בדיוק כמו שכל אברך מבוגר יצליח להגדיר - גברא וחפצא, תפוסת הבית, מוחזק וחזקה, וכיו"ב במלים אחרות.
הא למה זה דומה -
אני מעולם לא למדתי קבלה, ואין לי כלל הבנה בזה,
אבל ברור שהצורה ללמוד זה בשפה של קבלה,
א"א ללמוד קבלה בעברית צחה.
זהו בדיוק, אבל בדיוק נקודת ההבדל.
תפוסת הבית מוחזק וחזקה הם הגדרות מובנות בעצם.
נכון שסברתם ועומקם צריכים ביאור, ולכל אחד יש את צורת הביאור שלו בדברים.
משא"כ המושגים כמו "הדין תובע שיהיה " או "האדם
מעמיד את הדבר" או כל שיח כזה,
שאין בו הגדרה אמיתית כלל!
בחור חושב שאם הוא מנפנף עם ידיים ואומר "זכות תביעה" ו"העמדה", הוא מסביר משהו. ולא היא.
הסיבה שאינך יכול להביא - היא לא בגלל שלהבנתך אין כאלו, אלא בגלל שאתה פשוט לא מכיר כלום.
ולכן, כשאתה מתיימר לטעון שהגרח"י היה מתרגם את מילותיו לשפה מדוברת יותר אילו היית שואל, זה בסך הכל ניחוש בעלמא. המציאות היא שכמעט אין הבדל בין שפת תלמידיו לשפתו, גם אם תבקש הסבר. ודאי לא על תלמידי מהרי"ל עצמם. הטענה הזו תקפה אולי כלפי בחורים בישי"ק שעושים את זה בשביל ה"פוזה".
שוב,
איני מכיר את יסודותיו של הגרח"י (מלבד כמה בודדים ששמעתי מהגר"ד מילר), והם אכן נראים גם לי הקטן מסברא ולא חלקתי עליהם מעולם.
אבל כלל לא עסקנו בתורתו, אלא בשיטתו.
ואגב, אני מתנגד חריף של מהרי"ל הרבה יותר ממך, אבל ממש לא מהכיוון שלך, של אנשים שחוזרים על ההגיגים המקובלים של ה"השקפה הטהורה" המדומינת שלהם, שמקורם הפסיכולוגי היא בשמרנות מסוג הזוי שיש להעביר מן העולם (ולכן הם לא טורחים לבדוק על מה הם מדברים בכלל). מול אנשים מסוגך, אני מתייצב בעוז (!) בצד של מהרי"ל. עולם הישיבות זקוק בדחיפות לרפורמה יסודית במה זה לומדעס. מהרי"ל זה הצעד הראשון.
וכשיש שיקולים של אמת ושקר לא מערבבים שיקולים של תוצאות. מה שקשה צריך לשאול ואת האמת צריך להגיד. ותורה צריך ללמוד. בלי חוכמות.
כמו כן, מכיון שאני לא נגוע בשמרנות הזו, אני לא מחויב "להתנצל" ולהתפתל כשאני חושב שהגרח"י טועה, ואני בניגוד אליך לפחות יודע על מה אני מדבר.
אני אכן שמרן.
אבל לא מהסוג שחושב שאסור לחדש דבר, לא מהסוג שחושב שלעמוד על דף יותר משבוע זה כמעט כפירה (משפט שלדאבוני שמעתי מבחור צדיק ומצומצם), ולא מהסוג שחושב שצריך להשאר עם אותן מילים והגדרות שאיתם למדו לפני 200 שנה.
אבל כן מהסוג שחושב שיש גבול עד היכן יכול בחור לחדש, כן מהסוג שחושב שיש מקום למהר את קצב הלימוד הנוכחי, וכן מהסוג שחושב שהגדרות צריכות להיות ברורות קודם כל לאומר.
לא בדקתי מעולם את חידושיו של הגרח"י, לכן אין לי צורך כלל להתנצל בפני אף אחד.
מה שאמרתי זה שני נקודות:
א' - שיטתו אינה הדרך בה צעדו
כל ראשי הישיבות בדורות האחרונים כולל רבותיו שלו.
ב' - שיטתו כמו שהיא מונחלת בישיבות מביאה בחורים עקומים שמחדשים בלי טיפת הבנה אבל כן עם מילים שלא מסבירות לו לעצמם ולא לאחרים.
ובקשר לתופעת הקשקשנים, מבחינת כמות היא מופיעה לצערינו באותה המידה בכל עולם הישיבות, בכל סוגי הלומדעס. ההבדל הוא באיכות. פשוט הכלל אומר שככל שהתוכן האמיתי איכותי יותר כך גדלות השטויות שנאמרות במקומו, וזו הסיבה שלקשקשני השרייבריזם יוצאות בד"כ "פנינים" מזעזעות יותר.
יתכן.
אבל שוב, מעולם לא דיברתי על אמיתות או אי אמיתות היסודות הללו כך שאין קשר לדברי.
אבל תופעת הקשקשנים נרחבת היא יותר ביוצאי מהרי"ל, וכמו שציינתי מספר פעמים - היא הגיעה אכן גם לישי"ק ולמטה מכך, אבל מקורה הראשון הוא שם.
מתנצל על הגסות. אבל פשוט הקפצת לי את כל הפיוזים. לדעתי אתה פשוט כותב הכי טוב שאני מכיר את העמדות הכי נאיביות. חבל על מוכשר כמוך. קח את זה כמחמאה.
יישר כוח. בלי ציניות.
מה בדיוק ענייני? לדון בדברים שאין לך בהם השגה של כלום?
לומר אין לך השגה -
זהו גופא לא ענייני!
שמעת מרבותיך איזה דבר נגד מאן דהו? תגיד את זה כמראה מקום שמעתי מרבותי כך וכך ולא עמדתי על סוף דעתם, תו לא מידי.
איך אתה מסוגל לעמוד ולדון בשיטה להגדיר מה זה אחרת בדיוק מר' חיים, להסביר למה זה מעקם את הראש והשכל, כשכל המידע שעומד לרשותך הוא שרבותיך יצאו חוצץ נגדו. ועוד לקרוא לזה טיעון ענייני?
חבל שעל כל דבר צריך לחזור עשרות פעעמים:
שמעתי מרבותי על השיטה. לא על האיש.
להיפך מו"ר הגרח"פ ברמן מכבדו מאוד וכמובא כאן דיבר איתו ארוכות כשהגיע לישיבה בשבת.
ואין הדבר שלא ירדתי לסוף דעתם, כי כאמור - בדקתי זאת עם עשרות יוצאי מהרי"ל.
במקום לדבר עלי, דבר על השיטה ונסה להתנגח בדברי עצמם.