- הודעות
- 2,230
- תודות
- 10,363
- נקודות
- 555
תוספות חדשים (על המשניות תחילת פסחים) כתב בשם רבינו לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב טעם למה קראו חכמים שם החג 'פסח', ואילו התורה קראה את החג, בשם חג המצות. ותירץ על פי דברי רש"י (במדבר ט א) וז"ל: ולמה לא פתח [את חומש במדבר] בזו [בפרשה זו של קרבן פסח שקדמה לפרשה שנאמרה בתחילת הספר], מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר, לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, עכ"ד. ועל פי זה יבא על נכון, שלכן לא קראו התורה בשם פסח, כי השי"ת אוהב את ישראל, ולכן לא רצה לספר בגנותם, כי בהיותם במדבר שם "פסח" מורה גנותן, שלא הקריבוהו שם, והתורה ניתנה במדבר, ועל כן קורא אותו בתורה חג המצות, אבל לאחר שעברו את הארבעים שנה, והקריבו בני ישראל פסחים, נקרא גם החג בשם "פסח", כי פסח מורה על שם הנס שפסח על בתי בני ישראל, והנס היה ביום טוב בליל ט"ו ולכן קראו חכמים מסכת זו בשם פסחים, יעו"ש.
החשוקי חמד בתחילת מס' פסחים הוציא על פי זה הלכה למעשה: שאם הזכיר בתפילה חג הפסח במקום חג המצות יצא מאחר ששני הדברים הכוונה לאותו הדבר.
החשוקי חמד בתחילת מס' פסחים הוציא על פי זה הלכה למעשה: שאם הזכיר בתפילה חג הפסח במקום חג המצות יצא מאחר ששני הדברים הכוונה לאותו הדבר.
