מסכת סוכה מצוות ד' מינים ביו"ט סוכות שחל בשבת

[קנאקר]

הנה, גזרו חז"ל דאין ליטול ד' מינים בשבת, מלבד ביו"ט ראשון במקדש.

והנה נודע בשער בת רבים לדברי הגרעק"א (דרוש מקור) גבי מצוות שופר, דאע"פ דגזרו חז"ל דאין לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, מ"מ אם שמע קיים המצווה.
ועתה יל"ד, גבי מצוות ד' מינים, אי דמי לדברי הגרעק"א גבי שופר, ודוגמא לדבר הוא ב'אנוס' כגון שאנסהו לקיים מצוות ד' מינים, יל"ד אי קיים המצווה.

ונפ"מ רבא לדינא יש בזה, דאותו שנטל הד' מינים בשבת, האם יצטרך לברך שהחיינו שוב ביום ב', דאי חשיב מצווה אף בשבת אי"צ, ואי לא חשיב בעי לברך 'שהחיינו' שנית.

 

[קנאקר]

לכאו' יש לחלק דכיון שבשופר היכא דיש בי"ד סמוכין תוקעין, מוכח שהצווה בעיקרון נשארה, משא"כ בד' מינים שהתבטל בכל מקום.
ואולי יש לדחות דה"נ בד' מינים, כיון שבביהמ"ק כן נטלו בשבת, מוכח שהמצווה נשארה. ואולי יל"ד דהנטילה בביהמ"ק ובמדינה הם 'צווי דינים', משא"כ שופר.

נשמח לתגובות הלומדים.

 

[נדיב לב]

הנה, גזרו חז"ל דאין ליטול ד' מינים בשבת, מלבד ביו"ט ראשון במקדש.

והנה נודע בשער בת רבים לדברי הגרעק"א (דרוש מקור) גבי מצוות שופר, דאע"פ דגזרו חז"ל דאין לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, מ"מ אם שמע קיים המצווה.
ועתה יל"ד, גבי מצוות ד' מינים, אי דמי לדברי הגרעק"א גבי שופר, ודוגמא לדבר הוא ב'אנוס' כגון שאנסהו לקיים מצוות ד' מינים, יל"ד אי קיים המצווה.

ונפ"מ רבא לדינא יש בזה, דאותו שנטל הד' מינים בשבת, האם יצטרך לברך שהחיינו שוב ביום ב', דאי חשיב מצווה אף בשבת אי"צ, ואי לא חשיב בעי לברך 'שהחיינו' שנית.

לחץ כדי לכווץ...

סוכות, שמח"ת ושמ"ע - יושב בסוכה פסולה בשמיני עצרת עובר בבל תוסיף? - כמה ספיקות | ענייני דיומא

הסתפקתי היום באדם שישב בשמיני עצרת בסוכה וע"ו האם בכה"ג עובר על בל תוסיף. ובפשטות תלוי הדבר במחלוקת הראשונים אם יושב בסוכה וע"ו אינו יוצא יד"ח מהתורה או מדרבנן, ולשיטת הרי"ף (ד. מדפי הרי"ף) דסוכה ו' על ו' כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה, אם כן יש מקום לומר דעובר על בל תוסיף. ואילו לשיטת הראשונים...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[קנאקר]

דבריך נפלאים, אך מה זה קשור לנד"ד?

 

[נדיב לב]

דבריך נפלאים, אך מה זה קשור לנד"ד?

לחץ כדי לכווץ...

לדברי הגרעק"א (דרוש מקור)

לחץ כדי לכווץ...

 

[יושב בישיבה]

בלי להיכנס לגוף הנושא איך ההגדרה אם יש מצוה מדאורייתא או לא,
אבל יתכן שלענין ברכת שהחיינו, כיון שברכת שהחיינו יכולה להיות גם על שעת עשייה, אם כן לא גרע הנטילה משבת מזמן עשייה, וכבר מצינו ברבותינו הפוסקים סברא כזו בכמה דוכתי.

 

[קנאקר]

בלי להיכנס לגוף הנושא איך ההגדרה אם יש מצוה מדאורייתא או לא,
אבל יתכן שלענין ברכת שהחיינו, כיון שברכת שהחיינו יכולה להיות גם על שעת עשייה, אם כן לא גרע הנטילה משבת מזמן עשייה, וכבר מצינו ברבותינו הפוסקים סברא כזו בכמה דוכתי.

לחץ כדי לכווץ...

היכן?

 

[יושב בישיבה]

היכן?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה במי שבירך שהחיינו בסוכה ולבסוף ראה שהיה גג על הסכך.

 

[קנאקר]

בסוכה יש עשייה שבנאה, אך מהו העשייה בד' מינים?

 

[יושב בישיבה]

בסוכה יש עשייה שבנאה, אך מהו העשייה בד' מינים?

לחץ כדי לכווץ...

עיין סוכה מו. העושה לולב לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה נטלו לצאת בו אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב.
בפשטות עשייה היינו איגוד הלולב.

 

[הרב מרודוש]

היכן?

לחץ כדי לכווץ...

בביאור הגר"א סי' תרצב'
כתב דהטעם שלא מברכים שהחיינו על המגילה ביום לדעת המחבר
משום דלא גרע משעת עשייה
צ"ע כמה לדמות לנד"ד אך מבואר שזה לא קשור דווקא לשעת עשייה
אלא שייכות למצווה

 

[קנאקר]

לכאו' יש לחלק דכיון שבשופר היכא דיש בי"ד סמוכין תוקעין, מוכח שהצווה בעיקרון נשארה, משא"כ בד' מינים שהתבטל בכל מקום.
ואולי יש לדחות דה"נ בד' מינים, כיון שבביהמ"ק כן נטלו בשבת, מוכח שהמצווה נשארה. ואולי יל"ד דהנטילה בביהמ"ק ובמדינה הם 'צווי דינים', משא"כ שופר.

לחץ כדי לכווץ...

בגוף הנידון, יל"ד עוד, דאולי אע"פ שבמקדש ובמדינה הם חיוב אחד, אך במקדש הדרגת חיוב הייתה יותר גדולה, ובכל אופן בד' מינים, הנוטל במדינה בשבת לא קיים המצווה, כי בדרגת חיוב כזו, בשבת לא חייבו.

 

[ממגד שמים]

(דרוש מקור)

לחץ כדי לכווץ...

דרוש וחידוש מערכה ט

 

[ממגד שמים]

כמדומה במי שבירך שהחיינו בסוכה ולבסוף ראה שהיה גג על הסכך.

לחץ כדי לכווץ...

כתבתי בעניותי בזה דברים איני יודע איך לגרור.
אציין מ"מ
שו"ת פרי הארץ סימן י' וכ"כ כף החיים דלא גרע משעת עשייה
לענ"ד צ"ע מאד בסברא זו. ועי' רא"ש פרק ד' סימן ב' שנחלק אי הנוטל ביום ראשון של גליות אפ"ל שלא גרע משעת עשייה, והכא גרע טפי כמובן,
ועי' בכורי יעקב שנקט למי שלא פתח הגג כנ"ל שלא גרע משעת עשייה וצ"ע.

 

[ממגד שמים]

באמת האיר ה' עיני.
ברא"ש פרק לולב וערבה נחלק עם ר' שמואל מאיברא בסברא זו.
הרא,ש כ' ליישב הנמהג בחו,ל שאין מברכין שהחיינו בלולב ביו,ט שני. בהיות ואף אם ראשון חול עכ"פ לא גרע משעת עשיה שמברכין שהחיינו.
אולם הר"ש מאייברא פליג. לדעתו ישנם ב' נקודות זמן שיש לברך בהם שהחיינו:
בשעת עשייה ובשעת קיום המצווה. אבל אם באמצע עיו"ט סתם נוטל ומברך שהחיינו, לאו שפיר עביד וברכתו לבטלה היא.
הרא"ש מיישב שאם נוטל בשביל קיום מצווה ביו"ט ראשון, לא גרע משעת עשייה ועדיף טפי מנוטל בחול.
מעתה,
בציור דילן, שנוטל בשבת, אשר ל,ה זמן קיום מצווה בפועל, יתכן שאף הרא"ש יודה דלא נפיק בהכי וגרע טפי משעת עשייה.

אולם, בספר "פרי הארץ" חלק ב' סימן י' דעתו היא אחרת, וס"ל שאף בזה אמרינן שלא גרע משעת עשייה וצ"ת.




[ניסיתי להעביר בהעתק הדבק]

 

[יושב בישיבה]

כתבתי בעניותי בזה דברים איני יודע איך לגרור.
אציין מ"מ
שו"ת פרי הארץ סימן י' וכ"כ כף החיים דלא גרע משעת עשייה
לענ"ד צ"ע מאד בסברא זו. ועי' רא"ש פרק ד' סימן ב' שנחלק אי הנוטל ביום ראשון של גליות אפ"ל שלא גרע משעת עשייה, והכא גרע טפי כמובן,
ועי' בכורי יעקב שנקט למי שלא פתח הגג כנ"ל שלא גרע משעת עשייה וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שיש על זה משנה ברורה.