שמואל חרבן משכן שילה (1 צופה)

[יענקב]

א. החורבן הוא לקיחת הארון, וכלל לא היה חורבן פיזי.
ב. לא חרב פיזית אבל כן נכנסו לשם פלישתים (וזהו הציטוט המדויק של החת״ס, "באו בה פלישתים" ולא כמו שהיה נדמה לי לעיל עקב טשטוש הכתב "בם", ולכן לא יהיה שייך התירוץ שכתבנו לעיל), ואח״כ חרב אט אט.
ג. החורבן הוא הסתלקות השכינה (כי לא מצינו שהפלשתים נכנסו).
ד. החורבן ע״י פלישתים: מוזכר ברש״י (הנ״ל), ביעב״ץ (הנ״ל, ולא זכיתי למוצאו גם לאחר טורח גדול), בפי' עץ יוסף על המדרש (לא הביא את המיקום והוא לא על התהילים כמו רש״י כי אין מדרש רבה על התהילים למיטב ידיעתי ועל מדרש שוחר טוב כמדומני דאין עץ יוסף.)

לחץ כדי לכווץ...

רואים שמאז לא הקריבו שם יותר
והעבירו את המשכן לנוב

 

[הפונצ'ר]

כתוספת להנ"ל

סתם ככה חשבתי פעם לומר
{על דרך הפשט הפשוט לא נבדק וללא בדיקה ברבותינו}
שאמנם שילה לא חרב מעצמו אלא הפסיקו להשתמש בו וכמו שביארו כאן למעלה

רק שכל מלך היה בונה מקדש בגבולו
ואחרי שנתמנה שאול למלך
העביר את המקדש מגבול בני יוסף
לגבול שבטו (בנימין) בנוב ואחרי כן במקדש [הזמני] שבגבעון


ואחרי כן העמיד דוד מקדש בגורן ארונה בעיר יבוס {היא ירושלים} שבחלקת יהודה

 

[יוסף צ. הירשמן]

כדתנו בזבחים קי''ח: כשמת עלי הכהן חרבה שילה.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן להשוות להמשך הברייתא שם: כשמת שמואל הרמתי חרבה נוב ובאו לגבעון. וחורבן נוב ידוע שנהרגו כהניה ע"י שאול, וגם כאן פירוש החורבן היינו שנהרגו כהניה על ידי הפלישתים.

ועוד אפשר, שיש להוכיח שהעיר שילה עצמה לא חרבה, מהכתוב בירמיה (פרק כו פסוק ו) לגבי ירושלים:
וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
משמע שאת העיר ירושלים לא השווה לשילה.

ויוער שבשילה היה כתלים מאבן, ועליהם נפרשו יריעות המשכן, ושמואל העביר אותם לנוב.
והנה בגמרא ביומא (לט ע"ב) איתא: אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: סח לי זקן אחד: פעם אחת הלכתי לשילה, והרחתי ריח קטורת מבין כותליה.
ואם נפרש "כתליה" של משכן שילה, משמע שהכתלים עצמם נשארו.