התירוצים שעלו לן עד כה:
א. בזוה"ק (שמות ג ע"ב) איתא:
זכאין אינון ישראל, דאף על גב דהוו בגלותא דמצרים אסתמרו מכל הני תלתא, מנדה ומבת אל נכר ומקטול זרעא, ואשתדלו בפרהסיא בפריה ורביה, דאף על גב דגזרה אתגזרת, כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, לא אשתכח ביניהון מאן דקטיל עוברא במעהא דאתתא כל שכן לבתר, ובזכותא דא נפקו ישראל מן גלותא.
ב. "מכל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם". מבואר דהוא תועבה גם בלי ציווי התורה. ובס' מנחת אהרן (מיאסניק) הוסיף להביא בזה ראיה מאשר מצינו דאפי' רחל אמרה לאביה 'דרך נשים', דאף האומות נזהרו בזה. רק החידוש בישראל דנאסרה אף משפסקה לראות עד שתטבול. מסתבר מאוד שכל מה שהיה מגונה הוא רק בשעה שהיא נדה ממש, ולא אחרי שנפסק כבר הזיבה. ויל"ע.
ג. בס' 'באר מים' (בריזמן, שמו"ר) העמיד דרק יחידי סגולה שבט לוי קיימו פו"ר, והוא משום שהיה להם בקבלה מאבות אבותם, משא"כ שאר עמ"י.
ד. האבות קיימו את כל התורה כולה.
ה. אולי י"ל כמש"כ תוס' ב"ב ס:
דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא נשים. תימה הכתיב פרו ורבו ושמא על אותן שכבר קיימו פריה ורביה קאמר והיינו זרעו של אברהם כלה שלא יוליד אלא בן ובת.
