מניין שבת מאוחר: האם לתת מענה לכולם או לעודד תפילה מוקדמת? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 7 מניין שבת מאוחר: האם לתת מענה לכולם או לעודד תפילה מוקדמת? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 7
קוראים לזה הקונספציה הליטאית...
ברוב בתי הכנסת הליטאים המניני שחרית ביום חול
קשים מאוד
ובהברה מהבתי כנסת החדשים אין מנינים לשחרית כלל
וכשתמהתי באזני אחד האברכים מדוע אין מנין
הוא ענה לאף אחד אין זמן להתפלל שחרית חמישים דק'
אבל כאן לא מתפלללים פחות מזה אז כולם הולכים לשטיבלאך.....

רק אסיים במשפט ששמעתי אותו מגבאי של החניכי
כל בחור מתפלל כאן פעמיים בימי הבחרות
פעם אחת באופורוף של הבר מצווה
פעם שניה באופרוף של החתונה....
אני במקומו הייתי מתבייש...
 
הרבה ראשי ישיבות וכוללים מתפללים מאוחר לכתחילה, אבל הם אצל חסידים, כי אין מניינים ליטאים בזמנים אלו.
לא מכיר שום רה''י של ישיבה נורמלית שמתפלל בשבת אצל חסידים וכנראה שגם אתה לא מכיר
תבדוק את העניין,
מסתבר שיש הרבה מאוד שמתפללים בשטיבלאך.
בדקתי זכיתי ליהות שבתות בכל מיני מקומות והמנין של שבע וחצי מפוצץ .
בבית השם לא נראה לי שאברכים מחפשים חשיבעס הכל שם כזה זורם ולכן מי שמתפלל מוקדם זה כנראה רצונו האמיתי
א כל דבר שנאמר עליו לכתחילה זה אומר שמי שלא עושה אותו זה בדיעבד. יש משקל החסידות.
הכרתי ואני מכיר הרבה ת"חים שמתפללים אחרי זמן קריאת שמע קבוע
ממש לא מי שמתנהג כיהודי בדיעבד חייב גינוי אין כזה דבר יהודי בדיעבד אצל ציבור יראי ה' .
שים לב שהאנשים הכי עצבניים ונרגנים מתפללים ותיקין...
אלה שקצת יותר רגועים ומשוחררים מתפללים ב7- 7ו חצי...
וכך הלאה, ככל שהאדם יותר טוב לו בחיים- הוא מתפלל יותר מאוחר.
אני כמובן לא מדבר על זמנים שחורגים מזמן תפילה חלילה.
פשוט כנראה לא זכית להתפלל במנינים האלו אני לא ראיתי אף פעם במנינים האלו אנשים עצבנים אלא להיפך רגועים ועם שמחת חיים .
 
קוראים לזה הקונספציה הליטאית...
ברוב בתי הכנסת הליטאים המניני שחרית ביום חול
קשים מאוד
ובהברה מהבתי כנסת החדשים אין מנינים לשחרית כלל
וכשתמהתי באזני אחד האברכים מדוע אין מנין
הוא ענה לאף אחד אין זמן להתפלל שחרית חמישים דק'
אבל כאן לא מתפלללים פחות מזה אז כולם הולכים לשטיבלאך.....

רק אסיים במשפט ששמעתי אותו מגבאי של החניכי
כל בחור מתפלל כאן פעמיים בימי הבחרות
פעם אחת באופורוף של הבר מצווה
פעם שניה באופרוף של החתונה....
אני במקומו הייתי מתבייש...
שלום וברכה לכבוד הרב שליט''א
א' אין מנינים ביום חול בגלל מוסדות הילדים והכוללים .
ב. אין מנינים בחדשים מטעם הנ''ל .
ג' יש בדיחה שאומרת שאברך מתפלל ביום חול ממתי שהוא קם עד תשע ורבע .
ד' פשוט לא נכון אני לא זוכר שהתפללתי היכן שהתפלל אבי רק בבר מצוה ובעליה לתורה ולא אני ולא חבירי .
 
רק אסיים במשפט ששמעתי אותו מגבאי של החניכי
כל בחור מתפלל כאן פעמיים בימי הבחרות
פעם אחת באופורוף של הבר מצווה
פעם שניה באופרוף של החתונה....
אני במקומו הייתי מתבייש...
כאמור:
אבא שיכריח את בניו בני הישיבות לקום למג"א- יגלה שהוא איבד אותם לחלוטין.
ידידינו מתפללי המניינים המוקדמים (שאני נמנה עליהם) אנא קבלו את השונה כל עוד הוא לא יעבור על ההלכה.
ואם אתם בכ"ז חייבים שכווולם יתנהגו כמוכם כנראה שצדק מי שאמר שאתם מריריים.
בקשר לאמירה שהמתפללים ב12:00 הם נינוחים, זה רק מראה על הרדידות שלהם ועל החוסר אכפתיות למצבם.
 
קוראים לזה הקונספציה הליטאית...
ברוב בתי הכנסת הליטאים המניני שחרית ביום חול
קשים מאוד
ובהברה מהבתי כנסת החדשים אין מנינים לשחרית כלל
וכשתמהתי באזני אחד האברכים מדוע אין מנין
הוא ענה לאף אחד אין זמן להתפלל שחרית חמישים דק'
אפשר להוסיף:
אין מי שיגש לעמוד, כולם (מי שכבר הגיע...) אוחזים הרבה לפני ישתבח
אין מניין לשמונה עשרה, כנ"ל
אין מנין לחזרת הש"ץ, מהטעמים הנ"ל ומריבוי המאריכים
אין מנין לברכו בתרא, כולם התקפלו
וכו' וכו'
שורש הדבר, היחס לתפילת ציבור. לא התאספות של הציבור להתפלל ביחד (וע"ע עדות המזרח) אלא אוסף של יחידים שמתפללים כל אחד לעצמו.
 
אפשר להוסיף:
אין מי שיגש לעמוד, כולם (מי שכבר הגיע...) אוחזים הרבה לפני ישתבח
אין מניין לשמונה עשרה, כנ"ל
אין מנין לחזרת הש"ץ, מהטעמים הנ"ל ומריבוי המאריכים
אין מנין לברכו בתרא, כולם התקפלו
וכו' וכו'
שורש הדבר, היחס לתפילת ציבור. לא התאספות של הציבור להתפלל ביחד (וע"ע עדות המזרח) אלא אוסף של יחידים שמתפללים כל אחד לעצמו.
שלום וברכה
התלונה היא לא קשורה לזמן אלא לאורך ולעוד כמה בעיות אני מדבר על שבת קודש.
 
אפשר להוסיף:
אין מי שיגש לעמוד, כולם (מי שכבר הגיע...) אוחזים הרבה לפני ישתבח
אין מניין לשמונה עשרה, כנ"ל
אין מנין לחזרת הש"ץ, מהטעמים הנ"ל ומריבוי המאריכים
אין מנין לברכו בתרא, כולם התקפלו
וכו' וכו'
שורש הדבר, היחס לתפילת ציבור. לא התאספות של הציבור להתפלל ביחד (וע"ע עדות המזרח) אלא אוסף של יחידים שמתפללים כל אחד לעצמו.
ואמנם תפילות השבת אינם כך כלל. למעט רוב המניינים המאוחרים...
 
אפשר להוסיף:
אין מי שיגש לעמוד, כולם (מי שכבר הגיע...) אוחזים הרבה לפני ישתבח
אין מניין לשמונה עשרה, כנ"ל
אין מנין לחזרת הש"ץ, מהטעמים הנ"ל ומריבוי המאריכים
אין מנין לברכו בתרא, כולם התקפלו
וכו' וכו'
שורש הדבר, היחס לתפילת ציבור. לא התאספות של הציבור להתפלל ביחד (וע"ע עדות המזרח) אלא אוסף של יחידים שמתפללים כל אחד לעצמו.
מעניין אני מתפלל כמה שנים באותו מנין ליטאי מסכן כמו שאתם קוראים לו תמיד נגשים בזמן הכל דופק. ברכו בתרא. הכל טוב,
רק שאלה קטנה אתם באמת חושבים שכל הדור ההוא שמתפלל מוקדם הוא מסכן וקשוח עצוב ועצבני ורק מנסה לדפוק את הצעירים כי אני אברך לא מבוגר ובכ''ז מעריך אותם מאוד ורוצה מאוד ליהות כמוהם
 
מעניין אני מתפלל כמה שנים באותו מנין ליטאי מסכן כמו שאתם קוראים לו תמיד נגשים בזמן הכל דופק. ברכו בתרא. הכל טוב,
אשריך. הלוואי שבכל מקום יהיו מניינים כאלו
רק שאלה קטנה אתם באמת חושבים שכל הדור ההוא שמתפלל מוקדם הוא מסכן וקשוח עצוב ועצבני ורק מנסה לדפוק את הצעירים
איך הגעת למסקנה הזו?
כי אני אברך לא מבוגר ובכ''ז מעריך אותם מאוד ורוצה מאוד ליהות כמוהם
גם אני מצטרף
 
אני חושב שהגיע הזמן לעשות סדר בדברים שהוקצנו והוכללו בלהט הדיון...

ישנם הרבה אברכים שמתפללים מוקדם כי הם יודעים שזה מה שצריך לעשות.
ישנם הרבה מניינים מוקדמים שדופקים כשעון שוויצרי,
ישנם הרבה בתי כנסיות שהתפילות בשעות המוקדמות מלאות באברכים צעירים וגם בבחורים,

אבל.
ישנם הרבה אברכים שמתפללים מוקדם רק בגלל חשיבות,
וישנם הרבה אברכים שלא קמים מוקדם כלל,
וישנם הרבה מניינים שמקרטעים ומשוועים לציבור,
וישנם הרבה מניינים שהציבור בהם מורכב מבני חמישים ומעלה ועוד מתי מעט צעירים צדיקים.

ההכללה שעשינו כאן אינה במקומה.
יש מכל הסוגים והמינים, בכל ערי ישראל ובכל קהילות ישראל.

השאלה האם מותר או צריך או אסור להתחשב בציבור הדי גדול שלא קם מוקדם.
או ליתר דיוק - האם הלגטימציה לעניין שווה את התיקון או לא.
לדעתי, ולדעת רבים וטובים - כן.
 
השאלה האם מותר או צריך או אסור להתחשב בציבור הדי גדול שלא קם מוקדם.
או ליתר דיוק - האם הלגטימציה לעניין שווה את התיקון או לא.
לדעתי, ולדעת רבים וטובים - כן.
אבל מעניין אותי מקור רעיון אמיתי או סברא ולא אני חושב כי אז בכל קהילה יגידו אנחנו חושבים שצריך בריכה בביכנ''ס וכו' ואין לדבר סוף .
 
אבל מעניין אותי מקור רעיון אמיתי או סברא ולא אני חושב כי אז בכל קהילה יגידו אנחנו חושבים שצריך בריכה בביכנ''ס וכו' ואין לדבר סוף .
לא שייך בזה מקור.
וסברא זה דבר משתנה בין איש לרעהו.

לדעתי,
זה מתקן תיקון חשוב ביותר,
תיקון שלא תוקן עד היום,
כי הציבור הזה שקם מאוחר ולא היה לו חשיב'ס וכו' וכו' המשיך להתפלל מאוחר גם בלי הלגטימציה,
ומי שפועל ממחשבה אמיתית ומי שיש לו חשיב'ס הלגטימציה לא תשפע עליו.
ממילא התיקון רב על הנזק.
 
לא שייך בזה מקור.
וסברא זה דבר משתנה בין איש לרעהו.

לדעתי,
זה מתקן תיקון חשוב ביותר,
תיקון שלא תוקן עד היום,
כי הציבור הזה שקם מאוחר ולא היה לו חשיב'ס וכו' וכו' המשיך להתפלל מאוחר גם בלי הלגטימציה,
ומי שפועל ממחשבה אמיתית ומי שיש לו חשיב'ס הלגטימציה לא תשפע עליו.
ממילא התיקון רב על הנזק.
אני חוזר ושואל כבוד הרב שליט''א
אני מסכים איתך שככה אתה חושב וזה לגיטימי .
אבל בשביל כולם רוצים להבין אם יש איזה רב שמסביר שזה טוב אם יש איזה אברך שהוציא ע'''ז קוטנרס וכו'.
 
אני חוזר ושואל כבוד הרב שליט''א
אני מסכים איתך שככה אתה חושב וזה לגיטימי .
אבל בשביל כולם רוצים להבין אם יש איזה רב שמסביר שזה טוב אם יש איזה אברך שהוציא ע'''ז קוטנרס וכו'.
חוזר ואומר,
אין מה להוציא על זה קונטרס,
זה לא נושא הלכתי ואין כאן כל כך הרבה צדדים לכאן ולכאן.
זה עניין סברתי.

בקשר לרבנים,
רבי יצחק קולדצקי, כמובן,
והזכירו כאן את רבי יעקב פרידמן.
 
לגוף הקו' כבר נתבאר לעיל:
בית השם קיבל את ההסכמה מגדולי ראשי הישיבות, וממחנכים רבים.
הטענות נגדו מגוחכות ושייכות לאנשים שלא מחוברים לדור!
וכבר עמדו ע"ז:
אין שום הסכמהלא ממחנכים לא מרה''י
רבינו מרן הגר''ד לנדו שליט''א היה שם בדרשה והוא דיבר נגד המנינים וכו'
לאחר זמן שנה פלוס פתאום נסגר המנינים המאוחרים .
ושוב:
הייתה הסכמה מלאה.
כנראה שלא הכל אתה יודע, ור' דוב הוא לא הרה"י היחיד או המחנך היחיד בדור.
המניינים המאוחרים נסגרו בעקבות לחץ ציבורי של אנשים שלא מכירים את הדור,
ולא מלחץ רבני כזה או אחר - אני מדבר מידיעה גמורה, מתוך הנהלת הקהילה.
ומ"מ:
ולהביא שמות של רבנים בלי מקור אין לזה ערך כי אני גם יכול לזרוק רבנים הפוך .
 
ישנו יהודי בבני ברק בשם ר' שלמה קולדצקי,
שחשדתו ברבים בשקר, ובאי ציות או אי היוועצות באביו.

ולמה?
רק מפני שלך לא נוח לומר - נכון, יש רבנים שהתירו את הדבר.
לא חשדתי בו בשקר .
לפעמים מה שטוב לבית השם לא טוב לכל ביכנ''ס בית השם זה משהו מיוחד לאנשים מיוחדים להם הדין שונה .
אבל הרב יצחק קולדצקי באופן האישי למתפללי ביכנ''ס אחר יורה אחרת.
וגם בבית השם ידוע מה הגר''ד לנדו אמר ועוד רבנים .
(ואולי תענה לי מה אוחזים הרב דוד שרייבר ורבני הקהילה ?
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

כאן נעלה מודעות וכרוזים שהתפרסמו בעבר מגדולי...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה