מנהגים מנהגים משונים ומקורות (2 צופים)

[חסיד מן הארץ]

מקבץ מנהגים מוזרים בהבדלה

לטבול את הזרת בצלחת הגביע עם היין ולמרוח על המצח או לשים בתוך הכיס לעשירות?

לחץ כדי לכווץ...

למה אתה קורה 'מנהגים מוזרים בהבדלה'?
זהו מנהג ישראל נפוץ מאד והוא לא מוזר כלל, הוא מבוסס על 'שיירי מצוה דוחים את הפורענות'

 

[ליחדא שמיה]

והשאלה הפשוטה היא, מנין לנו שאין סיבה ל"שכחת" הלכות מסויימות.

נ.ב. קשה לומר על הלכות שנפסקו במשנה ברורה, "נשכחו". סביר יותר להניח שלא נהגו כך.

לחץ כדי לכווץ...

יש חלק מההלכות שאני יודע בבירור שהם נשכחו ומעולם לא היה מנהג שלא לברכם, ולדוג' הקונה בגד חדש נפסק בשו"ע ובמשנ"ב שמברך מלביש ערומים, מישהו עושה את זה היום?

 

[הצעיר שבחבורה]

יש חלק מההלכות שאני יודע בבירור שהם נשכחו ומעולם לא היה מנהג שלא לברכם, ולדוג' הקונה בגד חדש נפסק בשו"ע ובמשנ"ב שמברך מלביש ערומים, מישהו עושה את זה היום?

לחץ כדי לכווץ...

ראה במשנ"ב רכב א, ולכאו' הוא תשובה למרבית שאלות אלו

ולברכה שהבאת בשאלתך, כבר כתבו מן האחרונים שנכון להמנע מברכה זו, ולצאת בברכת השחר, או לברכה בלא שם ומלכות.

 

[ליחדא שמיה]

ולברכה שהבאת בשאלתך, כבר כתבו מן האחרונים שנכון להמנע מברכה זו, ולצאת בברכת השחר, או לברכה בלא שם ומלכות.

לחץ כדי לכווץ...

מי האחרונים שכתבו כך?

ורק בסופה מעמידה שרב היה עושה בפישוט ידים ורגלים

לחץ כדי לכווץ...

כך גם כשאתה לומד סוגיא אתה מבין שהמסקנא היא לא הפשטות? שהמסקנא לא נהוגה?

 

[הצעיר שבחבורה]

מי האחרונים שכתבו כך?

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' הגר"ז, והכף החיים, ויתכן שעוד, איני זוכר כעת בוודאות.

כך גם כשאתה לומד סוגיא אתה מבין שהמסקנא היא לא הפשטות? שהמסקנא לא נהוגה?

לחץ כדי לכווץ...

כשהגמרא דנה על מעשה, מסויים, ומניחה שמן הסתם הוא נעשה בצורה מסויימת, ומכח קושיא מסיקה ש"רב נהג לעשות תחנון בפישוט ידים ורגלים", הרי שניתן להניח בצורה קרובה לוודאות מוחלטת, שהמנהג הרווח היה לעשות תחנון שלא בפישוט ידים ורגלים, ורק מכח שאלת הגמרא הכריחה שרב עצמו כן עשה כך תחנון.​

שהרי אילו היה המנהג הרווח לעשות תחנון בפישוט ידים ורגלים, לא היתה הגמרא מתקשה כלל על רב.

וכמובן שאין מקום להשוואה בין דיון הלכתי, שהמסקנה היא הנכונה כמובן, שהרי כך הסיקה הגמרא.
כאן, היות שהדיון לא היה כיצד נכון לעשות תחנון, אלא שנשאלה שאלה מכח המנהג, הרי שגם אם במסקנה העמידה הגמרא שרב עצמו כך נהג, עדיין ניתן להניח שהמנהג הרווח הוא כמו ההנחה הראשונית, ומכח כך עלתה השאלה ונידונה, וכש"נ.

 

[ליחדא שמיה]

כמדו' הגר"ז, והכף החיים, ויתכן שעוד, איני זוכר כעת בוודאות.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אבל אלו לא פוסקים שלנו, אני מדבר לאותם הנוהגים כדעת המשנה ברורה.

 

[הצעיר שבחבורה]

אכן, אבל אלו לא פוסקים שלנו, אני מדבר לאותם הנוהגים כדעת המשנה ברורה.

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מהי ההגדרה ל'פוסקים שלנו'.
אך כבר הראיתיך מדברי המשנ"ב לגבי הברכות הללו, קחנו משם.

 

[ליחדא שמיה]

איני יודע מהי ההגדרה ל'פוסקים שלנו'.

לחץ כדי לכווץ...

אני ליטאי והפוסק שלי הוא המשנה ברורה, הכף החיים פוסק [שיחסית יש לו משקל] אצל הספרדים, והגר"ז אצל החסידים, כך שאין סיבה לליטאי שבכל הליכות חייו הוא נוהג כמשנ"ב, לנהוג בדברים אלו לא כמוהו.

אך כבר הראיתיך מדברי המשנ"ב לגבי הברכות הללו, קחנו משם.

לחץ כדי לכווץ...

על פניו נראה שדבריו נאמרו דוקא ביחס לברכות הטוב והמיטב ודיין האמת.

 

[ליחדא שמיה]

בגמ' במגילה כב ב מבואר שהמנהג הפשוט והנפוץ היה לא כך

לחץ כדי לכווץ...

ז"ל הרמב"ם פ"ה מתפילה הי"ג, השתחויה כיצד אחר שמגביה ראשו מכריעה חמישית ישב לארץ ונופל על פניו ארצה ומתחנן בכל התחנונים שירצה כריעה האמורה בכ"מ על ברכים קידה על אפים השתחויה זה פישוט ידים ורגלים עד שנמצא מוטל על פניו ארצה, ע"כ. הרי שהרמב"ם ג"כ פסק שלא כמנהג הפשוט והנפוץ. [וכ"כ הר"י בר יקר 'ואח"כ נופל על פניו ומתחנן לפני התיבה על הקרקע'].
והב"י [או"ח קלא] הביא מהזוהר בטעם מנהג נפילת אפים לאחר התפילה 'בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותיה בעמידה כאילו אתפטר מעלמא' [צריך האדם אחר שסיים את תפילת העמידה להראות עצמו כאילו נפטר מהעולם], וודאי שהכוונה היא שצריך לשכב על הארץ כמו מת. [וכעי"ז כתב היעב"ץ במור וקציעה שהוא כנגד מה שהיו מרביצים [מלשון רביצה] את קרבן התמיד, וגם שם ודאי כולו היה על הארץ].