הר"ן מסכת נדרים דף ח עמוד א
הא קמ"ל דכיון דאי בעי פטר נפשיה וכו' - מסתברא לי דלאו דווקא דבהכי מיפטר שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו ואמרינן בפ"ק דקדושין (דף ל) ת"ר ושננתם שיהו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר שלא תגמגם ותאמר לו וכו', וק"ש שחרית וערבית לא סגי להכי
אני לא חשבנתי שהטיעון שלך הוא מצד הצורך בידיעת התורה וזה ההוכחה מהר"ן שהרי אומנם כותב את הלשון כפי כוחו בוודאי אין הכוונה לעניין הביטול תורה שיש בזה שהרי הביא את הסוגייה בקידושין של ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים.
אלא נראה לי פשוט שכוונתו כפי כוחו היינו שלא ייאש עצמו מכך שמאבדם ככלי זכוכית, ושיתמיד הרבה בחזרה ולימוד נוסף כפי כוחו היינולא שכל רגע ורגע אלא כפי יכולות גופו וכמובן שאם יכול ומבטל סתם אזי הוא מבטל את דין ושננתם אלא שאין הביטול דומה לביטול תורה של ודברת בם
דהיינו שאין בעיה בבין הזמנים לבטל יותר מהצורך ואף שכוחו נותן לו מפני שבזמן הוא לומד דיו לקיים ושננתם
ולכן כששאל... את ר"י כגון אני שלמדתי את כל התורה כוונתו שלכאורה הוא יפטר לגמרי מדין ולימוד כל התורה ויחזור לעתים מזומנים וכך יצא ידי ושננתם אבל אנו נמשיך להגות אולם פה ושם לא יבטל כפי כוחו שלא על זה לגמרי קאי
והדבר צריך תלמוד והנלד"ע כתבתי.
