סוכות, שמח"ת ושמ"ע הטעם שנשים לא מברכות לישב בסוכה ובעיקר יסוד מצות סוכה (4 צופים)

[נדיב לב]

בספר ישועות יעקב סימן תר"מ ס"ק א' כתב דבמקומו נוהגות נשים שלא לברך בסוכה אבל על לולב מברכין עיין שם.
ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו בסוכה כל ימי החג.

וצ"ב מאי שנא לולב מסוכה. וכמו כן יש להעיר מאי שנא סוכה משופר.
ובספר חתן סופר שם כתב לבאר הטעם שלא נהגו לברך לישב בסוכה על פי האגור (הובא ברמ"א סימן יז סעיף ב' וראה בט"ז שם) שנשים לא יברכו על ציצית משום שאינו חובת גברא, אלא דאם יש לו בגד ד'כנפות חייב בציצית ולכן לא יכנסו נשים במצוה זו. וכמו כן בסוכה מלבד הלילה הראשון ליכא חיוב אלא שאם רוצה לאכול הרי הוא צריך לאכול בסוכה משום הכי לא הנהיגו בנשים לברך לישב בסוכה עיין שם. (וגם לגבי שינה אף דקיי"ל אין אדם יכול לעמוד יותר מג' ימים. אמנם אינו מחויב בעצם השינה, אלא דאם בא לישון צריך סוכה).

אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.

ולפי הצד הראשון יש לבאר הטעם שנשים לא מברכות אשר קדשנו וציונו לישב בסוכה מכיון וקיום מצוות ישיבת סוכה כוללת כמה אופנים וחיובים, וככל שאינו מקיים אלא מצות אכילה בלי לישן או שפעמים אוכלת בסוכה ופעמים בבית ממילא חסר בשם דיור בסוכה דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכאמור, משא"כ במצוות לולב ושופר שיסוד המצוה לא נפרט לפרטים.

 

[שקלא וטריא]

בספר ישועות יעקב סימן תר"מ ס"ק א' כתב דבמקומו נוהגות נשים שלא לברך בסוכה אבל על לולב מברכין עיין שם.
ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו בסוכה כל ימי החג.

וצ"ב מאי שנא לולב מסוכה. וכמו כן יש להעיר מאי שנא סוכה משופר.
ובספר חתן סופר שם כתב לבאר הטעם שלא נהגו לברך לישב בסוכה על פי האגור (הובא ברמ"א סימן יז סעיף ב' וראה בט"ז שם) שנשים לא יברכו על ציצית משום שאינו חובת גברא, אלא דאם יש לו בגד ד'כנפות חייב בציצית ולכן לא יכנסו נשים במצוה זו. וכמו כן בסוכה מלבד הלילה הראשון ליכא חיוב אלא שאם רוצה לאכול הרי הוא צריך לאכול בסוכה משום הכי לא הנהיגו בנשים לברך לישב בסוכה עיין שם. (וגם לגבי שינה אף דקיי"ל אין אדם יכול לעמוד יותר מג' ימים. אמנם אינו מחויב בעצם השינה, אלא דאם בא לישון צריך סוכה).

אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.

ולפי הצד הראשון יש לבאר הטעם שנשים לא מברכות אשר קדשנו וציונו לישב בסוכה מכיון וקיום מצוות ישיבת סוכה כוללת כמה אופנים וחיובים, וככל שאינו מקיים אלא מצות אכילה בלי לישן או שפעמים אוכלת בסוכה ופעמים בבית ממילא חסר בשם דיור בסוכה דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכאמור, משא"כ במצוות לולב ושופר שיסוד המצוה לא נפרט לפרטים.

לחץ כדי לכווץ...

הגרש"ז אוירבעך פסק דלא תברכנה , וחידש לחלק בין לולב לבין סוכה, דבלולב הסיבה שנהגו לברך היא דכיוון שקיבלה עליה המצווה תברך. (ואכמ"ל "אינו מצווה וכו'..)
משא"כ סוכה , דברוב מוחלט של המקרים הא דיושבת (או יושנת) בסוכה אין זה משום שרוצה לקיים מצוות סוכה, אלא משום דשם מקום הסעודה, דלו יצוייר שבעלה יהיה חולה ומצטער ויאכל בבית, ברור דלא תאכל בסוכה. וע"כ אין היא יושבת משום מצוות סוכה

 

[מבקש תורה]

אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

ברוך שכיוונתי.
אתמול עלה רעיון זה במוחי הדל.

אמנם לכאורה לא מצאנו דין זה בפוסקים שהמצווה היא דיורין,
אלא המצווה מורכבת מפרטים שצורת עשייתם היא 'כעין תדורו'

אבל בשפ"א סוכה כ"ה שהבאתי כאן כן משמע כצד שכתבת.

 

[שקלא וטריא]

ברוך שכיוונתי.
אתמול עלה רעיון זה במוחי הדל.

אמנם לכאורה לא מצאנו דין זה בפוסקים שהמצווה היא דיורין,
אלא המצווה מורכבת מפרטים שצורת עשייתם היא 'כעין תדורו'

אבל בשפ"א סוכה כ"ה שהבאתי כאן כן משמע כצד שכתבת.

לחץ כדי לכווץ...

למעשה אני חושב שיש חילוק משמעותי בין דבריך לדברי הגרש"ז,
כיוון שיסוד דבריך אינו חדש למעשה, ובד"כ הוא בא בצורת שאלה-
- דאם נגיד כדבריך יקשה, מדוע אדם שמצטער או מכל סיבה אחרת אינו יושן בסוכה (חב"ד..) מדוע יברך? הא אינו דר בשלמות.
ועל שאלה זו כבר נשתברו עשרות קולמוסים.
ומ"מ לכאו' אין להביא ראיה לאשה.
משא"כ לדברי הגרש"ז:
שהסביר באופן אחר לגמרי, שאין הנושא האם מקיימת "דיור" בשלמות וכו'. דגם אם עושה רק חלק (כגון אכילה) גם זה מספיק בעיקרון בכדי לברך.
אך הנושא הוא - דגם את החלק שכן עושה, כלפי האמת אין היא עושה זאת משום מצוות סוכה, אלא משום דשם מקום הדיור של בעלה.
דשם מקום הסעודה וכו'.
שפשוט שאם בעלה יאכל בבית גם היא תאכל בבית, ולא תתעקש לקיים מצוות סוכה.
ומעשים שבכל יום שאיננו רואים נשים בודדות או אלמנות בונות סוכה..

 

[ירא אלקים]

זה חידוש שלא מצינו כן דמי שעכשיו בסוכה באופן ח"פ אינו מברך
וכמדומני דיש כיו"ב במחזור ויטרי או לא' מהראשונים האלו {שבה"ל אולי}

 

[ירא אלקים]

כמ"ש הרב נדיב לב שמעתי או ראיתי מהגר"א וייס

 

[נדיב לב]

כמ"ש הרב נדיב לב שמעתי או ראיתי מהגר"א וייס

לחץ כדי לכווץ...

אשמח מאוד לראות שכיוונתי לרא"ו או כל ת"ח אחר. אם תמצא תעלה.

הגרש"ז אוירבעך פסק דלא תברכנה , וחידש לחלק בין לולב לבין סוכה, דבלולב הסיבה שנהגו לברך היא דכיוון שקיבלה עליה המצווה תברך. (ואכמ"ל "אינו מצווה וכו'..)
משא"כ סוכה , דברוב מוחלט של המקרים הא דיושבת (או יושנת) בסוכה אין זה משום שרוצה לקיים מצוות סוכה, אלא משום דשם מקום הסעודה, דלו יצוייר שבעלה יהיה חולה ומצטער ויאכל בבית, ברור דלא תאכל בסוכה. וע"כ אין היא יושבת משום מצוות סוכה

לחץ כדי לכווץ...

הגרשז"א כותב הסבר אחר ממה שכתבתי. עד כה לא ראיתי מישהו שתירץ בדרך זו. ואדרבה.

זה חידוש שלא מצינו כן דמי שעכשיו בסוכה באופן ח"פ אינו מברך

לחץ כדי לכווץ...

החילוק פשוט. אישה אינה מחויבת בכלל הידורין משא"כ איש שמוטל עליו להפוך את סוכתו לעיקר דירתו ומה שאוכל פעם פה ופעם שם אינו מגרע בחיוב ופשוט.

 

[נדיב לב]

אמנם לכאורה לא מצאנו דין זה בפוסקים שהמצווה היא דיורין,

לחץ כדי לכווץ...

יש לי עוד כמה ראיות שהמצווה היא דיורין. אחד מהם מלשון הר"מ וכן מדינא דחכמי צרפת ופלוגתת הראשונים אם מברכים על כל מעשה בסוכה בלי הפסק. ב"ה אעלה באשכול אחר.

ובכלל אכילה ושתיה וכו' הם אופנים שונים של קיום מצוות סוכה שהרי בתורה כתוב רק בסוכות תשבו, וחז"ל פירשו דכל הדברים הללו הם בכלל תשבו, ולכן ניחא לומר שיסוד המצוה היא דיורין.

 

[נדיב לב]

וכן מדינא דחכמי צרפת ופלוגתת הראשונים אם מברכים על כל מעשה בסוכה בלי הפסק.

לחץ כדי לכווץ...

ברכה על אכילה שינה בלי הפסק - חכמי צרפת

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ירא אלקים]

כ"כ ר' אשר וייס הנ"ל, בקובץ דרכי הוראה ו, ראיתיו באוצה"ח [קצת טירחה בשבילי להעלות]

 

[ירא אלקים]

השבלי הלקט מדבר [כמדו'] לע"כ, על סוכת חבירו , וכוונתו באחד שאין לו סוכה

 

[נדיב לב]

כ"כ ר' אשר וייס הנ"ל, בקובץ דרכי הוראה ו, ראיתיו באוצה"ח [קצת טירחה בשבילי להעלות]

לחץ כדי לכווץ...

לא צריך להעלות. פשוט שים קישור מדויק. תודה.

השבלי הלקט מדבר [כמדו'] לע"כ, על סוכת חבירו , וכוונתו באחד שאין לו סוכה

לחץ כדי לכווץ...

כוונתך למה שכתבת בהודעה אחרת (להבא כדאי לצטט)
על מה הוא מדבר שם?

 

[ירא אלקים]

עוד יותר קשה לי איני משתמש במקוון אלא ברגיל, וטירחה בשבילי להעתיקו בצילום אך טקסט היה לי יותר קל על קטע מסוים
ואם אתה חפץבכל המאמר אולי אוכל בפ"א והא לך
ג מנהג נפוץ היה בהרבה מקומות דנשים בירכו על הלולב ולא על הסוכה כ"כ בישועות יעקב מנהג לעמבערג עפ"י החכם צבי וכ"ה במנהגי החתם סופר ולא מצינו פשר למנהג זה ולדרכנו ניחא ראשה אינה קובעת דירה בסוכה כיון שהיא פטורה ממנה ועסוקה בצרכי סעודה ובודאי אין כונתה מתחלה לקבוע עיקר דירתה בסוכה וא"כ יש בה חשש ברכה לבטלה עכ"ד

 

[ירא אלקים]

המאמר יסודי מאד במצוות סוכה וככה"נ אפ' למצוא בכל אופן שתוכל למצוא את תורת הנ"ל, אם בספריו ואולי באתר מנחת אשר

 

[ירא אלקים]

לשון שבלי הלקט סימן שמז
דין סוכת השותפין וסוכות בתי כנסיות בברכה.
תניא ר' אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום הראשון של חג בלולבו של חבירו כך אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בסוכתו של חבירו וחכמים אף על פי שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולב של חבירו אבל יוצא אדם ידי חובתו בסוכתו של חבירו דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות בסכת כתיב מלמד שכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת למדנו מכן שהנכנס לישב בסוכת חבירו צריך לברך דקיי"ל הלכתא כרבנן. יש שנוהגין לעשות סוכה בחצר בית הכנסת וסומכין עליו האורחין או בני אדם שאין להם מקום ראוי לעשות סוכה ויש שיושבין בה ישיבה מועטת לאחר תפלה ומברכין לישב בסוכה ועומדין מיד וזה תימה גדול שבישיבה מועטת כזאת בלא אכילה ובלא שינון ולא אפי' טיול יהא צריך לברך: ומצאתי שהשיב רבינו האיי גאון ז"ל. וששאלתם מהו למיעבד סוכה האידנא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. כך ראינו שאינו חייב למיעבד [סוכה] האידנא אלא בביתיה בדירתיה היכא דאכיל ושתי וגני שדירתו שם כל השנה דקא אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. שנו חכמים מיכן אמרו יש לו כלים [נאים] מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה אבל בתי מדרשות ובתי כנסיות אין מיחדין אלא לתפלה ולהתעסק בה בתורה לבד אבל אם עושין לכתחילה בשביל עוברי דרכים שאוכלים וישנים שם יפה עושין אבל בני העיר לסמוך על סוכה שבבית הכנסת לצאת בה ידי חובתן אינם יוצאין אלא בסוכה שלכל אחד ואחד בביתו. ולפיכך כשעושין אותה סוכה של בית הכנסת אינן צריכין לברך שלא לעצמן הן עושין אותה אלא לעוברי דרכים. וגם בשם ר' נטרונאי גאון ז"ל [מצאתי] שאין בני העיר יכולין לסמוך על סוכה שבבית הכנסת לצאת בה ידי חובתן ואין יוצאין אלא בסוכה שעושה כל אחד ואחד בחצירו לפיכך אסור לברך בסוכה של בית הכנסת. ואני שאלתי מלפני מורי הרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו בלשון הזה. ילמדנו רבינו על מה שנוהגין במקומינו להשתתף הצבור יחד ולעשות סוכה בחצר בית הכנסת אותם בני אדם שלא עשו סוכה בבתיהן ואין אוכלין ושותין באותה סוכה אלא בירידתן מבית הכנסת נכנסין בתוכה ומברכין לישב בסוכה ויושבין שם ישיבה מועטת ויוצאין מיד אם ראוי לגעור באותן שמברכין משום ברכה לבטלה והשיב לי בכתב גלילי ידיו. סוכת השותפין כשירה דכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת ותשבו כעין תדורו אמר רחמנא אוכל ושותה בסוכה וישן בסוכה ומשנן בסוכה ומטייל בסוכה ואין מעכבין זה את זה הלכך אותה ישיבה מועטת אם תימצי לומר דלא גרעה מטיול אין כאן ברכה לבטלה כ"ש אם ידברו דברי תורה זה עם זה דהוי ליה שינון ואכילת עראי נמי ביום טוב ואפי' שתיה חשיבה כקבע הואיל ואדם קובע סעודתו ביין ומברך זה אינו ראוי לגערה אלא האוכל והשותה חוץ לסוכה דעבירה הוא בידו דעבר אדאוריתא וגלי עמיקתא ומסתרתא שמיה מברך כל ברכתא ליסייען על כל מילתא לאסוקי אליבא דהלכתא ונזכי לעלמא דאתי והיית בריתו אתנו החיים והשלום: