מאמרים
-
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה (נשימה אחת - ב' נשימות)
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה א. בגמ' סוכה נג,ב נתבאר דפליגו רבנן ורבי יהודה, דרבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד (ולהכי מנו כל סדר תר"ת וג' ואמרו אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש), ורבי יהודה סבר תקיעה תרועה ותקיעה אחת היא (וכל תר"ת חשיב קול אחד ומש"ה תני הפוחת לא יפחות משבע). ואמרינן בגמ' דהא דאמר רב כהנא בין בין תקיעה לתרועה ולא כלום אתיא כרבי יהודה ופירש"י בד"ה ולא כלום ולהלן נ"ד א' בד"ה ולא...- אבא ביתך
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 251
- תודות: 4
- הערות: 2
-
הגדה של פסח - מבנה ההגדה
הגדה של פסח בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח. למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם יכול לקרוא אותם לאור הנר כי הם שגורים על לשונו ואחד מהם איך לא 'הגדה של פסח'. כלומר, לית מאן דפליג...- רבי
- מעודכן:
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 900
- תודות: 10
- הערות: 4
-
לדידי שוה לי - דעת הש"ך ונתיה"מ
הש"ך (בסעיף קטן א) נחלק על הסמ"ע וכתב "אולי נמשך למה שכתב הטור לעיל ריש סימן קט סוף סעיף ב' והרא"ש פרק מי שהיה נשוי[1], וכמ"ש בסמ"ע סוף סימן זה, אבל לפי מה שפסקתי לקמן סימן קט"ו סוף סעיף א' כהרמב"ן והראב"ד ובעל התרומות וריב"ש, א"כ אינו יכול לסלקו עד שיתן לו כל חובו", הרי שדעת הש"ך שאין הלוקח יכול לסלק את המלוה בשווי הקרקע עד שיתן לו כל החוב. דוקא כשטוען כן המלוה והתומים (בסעיף קטן ב) העיר על... -
נטילת ידים לאחר נגיעה בחילוני או גוי
האם צריך להחמיר ליטול ידיים לאחר נגיעה בגוי או להבדיל בשאינו שומר תומ''צ הנה בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' ו') נשאל בזה, והשיב (בעריכת לשון קלה להבנת הדברים): דצריך לנטול ידיו, והביא את דברי הזוהר הקדוש פ' ויחי (דר"כ ע"א) וזה תרגום דבריו: בֹּא רְאֵה מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּמְצָא אָדָם מֵת, הוּא מְטַמֵּא אֶת כָּל הַגּוּף, וְהַבַּיִת...- ש.פ.ה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 287
- תודות: 5
- הערות: 9
-
בין משכן למקדש
בין משכן למקדש יבאר בהרחבה החילוקים וההבדלים בין גדרי השראת השכינה במשכן למבית המקדש יבאר ששרש הדבר תלוי בשינויי סדרי העבודה של האבות הקדושים ושבטי יה יבאר שהתגלות ענינים אלו באו לידי ביטוי בתקופות שונות בדברי ימי עם ישראל הנה מצינו כמה חילוקים בענינים שונים בין המשכן שבנה משה במדבר לבין המקדש אשר בנה שלמה המלך בירושלים. בפרשת תרומה (שמות כה ח) נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ודרשו חז"ל...- לדעת סודה
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 314
- תודות: 5
- הערות: 6
-
אגדות הש"ס, בעניין 'מחלוקת' חזקיהו ורבשקה
אגדות הש"ס, בעניין 'מחלוקת' חזקיהו ורבשקה הגמ' בברכות י. מביאה את המעשה בו נשא חזקיהו את חפצי-בה[1] בת ישעיה הנביא, וכמו שכבר ידע ברוח קודשו יצאו הם רשעים, וראה שם את המעשה שהוביל לנישואים אלו ובכלל... בהמשך מתארת הגמ' (ע"פ הגהות הב"ח שם) את השתלשלות העניינים וז"ל "לסוף יהב ליה ברתיה, נפק מיניה מנשה ורבשקה [סוף דבר, שנתן ישעיה הנביא את ביתו לחזקיהו מלך יהודה, ולהם נולדו שתי הבנים]. יומא חדא...- עמוסיך
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 640
- תודות: 13
- הערות: 7
-
תפילת הדרך
בס"ד האם מותר ללמוד בדרך??? האם נוטל רשות לתפילת הדרך??? מתי זמן תפילת הדרך??? האם בזמננו הדרכים בחזקת מסוכנים??? האם צריך להסמיך ברכה לחברתה??? האם התקנה על היציאה לדרך או על סכנות הדרך??? האם צריך להתפלל מעומד??? האם מברך כשנוסע בעיר??? האם יכול להוסיף בקשות בתפילת הדרך??? וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. (בראשית מה, כד) אל תרגזו בדבר הלכה...- פלפולא חריפתא
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 181
- תודות: 9
- הערות: 2
-
כמה הערות בענייני תכלת וקשר מפתיע אל רב שמואל בר רב יהודה.
נשתברו קולמוסים רבים על פולמוס התכלת שהתחדש בדורנו. ר"ש מאוסטרופליא כתב שהתכלת נגנז לאחר חורבן הבית ועתיד להתחדש בשנת ת"ר. דבריו מכל מקום אינן מובנים שהרי לכאורה אף שנים רבות אחר החורבן עדיין היה מצוי התכלת, ואף לא הוצע שום זיהוי בשנת ת"ר. אולם דברים אלו הציתו את רצונם של שלמים וכן רבים לתור אחר חלזון התכלת. מאידך, המגיד מדובנא ביאר מדוע איננו מחפשים אחריו כפי שאנו דואגים להשיג ארבעת המינים...- פנחס ע
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 232
- תודות: 8
- הערות: 4
-
"פרשת שמות – סוד הנעליים"
"ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" [פ"ג פ"ה] הנה יש ליתן טעם מדוע יש לחלוץ נעלים במקום קדוש, ומה בדיוק רצה הקב"ה ממשה שאמר של נעליך מעל רגליך, לכן נכנסתי בעומק הדברים בס"ד לחקור מה עומד מאחורי הנעלים שהינם מהוים איזה שהוא חציצה בין הקדושה לטומאה שמצאנו בהרבה מקומות שיש לחלוץ אותם, בבית המקדש היו הכהנים עובדים יחפים, ביום הכיפורים אסורים בנעילת...- הכהן הגדול
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 367
- תודות: 6
- הערות: 2
-
מה ש'נכתב' ומה שנשאר בחוץ
כידוע המשנה אינה מגלמת את ההלכה למעשה, והמורים הלכה מתוך משנתן מבלי עולם, כי הרבה פעמים דין המשנה מתפרש לא כפשוטו או רק במקרה מסוים. נקודה נוספת- המשנה לא לקחה על עצמה את העול 'לכתוב' את כל פרטי הדינים שבתורה, אלא ישנם פרטי דינים יסודיים שנשנו רק בברייתות או בתלמוד, וראינו להעלות כאן כמה נושאים בס"ד. א. אוקימתות במשנה. ב. השארת הלכות למסגרות אחרות. ג. מה מסתירים. ד. כיצד מסתירים. ה. על פי מה...
קדושת קרקע הסוכה - נסרים שטיחים וכדו'
כתב אבני נזר (שו"ת יו"ד סי' שס"ג) שקרקע הסוכה דינה כגוף הסוכה, ולעניין כמה דינים חמורה הקרקעית מהדפנות.
ונהגו עלמא להניח כל דהו על הקרקע וכדכתב פרי מגדים (סי' תרמ"ג מב"ז סק"ד) 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף וכו' זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות...
הסתפקות מעצי סוכה סכך ודפנות בחג הסוכות והמסתעף
מקור הדין וטעם האיסור[1]
בגמ' (סוכה ט.) איתא "דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסכות שבעת ימים לה'. ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים...
ב"ה במאמר הזה נדון:
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
כשלא בא לבקש סליחתו
כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה
מחילה במזיק בגרמא
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו...
שני חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו
ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו...
רב-קו בהלכה
המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...
אכילה בערב יום כיפור
"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב)
והמגיד משנה...
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
הבסיס הראשון לביטחון בהקב"ה:
(כמו שמבאר "החובת הללבות" בפרק ג בשער הביטחון בעינן הראשון מתוך שבעה שצריך הבוטח להאמין שישנם בהקב"ה)
"רחמיו של הקב"ה גדולים יותר מכול רחמים שיכולים להיות מבני אנוש ומכל מרחם בכלל."
המקור לזה שהקב"ה מרחם עלינו מוזכר בעשרות או מאות פעמים בתורה על הטובים ואף על בעלי...
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א)
ובכלי יקר כתב לבאר להיכן הלך משה, שרצה משה לזרזם על התשובה אשר עיקרה בדברים כמו שנאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך נאמר 'וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל', ואם כן אחר כך כשאמר 'ויאמר...
"זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון"
בפסיקתא רבתי איתא, "למה אומרים י' פסוקים? כנגד י' מאמרות שבהם נברא העולם, שביום זה כל העולם עומדים בדין לפני הקב"ה, והעולם מתחייב כליה, מפני שבריותיו מלוכלכים בעבירות, והקב"ה מזכה עולמו, נמצאת אומר כאילו בו ביום נברא העולם.
וכתב האר"י [בכוונות ר"ה] "ודע...
ראש השנה – חלק ב'
יש רגע אחד בתוך ג' שעות הראשונות של יום ראש השנה שכל העולם כולו נסקרין בו בסקירה אחת!
ה. וכולן נסקרין בסקירה אחת, יל"ע היכי משכחת לה שיהא יום ראש השנה אחד בכל העולם כולו, והנה מובא בשו"ע סימן תקצ"א סעי' ח' לא יתפלל ביחיד תפילת מוסף בראש השנה עד אחר ג' שעות היום, וכתב המ"ב...
ראש השנה – חלק א'
בארבעה פרקים העולם נידון כו', יל"ע דעל ג' פרקים אכן נתפרש מקור בברייתא, אבל על שבראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון כו' לא נתפרש בברייתא מקור!
א. ראש השנה ט"ז א' מתניתין בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין...