- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
בספר ישועות יעקב סימן תר"מ ס"ק א' כתב דבמקומו נוהגות נשים שלא לברך בסוכה אבל על לולב מברכין עיין שם.
ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו בסוכה כל ימי החג.
וצ"ב מאי שנא לולב מסוכה. וכמו כן יש להעיר מאי שנא סוכה משופר.
ובספר חתן סופר שם כתב לבאר הטעם שלא נהגו לברך לישב בסוכה על פי האגור (הובא ברמ"א סימן יז סעיף ב' וראה בט"ז שם) שנשים לא יברכו על ציצית משום שאינו חובת גברא, אלא דאם יש לו בגד ד'כנפות חייב בציצית ולכן לא יכנסו נשים במצוה זו. וכמו כן בסוכה מלבד הלילה הראשון ליכא חיוב אלא שאם רוצה לאכול הרי הוא צריך לאכול בסוכה משום הכי לא הנהיגו בנשים לברך לישב בסוכה עיין שם. (וגם לגבי שינה אף דקיי"ל אין אדם יכול לעמוד יותר מג' ימים. אמנם אינו מחויב בעצם השינה, אלא דאם בא לישון צריך סוכה).
אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.
ולפי הצד הראשון יש לבאר הטעם שנשים לא מברכות אשר קדשנו וציונו לישב בסוכה מכיון וקיום מצוות ישיבת סוכה כוללת כמה אופנים וחיובים, וככל שאינו מקיים אלא מצות אכילה בלי לישן או שפעמים אוכלת בסוכה ופעמים בבית ממילא חסר בשם דיור בסוכה דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכאמור, משא"כ במצוות לולב ושופר שיסוד המצוה לא נפרט לפרטים.
ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו בסוכה כל ימי החג.
וצ"ב מאי שנא לולב מסוכה. וכמו כן יש להעיר מאי שנא סוכה משופר.
ובספר חתן סופר שם כתב לבאר הטעם שלא נהגו לברך לישב בסוכה על פי האגור (הובא ברמ"א סימן יז סעיף ב' וראה בט"ז שם) שנשים לא יברכו על ציצית משום שאינו חובת גברא, אלא דאם יש לו בגד ד'כנפות חייב בציצית ולכן לא יכנסו נשים במצוה זו. וכמו כן בסוכה מלבד הלילה הראשון ליכא חיוב אלא שאם רוצה לאכול הרי הוא צריך לאכול בסוכה משום הכי לא הנהיגו בנשים לברך לישב בסוכה עיין שם. (וגם לגבי שינה אף דקיי"ל אין אדם יכול לעמוד יותר מג' ימים. אמנם אינו מחויב בעצם השינה, אלא דאם בא לישון צריך סוכה).
אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.
ולפי הצד הראשון יש לבאר הטעם שנשים לא מברכות אשר קדשנו וציונו לישב בסוכה מכיון וקיום מצוות ישיבת סוכה כוללת כמה אופנים וחיובים, וככל שאינו מקיים אלא מצות אכילה בלי לישן או שפעמים אוכלת בסוכה ופעמים בבית ממילא חסר בשם דיור בסוכה דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכאמור, משא"כ במצוות לולב ושופר שיסוד המצוה לא נפרט לפרטים.
