בבא קמא בתשלום נזק אין סברא, רק מגזה''כ (3 צופים)

[עוזי ומגני]

כמובן שיש חיוב, והוא מובן מסברא - כל ההסבר הזה זה להבין שלולי התורה לא בטוח שהיינו מחייבים את המזיק לשלם את שווי החפץ שהוא הזיק לניזק...

לחץ כדי לכווץ...

אתה אומר שמה שהתורה חייבה הוא פירכא לכל הסברות לעיל?
או"ד שלמרות הסברות לעיל, התורה בכל אופן חייבה, אף שאין בזה הגיון, כמו שחייבה תשלום כאשר זמם וכדו',

 

[מחכה]

למה שיוליך לים המלח אם בכל קנס (כפל, קרן) אמרו שישלם לניזק ולא אמרו שיוליך לים המלח.

ועוד דאם אין יש סברא כזו ובכ''ז זה הלכה בלא טעם, מה החילוק בין כל נזק לבין קרן השור תם שיש צד שיהיה מודה בקנס

 

[שלוות העמל]

למעשה אחר הסברא שכתב הרב @עוזי ומגני שתמיד הדרישה היא לקיים את הבעלות שלי ובנזק אין בעלות מאחר ואין חפץ, חידשה התורה שישנה תביעה גם על מה שאין לי מידך ולא רק יש לי בידך.
ודבר זה מובן מסברא וכמו שכל חוק יחייב רק שנקרא חידוש מיוחד כיוון שממה שלמדנו בפרשיות השונות של ממון לא ראינו שהבעלות קיימת גם לגבי תביעת נזיקין.
ופטור טמון נלמד מקרא ואינו סבה לומר שנזקין הוא חוק.

 

[עוזי ומגני]

ופטור טמון נלמד מקרא

לחץ כדי לכווץ...

זה לא הוכחה, דהא לולי קרא לא היה מקום לחלק בין טמון ללא והא כולם בנזקי האש שהזיקה,

חידשה התורה שישנה תביעה גם על מה שאין לי מידך ולא רק יש לי בידך.
ודבר זה מובן מסברא וכמו שכל חוק יחייב רק שנקרא חידוש מיוחד כיוון שממה שלמדנו בפרשיות השונות של ממון לא ראינו שהבעלות קיימת גם לגבי תביעת נזיקין.

לחץ כדי לכווץ...

א"כ תחזור הקו'
דהא אם החידוש הוא שרק שיש תביעה גם על "אין לי מידך" לא הוי מלווה הכתובה בתורה
שלא המלווה כתובה בתורה אלא סברא הכתובה בתורה
וכמו שבהענקה לא חידשה התורה שיש לעבד תביעה של "פיצוי פיטורין", ובפדיון הבן ומתנות כהונה תביעה של "מע"מ",
אלא חידשה התורה שצריך לתת ה' סלעים לכהן ולהרים תרומה,
כמו"כ חידשה שמזיק צריך לשלם את הנזק בלא איזה גדר כולל
וחידוש זה כולל גם ממונו המזיק כששמירתן עליך
ולא כולל כלים בבור וטמון באש

 

[מחכה]

במצ"ב

לחץ כדי לכווץ...

משם מי נכתבו הדברים הנפלאים הללו?