בתור אחד שלמד בחידר של חב''ד ומאוד היה מחובר לרבנים שהיו מחשובי רבני חב''ד וחלקם ראשי ישיבות שהיו מאוד מקורבים לרבי מילובאוויטש זצ''ל .
ומבחינתם אין מקום לכל הפלפול הנ''ל אלא סה''כ מדובר בלזכות יהודי מלהינצל מהתואר ''קרקפתא דלא מנח''...
וזוכרני שאחדהרבנים (ז''ל) בכיתהז' שהתווכחתי איתו על משהו הלכתי, ענה לי לחב''ד יש פסיקה אחרת מכל העולם,
ואין כאן המקום להרחיב על ''שיטת הפסיקה'' שלהם
 
וזוכרני שאחדהרבנים (ז''ל) בכיתהז' שהתווכחתי איתו על משהו הלכתי, ענה לי לחב''ד יש פסיקה אחרת מכל העולם,
ואין כאן המקום להרחיב על ''שיטת הפסיקה'' שלהם
הדיון כאן על מקרה אחד ויחיד.

כמובן שאין פסיקה של חב"ד שמתירה הנחת תפילין שלא בזמן ע"פ ההלכה.

כן יש את שיטת הגר"ח נאה (בספרו 'שערי ציון' אות לז) שעלות השחר היינו 120 דק' לפני עלול השחר. האם הגר"ח נאה הוא "בר סמכא" בשבילך?
 
נערך לאחרונה:
אסביר משהו פשוט, כמובן שאין להם שיטה רפורמית רח''ל אלא דרך בעבודת ה', ומבחינת שיטת הפסיקה שלהם יכול להיות שע''י הנחת תפילין אחת תתעורר באדם חזרה בתשובה ולכן הם מרשים לעצמם להניח עם כל הבעיות שיש במעשה הנחת התפילין, כניסת הבחורים לקניונים וכ' וכן תשובה רשמית מאדם חסיד חב''ד שאנחנו שומרים על קשר מאז החידר אעלה בל''נ מחר בשעות הערב.
 
הדיון כאן על מקרה אחד ויחיד.

כמובן שאין פסיקה של חב"ד שמתירה הנחת תפילין שלא בזמן ע"פ ההלכה.

כן יש את שיטת הגר"ח נאה (בספרו 'שערי ציון' אות לז) שעלות השחר היינו 120 דק' לפני עלול השחר. האם הגר"ח נאה הוא "בר סמכא" בשבילך?
ברור שלא. אלא כוונת דברי ששיטת הפסיקה שלהם היא מתוך '' עת לעשות לה' '' ויכול להיות שע''י הנחה ללא כוונה או ח''ו עם הפחה, תגרום בסופו של דבר לעוד כמה שנים שבהם האדם יניח תפילין כל יום ואח''כ גם ילדיו וכן הלאה
 
יכול להיות שע''י הנחה ללא כוונה או ח''ו עם הפחה, תגרום בסופו של דבר
ולדעתך בגלל חששות כאלה צריך לבטל מצוות עשה דאורייתא דתפילין?! תוכל לציין לי מקור לזה?
ששיטת הפסיקה שלהם היא מתוך '' עת לעשות לה' ''
כלל גדולי ישראל הורו להצטרף "למבצע תפילין" של הרבי מליובאוויטש (ולא חששו ל"הפחה"):
27963_119 (1).jpg
 
הדיון כאן על מקרה אחד ויחיד.

כמובן שאין פסיקה של חב"ד שמתירה הנחת תפילין שלא בזמן ע"פ ההלכה.

כן יש את שיטת הגר"ח נאה (בספרו 'שערי ציון' אות לז) שעלות השחר היינו 120 דק' לפני עלול השחר. האם הגר"ח נאה הוא "בר סמכא" בשבילך?
אז כנראה אף פעם לא היית בנתב"ג ב2 בלילה.....

הדוכן תפילין שם פעיל כל הלילה
 
נערך לאחרונה:
הדוכן אכן פעיל לעוד מגוון עזרים (חלוקת עלונים, הסברים כיפות וכו' וכו') אבל לא לתפילין.
לא נכון. הם מניחים תפילין גם בלילה וכששאלתי אותם אמרו לי שהם מסתמכים על ר' משה פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אג"מ או"ח ח"א סימן י')
ויש הרבה לפקפק שאין הנידון דומה לראיה כלל
Screenshot 2026-03-16 232716.png
 
ומה עם השמירת עינים של אותם 'חסידים?
וכבר ידוע מש"כ חז"ל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".
פעם שאלתי חבדני"ק בצאתו ממבצע הנחת תפילין מאחת תחנות המרכזיות
האם הוא מרגיש ירידה רוחנית בעקבות המצראות שראה בשעות האחרונות
וענה לי שאכן הוא מרגיש ירידה רוחנית אך הוא מאמין שבאמת הוא עלה ברוחניות בעקבות קיום רצון הרבי
ויש להעיר שדעת הגה"ח ר' יואל כהן שבחור המרגיש ירידה רוחנית במקומות הנ"ל אין לו לצאת למבצעים הנ"ל
 
הכוונה לקיום רצון כלל גדולי ישראל שבקשו להצטרף למבצע תפילין.
פעם שאלתי חבדני"ק בצאתו ממבצע הנחת תפילין מאחת תחנות המרכזיות
כבר נתבאר שהנחת תפילין ליהודים שמחויבים במצווה הרי הוא חיוב גמור לכל אחד ואחד מישראל.
וא״כ הפרמטר הוא אם אתה תשכח להניח תפילין והם יהיו רק בתחנה מרכזית (או בקניון) להיכן תצא כדי לקיים את המצווה ולהיכן לא (ויש מקומות שלא).
 
נערך לאחרונה:
הכוונה לקיום רצון כלל גדולי ישראל שבקשו להצטרף למבצע תפילין.
אני מקווה שאבינו שבשמיים הוא אחד מאותם הגדולים.
אין עניין לדחוף משמעויות לכוונתו, ולא הפריע לי אם זה רצון הרבי או הרב שך.
מקווה שהובנתי.
 
פעם שאלתי חבדני"ק בצאתו ממבצע הנחת תפילין מאחת תחנות המרכזיות
האם הוא מרגיש ירידה רוחנית בעקבות המצראות שראה בשעות האחרונות
וענה לי שאכן הוא מרגיש ירידה רוחנית אך הוא מאמין שבאמת הוא עלה ברוחניות בעקבות קיום רצון הרבי
ויש להעיר שדעת הגה"ח ר' יואל כהן שבחור המרגיש ירידה רוחנית במקומות הנ"ל אין לו לצאת למבצעים הנ"ל

נפתח

ופוצל מהדיון שהתקיים כאן, לתשומת לב המתדיינים.
 
ברור שלא. אלא כוונת דברי ששיטת הפסיקה שלהם היא מתוך '' עת לעשות לה' '' ויכול להיות שע''י הנחה ללא כוונה או ח''ו עם הפחה, תגרום בסופו של דבר לעוד כמה שנים שבהם האדם יניח תפילין כל יום ואח''כ גם ילדיו וכן הלאה
שמעתי מאדם גדול כמדומה לי שאמר שיניחו תפילין בלילה העיקר שזה גורם להם להרגיש דתי יותר ואחר המעשים נמשכים וכו' ואולי מותר אף באיסור דחלל עליו שבת אחת דומיא דהרמ''א גבי מי שהוציאו בתו בשבת להמירה
 
שמעתי מאדם גדול כמדומה לי שאמר שיניחו תפילין בלילה העיקר שזה גורם להם להרגיש דתי יותר ואחר המעשים נמשכים וכו' ואולי מותר אף באיסור דחלל עליו שבת אחת דומיא דהרמ''א גבי מי שהוציאו בתו בשבת להמירה
ייש"כ. לגוש"ד תמוה מאוד. א. ממתי רגש דתי יש בכוחו לסתור הלכה ב. מה לדברי הרמ"א (שיסודם בשו"ת הרשב"א), שבמעשיו מציל אותה משמד בצורה ודאית לנידו"ד שספק גדול אם רגש דתי כזה, מסוגל להחזירו למקורו. (וכך המציאות מוכיחה).
 
פעם שאלתי חבדני"ק בצאתו ממבצע הנחת תפילין מאחת תחנות המרכזיות
האם הוא מרגיש ירידה רוחנית בעקבות המצראות שראה בשעות האחרונות
וענה לי שאכן הוא מרגיש ירידה רוחנית אך הוא מאמין שבאמת הוא עלה ברוחניות בעקבות קיום רצון הרבי
הוא גם יכול ללכת לצבא כי ודאי הצלת נפשות תגרום לו לעליה בחזרה, לטעמיך.
אנחנו לא שמענו כאלה הבטחות של עליה אם אנו גרמנו לעצמנו ירידה
 
שמעתי מאדם גדול כמדומה לי שאמר שיניחו תפילין בלילה העיקר שזה גורם להם להרגיש דתי יותר ואחר המעשים נמשכים וכו' ואולי מותר אף באיסור דחלל עליו שבת אחת דומיא דהרמ''א גבי מי שהוציאו בתו בשבת להמירה
להניח תפילין בלילה רבים מהפוסקים הקילו בכך בשעת הדחק וכגון מי שאינו יכול כלל להניח תפילין במהלך היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים שיש מקום שיניח בלילה שלפניו
ועיין באגרות משה שעומד על כך
 
מה לדברי הרמ"א (שיסודם בשו"ת הרשב"א), שבמעשיו מציל אותה משמד בצורה ודאית לנידו"ד שספק גדול אם רגש דתי כזה, מסוגל להחזירו למקורו. (וכך המציאות מוכיחה).
על איזו וודאות אתה מדבר?! אבא שביתו נחטפה ע"י נכרים ויוצא להצילה - אין לו כל וודאות שיצליח ויכול רק לנסות להילחם עליה ולקוות.

מנגד, רבבות יהודים מעידים שהצעד הראשון בשביל לחזור בתשובה היה ההנחת תפילין שהציעו להם ברחוב (ביניהם סבא שלי שהיה פיזיקאי אתאיסט לגמרי וחזר בתשובה).
 
על איזו וודאות אתה מדבר?! אבא שביתו נחטפה ע"י נכרים ויוצא להצילה - אין לו כל וודאות שיצליח ויכול רק לנסות להילחם עליה ולקוות.

מנגד, רבבות יהודים מעידים שהצעד הראשון בשביל לחזור בתשובה היה ההנחת תפילין שהציעו להם ברחוב (ביניהם סבא שלי שהיה פיזיקאי אתאיסט לגמרי וחזר בתשובה).
ראה מש"כ המ"ב סימן שו ס"ק נ"ו וז"ל: שהוציאו בתו - אורחא דמלתא נקט וה"ה אחר רשאי לחלל שבת כדי להצילה מהאיסור הגדול וכ"ז מיירי שהוציאוה א"י מביתו באונס וע"כ התירו לו לשום לדרך פעמיו להצילה דקי"ל אם אינו פושע חייב לעשות איסורא זוטא כדי שלא יעשה חבירו איסורא רבא אבל אם פשעה אין לו לאביה לחלל שבת עבורה דאין אומרים לו לאדם חטוא כדי שיזכה חברך ודוקא באיסור דאורייתא אבל באיסור דרבנן דעת הא"ר דיש להקל לעבור כדי להצילה:

למעשה אין מקום להשוות, בין ההיתר להציל בתו משמד גמור כשנחטפה באונס, לאדם שבשרירות לבו הולך וחוטא. ואף באיסור דרבנן שהתירו, היינו דווקא כשבא להצילה משמד. בנוגע למציאות אני חלוק מכל וכל. אולי אחוז בודד הושפע מכך. אבל אין צורך להגיע לזה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון