הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 11 הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 11
ר' מנדל מסלוצק תלמידו של הגר"ח מוולאזין
ומנין לך שהוא למד בדרכו של הגר"ח. [אגב, הגרח"ש זללה"ה סיפר [הובא בקובץ תבונות ח"ב] שכשהגר"ח היה ילד בן עשר בערך אמר את היסוד שלו על אין קנין לעכו"ם להפקיע וכו' בפני גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרוך אותו, האם כבר אז הוא למד אצל ר' מנד'ל מסלוצק?].
 
ומנין לך שהוא למד בדרכו של הגר"ח.
כי זו הדרך שבה למד ר' זונדל שהוא גם תלמידו של הגר"ח.
[אגב, הגרח"ש זללה"ה סיפר [הובא בקובץ תבונות ח"ב] שכשהגר"ח היה ילד בן עשר בערך אמר את היסוד שלו על אין קנין לעכו"ם להפקיע וכו' בפני גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרוך אותו, האם כבר אז הוא למד אצל ר' מנד'ל מסלוצק?].
צריך לסיפור הזה מקור ממי שיודע, אחרת זה לא יותר מסיפורי חסידים....
ר' חיים למד אצל מלמד בשם ר' דוד בלינדר ואצל אביו עד גיל 12, אז עבר הבית הלוי לסלוצק.
מאוד יתכן ש"בערך עשר" זה גם 12-13...
 
כי זו הדרך שבה למד ר' זונדל שהוא גם תלמידו של הגר"ח.
וזאת מנין לך?
צריך לסיפור הזה מקור ממי שיודע
מרן הגרח"ש ליבוביץ זללה"ה לא מספיק? [אעתיק את הלשון המדויקת (תבונות ח"ב עמ' תקס) 'כשהיה הגר"ח ילד בן תשע אמר חידו"ת על אין קנין לעכו"ם בא"י, ואח"כ בהיותו בוואלוז'ין אמר את כל הענין לפני כל גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרכם'].
 
עוד משם (עמ' תקסו) 'והגר"ח אמר פעם לר' ברוך בער על עצמו שגם הוא פרץ דרך חדשה בלימוד, וכן מצוין על קבר הגר"ח שפרץ נתיבות חדשים בתורה [... אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה חדשה בידיעת והבנת התורה לאמיתה]'. ע"כ.
 
עי' לעיל מה שהבאתי מאור ישראל.
מרן הגרח"ש ליבוביץ זללה"ה לא מספיק? [אעתיק את הלשון המדויקת (תבונות ח"ב עמ' תקס) 'כשהיה הגר"ח ילד בן תשע אמר חידו"ת על אין קנין לעכו"ם בא"י, ואח"כ בהיותו בוואלוז'ין אמר את כל הענין לפני כל גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרכם'].
עוד משם (עמ' תקסו) 'והגר"ח אמר פעם לר' ברוך בער על עצמו שגם הוא פרץ דרך חדשה בלימוד, וכן מצוין על קבר הגר"ח שפרץ נתיבות חדשים בתורה [... אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה חדשה בידיעת והבנת התורה לאמיתה]'. ע"כ.
על המעשה הראשון כבר אמרתי שיתכן שזה היה בגיל 12-13,
על המעשה השני אפש"ל שזה מדבר על ההבנה וכנ"ל, הגרח"ש והברכ"ש וגם הגר"ח לא חייבים לדייק בלשונם אם זה על ההבנה או על השיטה.
אתה צריך לזכור שהם לא התווכחו ולא התדיינו עם אף אחד...

והגרח"ש, שעוד ממנו זכיתי לשמוע מעט, לא מהווה ראיה אלא על מה שבשם ר' ברוך בער עצמו - שאת זה הוא ודאי יודע ממקור מהימן,
מה שלא בשמו זה יכול להיות שכך היה מפורסם, וזה שהגרח"ש אמר את מה שאמרו בזמנו לא מוכיח שזה היה נכון.
 
על המעשה הראשון כבר אמרתי שיתכן שזה היה בגיל 12-13,
הגרח"ש אמר שהיה אז בן תשע.
מה שלא בשמו זה יכול להיות שכך היה מפורסם, וזה שהגרח"ש אמר את מה שאמרו בזמנו לא מוכיח שזה היה נכון.
מה ההכרח לומר שזה לא נכון? [חוץ מזה שאם באמת יש איזה הכרח לומר ככה, ובכ"ז הגרח"ש לא התייחס, ש"מ שזה בסדר].
על המעשה השני אפש"ל שזה מדבר על ההבנה
בעיניי זה דחוק מאד. וזהו.
 
מה ההכרח לומר שזה לא נכון? [חוץ מזה שאם באמת יש איזה הכרח לומר ככה, ובכ"ז הגרח"ש לא התייחס, ש"מ שזה בסדר].
אין הכרח,
אבל אדם רציני לא מקבל שום סיפור על אף אחד, אם אין לו מקור אמיתי.
הגרח"ש יכל לשמוע זאת מנכדו שסיפר לו שכך היה כתוב בכתבה שהתפרסה באחד העיתונים...
הגרח"ש לא בא לקבוע שאכן כך היה, אז אל תדייק מכך שהוא הביא את הסיפור הזה.

זה לא שכדי לשלול סיפור צריך לדעת שהוא לא אמיתי.
אלא שבשביל לקבל סיפור כאמיתי, צריך לדעת שהוא אמיתי,
 
אולי בשעטומ''צ הגיעה העת לדבר על שיטתו עצמה?
בקרב הלומדים לא אחת יאמרו ששאלה מסוימת אילולא רבי שמואל, לא הייתה שגורה על לשונינו. מי מכאן שלא זכה לשמוע תורה מפיו, לא יזכה לכאו' להבין עומק דבריו מספריו, לפי הנאמר כאן ע''י תלמידיו ואולי כאן המקום לבקש שיואילו לזכות אותנו בדרכו המיוחדת.
מהי קושיא שבד''כ ישאל בסוגי' לדוג'.

ובכלל, מהנא' כאן נראה בעיקרו הוא החיפוש המדוקדק אחר עומק גדר הדבר ומטרתו ושהדין הוא דווקא לפי''ז ובזה יובנו דיוקים לשונות בתוס'. האם מלבד זאת יוכלו להאיר הערות נוספות? היו ביטויים ממנו עצמו על 'שיטת הלימוד' או שהוא מלתא אגב? והאם כל זה שייך ללשונם המליצית של תלמידיו ומקושריו?
 
אולי בשעטומ''צ הגיעה העת לדבר על שיטתו עצמה?
בקרב הלומדים לא אחת יאמרו ששאלה מסוימת אילולא רבי שמואל, לא הייתה שגורה על לשונינו. מי מכאן שלא זכה לשמוע תורה מפיו, לא יזכה לכאו' להבין עומק דבריו מספריו, לפי הנאמר כאן ע''י תלמידיו ואולי כאן המקום לבקש שיואילו לזכות אותנו בדרכו המיוחדת.
מהי קושיא שבד''כ ישאל בסוגי' לדוג'.
ראשית אין דרך לימוד חדשה בבית המדרש של מהרי''ל, זוהי תפיסה שהשתרשה כחלק מהנסיון להפוך את הגרח''י למופקע וחוץ לתחום.
החידוש שישנו בתורת הרב הוא אחד לדעתי, כי בעוד שבתורת ראשי הישיבות נתקבעו המון מוסכמות (מיגו כח טענה, משפטי הממון) ועוד שלל הגדרות וחקירות מוכרות, שכל בר בי יומא מכירם הדק היטב, ובחלקם חסרה הבהירות, חדות ההגדרה, ועומק ההבנה, ויתרה מכח פעמים אינם עולים ללשון הגמ' והראשונים, וכתוצאה מן ההכרות והנפוצות של אותם היסודות אף אחד אינו טורח לעמול לשורשם, ויתירה מכח מתוקף היותם מוסכמות ברורות כל לומד ניגש לדון בסוגיא אחריהם ולפיהם.
ובזה בא כוחו של הגרח''י, היכולת להטיל ספק, להתבונן ביסודות הדברים לדון בהם מראשית ''יהיו בעינך כחדשים'' להסיר את האבק ממוסכמות שנתקבעו לדון לשורשם, האם אכן כך פני הדברים.
ומפה בא תוקפו הגדול בחידושים ביסודות הסוגיות בדברים שכבר דשו בהם כל, בא הוא עם ספקנותו מערר המוסכמות ומעמיד תורה חדשה.

ובכלל, מהנא' כאן נראה בעיקרו הוא החיפוש המדוקדק אחר עומק גדר הדבר ומטרתו ושהדין הוא דווקא לפי''ז ובזה יובנו דיוקים לשונות בתוס'. האם מלבד זאת יוכלו להאיר הערות נוספות?
זה הכל אותו העניין כנ''ל, זה אותה היכולת לחתור לאמת לתת משקל לכל דיוק לשון בראשונים, לכל חוסר בהירות בגדר הדין, לא להתחייב למוסכמות וליסודות המקובלים, אלא להעמיד את ההבנה משורשה בלי כל סטייה.
היו ביטויים ממנו עצמו על 'שיטת הלימוד' או שהוא מלתא אגב?
ברור הוא חי את המהפכה שהוא מחולל.
והאם כל זה שייך ללשונם המליצית של תלמידיו ומקושריו?
תלמידיו דובקים בלשונו המליצית כחלק מהרצון להידמות לאחד מן הגאונים שהיו בעשרות השנים האחרונות בכלל ישראל.
ובאשר אליו הוא מדוע הוא נמשך למליצה והסבך, נודעו בזה התאוריות יש שיאמרו כי רצונו שיצטרכו לעמול על הבנת חידושיו ויש שיאמרו כי רק ע''י שפת המליצה מצליח הוא להעביר את שבתוכו, ויש שיאמרו כדרך הפשט כי מחבב הוא את הכתיבה המלצית ומשום כך אימץ אותה.
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון