בעלות עכשיו, על עוד ל' יום (3 צופים)

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 23:44

פסיק פומיה אמר:
(ואם לא מובן ההכרח הלוגי אשמח לבאר בתמצית)

אשמח

פסיק פומיה · יום שלישי בשעה 23:45

אוהב ספר אמר:
יש דוגמא לדבר שמצאנו כן בראשונים או באחרונים?

רק לשם דוגמא : נתה''מ שבטוען ברי על ממון ואין שכנגדו זוכה הלה בממון.

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 23:45

פסיק פומיה אמר:
רק לשם דוגמא : נתה''מ שבטוען ברי על ממון ואין שכנגדו זוכה הלה בממון.

זכיה ממש? גם אם באמת זה לא שלו?
או רק שכן הוא פסק הדין?

פסיק פומיה · יום שלישי בשעה 23:50

אוהב ספר אמר:
זכיה ממש? גם אם באמת זה לא שלו?

כן

אוהב ספר אמר:
או רק שכן הוא פסק הדין?

התשובה לעיל היא כן מחמת שפסק דין יש לו תוקף של זכייה קניינית
כפי שידוע לכל בר בי רב יסודו של הגרש''ש במשפטי הממון

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 23:51

פסיק פומיה אמר:
התשובה לעיל היא כן מחמת שפסק דין יש לו תוקף של זכייה קניינית

אז כבר נפלה הראיה...

פסיק פומיה · יום שלישי בשעה 23:57

אוהב ספר אמר:
אז כבר נפלה הראיה...

לא נפלה הראיה פעמיים 1. התפיסה שהבעלות יחסית מוכחת מעצם העובדה שבי''ד מנהיגים דיני ממונות על בסיס יחסי, בשונה משאר איסורי ודיני תורה.
2. עצם העובדה שמשפט הממון קובע מוכיחה כי הבעלות אינה אחיזה אבסלוטית בחפץ אלא נתונה ליחסי שליטה והנהגות בפועל, ובתמצית יחסיות.

פסיק פומיה · אתמול ב 00:00

אוהב ספר אמר:
אשמח

הבעלות עניינה שליטת הבעלים על הממון (ברובד הדיני כתוצאה מהרובד המציאותי הטכני) וכשיצא החפץ מתחת יד הבעלים אפי' במישור המציאותי, תפקע בהכרח בעלותם כפי שמצינו בזוטו של ים, ועניין השליטה לעולם נבחן ברמת היחסיות

נראה לפשוט · אתמול ב 00:05

עי' בברכת שמואל ריש המפקיד מש"כ דלענין ארעאי אשבח לא מהני אף כשאיגלאי ממילתא למפרע שהיתה הבהמה שלי בזמן שהשביחה. וחושבני דלהגרב"ד בן שלום מר"י פוניבז' הקטנה יש ביאור בזה. נשמח אם מאן דהוי יבאר זאת.

פסיק פומיה · אתמול ב 00:09

נראה לפשוט אמר:
עי' בברכת שמואל ריש המפקיד מש"כ דלענין ארעאי אשבח לא מהני אף כשאיגלאי ממילתא למפרע שהיתה הבהמה שלי בזמן שהשביחה. וחושבני דלהגרב"ד בן שלום מר"י פוניבז' הקטנה יש ביאור בזה. נשמח אם מאן דהוי יבאר זאת.

יפה שזכה אותו תלמיד חכם לכוון ליסוד האחרונים המפורסם - מכאן ולהבא למפרע

נראה לפשוט · אתמול ב 00:14

אוהב ספר אמר:
יש דוגמא לדבר שמצאנו כן בראשונים או באחרונים?

עי' בנתה"מ שד"מ סק"א שמבואר דבגוביינא אי"צ מעשה קנין. ומבארים בזה רה"י דכיון דאיכא סיבת קנין מלבד רצון המקנה והקונה מהני אף בלא מעשה קנין.

נראה לפשוט · אתמול ב 00:15

פסיק פומיה אמר:
יפה שזכה אותו תלמיד חכם לכוון ליסוד האחרונים המפורסם - מכאן ולהבא למפרע

לא זה מה שביאר, עיי"ש בברכ"ש [וביחי' ושיעורי מרן ר' ברוך בער באורך] שאי"ז כוונתו.

פסיק פומיה · אתמול ב 00:18

נראה לפשוט אמר:
עי' בנתה"מ שד"מ סק"א שמבואר דבגוביינא אי"צ מעשה קנין. ומבארים בזה רה"י דכיון דאיכא סיבת קנין מלבד רצון המקנה והקונה מהני אף בלא מעשה קנין.

מה אתה רוצה להוציא מכך?

אוהב ספר · אתמול ב 00:19

נראה לפשוט אמר:
עי' בנתה"מ שד"מ סק"א שמבואר דבגוביינא אי"צ מעשה קנין. ומבארים בזה רה"י דכיון דאיכא סיבת קנין מלבד רצון המקנה והקונה מהני אף בלא מעשה קנין.

כמדומה שיש מבארים באופן אחר, שחוב הרי הוא כממון ביד הלוה, אלא שאינו מוגדר, וע''י הגוביינא מתברר הממון הזה להיות שלו

עוזי ומגני · אתמול ב 06:57

היושב בישיבה אמר:
שוב, אינו בגלל שהם היחידים שיכולים להנות, אלא כל דבר שעומד רק לי לקנין נקנה לי ממילא ללא צורך בקנין, דוגמת מה שנקרא "קנין אדם הראשון" שהזכרת.

השאלה בקונם כללי כיצד זה נפקע ממנו,
הרי הוא לא הפקיר,
אין שום סיבה שהחפץ לא ישאר ברשותו,
הרי לא הקנה לאף אחד,
מה שהשתנה הוא בסה"כ שאין לאף אחד יכולת להשתמש בחפץ.

היושב בישיבה · אתמול ב 14:19

עוזי ומגני אמר:
השאלה בקונם כללי כיצד זה נפקע ממנו,
הרי הוא לא הפקיר,
אין שום סיבה שהחפץ לא ישאר ברשותו,
הרי לא הקנה לאף אחד,
מה שהשתנה הוא בסה"כ שאין לאף אחד יכולת להשתמש בחפץ.

צודק, צריך באמת להבין גדרי קונם, אך מכאן ועד לחדש דבר ללא הכרח בכל עניני קנינים ובעלויות,
אך באמת אתה צודק ביחס לקונם

עוזי ומגני · אתמול ב 14:24

בהורמנא דהרב @היושב בישיבה אני מעלה תכתובת שהיה לי איתו באישי
מה מופיע כציטוט הוא מהרב היושב בישיבה ומה שנכתב בלא ציטוט הוא ממני

חפץ שלא מעמיד לי שמושים הוא לא בר קנין
סתם בח"מ אין דינים בלא נפק"מ ואם אין שום תועלת שאפשר להפיק מהחפץ לא שיך בו כל דין וגם לא קנין
"אין דינים בלי נפק"מ"

העברת בעלות על ממון אינה ענין דיני, רוחני, אפילו לא יהודי הוא ענין פשוט שאם אני בעלים על ממון בכוחי, או בזכותי להעביר את הבעלות למשהו אחר, אין שום היזכור אפי' לא ברמז בכל הש"ס לדבר שלא תופס בו קנין מחמת חיסרון "שאין מה לעשות איתו" (אם יש אשמח לשמוע מקור..) תכלית הקנין הוא לקנות ותו לא כל שאר דברים הם סיבות למה הקונה רוצה לקנות, אך במהות הקנין אין יותר מלקנות, אגב, לטעמך אדם שקנה ממון בר שימושים, ונגמרו או הפסיקו שימושיו אינו חשוב בעלים?

הוא בעלים על העברת הבעלות, אולם מהו הבעלות שאותה הוא מעביר
קשה לי להבין למה אתה מתכוון שאתה אומר בעלות אצלי בעלות מתפרש שייכות האם גם אצלך
אם כן צריך לבוא ולדון במה החפץ שייך לי יותר מלאחרים ואפשר לומר בזה שאני יכול להעביר את השיכות הזו לאחרים אולם עדין יהיה קשה במה הוא שייך ומי אמר שהוא שייך
אין חולק שתכלית המעש,ק הוא להעביר את הבעלות ממך אלי אבל תכלית הבעלות הוא השימושים
כן ממש כך אם אין שום תועלת ישירה או עקיפה [לא חיצונית כגון אם משהו יתן לי 100 ש"ח אם זה שלי] אינו בעלים
וזה כבר הוכחתי מכמה מקומות אמנם אתה קורה להכוחות שלי שכל דבר שאין לו קונים נקנה לבד ואני מסביר שהתוכן הוא משום שכיון שהם יחידים שיכולים להשתמש א"כ הם הבעלים על החפץ שזהו כל ענינה של הבעלות

לא הבנתי מה אתה מתכוון, בעלות מתפרשת כשלי, שלי מתפרש כלא של אחרים, מה אתה מתכוון מה זה שייכות עצם זה שרק אני יכול לאכול, לשרוף, למכור, להוריש, וכיו"ב את הממון זה שייכות לממון יותר מאחרים,
תכלית הבעלות אינה השימושים, הסיבה שאנשים רוצים להיות בעלים הוא בכדי לישתמש, אך מהות הבעלות אינה שימושי החפץ
בעלות הוא ענין מופשט, אני בעלים על הממון וזהו כיום הוא שלי כמו שיש שמש ביום בלי במה
כמו"כ אין תוכן יותר משלל הדינים שיכול לעשות מכח בעלותו ,

בעלות הוא במה שהחפץ משוייך אלי
ובמה הוא משויך אלי מה שהשימושים עומדים לי ואני הוא הראוי להשתמש בחפץ שייכות הוא דבר מופשט אלא תיאור של יחס וכמו"כ בעלות הוא לא דבר מופשט אלא תיאור של יחס
כל זה הוא תוצאות ממה שחפץ בבעלותי לכן אני זה שיכול לשרוף להוריש למכור אבל בַמֶה הוא בבעלותי
כמו שהרב שך שאל במה הם יהודים ולא עונים לו בזה שנולד מאמא יהודיה אלא מה התוכן של מה שהוא יהודי וכמו"כ מה התוכן בזה שהוא בבעלותי לא מה התוצאה של זה

בעלות הוא ענין מופשט, אני בעלים על הממון וזהו כיום הוא שלי כמו שיש שמש ביום בלי במה
כמו"כ אין תוכן יותר משלל הדינים שיכול לעשות מכח בעלותו ,

כל דבר שהוא ביטוי ליחס חייב להיות משמעות ליחס

היושב בישיבה · אתמול ב 22:25

עוזי ומגני אמר:
כל דבר שהוא ביטוי ליחס חייב להיות משמעות ליחס

לענ"ד בכל אופן הביטוי הם דיני הבעלות

היושב בישיבה · אתמול ב 22:48

לכל החולקים והמערערים באמיתות הקושיא.
יל"ע גבי בל יראה או דין שריפה דאיסורי הנאה אי הבעלים של עוד ל' יום מחוייב ג"כ.
דלכאו' נ"פ דוודאי מחוייב

אוהב ספר · אתמול ב 23:53

היושב בישיבה אמר:
דלכאו' נ"פ דוודאי מחוייב

אפי' אם נאמר כן, אי''ז קשור לעיקר הקושיא ואמיתתה, וכנתבאר למעלה

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש חדש

משתמש ותיק

משתמש חדש

משתמש חדש

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש מוביל

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים