מאמרים
-
בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק א
בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק א - ראיית הגמרא מדין זה דייאוש לא קני א. ב"ק סו. אמר רבה שינוי קונה כתיבא ותנינא וכו' מיהו לא ידעינן אי דאורייתא אי דרבנן אי דאורייתא מידי דהוה אמוצא אבידה מוצא אבידה לאו כיון דמייאש מרה מינה מקמי דתיתי לידיה קני ליה האי נמי כיון דמייאש מרה קני ליה אלמא קני או דלמא לא דמיא לאבידה אבידה הוא דכי אתאי לידיה בהתירא אתיא לידיה אבל האי כיון דבאיסורא אתאי לידיה...- אוהב ספר
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 483
- תודות: 3
- הערות: 2
-
מעשר כספים
מהו המבזבז לא יבזבז יותר מחומש??? >>> האם מעשר כספים מן התורה או מדרבנן??? >>> אסור לשנות את תרומת המעשר??? >>> האם יכול לנכות את הוצאות העסקים??? >>> האם עני חייב במעשר??? >>> האם יכול לתת מעשר למתנות לאביונים??? >>> האם מותר לקנות ספרים בממון של מעשר??? >>> האם מותר להדפיס ספרים ממעשרות??? >>> האם מנכים תשלום מיסים ממעשרות??? >>> מהו סדר נתינת המעשר??? >>> מה שכר הנותן מעשר??? וְהָאֶבֶן...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 329
- תודות: 8
- הערות: 4
-
בענין תקנת עזרא שלא לכבס ביום שישי
מקור וטעם התקנה איתא בגמ' בב"ק [פב.] "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד השבת", הו"ד אלה להלכה ברי"ף [שבת כט:] וברא"ש [ב"ק פ"ז סי' יט'] כתב וז"ל: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים ובע"ש אין פנאי לכבס", וכ"ה במאירי "הרביעית הוא שיהו מכבסין בחמישי בשבת לכבוד שבת ולא ימתינו עד ערב שבת מפני שיניחו ערב שבת כלו לצרכי הכנת שבת", אמנם...- הכהן הגדול
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 302
- תודות: 12
- הערות: 6
-
איזה עומר אנחנו סופרים?
בס"ד "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז), בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים מנחה מהתבואה החדשה לה', בחג הפסח היו מקריבים מהתבואה החדשה של השעורים ובחג השבועות היו מקריבים מהתבואה החדשה של החיטים. אבל בימינו שאין לנו בית המקדש ואין אנחנו יכולים להקריב מנחה חדשה, ומה שנותר...- במחשבה תחילה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 176
- תודות: 9
- הערות: 3
-
תהלים פרק א - מאמר האושר
אינו מוגה כל צרכו, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן. תהילים פרק א - מאמר האושר האגדה מספרת על הנרי פורד – מייסד חברת "פורד" שהנגיש את כלי הרכב להמונים, שהגיע לנפוש לזמן ממושך באחוזתו שעל הים במיאמי שבפלורידה. לילה אחד יצא הנרי להליכה לאורך החוף, ועל מזח קטן, ששנים כבר לא היה בשימוש, ראה איש מבוגר יושב ליד דלי קטן, בידו חכה ומידי פעם הוא משליך דג ששלה ממעמקים אל תוך הדלי. הנרי, שאהב לשוחח עם אנשים... -
בגדרי איסור "נטען"
האם דבר מכוער הוא "רגלים לדבר" במשפטי שאול (סימן ח) כתב שאשה שמודה שהיה דבר מכוער נאסרה לנטען, דאינה נאמנת לומר שלא נעשתה עבירה, דהוי כמיגו נגד חזקה או כנגד רגלים לדבר, וז"ל: "אך כל זה אינו, שכיון שיש כאן עד המעיד על מעשי כיעור, אם כי אילו היו מכחישים אותו לא היתה נאסרת מכוח עדותו, כל כה"ג שהם מודים לדבריו, אלא שטוענים שלא היה שם מעשה זנות, אין בזה גדר הפה שאסר הפה שהתיר, אלא גדר מיגו שהיו...- יצחק א
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 196
- תודות: 9
- הערות: 3
-
"כי לקחה מיד ה' כפלים", כיצד שייך כפלים?
בס"ד מצינו בנבואות החורבן לשונות רבים כפולים, "בכו תבכה בלילה" (איכה א, ב), "חטא חטאה ירושלים" (שם, ח), "עיני עיני יורדה מים" (שם, טז), וכל לכל מהלך מגילת איכה, הלשונות כפולים, וכן בשאר נבואות ירמיה, "שבר על שבר נקרא", ומאידך בנבואות הנחמה ישעיהו מתנבא אף הוא נחמות בלשונות כפולים, "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א), "אנכי אנכי הוא מנחמכם", "שוש אשיש בה'", "התעוררי התעוררי קומי ירושלים", "עורי...- במחשבה תחילה
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 131
- תודות: 6
- הערות: 1
-
מצוות צריכות כוונה חלק ב' - שיטות הראשונים
הרי"ף בראש השנה דף ז: הביא רק את דברי ר' זירא שצריך שיתכוון השומע והמשמיע, והשמיט את שיטת רבא, וז"ל: משמע שפוסק כר' זירא – שמצוות צריכות כוונה. וכך הבין בעל המאור, והוא חולק על הרי"ף – וסובר שהלכה כרבא שמצוות לא צריכות כוונה, וזה לשונו (בד"ה לפום): היינו שהיה צד לומר שר' זירא לא פליג על רבא כלל, אלא שניהם סבירא ליה שמצוות אינם צריכות כוונה, אלא אך ורק כוונה למעשה – שיתכוון לתקוע בשופר...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 313
- תודות: 6
- הערות: 3
-
עבודה זרה? איך בודקים
בס"ד איך בודקים עבודה זרה? לאחרונה התעורר פולמוס גדול בהקשר לקהילה מסוימת, האם הנהגתה גובלת בעבודה זרה, וכבר האריכו ומאריכים בזה באחד מהאשכולות בפורום זה [שיטה בחשש עבודה זרה]. במאמר זה אין מטרתי לדבר ספציפית על אותה קהילה ולא באתי לחוות את דעתי בנושא, התלוי הרבה גם בהכרת המציאות ועוד, בשביל זה יש מורי הוראה, תלמידי חכמים וגדולי הדור. אך מטרת המאמר היא, ללמוד מעט כיצד עלינו, באופן כללי... -
התיקון של שם ואור החנוכה - חלק ג'.
אחרי שהבנו היטב במאמר הקודם את הזיוף הגדול שמבצבץ מתחת לעדינותו הממכרת של "יפת" ואיך שכל מחשבותיו נתונות לדבר אחד, האדרת עצמו. רצונו אחד ויחיד, תיקון עצמו לצורך עצמו, הוא אינו רואה את המרחב המתוקן אלא את היחיד האציל. זה שחכמתו מרובה ממעשיו, וגאוותו שחקים. במאמר זה אנו נסקור את חלקו של "שם", שם שמביא לעולם את בשורת התיקון של הקב"ה], כל מהותו של שם היא ליצוק תוכן ליופי של יפת. יפת ראה רק את...- רבי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 185
- תודות: 5
- הערות: 2
המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל:
ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים.
וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום...
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים.
שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו.
שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.
בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו.
וזה החלי בע"ה.
בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב:
ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות.
אמנם...
תהליך למידה אודות מדת הכעס וביעורה כליל
אין צריך כלל לבאר את רעת מדת הכעס מפי המקורות ומפי המציאות, מן המקורות - הלוא מאמרי חז"ל רבים, וספרי ליקוטים, מעוררים את האדם על כך, מפי המציאות - הלוא מעולם לא הרווחנו דבר בשימוש בתכונה זו, שאינה אלא התפרצות כמה תכונות לא מבוררות ביחד. הנקודה שאנו רוצים...
מה הביאור 'שוע טווי ונוז'??? >>> האם אסור דוקא כשלובש או גם כשמונח עליו כלאים??? >>> האם יכול ללבוש בגד צמר על חלוק פשתן??? >>> מהי צורת החיבור בכלאים??? >>> האם יכול לחבר שלא ע"י תפירה??? >>> האם מותר במזרנים, עניבות ובמדביק כלאים??? >>> בטעם איסור כלאים.
אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ...
צידי רה"ר בקנין דמעכשיו
א.
כתובות פו: בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים מהו, הנה לכאו' נסתפק אי צידי רה"ר כרה"ר דמו אי כסימטא, אמנם בתוס' (ד"ה האומר) מבואר לא כן דהקשו התוס' מאי פשיט מרב ושמואל כיון דהתם לא איירי במעכשיו...
העבודה למלך כרצונו של מלך
מאמר לפרשת 'אחרי'
בפרשת אחרי מות בני אהרן אנו קוראים על קרבת אלוקים ללא רשות, והעונש הנורא שבא בעקבותיו לבני אהרן אשר בקרבתם לפני ה' וימותו, הפירושים השונים שהעניקו חכמינו בדרשתם לסיבת הסירוב לקירבה שלהם הנועזת שהפכה להקרבה עצמית, מלמדים אותנו את הדרך להתקרב נכון...
זיקה אחר מיתה
א.
גמ' הו"א מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה, וילה"ס דכוונת הגמ' אם כוונתה לומר דבאמת לא פקע הזיקה והיא קיימת גם אחר מיתה או דהזיקה ודאי פקעה דהא אינה קיימת אלא דאיסור קרובות נשאר וכמו בכל אשה דאיסור קרובותיה נשאר גם אחר שפקעה האישות בגט או במיתה [ואף דמבואר...
איתא בגמ' בסוגיין גבי חיוב בור דתולדה דבור היא אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו. והביאה הגמ' בדין זה מחלוקת של רב ושמואל, דלרב ה"מ היכא דאפקרינהו אבל היכא דלא אפקרינהו ממונו הוא ומשורו למדנו, וחייב גם על אדם וכלים כמו כל ממון המזיק, ולשמואל גם היכא דלא אפקרינהו הוי בור, ואני קורא בהן שור ולא...
דין ירושה בנכסי צאן ברזל
הנה יש נידון גדול האם כשהאשה מתה והשאירה נכסי צאן ברזל, האם צריך בזה דין ירושה לבעל או שהם ממילא שלו כיון דכ"ה ההסכם כשמכניסה לו הנכסים שרק אם ימות או יגרשנה יחזיר לה הנכסים ואם תמות היא ישאר ממילא שלו, ונחלקו בזה האחרונים ואכמ"ל, ורק נבוא בזה בדעת כמה ראשונים.
א.
הנה...
בענין עירוב חצירות בערב פסח שחל בשבת
א. בערב פסח שחל בשבת ישנה בעיה לעשות עירוב חצירות שהרי יש לעשותו בפת וכתב הב"י בסי' שנ"ד והו"ד ברמ"א סי' שס"ח ס"ה שנהגו לעשות עירוב חצירות במצה משום שאינה ממהרת להתעפש ובער"פ שחל בשבת א"א לכאו' לערב במצה משום שאסורה לכו"ע באכילה משעה עשירית וכדאיתא בירושלמי...
ב"ה.
קיחה איקרי קניין
הקשו התוס' עמ"ש הגמ' דקיחה איקרי קניין דכתיב 'השדה אשר קנה אברהם' אי נמי 'בכסף יקנו' והרי 'קיחה' לא כתיב על השדה אלא רק על הכסף, ואיך למדנו שקיחה איקרי קניין ל'כי יקח איש..' שלקיחת האישה היא קניין.
ותירצו התוס' ש'אינו חושש'
ועמד ע"כ חידושי הרי"מ- ואינו מובן תירוץ התוס'...
מאמר קודם בסדרה
היתר הצרה אחר ייבום – ביאור פלוגתת ר' יוחנן וריש לקיש
א.
הנה נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש אם החולץ חייב על הצרות כרת וכן האחין אם חייבין על החלוצה ועל הצרה כרת, דריש לקיש ס"ל דחייבין ור' יוחנן ס"ל דאין חייבין דמי איכא מידי וכו' והובא כאן בארוכה וכן הובאו שם דעות הראשונים בביאור...