מאמרים
-
ידיעת רצונו יתברך בעולמו מסיפור יציאת מצרים
ועד שנמסר מפי הגר"נ רוטמן שליט"א - אשמח לתגובות מובא במשנ"ב כי הטעם שתיקנו חכמים בסדר ד' פרשיות את פרשת החודש קודם ר"ח ניסן, הוא משום שצריכים לייחד ולזמן את חודש ניסן שהוא ראש החדשים, ואע"פ שקידוש החודש לא תלוי בקריאת פרשיות אלא בקידוש המועדות שנקבע ע"פ בי"ד בזמן שקידשו ע"פ הראיה או בזמנינו ע"פ מה שנקבע בבי"ד של הלל, מ"מ תקנו חכמים לקרוא כדי לייחד ולזמן את החודש. והפי' הוא כמו שמבואר ברמב"ן...- חויישב
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 193
- תודות: 10
- הערות: 5
-
בארה של מרים - חלק א'
יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'): ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל: הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה ולא היה להם מים לשתות. בתורה מבואר שרק כשבאו למדבר צין התלוננו בני ישראל שאין להם מים לשתות, ואז...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 7
- הערות: 4
-
חורבן בית המקדש לכאו' לא "בל תשחית"?
כתב המג"א בסי' קכ"ג ס"ק א': ג' פסיעות. עבב"י שכתב הרבה טעמים ועוד שמעתי טעם דבזכות ג' פסיעות זכה נ"נ להחריב ב"ה ולכן אנו פוסעים ג' פסיעות ומתפללין שיבנה ב"ה, ובאמ' בגמרא אית' ד' פסיעו' וברב' ש"ה דף ד' איתא ג' פסיעות וכ"ה בזוהר מקץ ע' תמ"ז ופשוטו של דבר פוסע לאחריו כעבד הנפט' מרבו: ונ"ל להעיר מדיוק דבריו שזה"ע של ההליכה לאחור, שכוונתה להחזיר "כביכול" את מה שנעשה ע"י נבוכדנצר שפסע ג' פסיעות...- נחמן ל.
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 212
- תודות: 6
- הערות: 3
-
בטעם בדיקת חמץ, ביאור שיטות הראשונים.
בענין חובת בדיקה בטעם הבדיקה במתני' אור לארבע עשר בודקין את החמץ לאור הנר. שיטת רש"י פירש"י ד"ה בודקין, שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא. והק בתוס', וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל, ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. מהא דהקשו מתרי, חדא מהא דהבודק צריך שיבטל, ב' דמדאו' בביטול בעלמא סגי, וא"כ מדוע צריך בדיקה, לכאו' אפ' לחדש, דהנה...- למדן משורר
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 246
- תודות: 6
- הערות: 8
-
בתקנת היתר עיסקא
"מאמר פקפוקים על היתר עיסקא" הקדמה הנה תקנת "היתר עיסקא" יסודתו בהררי קודש, כשבאו חכמי הדורות וראו שא"א לעמוד באיסור ריבית, באו ותקנו תקנה לשעה ולדורות, וכעין התקנה שתיקן הלל כשראה שא"א לעמוד במצות התורה של שמיטת כספים, תיקן לשעה ולדורות "פרוזבול", אף שכל אחד מבין שאין כוונת התורה שלא ישמיטו את כספיהם במשחק הקרוי "פרוזבול", וזה התחכמות לתורה, אבל רבינו הלל הבין שאין מה לעשות וזה צורך הדור...- שלום הלוי
- מעודכן:
- 19 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 5
- הערות: 7
-
כללי התורה. שרשים וענפים והיחסים ביניהם
שורשים וענפים והיחסים ביניהם קושיא א עירובין ע"ט ב' אמר רב יהודה חבית של שיתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע טפח. ופירש רש"י שכשהוא מזכה את החבית לבני המבוי, צריך להגביה מן הקרקע טפח, ובכך הוא מזכה להם. וכתבו תוס' (ד"ה צריך) שאין להוכיח מכאן שבכל מקום שקונה בהגבהה די בהגבהת טפח, דשאני שותפי מבואות שזהו רק מדרבנן. ויש לעיין, לפי דברי התוס' שהגבהה זו כדי לזכות לשאר אנשי המבוי, מדוע באמת סגי...- אולפן חדת
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 202
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בדיקת שעטנז | חובת בדיקה בחשש דרבנן וסיכום הסדרה
חובת בדיקה בחשש דרבנן מאמרים קודמים בסדרה מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה מאמר שלישי בסדרה חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב (נ"ה ל"א) בשם הפמ"ג (נ"ה א"א ז') לגבי בדיקת סימני גדלות לצורך צירוף למנין - שא"צ לחייב בדיקה בשל 'מיעוט...- יואל שילה
- מעודכן:
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 873
- תודות: 6
- הערות: 2
-
כבתה אין זקוק לה - מדוע לא ידליק שוב מפני החשד?
כבתה אין זקוק לה – מדוע לא ידליק שוב מפני החשד? איתא בגמ׳ שבת כ״ג ״כבתה אין זקוק לה״ וכן נפסק בשו״ע סי׳ תרע״ג ס״ב ״הדלקה עושה מצווה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אין זקוק לה״ הקשו הרבה מהאחרונים מהגמ׳ שם שחצר שיש לה ב׳ פתחים צריך להדליק בשניהם מפני החשד, ונפסק בשו״ע בסי׳ תרע״א ס״ח, והיינו שלא יאמרו העוברים ושבים שלא הדליק כלל, וא״כ גם אם נאמר שכבתה מדינא אין זקוק לה שהרי כבר קיים המצווה, מ״מ...- אמרי שפר
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 178
- תודות: 13
- הערות: 4
-
מהות הטומאה - מציאות רוחנית, הגדרה משפטית או מציאות פיזית
במאמר הזה ב"ה נדון בחקירה המפורסמת, האם הטומאה היא מציאות רוחנית, כלומר, כוח ממשי (ברובד הרוחני) שקיים בעולם והתורה רק חושפת אותו בפנינו, או שהיא הגדרה משפטית כלומר, סטטוס הלכתי שהתורה מחילה על החפץ. ולכאורה היה ניתן להעלות צד שלישי. טומאה זו מציאות פיזית שהתורה קבעה וכמו שיתבאר בהרחבה. הצעת שיטת ראשונים ואחרונים בגדר מהות הטומאה ראשית כל נציג את שיטות הראשונים, שעל פניו נחלקו בגדר מהות...- נדיב לב
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 324
- תודות: 10
- הערות: 8
-
תפילה בציבור - חלק א'
מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים. ג' להתפלל ביחידות בזמן שהציבור מתפללים. ומכל מקום חזינן שעיקר התפילה הוא בציבור, וכמו שמוכיחה הגמרא...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 350
- תודות: 8
- הערות: 3
המשך מכאן
בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה.
בדין המניח עירובו בעיר
כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת...
מעין הקדמה
בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה
תנן (עירובין סא א) מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה, רבי עקיבא אומר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה, אמר להן ר"ע אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה שאין...
חמץ משש שעות ולמעלה.
א. ישנו ספק ידוע- שדנו בו רבותינו האחרונים [-פמ"ג בהלכה ובספרו ראש יוסף, מנחת חינוך מצוה יא-ד והאבני נזר של"ו]
מה הדין חמץ שיש לאדם בערב פסח שהוא מאיסורי הנאה -למשל חמץ של עבודה זרה, או חמץ של כלאי הכרם וכדומה, האם יעבור עליו בל יראה או לא.
ותוכן הספק הוא, האם מאחר שעשאו...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני'
במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה.
אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל:
עד...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון'
כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל:
היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית.
וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל:
ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה...
הגדרת תחילת עשייתו לנזק (ב"ק ו.)
א.
מבואר בסוגיא דאסו"מ שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה חשיבי תחילת עשייתן לנזק, וכתב רש"י (בד"ה היינו בור) דהוא משום דהו"ל לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה, וכבר נתבאר לעיל בארוכה בדברי הבה"ח ש.ש. ני"ו ואינני בא אלא להוסיף בזה כמה דברים קצרים. דהנה לכאו'...
עיונים וביאורים בספירת העומר
טעם המצוה
טעם ראשון מצאנו בכמה ראשונים שהוא כדי להראות את התשוקה ליום מתן תורה (א):
מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ג:
ושבועות, הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימיס מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהב, ושהוא מונה היום וגם השעות וזאת היא סבת ספירת...
מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ?
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ו:
כשבודק החמץ בלילי ארבעה עשר או ביום ארבעה עשר או בתוך הרגל מברך קודם שיתחיל לבדוק ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ובודק ומחפש בכל המקומות שמכניסין להם חמץ כמו שבארנו. ואם בדק...
כל המציאות של ישראל הוא להיות קשורים לקב"ה
הקשר ההדדי ביננו לקב"ה * החיוב לעובדו כתוצאה מקשר זה * הולדת ישראל ביציאת מצרים * הנסים במצרים שהביאו לכך * כוונת כל המצוות * ברכות והודאות * מעלת ארץ ישראל * הברכה הכי גדולה – להיות תלויים בה'
הקשר ההדדי ביננו לקב"ה
נהגו ישראל בשבת חול המועד לקרוא...
בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק ב - גדר קניין יאוש
מאמר קודם בסדרה...
ננסה לברר במאמר זה, האם יש חילוק מהותי בעבודת השם בין יושבי הארץ ליושבי חו"ל, ומהי משמעות הדבר מבחינה מעשית.
והנה במאמרים הקודמים ראינו שהשי"ת נקרא 'אלוקי הארץ', ונתבאר שהקב"ה רצה להתגלות בגילוי פרטי ומיוחד בתוך הבריאה, ובחר לו ארץ מיוחדת ועם מיוחד שאותם מנהיג בהנהגה פרטית למעלה מדרך הטבע, ובכך...
בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק א - ראיית הגמרא מדין זה דייאוש לא קני
א. ב"ק סו. אמר רבה שינוי קונה כתיבא ותנינא וכו' מיהו לא ידעינן אי דאורייתא אי דרבנן אי דאורייתא מידי דהוה אמוצא אבידה מוצא אבידה לאו כיון דמייאש מרה מינה מקמי דתיתי לידיה קני ליה האי נמי כיון דמייאש מרה קני ליה אלמא קני או...