• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

קנאקר

משתמש חדש
gem
הודעות
17
תודות
25
נקודות
2
הנה, גזרו חז"ל דאין ליטול ד' מינים בשבת, מלבד ביו"ט ראשון במקדש.

והנה נודע בשער בת רבים לדברי הגרעק"א (דרוש מקור) גבי מצוות שופר, דאע"פ דגזרו חז"ל דאין לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, מ"מ אם שמע קיים המצווה.
ועתה יל"ד, גבי מצוות ד' מינים, אי דמי לדברי הגרעק"א גבי שופר, ודוגמא לדבר הוא ב'אנוס' כגון שאנסהו לקיים מצוות ד' מינים, יל"ד אי קיים המצווה.

ונפ"מ רבא לדינא יש בזה, דאותו שנטל הד' מינים בשבת, האם יצטרך לברך שהחיינו שוב ביום ב', דאי חשיב מצווה אף בשבת אי"צ, ואי לא חשיב בעי לברך 'שהחיינו' שנית.
 
לכאו' יש לחלק דכיון שבשופר היכא דיש בי"ד סמוכין תוקעין, מוכח שהצווה בעיקרון נשארה, משא"כ בד' מינים שהתבטל בכל מקום.
ואולי יש לדחות דה"נ בד' מינים, כיון שבביהמ"ק כן נטלו בשבת, מוכח שהמצווה נשארה. ואולי יל"ד דהנטילה בביהמ"ק ובמדינה הם 'צווי דינים', משא"כ שופר.

נשמח לתגובות הלומדים.
 
הנה, גזרו חז"ל דאין ליטול ד' מינים בשבת, מלבד ביו"ט ראשון במקדש.

והנה נודע בשער בת רבים לדברי הגרעק"א (דרוש מקור) גבי מצוות שופר, דאע"פ דגזרו חז"ל דאין לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, מ"מ אם שמע קיים המצווה.
ועתה יל"ד, גבי מצוות ד' מינים, אי דמי לדברי הגרעק"א גבי שופר, ודוגמא לדבר הוא ב'אנוס' כגון שאנסהו לקיים מצוות ד' מינים, יל"ד אי קיים המצווה.

ונפ"מ רבא לדינא יש בזה, דאותו שנטל הד' מינים בשבת, האם יצטרך לברך שהחיינו שוב ביום ב', דאי חשיב מצווה אף בשבת אי"צ, ואי לא חשיב בעי לברך 'שהחיינו' שנית.
 
בלי להיכנס לגוף הנושא איך ההגדרה אם יש מצוה מדאורייתא או לא,
אבל יתכן שלענין ברכת שהחיינו, כיון שברכת שהחיינו יכולה להיות גם על שעת עשייה, אם כן לא גרע הנטילה משבת מזמן עשייה, וכבר מצינו ברבותינו הפוסקים סברא כזו בכמה דוכתי.
 
בלי להיכנס לגוף הנושא איך ההגדרה אם יש מצוה מדאורייתא או לא,
אבל יתכן שלענין ברכת שהחיינו, כיון שברכת שהחיינו יכולה להיות גם על שעת עשייה, אם כן לא גרע הנטילה משבת מזמן עשייה, וכבר מצינו ברבותינו הפוסקים סברא כזו בכמה דוכתי.
היכן?
 
בסוכה יש עשייה שבנאה, אך מהו העשייה בד' מינים?
עיין סוכה מו. העושה לולב לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה נטלו לצאת בו אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב.
בפשטות עשייה היינו איגוד הלולב.
 
בביאור הגר"א סי' תרצב'
כתב דהטעם שלא מברכים שהחיינו על המגילה ביום לדעת המחבר
משום דלא גרע משעת עשייה
צ"ע כמה לדמות לנד"ד אך מבואר שזה לא קשור דווקא לשעת עשייה
אלא שייכות למצווה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