האזנתי לאחרונה לאחד השיעורים ב'קול הלשון' מהרב''ש סלומון זצ''ל הוא הסביר את המחנה אפרים בריש נזקי ממון ואם הבנתי דבריו, הוא אומר בדעת הרמב״ם שכל התשלום על נזק הוא רק חוק של התורה ולא שייכת בזה סברא בכלל (אין ממוני גבך כבגזל) הוא מוכיח את הדברים מפיה''מ על ב''ק שאומר שמשלם ערוגה בין הערוגות כדי להקל על המזיק, הוא מקשה, מה שייך להקל עליו, ישלם מה שהזיק ומתרץ שזה דין התורה שעל ידו מתחדש החיוב הזה. ומביא לזה גם תוס' בקידושין יג שמחזיק את הדברים שמשווה בין תשלום זה לשאר תשלומים שמדין בלא סברא.
אשמח לליבון העניין.
א. האם נזק הוא רק חוק ואין סברא לשלם נזק?
ב. האם אין לימוד לדעת הרמב״ם על נזק ואיסור מזיק מגזלן
אשמח לליבון העניין.
א. האם נזק הוא רק חוק ואין סברא לשלם נזק?
ב. האם אין לימוד לדעת הרמב״ם על נזק ואיסור מזיק מגזלן