הלבוש בו נהוג להתלבש מוגדר כלבוש בינוני. הוא לא לבוש סחבות, ומאידך לא בגדי מלכים. אך יל"ע דהא אף נשיאים לובשים חליפות קצרות כיום, אך מ"מ אי"ז בגדי מלכים, כי אם לבוש אוניברסלי עולמי, והמושג "בגדי מלכות" כמעט ונשכח מהשגותינו.
בסך הכל מה שהרב @אם היו אמר זה -
שאלו שיש להם יראת שמים יכולים להיות גם חברונערס' בעלי צופ' מסרק ומראה,
ואלו שאין להם רח"ל, יכולים להיות גם צולי"ם עם כפתור עליון סגור וכובע קנייטש עד העינים...
דהיינו - "התנהגות זו אינה סותרת ליראת שמים"
הלבוש בו נהוג להתלבש מוגדר כלבוש בינוני. הוא לא לבוש סחבות, ומאידך לא בגדי מלכים. אך יל"ע דהא אף נשיאים לובשים חליפות קצרות כיום, אך מ"מ אי"ז בגדי מלכים, כי אם לבוש אוניברסלי עולמי, והמושג "בגדי מלכות" כמעט ונשכח מהשגותינו.
מרן הגרמי"ל אמר - כך מספר נכדו בספר 'רבי מיכל יהודה' - שבזמנו בישיבת חברון היו בחורים יראי שמים שכל בוקר היו מסתרקים מול המראה, אלא שזה היה כמו שאתה סוגר את הכפתור של החולצה... כמתוך הרגל, בלי שימת לב מיוחדת. פשוט כי הם אחזו שכך צריך להראות בחור בן תורה.
אבל היום זה נעשה עם הקפדה מיוחדת להראות יפה וזה תופס את הראש. ועל כגון זה נאמר "עד שאדם מתפלל על דברי תורה שיכנסו בתוך מעיו יתפלל על אכילה ושתיה שלא יכנסו בתוך מעיו"...
ר' שמואל רוזובסקי היה הולך עם בלורית,
מרן הגרב"ד פוברסקי היה מסדר את הזקן.
אם כוונתך להופעה מכובדת, אכן כדבריך כן הוא. אבל ענייני התהדרות וקישוט לא נהגו בשווה בכל מקום. לא הרי הונגריה כהרי ליטא, ונפלוג בדידיה, לא הרי סלבודקא וטלז כהרי קמניץ וראדין, דוק ותשכח.
ועיין באשכול תלמידי הישיבות לפני השואה בפורום עיני העדה והמקום, שבפורומינו אוצר התורה. (עדיין לא למדתי איך מקשרים בין אשכולות, עמך הסליחה).
אצל רוב זקני הדור ראינו פשטות מהודרת, דהיינו בגדים פשוטים אך נקיים צחים ושלמים, כל אחד לפי ערכו וסגנונו. (תחשבו על הגרשז"א, על הגרמי"ל, על הגר"ד פוברסקי וכו' וכו', ובכוונה איני מאריך בעשרות דוגמאות). אבל יש שיצאו מהכלל, הן כאלה שהופעתם לא היתה מוקפדת בכלל, אם מפני אופיים העילויי ואם מפני התרחקות קיצונית מחיזו דהאי עלמא, וכן לאידך גיסא יש שנהגו עצמם בלבושים מהודרים יותר. ובודאי כל אחד מהם כוונתו לשמים, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה, וכל לבבות דורש השי"ת.
טרם אגיש את הסיפור. אני רוצה להקדים כמה מילים. הסיפור שב"ה תקראו, הוא הרבה מעבר לעלילה סיפורית. מאחורי כל סצנה, דיאלוג ודמות ערכתי עבודת מחקר (אולי קצת הגזמתי...), קראתי בעיון ובהרחבה בספרי מחשבה, מוסר והשקפה, לצד ספרות היסטורית (כגון תנועת המוסר ודומיה), שתיעדו את ההווי בבתי מדרשות השונים...
האם קוד הלבוש הליטאי היפה נוגד יראת שמים כי הרי אברך רציני לא אמור לרדוף אחרי הנאות עו''ז ואם הוא מחובר לזה קשה לדעת כמה מחובר לתורה כי זה תרתי דסתרי, אך מצד שני יש בו משום כבוד אם כולם הולכים ככה.