תמיד גדלתי מילדותי שבלעם היה שתום עין.
לפני זמן לא רב, בלמדי על הסדר מסכת נדה, באתי לדף לא. שם כתוב כך:
לפני זמן לא רב, בלמדי על הסדר מסכת נדה, באתי לדף לא. שם כתוב כך:
דרש רבי אבהו מאי דכתיב {במדבר כג-י} מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, מלמד שהקב''ה יושב וסופר את רביעיותיהם של ישראל, מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה. ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע, אמר מי שהוא טהור וקדוש, ומשרתיו טהורים וקדושים, יציץ בדבר זה; מיד נסמית עינו, דכתיב {במדבר כד-ג/טו} נאם הגבר שתום העין:
לכאורה מבואר שנסתמה עינו רק בעת שבא לקלל את ישראל
האם למישהו ידוע אם יש מקור שהוא היה שתום עין גם קודם לכך?
(וכך גם הסביר לי היום איזה ת"ח שמובא שרק מכח זה נגלה אליו השי"ת בלילה וכו', שלפי"ז ההכרח שהיה שתום עין גם קודל"כ)
לכאורה מבואר שנסתמה עינו רק בעת שבא לקלל את ישראל
האם למישהו ידוע אם יש מקור שהוא היה שתום עין גם קודם לכך?
(וכך גם הסביר לי היום איזה ת"ח שמובא שרק מכח זה נגלה אליו השי"ת בלילה וכו', שלפי"ז ההכרח שהיה שתום עין גם קודל"כ)
