בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם

[געגועים]

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בבעל הטורים ר"ת ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם.

והוא כמו שאמרו (ברכות ח:) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.

והנה הסיבה שתלוי בזה דווקא "חיים", אפשר לפימ"ש בחומת אנך להרב חיד"א ז"ל בסוד לימוד שנים מקרא ואחד תרגום, שממתיקים את קליפת נוגה שנקראת תרדמה בגי' תרגום, ע"י שנים מקרא עיי"ש, והנה תרדמה ושינה היא אחד מששים למיתה (ברכות נז:), ולכן כאשר ממתיקים התרדמה ממתיקים ממילא גם את המיתה, ולכן יחיה שנים רבות ארוכות לעולם.

וענין "בקול נעים ישיר", אפשר לפימ"ש בפרי צדיק (מטות אות יא) לבאר הזמר: "אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דחקל תפוחין", שע"י זמר ושירה אפשר לכנוס לשער של חקל תפוחין שזה מידת מלכות, ולכן דוד מלך ישראל שהיה מרכבה למידת מלכות ריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות (ברכות ז.), עיי"ש, והנה כתבו התוס' (ד"ה ישלים) שרבינו הקדוש ציוה לבניו בשעה שנפטר שלא יאכלו סעודת שבת עד שישלימו הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ומסתברא שטוב לגמור הפרשה עוד קודם סעודת חקל תפוחין, ולכן בקול נעים ישיר, כדי שיוכל לכנוס אחר שיסיים הפרשה לשער חקל תפוחין.

ולכן נרמז בסופי תיבות ואלה שמות בני ישראל הבאים, תהלים, כנודע, את יעקב איש ס"ת שבת, כדאי' בבעל הטורים, שע"י שירות ותשבחות של תהלים אפשר לכנוס לשבת שהיא יום השביעי מידת מלכות.

ודוד המלך תיקן פגם ירך יעקב ע"י שירות וזמירות, כדאי' במדבר קדמות (מערכת ד' אות יז), וזהו "את יעקב".

וכן נרמז בפסוק ראה ריח בני כריח שדה, וברש"י שדה תפוחים, בְּנִי ר"ת בקול נעים ישיר, וכנ"ל, ועי"ז כריח שדה, יזכה לכנוס לשער חקל תפוחין.​

 

[עמוסיך]

בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח עצום.
בדרך אגב אין זו הפעם הראשונה בה מייחס רבינו יעקב יחס מיוחד לשירה כדבר המעולה שבמעולה, לפי שבואתחנן אל ה' פירש ע"פ הספרי "ואתחנן בגימטריא שירה, שאמר [משה] לפניו שירה כדי שישמע תפלתו!".