אני מסכים שההגיון מאפשר דברים כאלו מדי פעם - אך מדוע במקורות איננו מוצאים צד כזה, ובעיקר רואים את הצד שכתבו רבותינו - שלאיש המעלה לא תהיה הנאה אחרת מלבד התורה? מדוע למשל הספר חסידים אומר כדבר סתמי שזה כ"כ בעייתי להנות מהעולם הזה ומביא את הגמ' עם רבי כדוגמא לכלל (שכשהיה נהנה הי' יסורים באים על העולם)? מדוע הפלא יועץ כותב שאפילו מי שחולה במרה שחורה באופן מוגדר אז רק אולי .. יהי' טוב אם יטייל פעם ביובל?
ידוע. איך אתה מיישב זאת עם ד' הספר חסידים הנ"ל?
ראוי להדגיש, יש מנוחה ויש הנאה. לא תמיד זה בא ביחד. אני מדבר על הנאות מהעולם, כמו טיול או סתם אכילת גלידה וכדו'. להתאוורר אפשר גם ע"י הפסקה ושיחה עם אנשים (כדברי הגר"א על מיעוט שיחה). לא כל בחור צריך לטבול בכל המעינות בגולן כדי לספק לנפשו את ההתאווררות המספקת.
הלשון מאד דומה לפלא יועץ, כפי שהובא. לא נכון
אתה מאד צודק שלא כל אחד צריך לשבת וללמוד כל היום, ולכל אחד יש את התפקיד שלו. לא סתם הקב"ה ברא לכל אחד כשרונות שונים. אבל במחילה, לעניין התנ"ך זה לא כ"כ קשור, אז זה היה דור של נבואה - סוג העבודת ה' היה אחר ושונה לחלוטין. ויש ע"ז רבי צדוק שמבאר באריכות, על העבודת ה' באותם ימים.
בחיידר היינו שואלים את הרב'ה על מה שהוא היה אומר - "איפה זה כתוב בהלכה".
אני הוצאתי משם שרוח התורה אינו כפי הרוח היום שכל אחד צריך להיות גדול וכל אחד חייב בחיוב גמור ללמוד 12 שעות ביום מינימום
זה מאוד סותר את זה שחז"ל לימדו אותנו שיש חובה לאדם וכו' כי בוודאי שגם הם הבינו שלא כל אחד צריך להיות דיין בבית דין הגדול אלא צריך כאלה שיהיו בעלי הוראה אבל אף הם הסכימו והבינו שהתורה לא דורשת מכולם להיות הכי הכי.
טענה שממש לא מתאימה אם המציאות מכיון שהיום כל האיכרים והמפיונרים והאנשים הגסים וכל כיוצא בזה כולם נמצאים בישיבות ועליהם אתה מדבר ואומר שזה לא רלוונטי להביא ראיה משפוטי עם, הוא אשר דיברתי בקרבים מעצם יקדשו.
אוי, עד כמה התשובה מנותקת מהשאלה. לא דיברתי על משהו שלא כתוב, דיברתי על משהו שנוגד בצורה הפכית לחלוטין את מה שכן כתוב.
אכן נכון כאמור, אמנם המקורות שהבאת לא שייכים לכך.
שטות וכזב! הראשונים ז"ל כותבים במפורש, כל אדם חייב ללמוד "תמיד כפי כחו".
לא הבנתי. היום כולם יודעים קרוא וכתוב, ורובא דעלמא שלא נמצא בבית המדרש הולך לאפיק אקדמי כזה או אחר, ולכן בודאי שכלפי המציאות של היום העסק שונה, ואין שום סיבה שהתורה תגרע.
כאמור, נכון, אבל לא קשור למקורות עליהם אתה מתבסס.
המקורות שהבאתי לוקחים גמרא שאומרת דברים שנשמעים קרובים לדעתך ומסבירים אותה כדעתי.
לא אמרתי שאין חיוב להתאמץ ללמוד הרבה והקב"ה בוכה על שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, אבל לדעתי ופשוט וברור לי שאין הכוונה בזה שחייב לנצל כל רגע פנוי ולעסוק רק בדברי תורה מעיקר הדין ואם לא הוא מבטל תורה מדאורייתא, והלשון תמיד כפי כוחו היינו שצריך להתמיד ללמוד הרבה.
הבאתי ובעז"ה אביא עוד מראשונים רבים ומדברי חז"ל שמוכרח שאין הדברים ככתבן אלא נוהגין בזה מנהג דרך ארץ.
אני חשבתי שעיקר טענתך שאז לא היו יכולים כולם להיות תלמידי חכמים בגלל הסגנון והיום כולם מסוגלים בגלל כור ההיתוך, ולרווחא דמילתא אמרת שלא ידעו קרוא וכתוב.
מאכן אני יגיד לך את האמת אני יוצא מנקודת הנחה שהדבר בלתי אפשרי מסברא וחיזרתי ומצאתי על מי לסמוך סמיכה בכל כוחי.
איך אתה מסיק מדברי הראשונים דבר כזה?!!!!
איך אתה לא???
לא הבנתי לדעתך אין בעיה בשיחת חולין כגון כל דיבור שאינו אסור מצד הדין או כשחוק קלות ראש ליצנות ניבול פה???
אני לא ממעיט בצורך ובנחיצות ללמוד הרבה ולהתאמץ לנצל את הזמן אני רק טוען טענה כזו שאם נניח ואני יזכה בגורל ויהיה לי מספיק כסף כדי שאני יוכל לשבת וללמוד כל חיי ללא טרדות האם אני יהיה חייב ללמוד בכל יום 14 שעות לא!!!! מה כן כנראה 10 שעות ואני מסכים על הגבול הזה אני רק טוען שיהיה מותר לי כל יום במשך נניח שעתים להבטל מן התורה כמובן לא בשיעמום שמביא לידי חט ולא בדברים אסורים אלא כדין הטילים או למען הרבות סוס
המקור הוא פשוט, "כפי כחו". לכן לא אצל כולם זה שווה. אבל אכן, א"א להמציא תורה חדשה ולעקור דברי הפוסקים והראשונים ז"ל ממקומם. כל אחד חייב ללמוד את כל הזמן - שהוא מסוגל. וממילא, יוצא כדבריך לעניין זה שלא כולם חייבים ללמוד כל היום, אבל ודאי - מי שיכול ולא עושה כן, מבטל עשה מדאורייתא.
הדברים ככתבן וכפשוטן. כפי שהסברתים בפשיטות.
לא הבנתי - תכל'ס, אנשים אז לא היו משכילים, לא ידעו ללמוד, לא ידעו לקרוא. היו כאלו שכן, אבל הרבה מאד לא. ולכן בפועל, היו כאלו שנקראו "בעלי מקרא" כפי שהבאת. היום, אני לא מכיר יהודי שלא יודע איזו משנה במסכת אבות לכל הפחות.
אז אולי פשוט תקבל את הדבר הפשוט - בלי עיקומי לשון מיותרים - כל אחד חייב ללמוד את כל הזמן שהוא מסוגל ושתואם את כישרונותיו וכוחות נפשו. מסופר על ר' אברום שפירא זצ"ל, שפעם שאלו אותו על עסקן מאד מוצלח שהקים הרבה מאד דברים חשובים, שהוא שואל אם עדיף אולי שיפסיק לעסוק בזה וישב וילמד - והרב ענה שאם ילך ללימוד זה יהיה ביטול תורה. כל אחד לפי הכשרונות שהקב"ה חנן אותו. אבל מובן שמצד האמת אין כמו לשבת בבית ה' וללמוד תורה.
לא רק לדעתי, אלא לדעת הגרח"ק החזו"א והגר"א.
שוב, זה חשבונות לא נכונים. כל עוד יהיה לך כח ולשם הכשרונות שלך יובילו אותך (כלו' זה המיצוי הכי טוב שלך) - אתה חייב גם 24! כל עוד פחות, אז פחות. זה הכל.
די לטענה שאני ממציא תורה חדשה, כל עוד איני מביא ראיה מתורה אחרת אין סיבה לצפצף בזה.
לא ברור לי מה לא מוכח בביאורי הראשונים שהבינו כדעתי כפי הנראה שהרי הסבירו אף הם את הגמרות לא כפשוטן
הסיבה העיקרית שהבאתי את המימרות לגבי בעלי מקרא זה בשביל להראות שחז"ל לא דקו בדברי הגדה ללמוד מהם להלכה פסוקה.
לא הבנתי מדוע אם ילך ללמוד זה ביטול תורה???
רציתי להוסיף דבר את דברי המהרש"א בשבת בגנות בין הזמנים שבו הולכים התינוקות בטיולים ובביטולים
מסוגל זה לא עניין של להצליח - מסוגל הכוונה לטווח ארוך בבריאות הנפש והגוף ובצורה שישאר נורמלי בריא נינוח ושמח. רוב הבחורים, במציאות של ימינו - לא "מסוגלים" לזה באופן שביארתי.
הם לא הסבירו את הגמרות לא כפשוטן, הם פשוט אמרו שזה לא כל שיחה אלא רק כזו שבאמצע הלימוד, כפי שמפורש בדברי הפוסקים שהבאתי (גרח"ק וכו').
לא הבנתי את הקשר אבל בא לא נדון בזה.
כי הכשרון שלו הוא במקום אחר - ובמה שעוסק בו עכשיו (להקים תלמודי תורה ודברים נוספים השייכים לעולמה של תורה) הוא הריבוי תורה הכי טוב שיכול להעשות על ידו. ועל דרך זה בכל אדם, אם במקום אחר הוא ממצה את יעודו וכשרונו בצורה טובה יותר שתורמת לתיקון עולם במלכותו ית', אז אינו מאלו שיעודם לשבת וללמוד כל היום.
