- הודעות
- 2,288
- תודות
- 10,774
- נקודות
- 555
גודל מעלת יום שבת קודש
וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה (ב, ב).
דברים נפלאים כותב רבינו האור החיים הק' וז"ל: "...אמרו ז"ל (ב"ר פ"ז) כי בריות נבראו ערב שבת עם חשיכה ולא הספיקו לגמור בריאת גופם עד שקדש היום והן הם המזיקים ע"כ. ויש לנו להשכיל זאת איך יוצדק לאמר בערך הבורא יתעלה שמו שלא הספיק לגמור וכו' הלא דבר ידוע לכל כי כהרף עין יכול לברוא עולמות כולם. וצא ולמד מה שכתבנו בתחילת הפרשה ותראה קצת גבורותיו יתעלה שמו.
אכן הכונה היא כי רצה ה' להודיע עוצם מעלת יום המכובד כי הלא תדע שישתנה הדבר בין מלאכה שהתחיל בה ואין בה הפסד למלאכה שכבר התחיל בה ותפסד אם לא יגמור אותה. וכאן הודיענו הכתוב כי מלבד שלא התחיל במלאכה אחרת אלא אפילו במלאכה שהתחיל בה כשקדש היום גם כן שבת מלגמור אותה הגם שנפסדה המלאכה שהתחיל בה הפסד שאין אחריו תיקון אף על פי כן לא רצה לעשות עוד.
והוא שרמז באומרו "וישבות" אחר שאמר "ויכל" כי מלבד שכלה ולא הוסיף עוד עשות בריאה אחרת אלא אפילו מה שהיה בידו להשלימו שבת פירוש בטל גמר הדבר שהיה בידו, ולזה אמר מכל מלאכתו לומר אפילו מלאכה שכבר התחיל בה והוא אומרו אשר עשה והתחיל בה כיון שבא יום השביעי שבת מלהשלימה. וה' עשה כן להראות דבר זה לא לצד מניעת היכולת ח"ו כי פשיטא שבהרף עין בורא כהנה וכהנה רבי רבבות, גם אומר אני כי לטעם זה סדר ה' המלאכות שעשה בסדר הימים דבר יום ביומו כדי שיוכר מעלת השבת כי זולת זה יכול היה ה' לעשות כל המעשה ביום אחד ובזמן מועט" עכ"ל.
אור החיים הק' - בפרשתנו
עוד יעוי' מה שכתב השם משמואל (דברים פרשת כי תבוא שנה תרע) הבשם אביו האבני נזר
הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בטעם בריאת המזיקים בין השמשות ובשביל קידוש היום לא נגמרו, והלא הקדוש ברוך הוא ידע מראש שלא יספיק הזמן לגמרם עד שיקדש היום, ולמה לא התחיל בהם מקודם, ובמדרש (ב"ר סוף פ"ז) יש טעם ללמד לאדם שיפסיק מלאכתו, והגיד הוא זצללה"ה עוד טעם לשבח, כי ברכה חלה על דבר שלם ולא על חסר בלתי נשלם ופגום, וע"כ ברכת שבת חלה אחר השלמת הבריאה וקיבל העולם הנגמר ברכה, ואם היתה נגמרת בריאת המזיקין, היתה חלה ברכה גם עליהם, והיו מחריבין העולם, ע"כ בכוונה עשה הש"י שלא יגמרו בכדי שלא תחול עליהם ברכת שבת, עכת"ד:
נערך לאחרונה:
