מה זה טומאה? - מהותה (4 צופים)

[ישיבישער]

הא מנא לך?

לחץ כדי לכווץ...

כך שמעתי מפיו

 

[ליחדא שמיה]

לשון הרמב"ם [סוף הל' מקואות]. 'דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא'. מבואר שהטומאה היא דין ולא מציאות. [ובקונטרס עשר ספירות רצה לתלות זאת במחלוקת הרמב"ם והמקובלים, שבכל כתבי הקבלה מבואר שהטומאה היא מציאות, עי"ש].

 

[יאשע בער]

לשון הרמב"ם [סוף הל' מקואות]. 'דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא'. מבואר שהטומאה היא דין ולא מציאות. [ובקונטרס עשר ספירות רצה לתלות זאת במחלוקת הרמב"ם והמקובלים, שבכל כתבי הקבלה מבואר שהטומאה היא מציאות, עי"ש].

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שהטומאה היא מציאות, אך היא מציאות לא מובנת, מציאות של גזירת הכתוב.

 

[מחכה]

מציאות לא מובנת

לחץ כדי לכווץ...

היינו, כוונת מר שזוהי מציאות שמצד השכל אין להכריע שבהמציאות הזו יש פסול כלשהו?

 

[גליציאני]

יעוי' בתוס' בבכורות דף ז' ע"ב עור הבא כנגד פניו של אדם בין חי בין מת טהור כו' בין הוא חי ואמו מתה בין הוא מת ואמו חיה, שהעור בא מן שניהם, מן האם ומן הולד ולפיכך טהור עד שימותו שניהם עי"ש. והיינו מפאת שהטומאה באה מחמת העדר טהרה, כיון שאיזה צד מטהר אותו, א"א לטמא וז"פ. ועי' צ"פ מה"ת (דף ס"ג ע"א) עיש"ה.

 

[מחכה]

טהור עד שימותו שניהם

לחץ כדי לכווץ...

יש לחקור גבי עור זה לכאורה, אם הוא מוגדר שאינו של האם ואינו משל הוולד ואכן באיזה צד טהרה, מהאם או הוולד יטהרו, וטהרה מכל צד יטהרו. (וכדברי כת''ר דטמואה היא העדר טהרה).

או די''ל דעור זה מצ''ע הוא גם של האם וגם של הוולד ומטעם זה, כל עוד יהיה שם חי הוא יטהר בזכותו של החי. כלומר דטומאה מאיזה צד עדיין לא תטמאו. (וטהרה הוא דין שצריך לחול, אלא שישנו).

וכמדומני דן בזה רבי משה פיינשטיין בעניין תאומים סיאמיים אם מותר לנתקם באופן שהאחד ימות כיון שחיותו מאחיו ויגרום הריגתו.

 

[מתקרב]

והיינו מפאת שהטומאה באה מחמת העדר טהרה, כיון שאיזה צד מטהר אותו, א"א לטמא וז"פ.

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי אין הביאור שיש טהרה, אלא שהדין חיות מטהר וכ"ז שיש חיות או מצד האם או מצד הולד א"א לטמא וכעין מפרכסת ובן שמונה