קרח למ''ד משה רבינו כהן היה למה הוא לא הקטיר בעצמו הקטורת למנוע המגיפה

[נהנה מקושיא טובה]

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' צבי שטיינבערג שליט''א הקשה בפסוק מבואר ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וכו' ושים קטורת והולך מהרה אל העדה וכו' כדי למנוע המגיפה
ולכאורה למ''ד בזבחים שמשה רבינו כהן היה למה הוא בעצמו לא הקטיר הקטורת וצ''ע

 

[אברך מישיבת מיר]

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' צבי שטיינבערג שליט''א הקשה בפסוק מבואר ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וכו' ושים קטורת והולך מהרה אל העדה וכו' כדי למנוע המגיפה
ולכאורה למ''ד בזבחים שמשה רבינו כהן היה למה הוא בעצמו לא הקטיר הקטורת וצ''ע

לחץ כדי לכווץ...

אמר הגרח"ק דהוה דין דווקא באהרון כהן כדאיתא בזוהר הקד' (ג קע"ז ע"ב) אוף הכא כד חמא משה דרוגזא הוה תלי, מיד ויאמר משה אל אהרן בגין דאיהו שושבינאדנטרוניתא, וקטורת לא סלקא אלא בידוי, דאיהו אסגי שלמא בעלמא וקשיר קשרא דמהימנותא.

 

[אור זרוע לצדיק]

עוד י"ל דהואיל ונחלקו על כהונת אהרן, נצטווה הוא להקטיר הקטורת בכדי להראות שהוא הכהן.

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכאורה למ''ד בזבחים שמשה רבינו כהן היה למה הוא בעצמו לא הקטיר הקטורת וצ''ע

לחץ כדי לכווץ...

איתא במדרש תנחומא, והוזכר ברש"י על אתר

מיד ויקח אהרן כאשר דבר משה וגו'. מצא למלאך עומד ומחבל, עמד אהרן כנגדו ולא היה מניחו לחבל, אלא ויעמוד בין המתים (במד' יז יג). אמר לו לאהרן, הניחני ואעשה שליחותי. אמר לו אהרן, משה שלחני, והקדוש ברוך הוא שלחך, והרי הקדוש ברוך הוא ומשה באהל מועד נלך אצלם. לא השגיח המלאך, עד שעצרו אהרן במתניו והוליכו, שנאמר, וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה (שם שם טו). מהו והמגפה נעצרה. אמר רבי יצחק, שנטל למלאך ועצרו.

ועפי"ז יש ליישב בתרי אנפי.
א. שהיה משה עם הקב"ה באהל מועד.
ב. שמשה לא היה יכול לומר למלאך המוות את שאמר לו אהרן..​

 

[הצעיר שבחבורה]

אמר הגרח"ק דהוה דין דווקא באהרון כהן כדאיתא בזוהר הקד' (ג קע"ז ע"ב) אוף הכא כד חמא משה דרוגזא הוה תלי, מיד ויאמר משה אל אהרן בגין דאיהו שושבינאדנטרוניתא, וקטורת לא סלקא אלא בידוי, דאיהו אסגי שלמא בעלמא וקשיר קשרא דמהימנותא.

לחץ כדי לכווץ...

והתעוררתי, שמפשט הכתובים נראה שלא הקטיר משה קטורת, שלא הוזכרה בשבעת ימי המילואים.
ונסדר ציווי מזבח הזהב, והקטורת בפרשת תצוה, אחר ציווי ימי המילואים.

ושמא חידוש הוא בקטורת, שאף אם היה משה כהן, מכל מקום לא נמסרה הקטורת אלא לאהרן ובניו.