בשבת

בפרשת השבוע אנו לומדים את דיני קרבן תודה כמו שנאמר (ויקרא ז, יב) אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וגו'. בספר הלבוש (או"ח סי' נא) כותב שמקריבי קרבן תודה היו אומרים את פרק 'מזמור לתודה' להודות לה' כל חסדיו. פסח וערב פסח חכמינו תיקנו לומר בכל יום בתפילת שחרית את פרק 'מזמור לתודה', אולם כותב הרמ"א...

עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח (ב, יג). דרשו חז"ל (מנחות כא, א) 'תקריב' ואפילו בשבת. כתב בשו"ת עני בן פחמא (או"ח סי' טז) בזה הלשון: בעת שהיה אדמו"ר רבי דוב בעריש זצללה"ה מביאלע עם אדמו"ר מהר"מ מווארקא זצללה"ה בקאצק בשבת קודש, שלח הרה"ק מקאצק לקרוא את הרה"ק מביאלע לחדרו הק' בשבת קודש בבוקר...

בתחילת פרשת ויקהל כותב רש"י (רש"י שמות לה, ב) 'הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת', והנה בפרשת נשא כותב רש"י (במדבר ז, א) שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמיד את המשכן ומפרקו, ותמוה, שהרי במשך שבעת ימי המילואים בוודאי היה יום אחד שבת, ואיך היה מותר ביום השבת להעמיד את...

ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו ואפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא. ע"כ לשון השו"ע (או"ח סי' קלז סעיף ג). וצ"ב שהרי מדינא דגמ' כל החיוב הוא רק בז' עולים (ע' מגילה כא. במשנה, ובגמ' כג. ועוד) ולא כל הפרשה (ולכן במגי' כט: אי' שבא"י היו מסיימים כל ג' שנים) וא"כ לא...

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן (לה, א-ב), בסמוך לו, בסוף פרשת כי תשא, נאמר 'וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו'. לרמז, שיהודי זוכה בשבת לאור על פניו, ואינו דומה קירון עור פניו בשבת, לעור פניו בימות החול. (בעל...

הרה"ק הרבי ר' העניך מאלכסנדר זצ"ל נהג לספר בשבת פרה את המעשה הבא: פעם גזר הבישוף על היהודים, לעמוד לויכוח, ומי שינצח יוכל לעשות כרצונו. היהודים גזרו צום ובכי, וטיכסו עצה מה לעשות. עד שבא 'יהודי פשוט' ואמר שיתנו לו ללכת, ובעזרת ה' ינצח את הבישוף. כשהגיע למעמד הויכוח, כיבד הבישוף את היהודי לשאול...

ויש לשאול מר"מ (דעות ה, ח) ולא ירוץ ברשות הרבים כמנהג משוגעים, ויש לתרץ דלקבל ת"ח מיירי. ועוד שדווקא כמשוגעים נאסר [הגע בעצמך (מלשון ירו' שקלים טו.) אטו עובדי המכס שתפקידם לרוץ (רש"י שבת עח:) קעברי עלה? ויש לדחות שחזותם ופירסומם מוכיח עליהם והיה מקום לומר כתירוץ קמא שכל האיסור דווקא בת"ח אבל יש...

בעקבות המצב הקשה, מה ידוע על דעת הרבנים להשאיר בשבת רדיו גל השקט.

בשבת שחל בו פורים דמקופין דעת השו"ע סימן תרפח ס"ו שעושין הסעודה ביום ראשון, וכן הוא זמן משלוח מנות. אבל דעת מהר"ל חביב שחיוב סעודת פורים הוא בשבת וממילא גם משלוח מנות זמנו בשבת כי המנות הם מהסעודה. ולפי זה יש לתמוה הלא אסור לקנות מתנה בשבת. וצ"ל כיון שמכוון למצה מותר לזכות בה וכמו שמצינו ביום...

כשם שכל כתבי הקודש אינם מוקצה (משנ"ב שח, כב), מכל מקום, כתבו חיי אדם קנה, י קיצור שו"ע קמא, יז וכף החיים שח, מח: "אם חל פורים ביום א', אין להביא בשבת את המגילה לבית הכנסת, אפילו בעיר המתוקנת בעירובין, משום דהוי מכין משבת לחול". כמובן, אפשר להביא את המגילה בערב שבת, ואף בשבת "אם יביאנה מבעוד יום...

ראיתי בכמה מקומות שמכינים שוקולד מערב שבת ובשבת עצמה מניחים ע"ג הפלטה שיתחמם, ומתחילה חשבתי שנדון זה תלוי במחלוקת הש"ע והרמ"א בסי' שי"ח סט"ז לגבי אינפאנדה שהשומן שזה נימוח ועי"ש שגם הרמ"א מתיר בשעת הצורך. אלא שבשבת האחרונה עורר אותי יהודי ת"ח שיתכן ויש בזה איסור בישול גמור, ומחמת שמבואר ברמב"ם...

מה המקור ?

מקורות, ומה המקור התורני [מן המקרא] לזה ?

קובע נושא לעצמו:

הנה בשנים האחרונות הרעישו כל גדולי ישראל אודות סנני המים למיניהם הן מצד איסור בישול שמתבשלים המים והן מצד איסור בורר ולכאורה למה אין פה את הדין שהובא בגמ' בשבת, נותנין יין או מים צלולים למשמרת כדי שיזובו? וחידשו חכמי הדור שהיות וזה שוהה בתוך מיכלי הסינון והמיכלים עכורים מאד באופן שאינם ראויים...

כחלק ממהלך לחיזוק הלימוד בבית המדרש בלילות השבת אני מחפש כל תוכן תורני רלוונטי בנושא החל ממאמרי חז"ל / מדרשים ומן הספרות התורנית במעלת הלימוד בשבת

היכי תמצי שהמקדש בשבת שותה בלי לברך בפה''ג וזכר תו''כ ולא צריך לברך על השאר?

כתב השו"ע (תרעג א') אפילו תשמיש של קדושה אסור כגון ללמוד לאור הנרות ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה, והוא דעת בעל העיטור שמתיר תשמיש קדושה לאור הנרות. וצ"ב לפי"ז בהא שכ' השו"ע מקודם שנרות חנוכה מותר גם בפתילות ושמנים שאין מדליקין בהם בשבת ואפי' בשבת בתוך החנוכה מותר שכיון שאסור להשתמש לאורה אין...

לכאורה דבר מבושל יבש אפשר לבשל אותו בכלי ראשון ממש דאין בישול אחר בישול??? ויש שרצו לומר שבאמת הבעיה בקפה הוא החלב ולא עצם הקפה, שהחלב אמנם מפוסטר אבל הוא לח, ובלח שייך בישול אחר בישול. אמנם ראיתי בשמירת שבת כהלכתה שכתב שיש חוששים לרעק"א שכתב שיבש שנהפך בבישולו ללח נחשב כלח, ובלח שייך בישול אחר...