כי תבוא נעלם סמ"ך בפרשת ביכורים

[געגועים]

ברש"י: אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה וכו' ואומר הרי זה ביכורים.

מרמז למה שכתבו בספרים שביכורים תיקון לחטא אדם הראשון, וזהו "אדם יורד ורואה תאנה", ונרמז באמרם (ברכות מ.) עץ הדעת תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה, וכן בביכורים בדבר שקלקלו בו נתקנו.

ואי' בבעל הטורים טנא בגי' ס' רמז לביכורים אחד מס', ולכן נעלם סמ"ך בפרשת ביכורים, עכ"ל, ולכאורה למה נרמז דווקא בזה שנעלם ס', והלא היה צריך להיפך להדגיש הסמ"ך, [ובפשטות נראה, לפי שעל פי תורה אין לביכורים שיעור, אלא חטה אחת פוטרת כמו בתרומה, רק מדרבנן צריך ליתן אחד מס', לכן נעלם ס' לרמז שמדאורייתא אין לה שיעור, ובגימטריא טנא נרמז שמדרבנן השיעור אחד מס'].

ולהנ"ל שביכורים תיקון לחטא אדם הראשון, יובן למה נעלם ס', לפי שאמרו בבראשית רבה (פרשה י"ז סי' ו') ויסגור בשר, מתחילת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך, כיון שנבראת חוה נברא שטן עמה, וע"י מצות ביכורים נעלם סמ"ך כמו קודם שנבראת חוה והשטן.​

 

[נדיב לב]

למה שכתבו בספרים שביכורים תיקון לחטא אדם הראשון

לחץ כדי לכווץ...

מאור ושמש - פרשת תבא ד"ה ובזה
והנה איתא בכתבי האר"י ז"ל שעיקר הברכה היא על ידי שיורדין ניצוצות קדושות בפרי הארץ ובפירות האדמה ובפירות האילנות שצריכים עליה, והעלאת הניצוצין הוא על ידי הזדככות אדם וקיום המצות שכשזהיר לברך על המאכל ברכה הראוי לו הוא מעלה הניצוצין על ידי זה או בזהירות נטילת ידים וכן בכל קיום המצות מתעלין הניצוצין הקדושים כל ניצוץ מתעלה במצוה הראוי לו כפי שרשו, וכשהשם יתברך מברך את עמו ישראל מזמין להם ניצוצות גבוהים וקדושים שאינם צריכין רק תיקון מעט והם מוסיפים קדושה ודביקות לאדם שמזדמנין לו להתעלות על ידו, וההיפוך הוא ח"ו שיורדין ניצוצות נפולים שנפלו למעמקים והם קשים להעלותן וקרובים מאד לקלקל את האדם אל בחינת הרע שנפל בו הניצוץ. והנה המצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת וכו' וכשהאדם מקדש ומטהר עצמו במותר לו ועושה המצות בשמחה מזדמנין לידו ניצוצות קדושות שאינם נפולים, והם בחינות נשמות רק שצריכים איזה תיקון מעט והם עוזרים אותו להתקדש יותר, ובכל מצוה שזהיר בו האדם מזדמן לידו ניצוץ קדוש שצריך עליה בדבר זה ועוזרו לקיים המצוה, וכן ח"ו להיפוך בעבירה יוכל להזדמן לפניו ניצוץ שנפל בענין זה ומחטיאו יותר. וזה שאמרו חז"ל הביאו לפני עומר כדי שיתברכו לכם תבואה שבשדות ושתי לחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן, שביאורו גם כן שעל ידי קיום המצות בעומר ובשתי הלחם ודומיהן מתברכים הפירות והתבואות בניצוצות שאינם נפולים ומוסיפים בהם קדושה: