מאמרים
-
איזה עומר אנחנו סופרים?
בס"ד "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז), בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים מנחה מהתבואה החדשה לה', בחג הפסח היו מקריבים מהתבואה החדשה של השעורים ובחג השבועות היו מקריבים מהתבואה החדשה של החיטים. אבל בימינו שאין לנו בית המקדש ואין אנחנו יכולים להקריב מנחה חדשה, ומה שנותר...- במחשבה תחילה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 176
- תודות: 9
- הערות: 3
-
סדר היום, מאמר חשוב לעובדי השם
"סדר היום" יום הגדול מתקרב, אהה!!! יש אומרים שיום כיפור הוא רק כמו פורים, מי נסמך על מי, הדר קיבלוה באהבה, כמה אפשר לזכות ולקבל ביום זה!!! אבל, אליה וקוץ בה, כאן טמון איזה מוקש, וננסה בעז"ה להתחקות אחריו. מי שלא יודע על מה מדובר, ואינו מתחבר להמשך הדברים, אשרי חלקו, ומוזמן לקרוא את שאר הדברים הנפלאים שיש בעלון זה. הבה נתאר את סדר היום של האברך החשוב ר' יוסף, הגר בשכונת "תורה לשמה" בעיר...- יהודי פשוט מאוד
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 175
- תודות: 11
- הערות: 4
-
בגדר ההידור בנ"ח
א הנה בטור ובשו"ע כ' [סימן תרעא סעיף ב] בזה"ל "כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה, ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר". והק' על לשונם באבי עזרי, שבדבריהם כלל לא ביאורו שישנו עיקר המצוה שהוא נר אחד וישנו הידור של הוספה לפי מנין הימים, ומדוע לא ביארו זאת כפי שביאר ברמב"ם וז"ל "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד" וכו'...- ללמוד וללמד
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 139
- תודות: 7
- הערות: 2
-
קנין רכוב ומנהיג ומסתעף לעניין קניינים מבטלין זא"ז
א. בגמ' בבבא מציעא דף ח' (ע"א) מבעי אי רכוב ומנהיג דאמר שמואל חד קני וחד לא קני איירי ברכוב ומנהיג יחד או בא' רכוב וא' מנהיג [היינו דאם איירי בא' רכוב וא' מנהיג פשוט לן דמנהיג קנה], ומבואר עוד דאם הרכוב גם מנהיג ברגליו ודאי קני, ויש לעיין בקנין זה במה קנה הרכוב דבשלימא מנהיג הוי קנין משיכה, אך רכוב לכשעצמו לכאו' אין שום מעשה קנין בזה, ובאמת דכבר נראה דהוק' כן לרש"י לעיל (עמ' א' ד"ה דרכוב קני)...- מנורה בדרום
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 259
- תודות: 7
- הערות: 3
-
הוראת 'לא ימוש' על פי רשב"י - הסתירה והפנימיות בזה:
לא ימוש – עד שלא יעלה לו הגמ' בברכות (ל"ה:) מצטטת את שיטת ר' שמעון בר יוחאי, הסובר שעל כל אדם לקיים את הפסוק 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' כמשמעו - לעסוק בתורה ביום ובלילה, ללא שום הפסק. לשאלת השואל - פרנסה מנלן? מבטיח לו רשב"י, אם כך יעשה, יזכה ויעשה מלאכתו על ידי אחרים. מסיימת שם הגמ' בלשון זה: "הרבה עשו כר' ישמעאל (- הסובר שעל האדם להפסיק לצורך ההכרחי), ועלתה בידם. כר' שמעון בן יוחאי, ולא...- המאושר!
- מעודכן:
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 741
- תודות: 9
- הערות: 3
-
בגדר דין שכחת התורה
בעזהשי"ת בגדר דין שכחת התורה - והסתירה ע"ד הסיפור ד"ר' זירא כי סליק לארעא דישראל" כו' בפרשתינו (ואתחנן ד,ט) עה"פ "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים" כו', אומרת הגמ' (מנחות צט,א. וכ"ה בשינוי לשון (קצת) בפרקי אבות ג,ח): "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו" ואסמכוה אקרא דלעיל. ויש לחקור על פי זה באיזה לאו הוא עובר ובאיזה היכי תמצי הוא אכן עובר בלאו, וכדלקמן. ובהקדים דאיפליגו בזה קצת...- המכבד את הבריות
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 202
- תודות: 8
- הערות: 3
-
ויידע כל פעול
המלכת השי"ת בעולמו לא אתיימר לחדש דברים שאין הקורא ידעם מתחילה, כי אם את הפשוטות והנודעות לו, ומה שאכתוב כן זהו משום דאדרבא, דפעמים כאשר פינו ידבר גבוהות ורמות נשכח ונשכיח את הנודעות ועל של זה באתי. אחד מן הבריאות אשר ברא וחקק הוא ית"ש בעולמו, הוא בריאת המלכות, דהיינו הנהגה חופשית אשר נתונה להמלך בלתו ופוק חזי. ומסודות בריאת עולמו הוא כי כל חפצינו וייעודינו וייעוד כל הנבראין בעולם הזה ובבא... -
בגדר דינא דאין שליח לדבר עבירה
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני שליח לדבר עבירה והמקור לזה הוא מסברא. ואמנם בתוס' ב''מ י' ע''ב נקטו דהוא נלמד מקרא דשחוטי חוץ או מב'...- אברך קלאסי
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 95
- תודות: 7
- הערות: 2
-
![טבע האדם להיכשל בחטא שוב ושוב, [חלק א']](/data/attachments/21/21205-29846941fa63ec4439707e3a95dcca80.jpg?hash=HrsVE6pk-C)
טבע האדם להיכשל בחטא שוב ושוב, [חלק א']
טבע האדם להיכשל בחטא שוב ושוב ישנה תופעה מענינת, תופעה שאפשר להגדיר אותה כגלגל שלא מסתיים, שראוי לעמוד עליה ולהתבונן על המניעים שלה. פעמים רבות לאחר שאדם נכשל במידה מגונה כמו עניני שמירת העינים, קדושה, כעס, תאוות האכילה וכיו"ב, הוא עושה תשובה ומתחזק ביראת שמים, מתוך מחשבה שהגורם לחטא הוא החיסרון ביראת שמים, אבל בפועל, למעשה, הוא נופל שוב ושוב באותו החטא, וכל נסיונותיו להגביר את יראת האלוקים... -
בדיקת שעטנז | מיעוט המצוי - חלק א'
בדיקת שעטנז | מיעוט המצוי - חלק א' מפתח עניינים לחלק א מקור איסור שעטנז שיטת רש"י שיטת ר"ת שיטת הרמב"ם דעת הגר"א בביהכ"נ יש לי כרית לישיבה הממולאת בתערובת סיבים המכונה 'בלאי בגדים', והיא עטופה בבד שיש בו כמה נקבים; מישהו כתב עליה 'חשש שעטנז', ולאחר מכן העלים אותה, אך לענ"ד אין מקום לאסור לשבת עליה. וזה החלי. מקור איסור שעטנז שוע טווי ונוז: אומרת התורה (ויקרא י"ט י"ט) "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם...- יואל שילה
- מעודכן:
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 786
- תודות: 8
- הערות: 2