בהר שמיטה ויובל בחינת תפילין של יד ושל ראש (2 צופים)

[געגועים]

וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים

בראשונים כתבו על ענין הו' שיני"ן הללו.

ואפשר ע"פ מ"ש בשפ"א (תרמ"ג) בשם הזוה"ק בפרשה זו (קח.) ששמיטה בחי' תפילין של יד, ומינה כי יובל הוא בחינת תפילין של ראש שדרשו חז"ל עליו (ברכות ו.) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך.

ואי' בבעל הטורים שם י"י נקרא ר"ת שי"ן. וזה נרמז בשיני"ן, שמטרת השמיטות להגיע לבסוף ליובל, בחינת שיני"ן של תפילין של ראש.

ובספר ברית הלוי לר"ש אלקבץ (פרק תשיעי): וכבר שמעתם מפי כי כל הגלגולים הללו [של משה רבינו] הוצרכו לצורך ישראל, כי הוא משמיטה אחרת היה, עי"ש, וכך הוא גם כותב בתשובה למרן ר"י קארו: היסוד השישי קיבלתי בסוד הגלגול, כי משה לאו משמיטה זו היה, וזהו ויתעבר ה' בי למענכם, כי סוד העיבור והוא סוד הגלגול לצורך ישראל היה, עי"ש.

ואי' ויתעבר י"י בי למענכם ר"ת יובל, ולפי"ז אפשר ששמיטה האחרת שהיה בו משה רבינו, הוא בחי' תפילין דמארי עלמא. וה' הטוב יכפר בעדי.​