לפני ר' ישראל למדו 'ספרי יראים', ר' ישראל מיסד את זה, וסלל דרך בעניין ושיטת לימוד מסודרת.
ועד היום יש כאלו שלומדים בדרכו של ר' ישראל.
ואם תרצה, עדיין לומדים בסדר מוסר בישיבות. נקודה.
- מתחיל חוט מחשבה
- תאריך התחלה
ועד היום יש כאלו שלומדים בדרכו של ר' ישראל.
ואם תרצה, עדיין לומדים בסדר מוסר בישיבות. נקודה.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
הסיבה לכך היא בלי ספק, הדיכאון האיום שאנשי המוסר 2025 המדוכאים ומיוסרים מייצגים, אדם יושב ומכה על עצמו בכל שטיקל מסילת ישרים היא זאת שהבריחה את עולם הישיבות משם רחוק מאוד.
גם אם זה היתה שאיפת מרנא הגרי"ס, כנראה שבחורים לא אוהבים ומתחברים.
גם אם זה היתה שאיפת מרנא הגרי"ס, כנראה שבחורים לא אוהבים ומתחברים.
אתה נראה מהצד שלא מתחברים ובכ"ז סגנון הודעתך היא 'כנראה שבחורים לא אוהבים ומתחברים, דהיינו שיש כאן איזו בעיה שלא מתחברים,
אינני חושב שזאת בעיה, אלא סגנון דור אחר, צורת העבודה בדור הזה לא מתאימה למשטר של המוסר לכפיה העצמית לדברים מסוימים, אלא אדרבה היא באה מתוך חיבור ופריחה מה שהאדם מחובר לשם הוא יילך ויש בזה מעלות וחסרונות אך זה המצב, (אני רואה במצב הזה את דברי הנביא בירמיה 'נקיבה תסובב גבר' שהחיבור יבוא מתוך הבן אדם ולא ככפיה, אך אני יודע שכאן אני נכנס לשטח מסובך של 'אתחלתא דגאולה' ויהיו שיעדיפו לראות זאת כהתדרדרות, כיון שגישתם שעד שבא המשיח הכול מתדרדר והולך והמשיח ברגע אחד יהפוך הכול)
המשגיח שלי, היה הכי רחוק מדכאוני, בעל מוסר אמיתי, שהשיחות שלו היו תביעות אמיתיות לבן תורה.
הוא לימד אותי איך ללמוד מסילת ישרים ושערי תשובה בצורה הנכונה, בלי להכות לא את עצמי ולא את אחרים.
הבעיה שב2025 כבר אין בעלי מוסר.
יש משגיחים שמדברים דברי כיבושין, או דברי התעוררות או כל הגדרה דומה אחרת.
היום המוסר הוא עד כמה צריך לקום מוקדם, או עד כמה צריך להתרחק מעולם הזה, או עד כמה צריך ללמוד בהתמדה,
אבל אף אחד לא מסביר למה.
תורת המוסר כשאיפתו של מרנא אור ישראל מסלנט זה לימוד מעמיק של יסודות שממנו מגיעים לתביעות מעשיות,
וכשלומדים בצורה כזו, זה מתוק ומחזק ומביא להרגשים אמיתיים בעבודת ד'.
'בלי כל ספק'! מאיזה פוזה אתה מדבר?
אתה חושב שהגרי"ס רצה לייצר דור של רובוטים דכאוניים?
אם מבחינתך בעל מוסר מייצג מדוכא, אז הבעיה היא אצלך, או אצל המשגיח שלך.
הסבא מקלם העיד שהגרי"ס היה האדם המאושר ביותר שהוא פגש, וכפי שאמר הגרי"ג 'מי שלומד מוסר - מאושר!' ואני יכול להעיד על כך מניסיון.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
ואולי מעכ"ת יוכל להסביר לנו איך בחור עושהה זאת מול המסילת ישרים בסדר מוסר? בלי לקרוא את הערות של ר' דן למטה?.
