מאמרים חדשים
כלים המצופים במתכת
בגמרא מבואר שרק כלי מתכות צריכים טבילה, מפני שנלמד מדין כלי מדין – ששם כתוב כסף וזהב.
והגמרא מחדשת שגם כלי זכוכית חייבים בטבילה – מפני שאפשר להתיכם ככלי מתכות.
ויש לדון מה הדין בכלי חרס שמצופים במתכת, האם הם חייבים בטבילה.
ובגמרא עבודה זרה דף עה: איתא, וזה לשון הגמרא...
עצם ההתקרבות להר סיני היא בעלת משמעות
ידועה ומפורסמת שאלת העולם, על לשון הפייט (בהגדה של פסח):
ותמהו רבים מה היא המשמעות של ההתקרבות להר סיני בלא התורה, והרי לכאורה כל ההגעה להר סיני הייתה על מנת שתינתן לנו התורה, ובלעדיה אין שום משמעות לאותו המאורע, ואם כן מדוע יסד הפייט 'דיינו'?
והנה תירוצים...
כלים החייבים בטבילה
איתא בגמרא מסכת עבודה זרה דף עה: - וזה לשון הגמרא:
מבואר בגמרא כמה כללים לכלים החייבים בטבילה – ונבארם בקיצור, ואחר כך נפרט אחד אחד לפרטיו ודקדוקיו:
כלים לקוחים מגוי – בין חדשים ובין ישנים, והגמרא מוכיחה זאת מזה שהפסוק כותב זאת אחרי הליבון – שאז הם כמו כלים חדשים.
רק...
בס''ד פרשת במדבר: האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את שמות בני ישראל, ומספרת (א, יח) שכולם: ''התילדו על משפחותם לבית אבותם''. נחלקו הראשונים בביאור הפסוק: רש''י (שם, ד''ה ויתילדו) ביאר, שכוונת הפסוק שכל אחד מבני ישראל הביא את ספרי היוחסין שלו. הרמב''ן (שם)...
אינו מוגה כל הצורך, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן.
תהילים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים
אפשר להניח שיש אי־אלו אנשים שעוברים בעיניהם על מילות הפרק ומהמהמים תחת שפמפמם המקוצץ משהו כמו: "המ, משהו פה מוכר לי בטקסט הזה. זה קשור אולי לברכת המזון?". המשודרגים יותר אולי כן ידעו להצביע על מיקום המזמור...
אשמח לקבל כל הערה
פרק י״ט – פרה אדומה וטהרת טומאת מת
ציווי על הפרה האדומה (פסוקים א' – י"א)
ה' מצווה את משה ואהרן שעם ישראל יקנו מכספי מחצית השקל, פרה בת שלוש שנים, אדומה בשלמות, ללא מום, ושלא עלה עליה שום עול.
סגן הכהן גדול מוציא את הפרה אל מחוץ למחנה בצד מזרח,
אדם אחר שוחט את הפרה מול...
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ.
וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ.
וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...
מקור הדין
איתא בגמ' מסכת עבודה זרה דף עה: – וזה לשון הגמרא:
היינו שלומדים מהפסוקים לגבי השלל שלקחו ממדין, שכל כלי שלוקחים מבעלות גוי צריך טבילה.
טעם הדין
מבואר בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו, וזה לשון הירושלמי:
היינו שטעם הטבילה הוא להוציא את הכלים מטומאת העכו"ם, ולהכניסם...
נשתברו קולמוסים רבים על פולמוס התכלת שהתחדש בדורנו. ר"ש מאוסטרופליא כתב שהתכלת נגנז לאחר חורבן הבית ועתיד להתחדש בשנת ת"ר. דבריו מכל מקום אינן מובנים שהרי לכאורה אף שנים רבות אחר החורבן עדיין היה מצוי התכלת, ואף לא הוצע שום זיהוי בשנת ת"ר. אולם דברים אלו הציתו את רצונם של שלמים וכן רבים לתור אחר...
בענין ברכו בתרא בערבית של שבת
מנהג קהילות אשכנז שאין אומרים ברכו בתרא בליל שבת
א. מנהג קהילות אשכנז שאין חוזרים ואומרים ברכו בסוף התפילה בתפילות השבת הן בלילה הן ביום. [הנמשכים במנהגם אחר האריז"ל נוהגים לאומרו אחר כל תפילה, וכך מנהג הספרדים וקהילות החסידים בימינו.]
ומקור המנהג בדברי השו"ע...
זבחים פ"א - סיכום:
פרק זה עוסק בדיני פסול של כוונת שלא לשמה.
וב' מחשבות שלא לשמה פוסלות.
א. שם הקודש והיינו שם הקרבן.
ב. שם הבעלים.
מבארת המשנה, שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.
הילכך, שאר עבודות הקרבן נמשכות כסדרן, אלא שהבעלים מחויב בקרבן חדש.
ומצינו מח'...
בס"ד פרשות בהר בחוקתי: האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, שכאשר אדם מוכר מוצר לעמיתו, אין לו להונות אותו במחיר: ''וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו''. כפי שראינו בעבר (בהר שנה ו')...
בענין מה שקידש שלמה רצפת עזרה לדעת ר'' יהודה (זבחים נט.-ס.)
ננסה להעמיד נידון, ובתקוה שבל"נ נצליח להשיג בהירות בכל הפרטים. ומכיוון שלא כל הדברים מבוססים מספיק, יה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו.
בגמ' מובאת שיטת רב שמזבח שנפגם נפסלו כל הקרבנות, ומתקשה הגמ' שדין זה נסתר מדברי רב שמזבח פנימי שנעקר...
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן.
תהילים פרק ה – התפילה ומהותה, ותפילת המלך על מתנגדיו
במשך אלפי שנים העולם עמד במצב סטטי למדי. בישלו על אש בתוך אח, כיבסו עם בורית בנהר, נעו ממקום למקום בעזרת הולכי על ארבע, ושאבו ידנית מים מהבארות. מאות ואלפי שנים הסתדרו אנשים בצורה הזו, עד שבמהלך...
דיני איסור הנאה
אחד הנושאים האפורים ביותר בהלכה הוא 'כללי איסורי אכילה והנאה' בכלל ו'דיני איסורי הנאה' בפרט. כמו בהרבה נושאים הלכתיים עמומים ואפורים, אין עמימות נושא זה נובעת מריבוי פרטי דינים או עמקות הנימוקים, אלא אך ורק מחמת שדיניו לא ניתנו בצורה מסודרת ומקיפה במשנה, בגמרא, ובפוסקים, אלא זעיר...