מאמרים
-
עזיבת החטא
בס"ד האם שירת האזינו כנגד תשובה??? מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא??? האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד??? האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה??? מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה??? מהם הקבלות בבחינת הקלות??? איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים??? האם תשובה היא דבר קשה??? מהו מעוות לא יוכל לתקון??? כיצד כובשים את היצר הרע ע"י התורה??? מהי התפילה על התשובה??? כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 142
- תודות: 5
- הערות: 2
-
ענין חג הסכות ושמיני עצרת
בס"ד מצינו בתורה ב' שמות לחג הסכות, האחד חג הסכות, כלשון הפסוק; "שבעת ימים תחוג לי את חג הסכות, באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג), וכן מצינו במק"א; "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כג, לד). השני הוא חג האסיף, דכתיב (שמות כג, טז), "שלוש רגלים תחוג לי בשנה וכו' וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה". וצריך לבאר הקשר ביניהם, שזה ברור...- במחשבה תחילה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 253
- תודות: 8
- הערות: 7
-
גדרי קנין משיכה
א. קיימא לן דכל המטלטלין נקנין במשיכה, ובפשוטו גדר הקנין הוא הכנסה לרשות דמשיכת החפץ הנקנה ממקום למקום הוי כהוצאה מרשות המקנה והכנסה לרשות הקונה, וכ״מ בד' הרמ״ה פרק המוכר את הספינה (אות כו) וז״ל ״דמשיכה כי קניא לאו מחמת דעקרה לה מדוכתה בלחוד הוא דקניא, אלא משום דעקרה מדוכתה ואוקמה בדוכתא דאית ליה רשותא ללוקח לאוקמיה בגויה, דהוה ליה כמאן דעיילה לרשותיה״, ומפו' בזה כדברינו דעניין המשיכה משום...- מנורה בדרום
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 407
- תודות: 6
- הערות: 4
-
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת/ חלק ב'
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק ב' אַרְיֵה האם לאריה יש בושת פנים/ אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ מדוע האריה עושה עיגול סביבו/ האריה מבין שבעים לשונות/ האריה מריח מהלך ג' ימים/ האריה שומע למרחוק/ האם האריה אוהב בשר צלוי/ מעשה רבי חנינא בן דוסא והאריה א] פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלים אותו. (רש"י ברכות לג. ד"ה אין) ב] מלך שבחיות ארי. (חגיגה יג:) ג] אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי, אלו...- געגועים
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 504
- תודות: 7
- הערות: 2
-
מהות הקנין באשה
בעניין האם האשה קנויה לבעלה ככל חפציו ונעשה עליה בעלים, וא"כ מהו קנין זה. מצינו בכמה ראשונים שכתבו להדיא דאין האשה ממונו של בעל (הרמב"ן, הר"ן ועו"ר קידושין ט). והרשב"א (ו: ד"ה אילימא) כ' שאין בקידושין משום ריבית משום דגופא ממש לא קני ליה, ומכל זה היה משמע שאין קנין לבעל באשתו. אלא שאי אפשר לומר כן, דהנה מכמה מקומות מוכח שיש קנין לבעל באשתו. וכלשון מתני' 'האשה נקנית' [וזהו לישנא דאורייתא -...- קוצר ברינה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 423
- תודות: 9
- הערות: 2
-
בפרטי דיני כלי שמלאכתו להיתר
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר" כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל. הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר הכלי משמש לאיסור ולהיתר כאחד, כל זמן שאין רוב מלאכתו לאיסור הרי הוא מוגדר ככלי שמלאכתו להיתר, כן...- גרינפלד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 153
- תודות: 4
- הערות: 3
-
יסוד מחודש ומוכרח בהגדרת מעשה מרצון, בין אונס של כפייה לאונס של מתרפאין
א הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין אפילו הרג באונס שאין מלקין...- ללמוד וללמד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 93
- תודות: 6
- הערות: 8
-
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב'
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב' ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז. יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר שיש ללמוד לדינא בכלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו כדי שיהא ראוי לאורחים אם יזדמנו, כלומר שיש לו בכלל...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 139
- תודות: 3
- הערות: 2
-
ספק ספיקא בספירת העומר
ספק ספיקא בספירת העומר הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק לח'] משום דאיכא ספק ספיקא שמא לא דילג כלל ואם תמצי לומר שדלג שמא הלכה כאותן פוסקין דכל יום הוא מצוה...- הכהן הגדול
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 377
- תודות: 10
- הערות: 2
-
למה מצדקיהו המלך להיכנע להנהגת ה' ללא חשבונות?
לא כולם יודעים, אבל קצת לפני חורבן בית המקדש הראשון היה הזדמנות פז להציל גם את בית מקדשנו, משריפתו, וגם את חיי מאות אלפי היהודים – אנשים נשים וטף שנהרגו. היה זה עת אשר סיבבו כל חיל נבוכדנצר על ירושלים. המצריים אשר הבטיחו עזרה, וכבר יצאו את ארצם לעזור, הסתובבו וחזרו על עקבותיהם מפחד חיל בבל. והצר והמצוק ניכרת בכל פינה ופינה. צדקיהו המלך רוצה ללמוד ולדעת מה יעשה בשביל להציל את כלל ישראל ואת...- המאושר!
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 155
- תודות: 4
- הערות: 3
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול'
הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל:
היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'.
והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך'
כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל:
השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך'
האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל:
היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל:
ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו'
במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם.
מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל:
ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן.
וברש"י שם:
היינו...
חובת בדיקה בחשש דרבנן
מאמרים קודמים בסדרה
מאמר ראשון בסדרה
מאמר שני בסדרה
מאמר שלישי בסדרה
חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן
ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב...
השפעות המצוות בליל הסדר
קרבן פסח (אפיקומן)
קרבן פסח התייחד בכך שאף שהוא קרבן דמועד פסח, הוטל על כל אחד ואחד, ולא בא כקרבן ציבור, ועוד שהמבטלו חייב כרת, מה שלא מצינו בשום קרבן, וכמו"כ מיוחד בכך שהשתוקקו בנ"י להקריב עד שהתיחד לכך פסח שני, לכל מי שהיה בדרך רחוקה ולא הצליח להקריב קרבן פסח, וצ"ב מהו...
ילפותא דין בדיקה
מאמר קודם בסדרה
בגדר דין בדיקה
כתב הר"ן (א. בדפי הרי"ף) וז"ל בודקין את החמץ. פרש"י ז"ל כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא והקשו בתוספות דהא קיימא לן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי כדאיתא בגמרא וסוף סוף לא סגי בלא ביטול כדאמרי' בגמרא (דף ו:) הבודק צריך שיבטל וכיון שכן הוא היכי אתיא...
סיפור יציאת מצרים
מהיכן לומדים דין סיפור יציאת מצרים בפסח??? >>> מדוע דוקא דרך שאלה ותשובה??? >>> זכירת יציאת מצרים וסיפור יציאת מצרים??? >>> אם יש דין אמירה בסיפור יצאת מצרים או לשמוע??? >>> האם מועיל שומע כעונה??? >>> האם יש 'והגדת לבנך' ביו"ט שני כשהבן פטור??? >>> האם חייב ב'והגדת לבנך'...
בס"ד
דין 'קרש שניתן בצפון ינתן בצפון' והמסתעף
א. טעם וגדר הדין.
ב. סימון דפנות הסוכה
ג. עשיית עטרה בטלית
בירושלמי מסכת שבת (פרק הבונה הלכה ג, והובא בר"ן מסכת שבת דף לז ע"א מדפי הרי"ף) איתא:
אמר רבי אימי (שמות כו ל) 'והקמות את המשכן כמשפטו'. וכי יש משפט לעצים.
אלא אי זהו קרש זכה להינתן בצפון...
וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים
למה משה רבינו ע"ה שכח אֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, ומי הזכיר לו
במדרש רבה: עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל מה שעשה ווים לעמודים, התחיל יושב ומתמיה אמר עכשיו...
בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק ב'
מאמר ראשון בסדרה
בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א'
רעיון מעניין ראיתי בשו"ת 'יש מאין' (סי' י"ז, לרב אליהו ילוז, אב"ד טבריה) שכתב "...נראה דתיקון זה יועיל בנידון דידן להשכיר לו הבית בתנאי שלא יכניס עבודה זרה, ואם יכניס יתחייב באחריות נפילה ושריפה ויוקרא וזולא, דנראה דאין כאן...
בגדר דין בדיקה (כמה מהלכים בד' הר"ן)
א.
כתב הר"ן (א. בדפי הרי"ף) וז"ל בודקין את החמץ. פרש"י ז"ל כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא והקשו בתוספות דהא קיימא לן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי כדאיתא בגמרא וסוף סוף לא סגי בלא ביטול כדאמרי' בגמרא (ו:) הבודק צריך שיבטל וכיון שכן הוא היכי אתיא בדיקה כדי...