הגישה הליטאית בדור קודם היתה, לא להיות בהאי ולהתעופף לאן שהוא, וזאת דרך הדיכאון והיישוב הדעת, חד משמעית תראה את אחרון דור ליטא הרב חיים ברמן מפוניבז ותבין מה זה חניך ליטא אמיתי, זה שהיום אין ליטאיים אמיתיים זה כפי שכבר כתבתי שאי"ז מתאים לדורינו.
ואם בעל מוסר אצלך מבטא אדם שעומד עם חיוך ענק ומחמיא לכולם בשמחה, כנראה שנכנסת בטעות לטיש של ר' מיילך או כל חסיד אחר.
זה ליטא, זה השיטה, מי שמשנה הוא לא ליטאי אמיתי.
כמובן דאדם שהגיע לסיפוק שתיקן את מידותיו מגיע לשמחה ואושר פנימי והכל בצורה דכאונית. וכנ"ל.
חד משמעית - א"א ללמוד מסילת ישרים בלי לשמוע את יסודות תורת המוסר ממשגיח אמיתי.
דהיינו, בחור שרק יכנס לסדר מוסר, או לא יבין את המסילת ישרים, או יצא דכאוני.
אני מדבר על אחד שרוצה להשקיע בעבודת השם שלו,
אחד כזה צריך לשמוע שיחות וועדים מבעל מוסר אמיתי, ואז הוא יראה את היסודות הגדולים של האור ישראל והסבא מקלם - כתובים במסילת ישרים.
א. שטויות.
ר' חיים ברמן זה אופי, לא חינוך.
ב. המוסר אינו 'ליטא'.
המוסר שרווח בדורות האחרונים - לפני שנעלם - היה קלם. כך ר' ירוחם, כך הרב דסלר וכך ר' חצק'ל.
בעל מוסר לא עומד ומחלק מחמאות, אבל הוא אחד שיודע לתת אותם כשצריך.
ככל הנראה אתה מדבר מראקציה שהתקבעה אצליך בעקבות שמיעת משגיח שלא ראוי לתפקידו, או משהו דומה...
חבל.
רחמי עליך על כך שמדי יום ישבת חצי שעה ודיכאת עצמך לדעת, או גרוע מכך (?) בהית בחלל.
שאם לא כן, מנין לך מה זה מוסר?
ועוד יותר רחמי עליך, שכעת אתה מסתובב בעולמינו, בלא ללמוד מוסר ובלא להרגיש טעם מתיקות עבודת המידות מהי.
כאמור, אני מעיד מניסיון שעוד לפני שמגיעים לפסגה נהיים מאושרים.
אז אחד מהשלוש:
א. אני שקרן.
ב. הגעתי לפיסגה.
ג. גם מי שרק התחיל לעבוד על מידותיו כבר מאושר.
על דא קא בכינא...
המשגיח שלך לא היה בעל מוסר.
סליחה, אבל המשגיח מפוטר.
ושוב, אל תומר 'לא יעיל', תאמר לי לא לא יעיל.
לי לדוגמא, זה מועיל מאוד.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
טוב, אז ככה,
ישנו ענין נוסף להכניס לבחורים גם יסודות וחידושים ומהלכים במוסר וכחות נפש האדם. אבל מוסר לסדר מוסר זה לא.
ואולי כדאי שתרד מבמה אם אינך יודע טוב מה זה מוסר, כי דעתך כבר לא רלוונטית.
מוסר אינו יסוד או חידוש איינפל וכל רעיון אחר, מוסר זה להזכיר לבנ"א איפה הוא נמצא ומה הנתונים שעליו לזכור כל ימיו, הדברים מבוארים בכל אותם יסודות ממשגיח אמיתי שדיברת.
ישנו ענין נוסף להכניס לבחורים גם יסודות וחידושים ומהלכים במוסר וכחות נפש האדם. אבל מוסר לסדר מוסר זה לא.
ואולי כדאי שתרד מבמה אם אינך יודע טוב מה זה מוסר, כי דעתך כבר לא רלוונטית.
שכידוע בגישה המוסרניקית זה מה שצריך להיות. [ומי שלא מבין צריך ללכת לפסיכולוג לא עליו דיברו.]
אשר אתו קיבל מר' חצקל הרב דסלר וכל אותם משגיחים שלא שכחת לציין.
