדבריו נאמרו דוקא ביחס לברכות הטוב והמיטב ודיין האמת.

 

[ליחדא שמיה]

בגמ' במגילה כב ב מבואר שהמנהג הפשוט והנפוץ היה לא כך

לחץ כדי לכווץ...

ז"ל הרמב"ם פ"ה מתפילה הי"ג, השתחויה כיצד אחר שמגביה ראשו מכריעה חמישית ישב לארץ ונופל על פניו ארצה ומתחנן בכל התחנונים שירצה כריעה האמורה בכ"מ על ברכים קידה על אפים השתחויה זה פישוט ידים ורגלים עד שנמצא מוטל על פניו ארצה, ע"כ. הרי שהרמב"ם ג"כ פסק שלא כמנהג הפשוט והנפוץ. [וכ"כ הר"י בר יקר 'ואח"כ נופל על פניו ומתחנן לפני התיבה על הקרקע'].
והב"י [או"ח קלא] הביא מהזוהר בטעם מנהג נפילת אפים לאחר התפילה 'בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותיה בעמידה כאילו אתפטר מעלמא' [צריך האדם אחר שסיים את תפילת העמידה להראות עצמו כאילו נפטר מהעולם], וודאי שהכוונה היא שצריך לשכב על הארץ כמו מת. [וכעי"ז כתב היעב"ץ במור וקציעה שהוא כנגד מה שהיו מרביצים [מלשון רביצה] את קרבן התמיד, וגם שם ודאי כולו היה על הארץ].

 

[הצעיר שבחבורה]

על פניו נראה שדבריו נאמרו דוקא ביחס לברכות הטוב והמיטב ודיין האמת.

לחץ כדי לכווץ...

מקובל ונהוג בעולם לפרשו כלפי רוב ככל ברכות אלו.
נ.ב. שמעתי לאחרונה שהגרמ"ד הלוי זללה"ה העיד שמעולם לא ראה את אביו, מרן הגרי"ז מברך על הים ועל בית הקברות וכיוצא בזה.
והבאתי מדברי האחרונים להראותך טעם לדבר, ואין ללמוד כמדו' מסתימת המשנה ברורה לזה

---

ז"ל הרמב"ם פ"ה מתפילה הי"ג,

לחץ כדי לכווץ...

אם ברצונך לדון בזה בהרחבה, זהו נושא לאשכול בפני עצמו
וכרגע, אין עיתותיי בידי, אך כמדו' שלהוכיח מדברי הרמב"ם שכך היה בעבר, אינו נכון

 

[חיים ש]

כמה חביבין מצוות על ישראל.

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ליחדא שמיה]

מקובל ונהוג בעולם לפרשו כלפי רוב ככל ברכות אלו.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שכן הוא מנהג העולם, אבל ודאי לא זו כוונת המשנ"ב.

והבאתי מדברי האחרונים להראותך טעם לדבר, ואין ללמוד כמדו' מסתימת המשנה ברורה לזה

לחץ כדי לכווץ...

למה אין ללמוד? אדרבה, אם האחרונים דיברו בזה והוא לא הביא את זה ש"מ דלא ס"ל הכי.

אך כמדו' שלהוכיח מדברי הרמב"ם שכך היה בעבר, אינו נכון

לחץ כדי לכווץ...

למה? הרמב"ם פסק כך להלכה. וא"כ ודאי שהוא עצמו היה נוהג כך.

 

[חיים ש]

מה המקור למנהג שקופצים בעת שאומרים משה אמת ותורתו אמת?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אוֹצֶר המפתחות]

למה החסידים זורקים בבית הכנסת מגבות על מי שמדליק נרות?
סרטון
הצג קובץ מצורף מנהג-השלכת-החפצים-על-מדליק-החנוכיה-פורום אוצר התורה ---–.mp4
יש מנהג מעניין אצל חלק מהחסידים שמקורו מפולין והונגריה, שבהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת מפריעים למדליק על ידי שמרעישים בקולות וזורקים עליו בלאי בגדים, מטפחות, מגבות וכדומה, ובאירופה, גם היו זורקים על המדליק כדורי שלג, יש אומרים שמנהג זה כבר היה קיים בזמן האדמו"ר 'דברי חיים' מצאנז זי"ע ואפילו קודם לכן.

בספר נטעי גבריאל – חנוכה מ, כא הערה כט כתב שבפשטות הטעם הוא כדי להראות שאין יוצאים ידי חוב בהדלקה זו. והגאון רבי עזריאל יהודה, אב"ד דק"ק וויען, העיד בשם רבו הגדול הלבושי מרדכי, הג"ר מרדכי יהודה ליב וינקלר, שלא היה דעתו נוחה מהמנהג הזה, משום שנראה כאילו מפקפק על מנהג רבינו הרמ"א, שיש להדליק ולברך על הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת.

לחץ כדי לכווץ...

חנוכה - לזרוק מגבות ומטפחות על מי שמדליק את נרות החנוכה? | ענייני דיומא

מהו פשר המנהג והיכן הוא נהוג כיום? - מאת הרב ישראל יעקב פרבר והרב יהודה לייב שטיסל מח"ס 'המנהג' המנהג בהרבה קהילות בישראל, שבעת שהשמש היה מדליק נרות חנוכה בבית המדרש היו הילדים זורקים עליו מגבות ומטפחות, והייתה רוח חכמים נוחה מזה, ורק הזהירו שלא יזרקו יותר מדי שלא יכבו את הנרות. הטעמים למנהג...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחת שאלתי]

למה יורקים ב"עלינו לשבח"?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[גלגולים]

@AI אוצר תוכל לסכם את האשכול?