הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 11 הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 11
ומנין לך שהוא למד בדרכו של הגר"ח.
כי זו הדרך שבה למד ר' זונדל שהוא גם תלמידו של הגר"ח.
[אגב, הגרח"ש זללה"ה סיפר [הובא בקובץ תבונות ח"ב] שכשהגר"ח היה ילד בן עשר בערך אמר את היסוד שלו על אין קנין לעכו"ם להפקיע וכו' בפני גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרוך אותו, האם כבר אז הוא למד אצל ר' מנד'ל מסלוצק?].
צריך לסיפור הזה מקור ממי שיודע, אחרת זה לא יותר מסיפורי חסידים....
ר' חיים למד אצל מלמד בשם ר' דוד בלינדר ואצל אביו עד גיל 12, אז עבר הבית הלוי לסלוצק.
מאוד יתכן ש"בערך עשר" זה גם 12-13...
 
כי זו הדרך שבה למד ר' זונדל שהוא גם תלמידו של הגר"ח.
וזאת מנין לך?
צריך לסיפור הזה מקור ממי שיודע
מרן הגרח"ש ליבוביץ זללה"ה לא מספיק? [אעתיק את הלשון המדויקת (תבונות ח"ב עמ' תקס) 'כשהיה הגר"ח ילד בן תשע אמר חידו"ת על אין קנין לעכו"ם בא"י, ואח"כ בהיותו בוואלוז'ין אמר את כל הענין לפני כל גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרכם'].
 
עוד משם (עמ' תקסו) 'והגר"ח אמר פעם לר' ברוך בער על עצמו שגם הוא פרץ דרך חדשה בלימוד, וכן מצוין על קבר הגר"ח שפרץ נתיבות חדשים בתורה [... אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה חדשה בידיעת והבנת התורה לאמיתה]'. ע"כ.
 
עי' לעיל מה שהבאתי מאור ישראל.
מרן הגרח"ש ליבוביץ זללה"ה לא מספיק? [אעתיק את הלשון המדויקת (תבונות ח"ב עמ' תקס) 'כשהיה הגר"ח ילד בן תשע אמר חידו"ת על אין קנין לעכו"ם בא"י, ואח"כ בהיותו בוואלוז'ין אמר את כל הענין לפני כל גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרכם'].
עוד משם (עמ' תקסו) 'והגר"ח אמר פעם לר' ברוך בער על עצמו שגם הוא פרץ דרך חדשה בלימוד, וכן מצוין על קבר הגר"ח שפרץ נתיבות חדשים בתורה [... אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה חדשה בידיעת והבנת התורה לאמיתה]'. ע"כ.
על המעשה הראשון כבר אמרתי שיתכן שזה היה בגיל 12-13,
על המעשה השני אפש"ל שזה מדבר על ההבנה וכנ"ל, הגרח"ש והברכ"ש וגם הגר"ח לא חייבים לדייק בלשונם אם זה על ההבנה או על השיטה.
אתה צריך לזכור שהם לא התווכחו ולא התדיינו עם אף אחד...

והגרח"ש, שעוד ממנו זכיתי לשמוע מעט, לא מהווה ראיה אלא על מה שבשם ר' ברוך בער עצמו - שאת זה הוא ודאי יודע ממקור מהימן,
מה שלא בשמו זה יכול להיות שכך היה מפורסם, וזה שהגרח"ש אמר את מה שאמרו בזמנו לא מוכיח שזה היה נכון.
 
על המעשה הראשון כבר אמרתי שיתכן שזה היה בגיל 12-13,
הגרח"ש אמר שהיה אז בן תשע.
מה שלא בשמו זה יכול להיות שכך היה מפורסם, וזה שהגרח"ש אמר את מה שאמרו בזמנו לא מוכיח שזה היה נכון.
מה ההכרח לומר שזה לא נכון? [חוץ מזה שאם באמת יש איזה הכרח לומר ככה, ובכ"ז הגרח"ש לא התייחס, ש"מ שזה בסדר].
על המעשה השני אפש"ל שזה מדבר על ההבנה
בעיניי זה דחוק מאד. וזהו.
 
מה ההכרח לומר שזה לא נכון? [חוץ מזה שאם באמת יש איזה הכרח לומר ככה, ובכ"ז הגרח"ש לא התייחס, ש"מ שזה בסדר].
אין הכרח,
אבל אדם רציני לא מקבל שום סיפור על אף אחד, אם אין לו מקור אמיתי.
הגרח"ש יכל לשמוע זאת מנכדו שסיפר לו שכך היה כתוב בכתבה שהתפרסה באחד העיתונים...
הגרח"ש לא בא לקבוע שאכן כך היה, אז אל תדייק מכך שהוא הביא את הסיפור הזה.

זה לא שכדי לשלול סיפור צריך לדעת שהוא לא אמיתי.
אלא שבשביל לקבל סיפור כאמיתי, צריך לדעת שהוא אמיתי,
 
אולי בשעטומ''צ הגיעה העת לדבר על שיטתו עצמה?
בקרב הלומדים לא אחת יאמרו ששאלה מסוימת אילולא רבי שמואל, לא הייתה שגורה על לשונינו. מי מכאן שלא זכה לשמוע תורה מפיו, לא יזכה לכאו' להבין עומק דבריו מספריו, לפי הנאמר כאן ע''י תלמידיו ואולי כאן המקום לבקש שיואילו לזכות אותנו בדרכו המיוחדת.
מהי קושיא שבד''כ ישאל בסוגי' לדוג'.

ובכלל, מהנא' כאן נראה בעיקרו הוא החיפוש המדוקדק אחר עומק גדר הדבר ומטרתו ושהדין הוא דווקא לפי''ז ובזה יובנו דיוקים לשונות בתוס'. האם מלבד זאת יוכלו להאיר הערות נוספות? היו ביטויים ממנו עצמו על 'שיטת הלימוד' או שהוא מלתא אגב? והאם כל זה שייך ללשונם המליצית של תלמידיו ומקושריו?
 
אולי בשעטומ''צ הגיעה העת לדבר על שיטתו עצמה?
בקרב הלומדים לא אחת יאמרו ששאלה מסוימת אילולא רבי שמואל, לא הייתה שגורה על לשונינו. מי מכאן שלא זכה לשמוע תורה מפיו, לא יזכה לכאו' להבין עומק דבריו מספריו, לפי הנאמר כאן ע''י תלמידיו ואולי כאן המקום לבקש שיואילו לזכות אותנו בדרכו המיוחדת.
מהי קושיא שבד''כ ישאל בסוגי' לדוג'.
ראשית אין דרך לימוד חדשה בבית המדרש של מהרי''ל, זוהי תפיסה שהשתרשה כחלק מהנסיון להפוך את הגרח''י למופקע וחוץ לתחום.
החידוש שישנו בתורת הרב הוא אחד לדעתי, כי בעוד שבתורת ראשי הישיבות נתקבעו המון מוסכמות (מיגו כח טענה, משפטי הממון) ועוד שלל הגדרות וחקירות מוכרות, שכל בר בי יומא מכירם הדק היטב, ובחלקם חסרה הבהירות, חדות ההגדרה, ועומק ההבנה, ויתרה מכך פעמים אינם עולים ללשון הגמ' והראשונים, וכתוצאה מן ההכרות והנפוצות של אותם היסודות אף אחד אינו טורח לעמול לשורשם, ויתירה מכך מתוקף היותם מוסכמות ברורות כל לומד ניגש לדון בסוגיא אחריהם ולפיהם.
ובזה בא כוחו של הגרח''י, היכולת להטיל ספק, להתבונן ביסודות הדברים לדון בהם מראשית ''יהיו בעינך כחדשים'' להסיר את האבק ממוסכמות שנתקבעו לדון לשורשם, האם אכן כך פני הדברים.
ומפה בא תוקפו הגדול בחידושים ביסודות הסוגיות בדברים שכבר דשו בהם כל, בא הוא עם ספקנותו מערר המוסכמות ומעמיד תורה חדשה.

