מאמרים
-
סתירה ומו''מ בדברי הריטב''א בסוגית זיקה
ננסה לכתוב בעזה"י כמה דברים שנראים סותרים בחי' הריטב"א מסכת יבמות, חלקים ראיתי או שמעתי מאחרים וחלקם חנני השי"ת. א. ריטב"א ע"ט ב' בפשוטו מבואר וכ"כ באחרונים דס"ל דלמ"ד יש זיקה ערוה לאחר נפילה בעיא חליצה מדאו' בין קידושין בין נישואין לאחר נפילה וכן נעשה פצו"ד לאחר נפילה אליבא דר"ע. ב' ריטב"א י"ח א' ד"ה דילמא לכאו' גם מתבאר כן דמבואר בדבריו דלמ"ד יש זיקה אין ביטול מצות יבמין במקדש אחותה כיון...- לחושבי שמו
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 289
- תודות: 6
- הערות: 2
-
תורה וענוה. מה הקשר? -אמונה!
למה התורה ניתנה על הר סיני? הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן. תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?! אבל למה דוקא בימי הספירה? העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה? משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה? התשובה לכל- גאוה! הר סיני היה עניו, התורה יורדת למטה. בלי ענוה אין תורה. תלמידי ר"ע לא נהגו כבוד כי החשיבו עצמם מחבריהם. ואימת...- פנחס ע
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 141
- תודות: 6
- הערות: 2
-
חנ"נ במשהו - מוקדש ללומדי דף היומי בעיון
חנ"נ במשהו מוקדש ללומדי דף היומי בעיון חולין דף ק. דרש רבה בר בר חנה חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות, אוקי רב אמורא עליה ודרש, כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולם מפני שהוא מינה. פלוגתת התוס' והרמב"ן אי איסור משהו עושה חנ"נ והק' תוס' למה בעי שהחתיכה תתן טעם הלא אוסרת מדין מין במינו במשהו וא"כ סגי שתתערב במשהו עם החתיכה...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 268
- תודות: 7
- הערות: 1
-
השחתת הזקן באשה
מעשה באישה שצמח לה זקן עבות עקב נטילת תרופות והורמונים, ורצתה להסיר את הזקן מפני הבושה. נשאלת השאלה, האם מותר לה להשחית את זקנה בתער, כלומר, האם איסור השחתת הזקן בתער אמור ב'איש' או ב'זקן של איש', נפ"מ לעבד שמחוייב במצוות כאשה אבל זקנו כשל איש, וכן בסריס שהוא איש אבל זקנו כשל אשה, וממילא נוכל לפשוט את הספק באשה הגברית בשאלתנו. הגמ' (קדושין ל"ה:) לומדת גזירה שווה להתיר לנשים השחתת הזקן "לא...- יואל שילה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 648
- תודות: 11
- הערות: 10
-
עצרת של פסח
כתוב בתורה בבאורי משה על יום השביעי של חג המצות הנאכלות על הפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה. ובפשט הששת ימים הולך על ששה ימים ראשונים של חג המצות שהרי מסיים וביום השביעי עצרת, וצריך עיון גדול שהרי כבר נאמר לפני כן שבעת ימים תאכל עליו מצות ודרשות חז''ל הידועות בענין אינם פשט המקרא כי מדברות על ששה ימים מלבד היום הראשון, ועוד קשה מה ענין וביום השביעי עצרת לה'...- ישעיהו מנחלת דן
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 187
- תודות: 5
- הערות: 3
-
לא נתגלה עוונם
הרבי ר' יהונתן איבשיץ פירש "אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם" דהיינו שכפרו בלב ולא עבדו ע"ז בגלוי כבבית ראשון. ופירש הבית הלוי[1] האיך אין זה סותר את מה שאמרו חז"ל שהיה בהם שנאת חינם- כיון ששנאת חינם פירושו ששנאו לחכמים ולא נשמעו להם, ומזה הגיעו לכפירה. אולם היו שתירצו, שהרי אדם הלקוי בבין אדם לחבירו "אין לו נפש" (כמ"ש ברמב"ם בהקדמה לפ' חלק) ולכן אין לו חלק לעולם הבא אע"פ שאין עבירתו...- פנחס ע
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 125
- תודות: 8
- הערות: 2
-
חלק א' - מקור וטעם המנהג
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת מקור המנהג האזכור הראשון למנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נמצא בתשובת הגאונים ("תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז). בתשובה זה מוזכר כמנהג פשוט ומקובל והתשובה דנה כמה נרות צריך להדליק. אך כפי שנראה אין זה פשוט, ויש מרבותינו הראשונים שהתנגדו למנהג זה, ומאידך יש שהסבירו ונתנו טעם למה אנו נוהגים כן. ההתנגדות למנהג השיבלי הלקט כותב בסימן קפ"ה, וז"ל: היינו שמביא... -
בדין שירה בביהמ''ק ע''י כהנים במקום לווים
בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם בשלהם הם בשלכם במיתה, הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה. ופירש רש"י אתם בשלהם: הכהנים שנכנסו בעבודת...- האיש השרוי בשמחה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 300
- תודות: 6
- הערות: 2
-
![קנין סיטומתא יסודו וגדרו [בקצרה]](/data/attachments/8/8896-47778a38074ece5339b72109c762d762.jpg?hash=L7Z0TkXJvr)
קנין סיטומתא יסודו וגדרו [בקצרה]
קנין סיטומתא א. קיימא לן דהקונה דבר [1] מחבירו ועשה א' מדרכי הקניינים שדרך הסוחרים לקנות בהם כגון שהלוקח רושם על המקח או שעושים תקיעת כף כיון שמנהג לקנות על דרך זה קנה הלוקח קנין גמור, וד"ז הוא מדאמר רב פפא משמיה דרבא (בבא מציעא עד,א) האי סיטומתא קני [2] ופליגי רב חביבא ורבנן למאי הלכתא, לרב חביבא הוא למקניא ממש ולרבנן הוא רק לקבולי עליה מי שפרע, ומסקי הלכתא דבאתרא דנהיגו למקני ממש קנו...- מנורה בדרום
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 3K
- תודות: 7
- הערות: 4
-
על הארץ ועל פירותיה
מה הם פירות גינוסר??? מתי מברך ברכת פירות ארץ ישראל??? מה יברך על פירות ארץ ישראל בחו"ל??? מה הדין במקום שהוא ספק ארץ ישראל??? מה הדין כשאכל פירות ארץ ישראל וחו"ל??? האם יש ברכת על מחייתה??? מתי מברך על פרי גפנה??? כיצד מזכיר בברכה 'הארץ' בחו"ל??? האם אפשר לכלול כמה ברכות יחד??? האם יש קדימה בין פירות א"י לחו"ל??? מנפתלי תבוא בשורה לכל ישראל. נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 564
- תודות: 8
- הערות: 4
בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף
כתב הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד): מצוה זו על כל איש מישראל, ובכל מקום ובכל זמן. ונשים ועבדים פטורין מספירת העומר.
וכתב המגן אברהם (סימן תפט סעיף קטן א) שכן הוא בזוהר (תצוה עמוד שי"ט) שנשים פטורות מספירת העומר; והוסיף המגן אברהם שמכל...
שומע כעונה בספירת העומר
השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...
ספק ספיקא בספירת העומר
הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק...
פסוקים לשמות אנשים
א] בספר כוונת האר"י ז"ל איתא בזוהר שצריך כל אדם לחשוב שמו ולזכור תמיד באיזה פסוק שהוא ראש פסוק ראש שמו וסוף פסוק סוף שמו, ובענין חבוט הקבר הרשעים אינם יודעים שמם בקבר ומכין אותם מכות אכזריות עד שיגידו שמם והם אומרים מעידים עלינו שמים וארץ שאין אנו יודעים שמינו.
ותמצא כל א'...
קטן
בכל שנה להגיע התקופה בה זוכים מידי יום המצוות ספיה''ע מתעורר משתברים מחדש קולמוסים על אותו מעמדו של הקטן ובזה נערתי חוצני להביא דברים המתבררים עם העיון בדיני הקטן הרבים שיהיו ערוכים בפני הלומד ולאחר העיון בכל דין פרטי על פי גדריו הוא תעלה בע''ה דמותו של קטן והגדרתה הכללית.
הקטן אין בו דעת...
בעניין איסור ברכה לבטלה
"ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה.
בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא".
וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...
רציתי להציע בפני הרבנים חברי הפורום איזה רשימה שכתבתי בעניין שכירות ומסתעף לענייני קנין פירות וקנין הגוף,
אקוה שיתקבלו על לב הרבנים שליט"א.
א. בגמ' (עבודה זרה טו) שקיל וטרי אי שכירות קניא או לא קניא, ונפקא מינה בזה בהשכיר בהמתו לעכו''ם אי שכירות לא קניא ומצווה בשבת על שביתת בהמתו או דקניא...
מצינו שע"פ חסידות נקרא יצר הרע בשמות רבים, וכל אומה ששלטה בישראל המשילו אותה ליצר הרע, וכן כל אומה שהתעסקה עם ישראל. [מצרים, עמלק, כנעני וכו', יוון, עשיו ועוד...] וא"כ צריכים אנו לבאר מה השינוי ביניהם. ומדוע גדולה קליפת עמלק עד שישנה חובה למחותה לגמרי, יותר מכל חלק אחר הקיים ביצר הרע.
במאמר זה...
"מצות ספירת העומר"
כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז').
"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט').
מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...
מוני המצוות
מקצוע מכובד בו עסקו גדולי אומתנו הוא מניין המצוות, במקרים רבים אף נקשר העיסוק בתחום מהותי זה בדברי ימי אלו שעסקו בו. תחום זה העסיק את רבותינו עוד בתקופת הגאונים בה כתב רבי סעדיה גאון את מניין המצוות שלו אשר נעשה להבהיר ונהיר אודות לר''י פערלא שאזניים עשה לתורתו.
לאחריו היו רבים...
קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו...
חמץ שעבר עליו הפסח. ובספיקו.
א.
קיי"ל חמץ שעבר עליו הפסח אסור מטעם קנס הואיל ועבר עלי' בבל יראה
והשרישו לנו רבותינו הראשונים [-רמב"ן בפרק כל שעה תלמידו הרא"ה ותלמידו ההריטב"א]
שדבר זה הינו רק סיבת התקנה, אבל למעשה צורת התקנה היתה לאסור כל חמצו של ישראל, אפילו שלא עובר בפועל בבל יראה כלל, הרמב"ן...