מעשה שהיה היום,
הבעל קורא קרא בפרשת בא בפסוק ג' שלח עמי ויעבדוני- שלח בשוא ופתח במקום בפתח ופתח, וכן בפסוק ז, שלח את האנשים.
והסתפקתי האם יש בכאן שינוי משמעות, שלכאורה לשון שילוח הוא ולא לשון שליחות.
צ"ע.
אינם לשון אחד, שלשון שילוח הוא לשון פיטורין, ושליחות הוא למטרה מסוימת.
אלא שבפרשת וישב כתיב וישלחו את כתונת הפסים בפתח אף דמיירי לכאורה בשליחות, ומיהו עיין ספורנו שם, וכדבריו משמע בתרגום אונקלוס.
אינם לשון אחד, שלשון שילוח הוא לשון פיטורין, ושליחות הוא למטרה מסוימת.
אלא שבפרשת וישב כתיב וישלחו את כתונת הפסים בפתח אף דמיירי לכאורה בשליחות, ומיהו עיין ספורנו שם, וכדבריו משמע בתרגום אונקלוס.