ובכלל, מהנא' כאן נראה בעיקרו הוא החיפוש המדוקדק אחר עומק גדר הדבר ומטרתו ושהדין הוא דווקא לפי''ז ובזה יובנו דיוקים לשונות בתוס'. האם מלבד זאת יוכלו להאיר הערות נוספות?
זה הכל אותו העניין כנ''ל, זה אותה היכולת לחתור לאמת לתת משקל לכל דיוק לשון בראשונים, לכל חוסר בהירות בגדר הדין, לא להתחייב למוסכמות וליסודות המקובלים, אלא להעמיד את ההבנה משורשה בלי כל סטייה.
היו ביטויים ממנו עצמו על 'שיטת הלימוד' או שהוא מלתא אגב?
ברור הוא חי את המהפכה שהוא מחולל.
והאם כל זה שייך ללשונם המליצית של תלמידיו ומקושריו?
תלמידיו דובקים בלשונו המליצית כחלק מהרצון להידמות לאחד מן הגאונים שהיו בעשרות השנים האחרונות בכלל ישראל.
ובאשר אליו הוא מדוע הוא נמשך למליצה והסבך, נודעו בזה התאוריות יש שיאמרו כי רצונו שיצטרכו לעמול על הבנת חידושיו ויש שיאמרו כי רק ע''י שפת המליצה מצליח הוא להעביר את שבתוכו, ויש שיאמרו כדרך הפשט כי מחבב הוא את הכתיבה המלצית ומשום כך אימץ אותה.
 
וכל חבורה שאינה מבוססת על האחרונים, אלא רק על ראשונים, אינה ראויה
אגף חזו"א ותלמידיו, אינם מצטרפים לקביעה זו.

מסופקני מאוד גם על בית בריסק [אם כי מצטטים תדיר את דברי הגר"ח והגרי"ז וכמעט תו לא..]
 
הרב @בד קודש - איני מבין את טענתך, מדוע להגר"ח היה מותר לחדש דרך חדשה בלימוד, ולנו אסור?
גא"מ בזהירות נדרשת... ואין ביהמ"ד בלא חידוש כדלקמן.


וליתר דיוק, לא האנשים מחדשים, אלא המציאות שהשי"ת יוצר.

כשצורת הבנת דברים משתנה ממילא צריך לעבוד ולגלות איך מבינים עכשיו את דברי התוה"ק.

וזהו המסורת שעברה מדור דור כמתועד מתחילת כתיבת תושע"פ...
 
כבר גילו שמדובר בשיטת רבו ר' זונדל מסאלט וכמדומני למעלה בקודש עד ל
בעש"ט...

ההמשך הזה יכל להיות באותה מידה!!!

אכן רי"ז מסאלאנט למד בישיבת וואלאז'ין אצל הגר"ח. ועל גודל המחלוקת בוואלאז'ין עצמה בעקבות הגר"ח מבריסק אין צורך לספר...


כמובן האיזכורים לדרכו של הגר"א בענין הוא להבדילם מלימוד הפלפול והחילוק שהיה נהוג במקומות אחרים. ולא בנקודת חידושו של הגר"ח...
 
נערך לאחרונה:
בכלל נסיון לחלק בין איש לתלמידיו, על אף הפער המובן, לענ"ד אינו צולח יפה כלל.

הרי האיש רואה את תלמידיו וממשיך בדרכו, א"כ סו"ס זו דעתו. וכל ה"פחד" לדבר עליו כי הוא ת"ח ב"פארנעם" שייך גם בענין זה.

אלא שידוע ביטויים כאלו, שמדברים אל הבת ומתכוונים לכלה... וכיו"ב הרבה בין גדו"י ג"כ.
 
אגף חזו"א ותלמידיו, אינם מצטרפים לקביעה זו.
לא חזו"א עצמו, אלא אגף תלמידיו.
עי' באגרות מה הוא כותב על האחרונים ועל בחור בימינו שמעז לחלוק עליהם.
מלבד זאת זו אכן לא דרך עולם הישיבות.
כל מה שלא שמע בבית בריסק (בדיוק ובלשון הזה).
ממש לא.
הגרח"ש סיפר שר' יושע בער אמר לו שהוא למד חזו"א על זבחים....
מה שאתה מתאר קיים רק הדור הצעיר המקנא לבית בריסק....
בעש"ט...
ההמשך הזה יכל להיות באותה מידה!!!
אכן רי"ז מסאלאנט למד בישיבת וואלאז'ין אצל הגר"ח. ועל גודל המחלוקת בוואלאז'ין עצמה בעקבות הגר"ח מבריסק אין צורך לספר...
כי הנצי"ב וכו' לא הלכו כך,
שים לב!
לא אמרתי שזו הייתה הדרך המקובלת באותם זמנים, וברור שלא כך למדו בוולאזין בתקופה של הגר"ח,
אלא רק שהייתה לה התחלה מוקדמת יותר.
כמובן האיזכורים לדרכו של הגר"א בענין הוא להבדילם מלימוד הפלפול והחילוק שהיה נהוג במקומות אחרים. ולא בנקודת חידושו של הגר"ח...
ממש לא.
עיקר השינוי בשיטתו של הגר"ח הוא בהתעמקות וחקירה בפשט הסוגיא עצמה.
ואלו הן בדיוק מילותיו של האור ישראל על ר' זונדל.
"משפט לימודו העיקרי היה בעיון הנצרך לו למעשה, לימוד הגמרא, הבית יוסף וכל האחרונים בעיון... ועיין וחקר היטב משפטו עד אשר העמידו לפסק ניצב. ואז חקר פעמים רבות עד שהיו בידו כמונח בקופסה..."
אלא שידוע ביטויים כאלו, שמדברים אל הבת ומתכוונים לכלה... וכיו"ב הרבה בין גדו"י ג"כ.
ממש לא, אני מדבר מפורשות עליו.
אבל שים ליבך אל מה שאמרתי בתחילת הדיון.
אני לא מדבר עליו ועל לימודו, כי באמת הלימוד העצמי של כל אחד תלוי בטבעו שלו.
אני מדבר עליו ועל ישיבתו, כי בשביל להנהיג ישיבה ותלמידים בדרך מחודשת זו, צריך לקבל אישור מענקי התורה בדור.
איני רוצה להעלות חמתם של תלמידיו יותר מידי, אבל ודאי שאם נשאל את הגרח"י עצמו, יאמר בפסקנות שהוא אינו משתווה לרבותיו, ואם כן תימה היא אם מסכים שהם מבינים יותר ממנו מדוע לא שואל בעצתם בעניין הזה.
 
אני מדבר עליו ועל ישיבתו, כי בשביל להנהיג ישיבה ותלמידים בדרך מחודשת זו, צריך לקבל אישור מענקי התורה בדור.
אני מכיר אישית, כאלו שנטלו עצה ממרן הגרי"ג קודם הליכתם ללמוד אצלו תורה, ומה לך כי תלין?
 
אני מכיר אישית, כאלו שנטלו עצה ממרן הגרי"ג קודם הליכתם ללמוד אצלו תורה, ומה לך כי תלין?
כבר אמרתי כי מידיעה אישית אני אומר שמרן הגרי"ג מעולם לא המליץ ללכת לשם.
הוא הרשה ללכת לשם למי שמאוד רצה,
מקורביו ומי שבא לשאול בעצתו ולא רק לקבל הסכמה - לא היה שם.
 
כבר אמרתי כי מידיעה אישית אני אומר שמרן הגרי"ג מעולם לא המליץ ללכת לשם.
הוא הרשה ללכת לשם למי שמאוד רצה,
מקורביו ומי שבא לשאול בעצתו ולא רק לקבל הסכמה - לא היה שם.
אין החי מכחיש את החי, ולא ראינו אינו ראי'
גם היכרותי היא אישית, ואני יודע אחרת.
 
אין החי מכחיש את החי, ולא ראינו אינו ראי'
גם היכרותי היא אישית, ואני יודע אחרת.
מה אתה יודע,
על מישהו ששאלו מה דעת הראש ישיבה בעניין ישיבת מהרי"ל,
או מישהו שבא ואמר האם כדאי לי ללכת למהרי"ל?

(רק לפני כמה שבועות דיברתי עם אחד ממי שהיה ממקורביו ממש,
הוא אמר לי שאומרים בשמו של מרן שכשיש מעוכב שידוך בבית, והוא "תוקע",
כדאי לדלג עליו, וזה יוסיף לו זכויות.
אבל האמת היא - כך אמר לי אותו מקורב - שתמיד הוא אמר לא לדלג.
אבל מי שבא ושאל, הוא אמר לו אתה יכול לדלג והוויתור של המעוכב יוסיף לו זכויות.)
 
מה אתה יודע,
על מישהו ששאלו מה דעת הראש ישיבה בעניין ישיבת מהרי"ל,
או מישהו שבא ואמר האם כדאי לי ללכת למהרי"ל?
עלה להתייעץ איתו לגבי כדאיות ההליכה לשם. ליטול עצה, לא לשאול אם הוא יכול ללכת.
 

הודעות מומלצות


וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶסֶף...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון