ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
2,513
תודות
7,313
נקודות
477
תוכן מומלץ
2
בהשראת ותמריץ שקדנותו וחכמתו של מורנו @אחד מן הלויים
(וכדי להוסיף עוד דברי התעוררות לשינה... כמו שהביא שם מהירושלמי)
נרצה בעז''ה יתברך לפרש ספר תהילים.
 
בשונה מדרכו של מורנו הנ''ל
אני בדרך קצרה יותר ארצה לילך
ואתן למקראות לזרום במליצותם
ואתן דגש על ההילה האופפתם
וההנגשה שלהם לארחות חיינו
 
בשונה מספר משלי - ספר תהילים לא נפתח במפורש באיזו שהיא פתיחה, אמנם בדרך עיון הפרק הפותח יהיה ניתן לראות בו בעז''ה את כלל הספר.
כבר שנו רבותינו שפרק זה מתארך עד סוף פרק ב ומנאום כאחד, אם כי במסורה שלנו הם מחולקים לשני חלקים ומצינו כהנה כו''כ פעמים בספר.
ובאמת בעיון המזמור/ים נקוה לראות שענינם שוה, זה למעלה מזה.
 
אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ
  אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֢ת רְשָׁ֫עִ֥ים
וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד
  וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃
כִּ֤י אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ
  וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם
  אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ
  וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל
    וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים
  כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃
עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט
  וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃
כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הֹוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים
  וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃

כפי שאמרנו פרק זה מהוה פתיח לספר ובא לספר כל ענינו
והוא להלהיב לב האדם בדברי מליצה והמחשה לדרך היושר
הספר מלא בדוגמאות ופרטים אבל יסודו אחד - רשע מול צדק
התמודדות האדם שרוצה ללכת בדרך הצדק והרשע מפריע לו
דרך הספר בהמחשות חיות וססגוניות מעולם הטבע המופלא
ואף כאן כאשר מעמיד את ה''אושר'' של האיש שנמנע מהרשע
ועוסק בצדק = תורת ה' - ממשילהו לעץ פרי מלבלב פורח ומוצלח
לעומת הרשעים- שאותם ממשיל למוץ יבש המתנדף ברוח
ופותר את הנמשל ביעוד המקביל אך השונה של הרשע והצדיק
הרשעים לא יצליחו לעמוד במשפט אלא יאבדו
לעומת הצדיקים שה' יודע דרכם - ואין כאן פרוש לה
אלא די בכך שה' יודע לרמז על רוב הטובה והשלמות העתידה להם.
 
כפי שאמרנו פרק זה מהוה פתיח לספר ובא לספר כל ענינו
והוא להלהיב לב האדם בדברי מליצה והמחשה לדרך היושר
הספר מלא בדוגמאות ופרטים אבל יסודו אחד - רשע מול צדק
התמודדות האדם שרוצה ללכת בדרך הצדק והרשע מפריע לו
דרך הספר בהמחשות חיות וססגוניות מעולם הטבע המופלא
ואף כאן כאשר מעמיד את ה''אושר'' של האיש שנמנע מהרשע
ועוסק בצדק = תורת ה' - ממשילהו לעץ פרי מלבלב פורח ומוצלח
לעומת הרשעים- שאותם ממשיל למוץ יבש המתנדף ברוח
ופותר את הנמשל ביעוד המקביל אך השונה של הרשע והצדיק
הרשעים לא יצליחו לעמוד במשפט אלא יאבדו
לעומת הצדיקים שה' יודע דרכם - ואין כאן פרוש לה
אלא די בכך שה' יודע לרמז על רוב הטובה והשלמות העתידה להם.
אין הפרק מתעלם מכך שדרך הצדיק קשה עד מאוד
ובדרכו סובל הוא ומתמודד רבות עם ריבוי הרשעים
ולזה בא הפרק הבא לתאר את המציאות המורכבת

לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם
  וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃
ביִ֥תְיַצְּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ
  וְרוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־יָ֑חַד
    עַל־יְ֝הֹוָ֗ה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃
גנְֽ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ
  וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃
דיוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק
  אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃
האָ֤ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ
  וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃
ווַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י
  עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קׇדְשִֽׁי׃
זאֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל־חֹ֥ק
  יְֽהֹוָ֗ה אָמַ֘ר־אֵלַ֥י בְּנִ֥י־אַ֑תָּה
    אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃
חשְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ
  וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
טתְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל
  כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃
יוְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ
  הִ֝וָּסְר֗וּ שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ׃
יאעִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה
  וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃
יבנַשְּׁקוּ־בַ֡ר
  פֶּן־יֶאֱנַ֤ף ׀ וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ
  כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ
    אַ֝שְׁרֵ֗י כׇּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃

כעת הפרק מתרחב מן האיש הבודד - אל משיח ה' המולך בציון
ומן הרשעים הכלליים - אל מלכי ורוזני ארץ
הפרק מתאר את החיים של דוד המלך - במלחמותיו עם האומות
ואת דברי ה' אליו שיזכה לירש את כל העולם - ולרועע ולנפץ את הרוצים לנתק ולהשליך עבותות המוסר.
סיום הפרק/ים ממליץ למלכים והשופטים להשכיל ולהוסר, ולעבוד את ה' ביראה ושרעדה תלוה את הגילה.
לנשק את ה''בר'' הוא הדרך הנקיה (כמו ''מצות ה' ברה'') כדי שלא יכעס עליהם ה' ויאבדו את הדרך
(וכאן הוא חוזר לפרק הקודם ''ודרך רשעים תאבד'') ושלא יבער באפו שכבר החל לדבר ולהבהילם בחרונו
ומסיים מעין הפתיחה של הפרק הראשון ''אשרי כל חוסי בו'' הם הצדיקים שדיבר בהם בפרק הראשון

תמצית שני הפרקים - דרך הצדיק החפץ בהוראת ה' ובהנכחתה בכל העולם - והיעוד הסופי שיהיה כך

שאר פרקי הספר יעסקו בתהליכים השונים שעוברים על הצדיק ועל העולם - בדרכם ליעוד הנכסף.
 
בשונה מספר משלי - ספר תהילים
ספר תהילים מדבר אל הרגש ובא לתת מילים לריבוי התחושות השונות העוברות על הצדיק
לעומת ספר משלי שמדבר אל מה שקרוי בלשוננו ''שכל'' (ובל' המקרא ''לב'') ובא להחכים
אמרו חז''ל הרואה ספר תהילים בחלום יצפה לחסידות ספר משלי יצפה לחכמה
ספר משלי פותח בשמו ''משלי שלמה בן דוד מלך ישראל'' לעומת ספר תהילים שלא פותח כן
חכמתו של שלמה היתה פרי עצמותו - לעומת פרקי חסידותו של דוד נלקטו מעשרה זקנים
אלא שנערכו ע''י דוד שתקנם וסדרם וחברם לספר שלם וכמו שאמרו חז''ל שנאמר על ידו ''שקולו ערב''
הרבה יש להתבונן בדרכו של דוד מלכנו שזכה להיות ''רגל רביעי במרכבה'' והוא המשלים את האבות
ובספרו נתן הקבלה כמו שעמדו חז''ל במדרש - לספר הברית של תורת משה המבוסס על ברית האבות
חמשה ספרים כנגד חמשה חומשי תורה - וצריך הרבה להתייגע להבין את ההקשר בין כל ספר וחומש.
 
אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ
  אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֢ת רְשָׁ֫עִ֥ים
וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד
  וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃
כִּ֤י אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ
  וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
המקבילה לעצת רשעים דרך חטאים ומושב ליצים - הגיה וחפץ בתורת ה' יומם ולילה.
ומכלל הן אתה שומע לאו - הנמנע מלהגות בחפץ בתורת ה' יומם ולילה הרי הליכתו ודרכו וישיבתו ממילא בעצת רשעים ובדרך חטאים ובמושב ליצים.
אין דרך בינים ''פרוה'' ''נטראלית''
 
וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם
  אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ
  וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל
    וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
המשלת החפץ וההוגה בתורת ה' - לעץ שתול על פלגי מים = הרעננות שנותנת התורה לחפצים והוגים בה.
תוצאת העץ - נתינת פרי בעתו מניעת בליית העלים והצלחת כל שאר ענין העץ = תוצאת העוסק בתורה הוצאת הלימוד מן הכוח אל הפועל
העמדת בנים ותלמידים הממשיכים את הדרך, מניעת קלקול אף בעוזרים ומסייעים דוגמת העלים, והצלחת כל שאר הפרטים השייכים.
 
לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים
  כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃
הרשעים במהותם אין להם אחיזה כלל, מאחד ואין להם תורה כלל, אלא מתעסקים בחטא וליצנות, כמו שהקבילם בתחילת המזמור.
ובבואנו להמשיל את מעמדם, הרי הם כמוץ המתעופף, שאין לו שיכות כלל לחיטה, ואינם כעלה של פרי ששומר עליו, ומוסיף בתפארת העץ.
וזה מה שמזהירם המשורר בסוף המזמור הבא
היא החיטה המבוררת (כמו לשבור בר ממצרים) והוא ההנגדה של ''מוץ'' חסר המשמעות מול החיטה המעמידה את האדם ובלעדיה אין לו קיום.
 
עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט
  וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃
מקביל למה שפתח בו אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד
הליצים אינם מופיעים פה ואפשר שליצנותם גורמת שאפי' לא יבואו למשפט
וכמו שאמרו כת ליצנים אינם מקבלים פני שכינה - ואמרו קשה היא הליצנות שתחילתה יסורים וסופה כליה.
 
כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הֹוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים
  וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
כפי שלמדנו מורנו @אחד מן הלויים בסדר משלי ענין הידיעה הוא החיבור המלא וכן אנו קוראים השבוע ''כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו''
וע''ז סיים כי יודע ה' דרך צדיקים שמחובר לדרכם באופן שלם - ואילו דרך רשעים תאבד כי אין ה' איתם ובאשר כל חיות הנבראים מאתו כאשר מסיר ידיעתו אובדים
 
נערך לאחרונה:
ורק אציין לדברי חכמינו ז"ל בברכות י, א - ״אשרי האיש״ ו״למה רגשו גוים״ חדא פרשה היא.
הזכרתיו לעיל
כבר שנו רבותינו שפרק זה מתארך עד סוף פרק ב ומנאום כאחד, אם כי במסורה שלנו הם מחולקים לשני חלקים ומצינו כהנה כו''כ פעמים בספר.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