מאמרים
-
'מעמיד' ו'מעמיד' ד'מעמיד' בדבר המקבל טומאה
הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה), לא מתכשר עד דעביד ליה ארעי. ופשטות דברי התוס' כפי שהעמיד הגרש"ק בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סי' שס"ו)...- התורה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 682
- תודות: 9
- הערות: 7
-
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א'
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א' דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע להתפלל שמונה עשרה בלחש בשוה עם הציבור. כתב הב"י בסי' נ"א מספר ארחות חיים בשם ה"ר נתן אותם בני אדם...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 4
- הערות: 2
-
יחס ברכות המצוות למצוות עצמן (חלק א)
ברצוני לדון ולהעמיד גדר יחס ברכות המצוות למצוות עצמן, ואבאר קמעא: חומר חיובם א. בסוגיא בפסחים (ז:), ובפירוש יתר בתוספתא דברכות (פ"ו) מבואר שמחוייבים לברך על מצוה שאדם עושה. ותחילה וראש, יש לדון בעיקרה של ברכה זו, האם חיובה מן התורה, או שמא תקנת חכמים גרידא. דלכאורה מפשטות דברי הספרי (פיסקא ש"ג): "ולא שכחתי מלברכך על הפרשת המעשרות", מבואר שחיוב הברכה הוא מה"ת, ולכך דרשה מן המקרא האמור בפרשת...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 433
- תודות: 6
- הערות: 4
-
טעם עשה דוחה לא תעשה
טעם דעשה דוחה לא תעשה א. איתא בגמ' ביבמות ז' ע"א וז"ל: הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת, לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה, מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה, ע"כ. נמצא דהא דעשה דוחה ל"ת אינו מסברא, דאדרבה מסברא היה הלאו צריך לדחות את העשה מחמת שהל"ת חמור מהעשה, אלא דילפינן לה מקרא דעשה דוחה את העשה. וכן כתב התוס' בפסחים (נ"ט ע"א ד"ה אתי), ומבואר יותר בתוס' הרשב"א משאנץ וז"ל: דהא דאין עשה...- אברך מישיבת מיר
- מעודכן:
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 134
- תודות: 7
- הערות: 2
-
גְּזֵרוֹת הַיְּוָנִים ע"פ כַּמָּה מְקוֹרוֹת (פֶּרֶק תְּשִׁיעִי)
גזירת שמד על לימוד התורה ברוב רשעותם גזרו היוונים איסור על לימוד התורה[1], וכשבטלה הגזירה תקנו חכמים לומר בחנוכה בברכת ההודאה: בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. הם עמדו על עם ישראל להשכיח מהם את התורה ח"ו, בכדי שישראל יעברו על...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 312
- תודות: 8
- הערות: 5
-
יחודיתו של התהלים- ביסוס עבודת הפרט
יחודיתו של התהלים- ביסוס עבודת הפרט הנה למתבונן כל יהודי ''מוצא את עצמו'' בספר התהלים, וכמעט ואין יהודי שאינו מחובר באמת לאמירת התהלים, וראוי להתבונן בענין זה. והנה למתבונן שינוי גדול מצינו בין ספר תהלים לבין שאר כתבי הקודש, בעוד כל כתבי הקודש מדברים כמעט ע''ד כלל באופן של דיבור מהשי''ת אל הכלל, ספר התהלים כולו עוסק ביחס בין הפרט לבוית''ש. וניחד בכך דברים, דהנה באמת יש להתבונן בענין זה...- אברך קלאסי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 61
- תודות: 8
- הערות: 1
-
בהלכות ציצית – חלק א'
בהלכות ציצית – חלק א' הקדמה קצרה: על איזה מצוה חביבה וגדולה נאמר בה וראיתם אותו... וזכרתם את כל מצוות השם... מצות ציצית חיובה מן התורה גם בזמן הזה אע"פ שאין לו פתיל תכלת, כמסקנת הטור ושו"ע ושאר פוסקים בהלכות ציצית סימן י"ג סעי' ב' דקי"ל דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, ומצוה יקרה היא וחשובה עד מאוד ששקולה כנגד כל המצות כמבואר בגמ' נדרים דף כ"ה א'. ואע"פ שמצות ציצית אינה מצוה חיובית אלא...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 532
- תודות: 7
- הערות: 4
-
בדין שומע כעונה – חלק ב'
בדין שומע כעונה – חלק ב' יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"? ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע כעונה", ע"כ. ויש לדקדק מדברי התו' תרתי, חדא מש"כ הפמ"ג בפתיחה כוללת [החלק השלישי אות כ"ח] דמשמע קצת... -
טעיות בשולחן ערוך
טעיות בשו"ע מתוקף מלאכתי בספרי 'אור חדש – הרחבת הבית יוסף'[1], לאסוף שיטות ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף, יש פעמים רבות שאני מוצא ראשונים נגד דברי אחרונים, וכן פעמים רבות שאני מוצא שמאזן המחלוקת שהובאה בבית יוסף משתנה לחלוטין לאור ריבוי הראשונים שנוספו לאחד הצדדים, בין כשמדובר בראשונים שנוספו נגד הכרעת השו"ע, ובין כשמדובר במחלוקת בין השו"ע והרמ"א. אמנם ישנה גם תופעה נוספת, שהיא בפרט נוגעת... -
בין משכן למקדש
בין משכן למקדש יבאר בהרחבה החילוקים וההבדלים בין גדרי השראת השכינה במשכן למבית המקדש יבאר ששרש הדבר תלוי בשינויי סדרי העבודה של האבות הקדושים ושבטי יה יבאר שהתגלות ענינים אלו באו לידי ביטוי בתקופות שונות בדברי ימי עם ישראל הנה מצינו כמה חילוקים בענינים שונים בין המשכן שבנה משה במדבר לבין המקדש אשר בנה שלמה המלך בירושלים. בפרשת תרומה (שמות כה ח) נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ודרשו חז"ל...- לדעת סודה
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 314
- תודות: 5
- הערות: 6
![השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג](/data/attachments/10/10948-83c3fb8f9afa627d138414acd6f2ba3d.jpg?hash=Gvda58kMQ0)
שלום וברכה
ראיתי רבים נבוכו בענין זה, מהיכן בא מנהג ה"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה, ואכתוב בקצרה את אשר העליתי במצודתי, הלא בספרותי.
אע"פ שנראה הדבר כחידוש בעיני שומעי הדברים, ויראתי מדיברת רבים מגור מסובבים שידחו הדברים בקש, ויאמרו מעולם לא שמענו וראינו שמץ מנהם בלתי היום, אך מכל מקום לא...
מלכותו של אנטיוכוס מלך הצפון
בימים ההם מת המלך 'אנטיוך' שמלך על החלק הצפוני של מלכות יָוָן, ובמקומו מלך בנו הרשע אנטיוכוס[1], שהיה מלך גדול ואדיר, כמו שכתבו עליו זקני בית שמאי וזקני בית הלל במגילת בית חשמונאי[2] (מגי' אנטיוכוס א-ד) בלשון ארמית.
וזה תרגום הדברים שם:
וַיְהִי בִּימֵי...
מהו המבזבז לא יבזבז יותר מחומש??? >>> האם מעשר כספים מן התורה או מדרבנן??? >>> אסור לשנות את תרומת המעשר??? >>> האם יכול לנכות את הוצאות העסקים??? >>> האם עני חייב במעשר??? >>> האם יכול לתת מעשר למתנות לאביונים??? >>> האם מותר לקנות ספרים בממון של מעשר??? >>> האם מותר להדפיס ספרים ממעשרות??? >>>...
הלכות ברכת השחר
אחר שהודנו ושיבחנו את מלכנו האהוב על תורתו הקדושה שנתן לנו, על הגוף המופלא והנשמה הטהורה שבאמצעותם אנו יכולים לעבוד אותו יתברך, אנחנו מברכים עוד ברכות שבהם אנחנו משבחים את מלכנו יותר בפרטות על הדברים המופלאים שברא בעולם ונתן לנו.
"בא"ה אמ"ה אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין...
הגדרת החלט, הגדרת בירור, והגדרת החלט ובירור
פתיחה- ביאור השמות
ישנם ג' מיני הגדרות. הגדרת החלט והגדרת בירור והגדרת החלט ובירור. והכי פירושם-
הגדרת החלט
הגדרות שניתנו על דעת שנוכל לשכוח מהרעיון המופשט שעומד מאחריהם, וגם אם מצאנו מצב שברור שמגיעים לרעיון המופשט בלי הגדרות אלה, מכל מקום מצב...
שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע
דרכם של מלכי יָוָן היתה לרומם את קרנם של המשומדים, הם היהודים המתייוונים, שבימי צר ומצוק נטו אל יפי תרבותם של היוונים, ואותם קירבו היוונים והגדילו את כבודם, ואילו את שומרי התורה היו רודפים ומשפילים ככל יכולתם, וגוזרים עליהם גזירות קשות בכל עת, ומשתדלים לעקור מהם...
מלחמות מלכי הנגב ומלכי הצפון
בתקופת מלכות יָוָן עברו על ישראל כמה תהפוכות, תחילה נשתעבדו למלך היווני שמלך במצרים, ואחריו נכבשה הארץ בידי מלך הצפון שהתגבר עליו, ולבסוף חזר נכדו של מלך מצרים הראשון ונלחם בו עד שניצחו, ושיעבד את בני ישראל תחתיו שנים רבות, ומלכותו נמשכה עד שנכבש על ידי אנטיוכוס מלך...
הרי זה בא ללמד ונמצא למד. כאמור הדברים דלהלן לקוחים מתוך רשימות שנערמו במשך השנים, הדברים לא בהכרח מנותחים כל הצורך, ובודאי לא מסוגננים בצורה קריאה כל הצורך, כמו כן יש עוד הרבה מה לישא וליתן בנושאים הנ"ל. לכן אקרא בזאת למתקנים ומסייעים לתת את חלקם, ושכמ"ה.
קביעת שיעור
תוכן הענינים
סעיף א-...
![סוגית ''שתי כסף''[פרק שבועת הדינים]](/data/attachments/10/10731-15d52a43d2e616395f901d7e4b7653a1.jpg?hash=076U4idiR-)
בסוגיא דב' כסף
ביאור עיקר דינא דב' כסף וביאור פלוג' רב ושמואל\ בדין ב' כסף בע''א והמסתעף בעיקר גדרי חיוב השבועה\ בדיני שאר שבועות והמתבאר בעיקר דינא דב' כסף
א.ביסוד דינא דב' כסף וביאור בפלוג' רב ושמואל
הנה במתני' דינא דשבועת הדינים ב' כסף ונחלקו רב ושמואל בזה דלרב הכפירה צריכה להיות ב' כסף...
גזירותיו של גסקלגס הרשע
בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב.
וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט):
שֶׁבִּימֵי...
וצפיר העיזים הגדיל עצומיו
קורא הדורות מראש הראה לדניאל איש חמודות שעתיד לצאת מלך מיון שיילחם עם מלכות פרס ומדי וינצח אותם וימלוך תחתם. ודניאל היה אז בעיר הבירה של מלכות מדי, היא שושן הבירה, על יד מימי הנהר 'אוּלָי', ככתוב בספר דניאל (ח א-ח), ואז נראה לו המחזה הבא.
וזה לשון הכתובים שם...
דיני צורת הברכה והזכרת שם שמים לבטלה, וברכה לבטלה ואמן.
לפני שאנחנו מברכים, אנחנו צריכים לשים לב איזה ברכה אחנו עומדים לברך, וכאשר אנחנו מברכים, צריך לברך בצורה ברורה, ולהוציא את המילים מהפה, ולא לברך רק ב"מחשבה".
וכאשר אנחנו מברכים אנחנו מוציאים מהפה את שם השם, וצריך לדעת שאסור להגיד סתם את שם...