מה צריך לדעת על דתות אחרות? (1 צופה)

[בדרך חדשה]

עיין כאן

לחץ כדי לכווץ...

יש"כ
א"כ בפלוגתא הוי
אכן, צ"ב, כי כל כמה שיש למנהג זה אצלנו ואצל הגוים, הרי מי נתלה במי קטן בגדול, ושוב איפוא מה הצד לומר ההפך?!

 

[הנעור בלילה]

יש"כ
א"כ בפלוגתא הוי
אכן, צ"ב, כי כל כמה שיש למנהג זה אצלנו ואצל הגוים, הרי מי נתלה במי קטן בגדול, ושוב איפוא מה הצד לומר ההפך?!

לחץ כדי לכווץ...

משום שההסברים על המנהג דחוקים מדי, לכן לא נראה לי שמקורו טהור.

 

[תענוג]

עיין כאן

לחץ כדי לכווץ...

גם באבני ישפה לא מביא שהוא מנהג הגויים רק שבחור אחד אמר כן ומבאר שאפילו לשיטתו יהיה מותר
ומבאר טעם פשוט והגון וז"ל מה שנותנים דמי חנוכה לילדים הרי תועלתו ניכרת כדי לשמח את הפעוטות וכן כתב הרמב"ם פ"ו הלכות יום טוב ה' י"ח לענין שמחת יו"ט וז"ל כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות והובא בשו"ע או"ח סי' תקכ"ט סע' ב' וגם בחנוכה הם ימי שמחה והלל וכמו שכתב הרמב"ם פ"ג הל' חנוכה ה"ג ולכן שפיר נוהגים לחלק להם כסף ומתנות כיון דעכ"פ יש כאן ימי שמחה וכך משמחים את הקטנים עכ"ל, ובמועד הכסף מוקצה נותנים דברים אחרים, ופשוט.
אם בתר סברא אזלינן מי שטוען שמבין בנצרות צריך עכ"פ לידע שרוב מועדיהם העתקה ממועדי ישראל, ולא רחוק דגם מנהגי אורות חגם שהוא בסביבות ימי חנוכה קשור להעתקת נרות חנוכה שהיה מוקדם למנהגם בזה יותר מאלף שנה, אזי כשבכלליות הם המעתיקים מאתנו ויש גם טעם פשוט והגון לדמי חנוכה לשמח הילדים מסתבר שגם בזה מעתיקים ולא להיפך.
ואם הסברא הוא שהם עשו זאת מעצמם כדי לשמח הילדים למה אין סברא שאנו עשינו זאת כדי לשמח ילדינו, בעוד שחגינו התחיל קודם חגם כת"ק שנה והמה אשר פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ.
ובנבואת חגי ב ו כי כה אמר ה' צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה פירש"י ואני מרעיש בניסים הנעשים לבני חשמונאי ויבינו ששכינתי שורה בבית הזה עכ"ל, ובסנהדרין קז ע"א אמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין נצטרע דכתיב תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין נסתלקה הימנו שכינה דכתיב השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני ע"כ, א"כ זמן השראת השכינה זמן רוח נדיבה, ורוח נדיבה תסמכני.​

 

[חד מבתראי]

לדעתי מנהג חלוקת הכסף בחנוכה מגיע אף הוא ממקור נוצרי, רק שאצלם קוראים לזה סנטה קלאוס.

לחץ כדי לכווץ...

לא הכי קשור,
(אבל באמת בלי קשר לחסידים ומתנגדים - הדבר הכי דומה לזה ביהדות זה סיפורים דימיוניים על 'קדושים' עם עגלות מעופפות).
אבל למעשה לא בטוח שמותר להזכיר את שמו כך.
עדיף לומר 'סנטה מאוס' במקום.

 

[חד מבתראי]

לגופש"ע.
כוונתי האם לא לדעת מי הוא אותו 'ממזר מנצרת' - זה מעלה או חיסרון?

יש צד בעולם שצריך לדעת על דתות אחרות???

לחץ כדי לכווץ...

צד גדול מאוד.
פרטים בפרטי.

 

[בדן]

אתה מכיר בכלל את הסיפור של הממזר מנצרת? (מאת פטר חמור ימ"ש, בשיתוף אברהם אוחיון..)
(אם כי מסופקני האם המנהלים יתירו לי לכתוב אותו כאן

לחץ כדי לכווץ...

???

 

[בדן]

אמיתי???

לחץ כדי לכווץ...

המציאות עולה על כל דמיון.
(אחרי זה ניסיתי לברר אצלו את המקור, זה היה נחמד...)

 

[הנעור בלילה]

אבל למעשה לא בטוח שמותר להזכיר את שמו כך.
עדיף לומר 'סנטה מאוס' במקום.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא שם של ע"ז, אלא אגדה עממית, ללא קשר לנצרות.

 

[חד מבתראי]

זה לא שם של ע"ז, אלא אגדה עממית, ללא קשר לנצרות.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין מה שאתה אומר.
הוא מחלק ביום ספציפי מאוד וזה אגדה עממית?
עכ"פ שמו הוא 'סנטה', שע"ז כתב הריטב"א בפי' שיש ע"ז דין כינוי שם.

???

לחץ כדי לכווץ...

על מי אני מדבר, כמדומה שאתה מבין.
מחבר הספר הוזכר ברש"י בע"ז י' א', והכינוי 'פטרא חמור' ניתן לו ע"י ספר חסידים, להרחבה בעניינו ראה בלוח המורחב של 'עיתים לבינה' ליום ט' בטבת.
בשיתוף אברהם אוחיון - ככה זה נראה...

 

[הנעור בלילה]

מעניין מה שאתה אומר.
הוא מחלק ביום ספציפי מאוד וזה אגדה עממית?
עכ"פ שמו הוא 'סנטה', שע"ז כתב הריטב"א בפי' שיש ע"ז דין כינוי שם.

לחץ כדי לכווץ...

עיין כאן

 

[חד מבתראי]

עיין כאן

לחץ כדי לכווץ...

ציטוט מאתר שגם ככה אני מפקפק על אמינותו,
אבל הטיוח שלהם ממש נפלא. פשוט תלחץ על הקישור של המילה 'תחילת וסוף השנה האזרחית'.