אלא מה חסידות?
אנשים שעליהם בדיוק דיברתי.
בשמחה שזו צורה להחמיא, האם הוא טיפוס שמח? ודאי שלא.
לפי האינטלגניצייה שלך נראה לי שיש לנו משגיח משותף.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
תקלוט, זה שבאופן ספציפי בעל מוסר שמח ומלא סיפוק, יכול להיות נכון, אבל הטיפוס עצמו, דיכאוני מתחילה ועד סוף. תראה את ר' חייים ברמן, ר' עזרא רוטשילד, הגרמ"א ברוורמן, ר' אורי וייסבלום, וכל שאר אנשי המוסר, [מי שבטבעו אינו גשמעקר במיוחד] אנשים שבעצמותם חיים חיי דיכאון, בלי ספק.
לענ"ד [לא שאני מוסמך] השיטה היום הכי יעילה היא להכניס את האדם להי גבוה, סוג הגר"מ שפירא ר' ישראל אלה ור' נתן רוטמן [כ"א סיגנון לעצמו, אבל המכנה המשותף הוא] שאחרי שיחה שלו אתה מרגיש היכן שהוא בעולם האצילות שפשוט לא קשור לעוה"ז וליצה"ר, יתכן שזה לא מתאים לכולם, אבל למי שכן זה מטורף.
מה שאתה מדבר עליו, נקרא חשבון הנפש, לא מוסר.
מוסר זו שיטת לימוד מעמיקה ויסודית.
מוסר זו דרך חיים, לא של עצבות ולא של שמחה, אלא דרך חיים של לחיות עם הבורא.
אם אתה סבור שלחיות עם הבורא גורם לעצבות - כנראה שדרגת היהודי שבך נמוכה עד אפסית.
המשגיח שלי - שהסטייפלר אמר עליו שהוא הבעל מוסר האחרון - אמר ואני מצטט:
"תפקידו של משגיח זה לא שוטר, הוא צריך להיות מגיד שיעור בעבודת השם"
כי תורת המוסר היא תורה.
ארוכה מארץ מידה, ורחבה מיני ים, וצריך שיעור דהיינו שיחות וועדים כדי ללמוד את התורה הזו.
מי שקורא מסילת ישרים בלי לשמוע קודם את תורת המוסר, לא מבין אותו באמת.
ועליך דיברו...
התבלבלת..
אופי לא מקבלים, נולדים איתו.
יש הבדל עצום בין אנשים רציניים, לאנשים דיכאוניים.
סליחה, אבל דוקא אחרי שאני יוצא מסדר מוסר 'טוב' (ע"פ רוב, ספר שאני מחובר אליו, במקום שקט, בשעות הלילה), רק מההתרוממות הרוח שיש לי, אני לא יכול לחשוב על עבירות יומיים.
אני מרגיש המאושר באדם, ב'אורות' מעין אלו של בע"ת בתחילת הדרך, ומרגיש אפס קצהו של המתהלך בי אנשים, אבל באמת הוא מלאך. (ליתר דיוק: המתהלך בין בהמות, אבל באמת הוא אדם).
צר לי לומר, אבל עדיין לא טעמתי את טעם הדיכאון ממוסר.
דכדוך ועצבות לשעתה, דמעות על הלחיים, לב שבור, אולי.
אבל איך שאני קם מהמקום, זה מגיע אם כוחות מחודשים, בוער בשלהבת קודש, קם להשיב מלחמה שערה, 'להראות ליצה"ר מה זה', להפגין לאבא שבשמיים נאמנות מוחלטת.
ואולי, פשוט איננו מדברים על אותו מוסר.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
אז הבה נקריא כעת ממש, את המילים בהם פותח רבינו המסילת ישרי את ספרו ואח"ז נחזור לויכוח:
אָמַר הַמְחַבֵּר, הַחִבּוּר הַזֶּה לֹא חִבַּרְתִּי לְלַמֵּד לִבְנֵי הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ, אֶלָּא לְהַזְכִּירָם אֶת הַיָּדוּעַ לָהֶם כְּבָר, וּמְפֻרְסָם אֶצְלָם פִּרְסוּם גָּדוֹל. כִּי לֹא תִמְצָא בְּרֹב דְּבָרַי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם יוֹדְעִים אוֹתָם וְלֹא מִסְתַּפְּקִים בָּהֶם כְּלָל, אֶלָּא שֶׁכְּפִי רֹב פִּרְסוּמָם וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁאֲמִתָּתָם גְּלוּיָה לַכֹּל, כָּךְ הַהֶעְלֵם מֵהֶם מָצוּי מְאֹד וְהַשִּׁכְחָה רַבָּה. עַל כֵּן אֵין הַתּוֹעֶלֶת הַנִּלְקָח מִזֶּה הַסֵּפֶר יוֹצֵא מִן הַקְּרִיאָה בּוֹ פַּעַם אֶחָת, כִּי כְבָר אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמְצָא הַקּוֹרֵא בְּשִֹכְלוֹ חִדּוּשִׁים אַחַר קְרִיאָתוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ לִפְנֵי קְרִיאָתוֹ אֶלָּא מְעָט. אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת יוֹצֵא מִן הַחֲזָרָה עָלָיו וְהַהַתְמָדָה, כִּי יִזָּכְרוּ לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנִּשְׁכָּחִים מִבְּנֵי הָאָדָם בְּטֶבַע, וְיָשִֹים אֶל לִבּוֹ חוֹבָתוֹ אֲשֶׁר הוּא מִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה:
זהו זה, לא ללמד לבנ"א את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר.
צורת חיים תובענית - מכניסה [עפ"י שיטת המוסר] באופן רשמי לרצינות המובילה לעצבות ודיכאון.
ואם לך לא, כנראה שעוד לא חיית עם הבורא.
שנשמח מאוד בציטוט שמו ולהתעלם מקודים
דהיינו כנ"ל.
אך בכל זאת לדבריך מי שמחובר לה' שמח, כנראה לא למי שנלד עם אופי שונה. וכנראה ש
הרצינות, כידוע מובילה לדיכאון.
אני באמת לא מצליח להבין את דעתך.
מי שמחובר לקב"ה - מדוכא.
מי שחי בחשבון עם עצמו - מסכן ועצוב.
כמה חבל שאינך חילוני, בלי לתת דו"ד לאף אחד ומנותק קשר לחלוטין מהבורא, ואז בטח היית המאושר באדם...
- הודעות
- 2,391
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,360
- נקודות
- 525
למה אתה מתכוון רצינות
גדו"י לא היו רציניים??
הם היו בכיון של דיכאון??
מרנן הגר"ח והגראי"ל היו הכי רציניים שהכרתי,
ולא משה בת שחוק מפיהם
על זה בדיוק אמרתי - לא להבין מסילת ישרים...
כשתרצה לשמוע, אוכל להשמיע, כרגע אתה לא בעניין בכלל...
המשגיח שלי הוא רבי אליעזר גינזבורג נכדו של האור יחזקאל.
הוא היה איש שמח, ואפי' שמח מאוד.
הייתה לו רצינות, אבל יחד עם זה הוא ידע להתבדח, אפילו בוועדים מסוימים...
מה שאמרתי הוא,
שזה לא דיכאון אלא אופי של אדם שלא הולך עם חיוך על פניו,
גם את ר' חיים ברמן אפשר לראות מחייך וגם צוחק.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
אלא שיום אחד היייתי מגיע לבי"ד של מעלה, ושם נותן המון חשבון על כל מה שעשיתי.
אם לא ידעת את זה עד היום, צ"ע היכן גדלת...
נתתי כבר דוגמאות למעלה, הגר"ח והגראי"ל לא במחלקה.
אם תרצה דמויות בולטות מרנן הגרי"ז ושאר התחי"ם הבריסקערס.
תשובה מתחמקת מושלמת.
אם יש לך שם שחי היום ואפשר לבדוק ולהוכיח זאת אשמח.
לא להביא איזה מישהו שמאיפה בדיוק אפשר ללמוד על דמותו.
הנקרא בלע"ז דיכאון.
כבר עניתי על זה למעלה.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זושא
- חוצניק
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- משה6
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר