• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אני שואל שאלה פשוטה, לא אמרתי שרמת ההנאה של היום צריכה להיות זהה למה שהיה פעם - אבל האם הם לא הוצרכו לטיולים כלל? הרי היו רצונות טבעיים כאלו. האם הם לא הוצרכו להנות מהעולם? הספר חסידים אומר (אני מביא אותו כדוגמא, אבל זו הרוח גם בפלא יועץ למשל), חד וחלק - לא להנות כלל מהעולם. איך זה מסתדר?
חיוב ת"ת ורוחניות בכלל, הוא שלא יהא עסק לגשמיות.
לכן גם אם אדם רוצה ומשתוקק וכמו שכינית זאת "רצונות טבעיים" - הוא צריך להתגבר על עצמו ולהתרחק מכל דבר גשמי ונהנתני.

הדבר היחיד שמותר זה אך ורק מה שחייבים.
אם המצב הוא שבלי יציאה להתאווררות איכות הלימוד תרד - רק אז מותר לצאת להתאווררות.

בדור שלנו ה"רצונות הטבעיים" הם הכרח ובדורות ההם הם היו "רצונות" גרידא.

אי אפשר להסתכל על עצמך ולשאול מזה על אחרים.
כמו שאתה רואה שהדורות כל הזמן הולכים ומתמעטים וצריכים יותר ויותר איוורור, כך אתה יכול להמשיך ללמעלה ולהגיע לדור שבו לא היו צרכים כלום.
 
ברור!!! מיעוט שיחה זה דבר שכמעט כל בני אדם צריכים, וכמו שהבאתי מהגר"א והגרח"ק! אבל מה זה שייך?! זה צורך בסיסי, וממילא ה"כפי כחו" לא מבטל היתר לדבר בזה. וכל הביטוים החריפים בגמ' הוא על מדבר תוכ"ד לימודו. אבל אין בזה שום קשר לדבריך המכחישים חובת לימוד תורה כפי כחו, כל זמן שפנוי מצרכיו הליגטימים - ביניהם (לרוב העולם) שיחה שכזו.
לא כך הבנתי את דברי הרמב"ם שכתב אנשי המעלה ישתדלו בנפשם להניח זה הדיבור משמע שכלל כלל לא צריך לפרוש מזה, ולא כפי כוחו.
מסביר שמה?!! מה זה אומר שחייב לעסוק תמיד כפי כחו - ר"ן וריטב"א נדרים, ובכל רגע פנוי - משנ"ב?
אין מוציא את זה מדי פשוטו מבאר שזה אזהרה כללית להתמיד בלימוד למשל שההוראה היא בבין הזמנים ללמוד שש שעות ולא רק ארבע אף על פי שבארבע שעות אפשר להספיק הרבה מאוד אבל אין זו אזהרה גורפת לניצול הזמן מוחלט גם אם הדבר אפשרי, ואדגיש שוב שאדחוק את מדרשי חז"ל ואולי אף את דברי חלק מהראשונים להסכים לסברא הברורה שנתמכת בהרבה מדרשי חז"ל וראשונים, ומאי חזית דסמכי אהני משום מיעוט שכלי שחנן לי בוראי.
אגב אני ישמח שתתן הפניה מדויקת [עדיף ציטוט שלם בפרטי אם אפשר]
 
רב' שמואל רוזובסקי התבטא על עניין הצו'פ בזמנו שמותר שיהיה מעל הראש ולא בתוך הראש וה''ה כאן מותר ולהנות אבל שלא יעסיק את הבחור ושלא יתפוס לו את הראש כמובן רק בזמנים שהוקבעו לכך מרבותינו
אני שמעתי את המימרא על ר' ברוך מרדכי ששאלו אותו על שלו פעם
 
דבריו הנוקבים אדונינו הגר"א בספר אבן שלמה:

"דרך היצר הרע להסית בתחילה ללמוד וגם למלאות תאותו כי אם יסיתו שלא ללמוד כלל לא ישמע לו וכאשר ירגיל עצמו בהנאת הגוף אז ממילא לא ילמד כי טרוד תמיד למלאות הנאת הגוף והיצה"ר אומר שיזיק לבריאותו כשיעזוב הרגלו ואח"כ מתעצל לרדוף אחרי התורה והמצוות [ואע"פ שלא יהיה לו עי"ז העדר התאוה] ואח"כ אינו רוצה לעשותם אף אם יזדמן לו בלא טרחה ויגיעה"
 
לא כך הבנתי את דברי הרמב"ם שכתב אנשי המעלה ישתדלו בנפשם להניח זה הדיבור משמע שכלל כלל לא צריך לפרוש מזה, ולא כפי כוחו.
נו, מה הקשר? כתבתי יותר מדי פעמים - מיעוט שיחה זה דבר שכמעט כל העולם צריך... לכן רק אנשי המעלה מניחים את הדיבור. כך שלעניין זה אין שום הבדל בין "כפי כחו" ל"אנשי המעלה בלבד".
אין מוציא את זה מדי פשוטו מבאר שזה אזהרה כללית להתמיד בלימוד למשל שההוראה היא בבין הזמנים ללמוד שש שעות ולא רק ארבע אף על פי שבארבע שעות אפשר להספיק הרבה מאוד אבל אין זו אזהרה גורפת לניצול הזמן מוחלט גם אם הדבר אפשרי, ואדגיש שוב שאדחוק את מדרשי חז"ל ואולי אף את דברי חלק מהראשונים להסכים לסברא הברורה שנתמכת בהרבה מדרשי חז"ל וראשונים, ומאי חזית דסמכי אהני משום מיעוט שכלי שחנן לי בוראי.
אגב אני ישמח שתתן הפניה מדויקת [עדיף ציטוט שלם בפרטי אם אפשר]
כלומר - אתה מוחק את דברי הראשונים והמשנ"ב. נתתי כבר את כל ההפניות המדיוקות. פה ובאשכול של גדר ביטול תורה ששלחתי אליו קישור. אני באמת לא מבין מדוע אתה לא פותח את המקורות עצמם ששלחתי ומגיב לגופו של כל מקור. כי כרגע לא שמענו אלא מחיקת דבריהם של רבותינו, במחילה.
למעשה, אף לא הבאת מקור אחד שמכריח כדבריך, וכפי שכתבת להודות בעצמך - אתה מסמן את המטרה ואז יורה את החץ. בא נעבוד את הקב"ה לפי הכללים שהוא כתב לנו בתורתו, שבע"פ ושבכתב, ונתאים עצמנו אליה, ולא להפך. שוב, סליחה על החריפות, אני פשוט ממש לא מזדהה עם הסגנון.
 
נו, מה הקשר? כתבתי יותר מדי פעמים - מיעוט שיחה זה דבר שכמעט כל העולם צריך... לכן רק אנשי המעלה מניחים את הדיבור. כך שלעניין זה אין שום הבדל בין "כפי כחו" ל"אנשי המעלה בלבד".
א"כ היה לרמב"ם לכתוב שצריך למעט בזאת השיחה כעיקר הדין ושורת הדין.
כלומר - אתה מוחק את דברי הראשונים והמשנ"ב.
לא מוחק מסביר ובשעת הדחק לימא כתנאי
נתתי כבר את כל ההפניות המדיוקות. פה ובאשכול של גדר ביטול תורה ששלחתי אליו קישור. אני באמת לא מבין מדוע אתה לא פותח את המקורות עצמם ששלחתי ומגיב לגופו של כל מקור.
חבי מעט, רגע.
כי כרגע לא שמענו אלא מחיקת דבריהם של רבותינו, במחילה.
השתדלתי להביא ולהוכיח כשיטתי אשתדל להוסיף
 
א"כ היה לרמב"ם לכתוב שצריך למעט בזאת השיחה כעיקר הדין ושורת הדין.
הרמבם לא כותב כאן הלכה... הוא מתאר את חלקי הדיבור. ונראלי שמספיק לו לכתוב שזה דיבור מאוס.
לא מוחק מסביר ובשעת הדחק לימא כתנאי
מוחק. לא הסברת את לשונם בשום צורה. מה הקשר לימא כתנאי? העמדת את דבריך כמחלוקת תנאים?
השתדלתי להביא ולהוכיח כשיטתי אשתדל להוסיף
אולי השתדלת, למעשה לא הצלחת.

אתפנה שוב רק יותר מאוחר, אז קח את הזמן. בנחת
 
ראשית האם זה שזה מוזכר באבות נחשב לראיה או אסמכתא שזה מלי דחסידותא או שאין מזרזין אלא למזורזין?
 
הר"ן מסכת נדרים דף ח עמוד א
הא קמ"ל דכיון דאי בעי פטר נפשיה וכו' - מסתברא לי דלאו דווקא דבהכי מיפטר שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו ואמרינן בפ"ק דקדושין (דף ל) ת"ר ושננתם שיהו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר שלא תגמגם ותאמר לו וכו', וק"ש שחרית וערבית לא סגי להכי

אני לא חשבנתי שהטיעון שלך הוא מצד הצורך בידיעת התורה וזה ההוכחה מהר"ן שהרי אומנם כותב את הלשון כפי כוחו בוודאי אין הכוונה לעניין הביטול תורה שיש בזה שהרי הביא את הסוגייה בקידושין של ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים.
אלא נראה לי פשוט שכוונתו כפי כוחו היינו שלא ייאש עצמו מכך שמאבדם ככלי זכוכית, ושיתמיד הרבה בחזרה ולימוד נוסף כפי כוחו היינולא שכל רגע ורגע אלא כפי יכולות גופו וכמובן שאם יכול ומבטל סתם אזי הוא מבטל את דין ושננתם אלא שאין הביטול דומה לביטול תורה של ודברת בם
דהיינו שאין בעיה בבין הזמנים לבטל יותר מהצורך ואף שכוחו נותן לו מפני שבזמן הוא לומד דיו לקיים ושננתם
ולכן כששאל... את ר"י כגון אני שלמדתי את כל התורה כוונתו שלכאורה הוא יפטר לגמרי מדין ולימוד כל התורה ויחזור לעתים מזומנים וכך יצא ידי ושננתם אבל אנו נמשיך להגות אולם פה ושם לא יבטל כפי כוחו שלא על זה לגמרי קאי
והדבר צריך תלמוד והנלד"ע כתבתי.
 
הר"ן מסכת נדרים דף ח עמוד א
הא קמ"ל דכיון דאי בעי פטר נפשיה וכו' - מסתברא לי דלאו דווקא דבהכי מיפטר שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו ואמרינן בפ"ק דקדושין (דף ל) ת"ר ושננתם שיהו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר שלא תגמגם ותאמר לו וכו', וק"ש שחרית וערבית לא סגי להכי

אני לא חשבנתי שהטיעון שלך הוא מצד הצורך בידיעת התורה וזה ההוכחה מהר"ן שהרי אומנם כותב את הלשון כפי כוחו בוודאי אין הכוונה לעניין הביטול תורה שיש בזה שהרי הביא את הסוגייה בקידושין של ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים.
אלא נראה לי פשוט שכוונתו כפי כוחו היינו שלא ייאש עצמו מכך שמאבדם ככלי זכוכית, ושיתמיד הרבה בחזרה ולימוד נוסף כפי כוחו היינולא שכל רגע ורגע אלא כפי יכולות גופו וכמובן שאם יכול ומבטל סתם אזי הוא מבטל את דין ושננתם אלא שאין הביטול דומה לביטול תורה של ודברת בם
דהיינו שאין בעיה בבין הזמנים לבטל יותר מהצורך ואף שכוחו נותן לו מפני שבזמן הוא לומד דיו לקיים ושננתם
ולכן כששאל... את ר"י כגון אני שלמדתי את כל התורה כוונתו שלכאורה הוא יפטר לגמרי מדין ולימוד כל התורה ויחזור לעתים מזומנים וכך יצא ידי ושננתם אבל אנו נמשיך להגות אולם פה ושם לא יבטל כפי כוחו שלא על זה לגמרי קאי
והדבר צריך תלמוד והנלד"ע כתבתי.
לא מובן מה אתה אומר פה. במחילה. הר"ן ממש אומר "תמיד" כפי כחו... ולגבי הגמרא על ר"י, אמר בזה הגרי"ב שרייבר שכוונתו שלמד את המשנה ותלמוד וכו' ופטור מדין "ללמד א"ע" שנפסק ברמב"ם, אך עדיין מחויב בדין לימוד ושינון, ואכמ"ל.
 
לא מובן מה אתה אומר פה. במחילה. הר"ן ממש אומר "תמיד" כפי כחו...
הר"ן המציא דין לדעתך? כי אם התשובה היא לא! אז נדון במקור שהביא ונראה האם יש לזה קשר לכפי כוחו במובן שצריך ללמוד תמיד.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון