ויחי וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם - אחריך לפלוני

[הצעיר שבחבורה]

מפרש המלבי"ם


ומבואר שאם הי' אומר לך ולזרעך אתן היו בני לוקחים אותו בתורת ירושה,
וכן אם היה הכונה שנותן תיכף לזרעי היו זוכים בו תיכף,
אבל אחר שאמר לזרעך אחריך, הוא כמי שאומר הנני נותן לך שדה פלונית ואחריך לפלוני או ואחריך ליורשיך שלא קנו אותו מתורת ירושה, וכן לא קנו אותה תיכף, רק אחר מותו קונים אותה בתורת מתנה בפ"ע,

ומזה הוציא שני דברים.

א] ועתה. אחר שהבטיח הנני מפרך ולא נתקיים בי בהכרח היה הכוונה שבני יוסף יתחלקו לשני שבטים, עד שיתוסף שבט אחד, וזה כי שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים לי הם. כי אחר שנטלה הבכורה מראובן שהוא בכור לאה היא שייכת ליוסף שהוא בכור רחל.​

ב] שע"י שהבטיח שיתן את הארץ לזרעי אחרי מתורת מתנה בפ"ע, ממילא אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, שאם היה אומר לך ולזרעך היו השבטים באים או מתורת מתנה תיכף או בתורת ירושה ולא היה אפשר לגרוע חלקם שכבר זכו אל בני יוסף, אבל אחר שאמר לזרעך אחריך אין להם זכות עדיין כ"ז שיעקב חי, ויוכל להחזיק שני בני יוסף כבניו עפ"י דבור ה' הנני מפרך, ומגיע להם חלק שוה עם ראובן ושמעון.​

ג] הוציא מזה שאין מגיע לראובן חלק בכורה, כי אין לוקח בתורת ירושה רק בתורת מתנה בפ"ע, ובני יוסף כבר נכללו במתנה זאת במ"ש הנני מפרך שבזה עשאם כבני יעקב, עז"א כראובן ושמעון.​

ד] החליט מזה מה שאמר, ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו. כי אחר שנתן ה' את הארץ לו ואחריו לזרעו, ממילא לא היה שלו עולמית רק שיהיה שלו לפי שעה בחייו, ואחר שיעקב לא זכה במתנה זו עולמית לא היה שלו רק כ"ז שהיה בא"י שנחשבת כשלי לענין שיחול עליה קדושת א"י, אבל אחר שיצא למצרים ולא היה עתיד לחזור לשם נסתלק זכותו והורק ליד בניו, שמאז זכו זרעו בארץ וכן אפרים ומנשה, אבל הבנים שנולדו ליוסף אחר ביאת יעקב אין להם זכות עוד. [ואמר על שם אחיהם יקראו, לבלי יאמר שיקראו על שם יוסף ויהיה שבט בפ"ע ע"ש יוסף]:​