ויחי מדרשי חז"ל - פרשת "ויחי" (3 צופים)

יוסף צ. הירשמן · 3 ספטמבר (9) 2026

{כ} מֵֽאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי-מֶֽלֶךְ: (ס)

במדרש רבה:

טז מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שֶׁאַרְצוֹ שְׁמֵנָה,
שֶׁלַּחְמוֹ שָׁמֵן,
שֶׁהוּא מַעֲמִיד בִּגְדֵי שְׁמוֹנָה*.
*כהנים גדולים, ראה בסוף הודעה זו.

וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,
כַּפְלִיּוֹת*, וְאַנִּפְקִיטוֹן*.
*כפליות=מאכלי טבח מומחה. *אנפיקינון=שמן העשוי מזית בוסר, שבנות מלכים מעדנות בו בשרם.

במדרש אגדת בראשית:

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שארצו מקדמת בפירות,
ושמן טוב עושה, והוא מקריב שמן זית, שנאמר וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ.

במדרש רבה לישנא אחרינא ובמדרש רבי תנחומא:

יא מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שֶׁבְּנוֹתָיו נָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית, יג).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו (דברים לג, כד), עַל יְדֵי בְנוֹתָיו.

וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,
שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: [בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה] הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים [הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן] (ש"ב א, כד).

בתרגום אונקלוס:

{כ} דְאָשֵׁר טָבָא אַרְעֵהּ וְהוּא מְרַבְיָא בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין: (ס)

בתרגום יונתן בן עוזיאל:

{כ} טוֹבוֹי דְאָשֵׁר מִן שְׁמֵינִין הִינוּן פֵּירוֹי אַרְעֲיָא מַרְבְּיָת בּוּשְמִין וְעִיקְרֵי סַמָנִין:

להשלמת הענין אציגה נא כאן את ברכת משה רבינו ע"ה לשבט אשר בפרשת וזאת הברכה:

וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ.

ובתרגום שם:

{כד} וּלְאָשֵׁר אֲמַר בְּרִיךְ מִבִּרְכַּת בְּנַיָא אָשֵׁר יְהֵי רַעֲוָא לְאַחוֹהִי וְיִתְרַבֵּי בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין: {כה} תַּקִיף כְּפַרְזְלָא וּנְחָשָׁא מוֹתָבָךְ וּכְיוֹמֵי עוּלֵמָתָךְ תָּקְפָּךְ:

ובתרגום יונתן שם:

{כד} וּלְשִׁבְטָא דְאָשֵׁר בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר בְּרִיךְ הוּא מִבְּנַיָא דְיַעֲקב אָשֵׁר יְהֵי מַרְעֵי לְאָחוֹי וּמְסַפֵּק לְהוֹן מְזוֹנֵי בִּשְׁנֵי שְׁמִיטָתָא וּתְחוּמֵיהּ יְהֵי מַרְבֵּי זֵיתִין סַגִיעִין עָבְדִין מְשַׁח מְסַפְּקִין לְמִטְבוֹל בֵּיהּ רִיגְלוֹי: {כה} בְּרִירִין הִינוּן שִׁבְטָא דְאָשֵׁר הֵיךְ פַּרְזְלָא וַחֲסִימִין הֵיךְ נְחָשָׁא רִיגְלֵיהוֹן לְטַיְילָא עַל שִׁינֵי כֵיפַיָא וְהֵי כְיוֹמֵי טַלְיוּתְהוֹן הֵיכְדֵין יֶהֱווּן תַּקִיפִין בְּסִיבוּתְהוֹן:

כיוון שהובא במדרש ברכת נחלת אשר בשמן זית, ושמחלקו מביאים השמן למלכו של עולם לבית מקדשו, אצטט דברי הגמרא בענין זה במסכת מנחות דף פה (ע"ב):

מַתְנִי':

תְּקוֹעַ אַלְפָּא לַשֶּׁמֶן אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר שְׁנִיָּה לָהּ רֶגֶב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן

כׇּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא מִיכָּן הָיוּ מְבִיאִין

אֵין מְבִיאִין לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים וְלֹא מִן מַה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶם וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר

אֵין מְבִיאִין אַנְפַּקְטָן וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר

אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם וְלֹא מִן הַכְּבָשִׁים וְלֹא מִן הַשְּׁלוּקִים וְאִם הֵבִיא פָּסוּל.

גְּמָ':

וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה

מַאי שְׁנָא תְּקוֹעָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִתּוֹךְ שֶׁרְגִילִין בְּשֶׁמֶן זַיִת חָכְמָה מְצוּיָה בָּהֶן

תָּנוּ רַבָּנַן:

וְטֹבֵל בְּשֶׁמֶן רַגְלוֹ זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן

אָמְרוּ:

פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ לָהֶן אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא (בְּשֶׁמֶן) [לְשֶׁמֶן] מִינּוּ לָהֶן פּוּלְמוֹסְטוּס אֶחָד אָמְרוּ לוֹ לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא

הָלַךְ לִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ לוֹ לֵךְ לְצוֹר הָלַךְ לְצוֹר אָמְרוּ לוֹ לֵךְ לְגוּשׁ חָלָב הָלַךְ לְגוּשׁ חָלָב אָמְרוּ לוֹ לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לְשָׂדֶה הַלָּז

וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה עוֹזֵק תַּחַת זֵיתָיו אָמַר לוֹ יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ אָמַר לוֹ הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּים מְלַאכְתִּי הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּים מְלַאכְתּוֹ לְאַחַר שֶׁסִּיֵּים מְלַאכְתּוֹ הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַּדֶּרֶךְ אָמַר לוֹ יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִּי הַיְּהוּדִים

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקְמוֹס שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מְלֵיאָה שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר אָמַר לוֹ הֵן אֶלָּא שֶׁאֵין לִי דָּמִים אָמַר לוֹ אִם אַתָּה רוֹצֶה לִיקַּח קַח וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטּוֹל דָּמָיו מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִיבּוֹא

אָמְרוּ לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶּרֶד וְלֹא גָּמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ אָמַר לָהֶם לֹא לִי קַלְּסוּנִי אֶלָּא לָזֶה שֶׁבָּא עִמִּי שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רִיבּוֹא

לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב.

בלידת אשר בפרשת ויצא (בהודעה 20) מובא:

י וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָּנוֹת [וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר] (בראשית ל, יג),
לוֹמַר אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְכָךְ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא לָן אָשֵׁר בְּאַכְסַנְיָה מִיָּמָיו, יָרַשׁ גָּבְהֵי פְּלַטְרִיּוֹת* מַה שֶׁלֹא יָרַשׁ יְהוּדָה אֲרָצוֹת,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ז, ל לא): בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. [וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל] הוּא אֲבִי בִרְזָיִת,
רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן,
רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהָיוּ בְּנוֹתֵיהֶם נָאִים וְהָיוּ נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁמֶן זַיִת.
רַבִּי סִימוֹן אָמַר שֶׁהָיוּ נְשׂוּאוֹת לִמְלָכִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת.
*ארמונות.

יוסף צ. הירשמן · 3 ספטמבר (9) 2026

{כא} נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי-שָֽׁפֶר: (ס)

במדרש רבה:

יז נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה [הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר],
מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ שֶׁכֻּלָּהּ בֵּית הַשְּׁלָחִין.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ג, יז): מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה [יָם הַמֶּלַח].
מִכִּנֶּרֶת,
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, יֶרַח.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, בֵּית יֶרַח.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר, סַנְבְּרָאי וּבֵית יֶרַח.

אָמַר רַבִּי לֵוִי: עַל הַהִיא תְּחוּם בֵּית שְׁאָן וּשְׁמָהּ כִּנֶּרֶת.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: כָּל חוֹף יַם שֶׁל טְבֶרְיָא נִקְרָא כִּנֶּרֶת, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ גִּנּוֹסָר, רַבָּנָן אָמְרֵי גַּנֵּי שָׂרִים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַל שֵׁם (דברי הימים א יב, לד): וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים אָלֶף [וְעִמָּהֶם בְּצִנָּה וַחֲנִית שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה אָלֶף].

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ד, ו ז): וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן [אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ].
דְּבֵי רַבִּי נָתָן אָמְרֵי:
שָׁפֶר זוֹ שִׁירָה שֶׁאָמְרוּ, (שופטים ה, א): וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה [וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר].

רַבִּי יוֹסֵי בְּרֵיהּ דְּרַב יַעֲקֹב בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַב אַחָא:
הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר - אִמְרֵי שׁוֹפָר, שֶׁהֵן מְשַׁפְּרִין אֲמָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה,

אַתְּ מוֹצֵא:
בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ לִקְבֹּר אֶת אָבִינוּ יַעֲקֹב בָּאוּ בְּנֵי חֵת לְהִתְעוֹרֵר עִמָּהֶן עַל הַקְּבוּרָה, וְרָץ נַפְתָּלִי כְּאַיָּלָה וְהֵבִיא אֶת הַסֵּפֶר מִמִּצְרַיִם, וְשִׁפֵּר עַל יָדָן.

במדרש רבי תנחומא (וכ"ה במד"ר ל"א):

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה,
זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסַר הַמְּבַכֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ, וּמְמַהֶרֶת כָּאַיָּלָה.

הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר,
לְפִי שֶׁאַרְצוֹ מְבֹרֶכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' (דברים לג, כג), שֶׁמְּכַבְּדִין מִפֵּרוֹתֵיהֶם לַמְּלָכִים וּמַשְׁפִּירִין דִּבְרֵיהֶם. וְאִם יֵשׁ בְּלִבָּם עֲלֵיהֶם, מִתְרַצִּין.

במדרש אגדת בראשית:

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה,
שכולם עסוקין בתורה וחביבין לפני הקדוש ברוך הוא כאילות, שנאשר אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן [דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד] (משלי ה יט).

בענין תורתו של נפתלי הבאתי בפרשת ויצא (הודעה 19) ממדרש רבה:

דָּבָר אַחֵר:
נֹפֶת עַצְמוֹ לֹא שֶׁלִּי הוּא? דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים יט, יא): וְנֹפֶת צוּפִים, יִהְיוּ נֶאֱמָרִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי.

*כלה.

להשלמת הענין אצטט את ברכתו של משה רבינו ע"ה לשבט נפתלי מפרשת וזאת הברכה:

{כג} וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה: (ס)

ובתרגום יונתן:

וּלְשִׁבְטָא דְנַפְתָּלִי בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר נַפְתָּלִי שְבַע רַעֲוָא וְחָדֵי בְּנוּנֵי יַמָא דִי נְפָלוּ בְּחוּלְקֵיהּ וּמְלֵי בִּרְכָאָן מִן פֵּירֵי דְבִקְעַת גִינוּסַר דְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ יַמָא דְסוּפְנֵי וְיַמָא דִטְבֶרְיָא יֵירָת:

השלמת הכתובים העוסקים במלחמת בני נפתלי ובני זבלון במלכי כנען, בראשותו של ברק בן אבינועם שהיה משבט נפתלי עם דבורה הנביאה אשתו, מספר שופטים (פרק ד-ה):

(א) וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה וְאֵהוּד מֵת.

(ב) וַיִּמְכְּרֵם יְ-הֹוָה בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם.

(ג) וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְ-הֹוָה כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחׇזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה.

(ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא.

(ה) וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט.

(ו) וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.

(ז) וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ.

(ח) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ.

(ט) וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יְ-הֹוָה אֶת סִיסְרָא וַתָּקׇם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה.

(י) וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת זְבוּלֻן וְאֶת נַפְתָּלִי קֶדְשָׁה וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה.

(יא) וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אׇהֳלוֹ עַד אֵילוֹן בצענים בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ.

(יב) וַיַּגִּדוּ לְסִיסְרָא כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הַר תָּבוֹר.

(יג) וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כׇּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כׇּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן.

(יד) וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל בָּרָק קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן יְ-הֹוָה אֶת סִיסְרָא בְּיָדֶךָ הֲלֹא יְ-הֹוָה יָצָא לְפָנֶיךָ וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו.

(טו) וַיָּהׇם יְ-הֹוָה אֶת סִיסְרָא וְאֶת כׇּל הָרֶכֶב וְאֶת כׇּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה וַיָּנׇס בְּרַגְלָיו.

(טז) וּבָרָק רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם וַיִּפֹּל כׇּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד.

(יז) וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי.

(יח) וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה.

(יט) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.

(כ) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן.

(כא) וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת.

(כב) וְהִנֵּה בָרָק רֹדֵף אֶת סִיסְרָא וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ.

(כג) וַיַּכְנַע אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(כד) וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן.

(א) וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.

(ב) בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ יְ-הֹוָה.

(ג) שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַי-הֹוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַי-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

(ד) יְ-הֹוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם.

(ה) הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְ-הֹוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

(ו) בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.

(ז) חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

(ח) יִבְחַר אֱ-לֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל.

(ט) לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרְכוּ יְ-הֹוָה.

(י) רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ.

(יא) מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְ-הֹוָה צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יְ-הֹוָה.

(יב) עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם.

(יג) אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם יְ-הֹוָה יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים.

(יד) מִנִּי אֶפְרַיִם שׇׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.

(טו) וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב.

(טז) לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב.

(יז) גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן.

(יח) זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.

(יט) בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ.

(כ) מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא.

(כא) נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז.

(כב) אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו.

(כג) אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְ-הֹוָה אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְ-הֹוָה לְעֶזְרַת יְ-הֹוָה בַּגִּבּוֹרִים.

(כד) תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.

(כה) מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה.

(כו) יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ.

(כז) בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד.

(כח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו.

(כט) חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ.

(ל) הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל.

(לא) כֵּן יֹאבְדוּ כׇל אוֹיְבֶיךָ יְ-הֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

יוסף צ. הירשמן · 3 ספטמבר (9) 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
נ.ב. אמר המעתיק, גם בתנחומא שהבאתי לעיל מוסכם שאליהו בא משבט גד, ובילקוט פרשת נצבים (רמז תתקמ) נחלקו חכמים בדבר וז"ל:
פעם אחת היו רבותינו יושבין ואומרין אליהו מהיכן הוא, יש מהם אומרים מזרע לאה ויש מהם אומרים שהוא בא משבט גד, וחכמים אומרים מזרע רחל, וכשהם יושבים ועסוקין בא אליהו זכור לטוב ועמד בפניהם, ואמר להם: רבותי מפני מה אתם מצטערים אין אני אלא מזרע לאה. ע"כ, ומקורו בתנא דבי אליהו זוטא (סוף פרק טו), אולם שם מסיים שאליהו אמר "אין אני אלא מזרעה של רחל".

אמנם בספר "תנא דבי אליהו" רבא (פרשה יח) איתא בהרחבה מדברי אליהו עצמו:

פעם אחת היו רבותינו ושאר חכמים יושבים בבית המדרש, והיו חולקין זה עם זה ואמרו: מהיכן אליהו בא, מהן היו אומרים מזרעה של רחל, ומהן היו אומרים מזרעה של לאה,
עד שהן חולקין זה עם זה באתי אליהן ועמדתי לפניהן, ואמרתי להן: רבותיי, אני איני בא אלא מזרעה של רחל.
ואמרו לי: תן סימן לדבריך.
אמרתי להן: לא כך כתוב ביוחסין של שבט בנימין, וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם (דהי"א ח' כ"ז)?

והנה איתא כמה פעמים באגדות חז"ל, דחמשה פעמים כתיב אֵלִיָּה בלי ו', וחמשה פעמים כתיב יעקוב מלא, שיעקב נטל הו' מאליהו לערבון שיבא לבשר את בניו, וכבר מצאנו חמשה פעמים "אליה" חסר, ד' בספר מלכים (חלק ב' פרקים ג' ד' ח' יב) וא' בסוף תרי עשר (מלאכי ג), ולכאורה פסוק זה יתר על המנין.

בפרשת ויצא (הודעה 20) הבאתי:

(בראשית ל, יא): וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָד,
אַתְיָא גַּדָּא* דְּבֵיתָא, אֲתָא גַּדָּא דְּעָלְמָא,
בָּא מִי שֶׁעָתִיד לְגַדֵּד מַשְׁתִּיתָן* שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמַנּוֹ אֵלִיָּהוּ.

אֵלִיָּהוּ מִשֶּׁל מִי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב (דברי הימים א ח, כז מ): וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם. כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי בִנְיָמִן.
רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר מִשֶּׁל גָּד הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יז, א): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד. אָמַר רַבִּי פִּלִּיפִּי בַּר נְהוֹרַאי מַאן חֲזִית לְמֵימַר כֵּן, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב (יהושע יג, כה): וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד,
מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר קְרָא דְרַבִּי נְהוֹרַאי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד, מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הֲוָה.
וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי נְהוֹרַאי קְרָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה [וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם], אֶלָּא מִדְרָשׁוֹת הֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ הָיָה מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת, בְּנֵי יְרֹחָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל עוֹלָמוֹ.
פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּדָּבָר, אֵלּוּ אוֹמְרִים מִשֶּׁל גָּד, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, בָּא וְעָמַד לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ מָה אַתֶּם נֶחְלָקִים עָלַי אֲנִי מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל אָנִי.
*גדא=מזל. לגדד משתיתן=לחתוך יסודותיהם.

יוסף צ. הירשמן · 4 ספטמבר (9) 2026

ברכת נפתלי בתרגום אונקלוס:

{כא} נַפְתָּלִי בְּאַרַע טָבָא יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ וְאַחְסַנְתֵּהּ תְּהֵי מְעַבְּדָא פֵירִין יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן: (ס)

בתרגום יונתן בן עוזיאל:

{כא} נַפְתָּלִי עַזְגַד קָלִיל דָמֵי לְאַיְילָא דְרָהִיט עַל שִׁינֵי טוּרַיָיא מְבַשֵר בְּשׁוּרַן טָבָן הוּא בִּשַר דְעַד כְּדוֹן יוֹסֵף קַיֵים וְהוּא אִזְדַרַז וַאֲזַל לְמִצְרַיִם וְאַיְיתִי אוֹנִיתָא* דַחֲקִיל כְּפִילְתָּא דְלֵית בָּהּ לְעֵשָו חוּלְקָא וְכַד הֲוָה פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִשְׁתָּא דְיִשְרָאֵל לִמְשַׁבְּחָא מִבְחַר מִכָּל לִשְׁנַיָא:
*השטר.

מלבד מאמרי חז"ל בענין תורתם של שבט נפתלי שהובאו לעיל, והם:

יוסף צ. הירשמן אמר:
רַבִּי יוֹסֵי בְּרֵיהּ דְּרַב יַעֲקֹב בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַב אַחָא: הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר - אִמְרֵי שׁוֹפָר, שֶׁהֵן מְשַׁפְּרִין אֲמָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה,
נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה, שכולם עסוקין בתורה וחביבין לפני הקדוש ברוך הוא כאילות, שנאשר אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן [דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד] (משלי ה יט).

בנוסף להם יש כמה מאמרי חז"ל על התורה שנלמדה בתחום נחלת נפתלי, דהיינו בעיר טבריא וסביבותיה, כי שם נשנו המשניות ותלמוד ירושלמי, ושם שכנו בן עזאי, רבינו הקדוש ובית דינו, רבי יוחנן וריש לקיש ותלמידיהם, רבי אמי ורבי אסי ותלמידיהם, ועוד רבים.
כדלהלן:

יוסף צ. הירשמן אמר:
נֹפֶת עַצְמוֹ לֹא שֶׁלִּי הוּא? דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים יט, יא): וְנֹפֶת צוּפִים, יִהְיוּ נֶאֱמָרִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי.

בילקוט שמעוני בפרשת וזאת הברכה:

נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נַפְתָּלִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּיַמִּים וּבְדָגִים וּבְפַרְגִּיּוֹת,
וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסַר. רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ בֵּית דִּין שֶׁל טְבֶרְיָא,
וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה".

ובגמרא בבא בתרא (טו.):

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ:
אִיּוֹב מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וּבֵית מִדְרָשׁוֹ בִּטְבֶרְיָא הָיָה

ובילקוט שמעוני תהילים מזמור א (רמז תריז) בפסוק:
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
מהו על פלגי מים, כמי טבריא וחברותיה [צפורי וחברותיה].

במדרש רבי תנחומא (מהדורת בובר, ויצא):

ותקרא שמו נפתלי, למה נפתלי, שמגבולם הם עטרים* את התורה שכתיב בה ומתוקים מדבש ונופת צופים (תהלים יט יא).
*מכתירים.

יוסף צ. הירשמן · 7 ספטמבר (9) 2026

ברכת יעקב אבינו ליוסף הצדיק:

{כב} בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי-עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָֽעֲדָ֖ה עֲלֵי-שֽׁוּר:
{כג} וַֽיְמָֽרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּֽעֲלֵ֥י חִצִּֽים:
{כד} וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַֽעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל:
{כה} מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִֽיבָ֣רֲכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֨יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם:
{כו} בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל-בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד-תַּֽאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֨יןָ֨ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו: (פ)

במדרש רבה:

פסוק כב

יח בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף,
בֵּן שֶׁהֵפֵר לְאֶחָיו, בֵּן שֶׁהֵפֵרוּ לוֹ אֶחָיו,
בֵּן שֶׁהֵפֵר לַאֲדוֹנָתוֹ, בֵּן שֶׁהֵפֵרָה לוֹ אֲדוֹנָתוֹ,

אָמַר רַבִּי אָבִין:
בֶּן פָּרוֹת רָבִיתָה, בֶּן פֵּרוֹת רָבִיתָה, יוֹסֵף.
[במדרש רבי תנחומא: שֶׁעַל יְדֵי פָּרוֹת נִתְגַּדֵּל].

[בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן]
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף - רָבִיתָ יוֹסֵף,
בְּכֻלָּן כְּתִיב (בראשית לג, ו): וַתִּגַּשְׁן הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶין, וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. [*בְּיוֹסֵף כְּתִיב וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ? אֶלָּא אָמַר יוֹסֵף: הָרָשָׁע הַזֶּה עֵינוֹ רָמָה, שֶׁלֹא יִתְלֶה עֵינָיו וְיַבִּיט אֶת אִמִּי, וְגָבְהָה קוֹמָתוֹ וְכִסָּה אוֹתָהּ. הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, בֵּן פֹּרָת - רָבִיתָ עֲלֵי עָיִן].
הִיא דְּהוּא אָמַר לֵיהּ: עָלַי לִפְרֹעַ לְךָ אוֹתָהּ הָעָיִן.
*במדרש נאמר כאן רק "ותגשן השפחות" וגו' ותו לא מידי, וניכר החסרון, והשלמתיו מתוך המדרש רבה שם (בפרשת וישלח פר' עח סימן י, הובא באשכול המדרשים לפרשה זו הודעה 13).

בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר (וגו'),
אַתְּ מוֹצֵא:
בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יוֹסֵף לִמְלֹךְ עַל מִצְרַיִם הָיוּ בְּנוֹת מְלָכִים מְצִיצוֹת עָלָיו דֶּרֶךְ הַחֲרַכִּין וְהָיוּ מַשְׁלִיכוֹת עָלָיו שֵׁירִין וְקָטֶלִין* וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו וְיַבִּיט בָּהֶן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהֶן,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה לֹא תָלִיתָ אֶת עֵינֶיךָ וְהִבַּטְתָּ בָּהֶן, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִבְנוֹתֶיךָ צְעִידָה* בַּתּוֹרָה.
מַהוּ צְעִידָה, פָּרָשָׁה.
*צמידים ושרשראות. *נתפרש בסמוך. והיינו פרשת בנות צלפחד.

פסוק כג

יט וַיְמָרְרֻהוּ [וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים],
בֵּן שֶׁהֵמַר לְאֶחָיו, בֵּן שֶׁהֵמֵרוּ לוֹ אֶחָיו.
בֵּן שֶׁהֵמַר לַאֲדוֹנָתוֹ.
אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי יִרְבֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים, אֵלּוּ בַּעֲלֵי מְחִצָּתוֹ,
שֶׁהִשְׁלִיכוּ עָלָיו דְּבָרִים קָשִׁים כְּחֵץ - חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים [עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים] (תהלים קכ, ד),
וּמָה רָאָה לְמָשְׁלָן בְּחֵץ מִכָּל כְּלֵי זַיִן, אֶלָּא כָּל כְּלֵי זַיִן מַכִּין בִּמְקוֹמָם וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק, כָּךְ הוּא לָשׁוֹן הָרָע, דְּאָמוּר בְּרוֹמִי וְקָטֵיל בְּסוּרְיָא.
וְלֹא כְּכָל גֶּחָלִים אֶלָּא כְּגַחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁכָּל גֶּחָלִים כָּבִים מִבִּפְנִים, אֲבָל גַּחֲלֵי רְתָמִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּבֶה מִבַּחוּץ עֲדַיִן הוּא בּוֹעֵר מִבִּפְנִים,
כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְפַיְסוֹ וְהוּא מִתְפַּיֵּס, עֲדַיִן הוּא בּוֹעֵר מִבִּפְנִים.
מַעֲשֶׂה בְּרֹתֶם אֶחָד שֶׁהֵצִיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר, וְהָיָה דּוֹלֵק שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, חֹרֶף וְקַיִּץ וָחֹרֶף.

פסוק כד-כה

כ וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ,
זוֹ עַכְּסִילוֹ*, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּמַזָּל קֶשֶׁת.
*הוא כוכב "כסיל" הממונה על החום.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
מִי גָרַם לְךָ לְהִדָּחוֹת מִן הָאֵיתָנִים, קַשְׁיוּת שֶׁנִּתְקַשֵׁיתָ עִם אֲדוֹנָתֶךָ.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: נִמְתְּחָה הַקֶּשֶׁת וְחָזְרָה,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, קַשְׁיוּתוֹ.
וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: נִתְפַּזֵר זַרְעוֹ וְיָצָא לוֹ דֶּרֶךְ צִפָּרְנָיו.
מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתָּנָה: אִיקוֹנִין* שֶׁל אָבִיו רָאָה וְצִנֵּן דָּמוֹ.
רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר: אִיקוֹנִין שֶׁל אִמּוֹ רָאָה וְצִנֵּן דָּמוֹ. מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן יִשְׂרָאֵל רָאָה וְצִנֵּן דָּמוֹ.
מִי עָשָׂה כֵן, מֵאֵל אָבִיךָ [וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ].
*צורת פנים.
[בִּרְכֹת שָׁמַיִם] מֵעָל, זוֹ אַזְכָּרוֹת שֶׁבַּבַּעַל.
[בִּרְכֹת תְּהוֹם] רֹבֶצֶת תָּחַת, זוֹ בֵּית שְׁאָן, בְּבֵית הַשְּׁרָיי.

בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם,
רַבִּי לוּלְיָאנִי בֶּן טוּרִין מִשֵּׁם רַבִּי יִצְחָק: בִּוְלַד בְּהֵמָה בֵּרְכוֹ, אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹ הוּא שֶׁדַּדֶּיהָ בִּמְקוֹם רַחְמָהּ וְאִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בִּבְהֵמָה.
רַבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא אָמַר: בּוֹא וּרְאֵה עַד הֵיכָן חִבֵּב אָבִינוּ יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לְבָרֵךְ אֶת בְּנָהּ עֲשָׂאוֹ טְפֵלָה לָהּ. בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם - יִתְבָּרְכוּן דַּדַּיָּא דְּהָכִין אוֹנִיקוּ, וּמֵעַיָא דְּהָכִין אֲפִיקוּ.

פסוק כו

בִּרְכֹת אָבִיךָ [גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי],
עַל מְלַמְּדַי,
וְעַל מַעְבְּדָנַי.

עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם [תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יוֹסֵף],
מַה שֶּׁנִּתְאַוּוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם - תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יוֹסֵף.
הָכָא אַתְּ אָמַר תִּהְיֶין, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (דברים לג, טז): תָּבוֹאתָה [לְרֹאשׁ יוֹסֵף]?
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: תְּבוּאָתָהּ תֹּאכַל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא.

וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו,
שֶׁרִחֲקוּ אוֹתוֹ אֶחָיו וְעָשׂוּ אוֹתוֹ נָזִיר.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִגְדָּלָאָה: אַתְּ הוּא כְּלִילְהוֹן דַּאֲחוּךְ.
רַבִּי לֵוִי אָמַר: נָזִיר מַמָּשׁ הָיָה, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹא רָאָה אֶחָיו לֹא טָעַם טַעַם יַיִן, אַף הֵם לֹא טָעֲמוּ יַיִן עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מג, לד): וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ, חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ.

במדרש אגדת בראשית:

בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף - בן פותר יוסף,
כשראה פרעה את החלום, שאמרת לו את הכל, שמא שם היית?
שנאמר [וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת] אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ (בראשית מא לט).

[בֵּן פֹּרָת] עֲלֵי עָיִן,
בן שפרה ורבה ואין עין הרע נוגעת בהן,
וכך בני יוסף אומרים ליהושע: וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה' (יהושע יז יד).
אמר להן יהושע: וכך אתם אומרים? ואין אתם מתיראין מן העין?
אמרו לו: כבר התפלל עלינו יעקב אבינו שלא תשלוט בנו עין הרע, שנאמר עֲלֵי עָיִן.

יוסף צ. הירשמן · 7 ספטמבר (9) 2026

בתרגום אונקלוס:

{כב} בְּרִי דְיִסְגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְיִתְבָּרַךְ כְּגֹפֶן דִּנְצִב עַל עֵינָא דְמַיָּא תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחֲסַנְתָּא:
{כג} וְאִתְמַרְרוּ יָתֵהּ וְנַקְמוֹהִי וְאָעִיקוּ לֵהּ גֻבְרִין גִּבָּרִין בַּעֲלֵי פַלְגוּתָא:
{כד} וְתָבַת בְּהוֹן נְבִיאוּתֵהּ עַל דְּקַיֵּם אוֹרַיְתָא בְּסִתְרָא וְשַׁוִּי בְתוּקְפָא רוֹחֲצָנֵהּ בְּכֵן יִתְרְמָא דְהַב עַל דְּרָעוֹהִי וְאַחֲסִין מַלְכוּתָא וּתְקֵיף דָּא הֲוַת לֵהּ מִן קֳדָם אֵל תַּקִיפָא דְיַעֲקֹב דִּי בְמֵימְרֵהּ זַן אֲבָהָן וּבְנִין זַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:
{כה} מֵימַר אֱלָהָא דְאָבוּךְ יְהֵי בְסַעְדָךְ וְיָת שַׁדַּי וִיבָרְכִנָּךְ בִּרְכַן דְּנַחֲתָן מִטַּלָּא דִשְׁמַיָּא מִלְעֵלָא בִּרְכַן דְנַגְדַן מִמַעֲמַקֵי אַרְעָא מִלְרָע בִּרְכְּתָא דְאָבוּךְ וּדְאִמָּךְ:
{כו} בִּרְכְּתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפָן עַל בִּרְכְּתָא דִילִי בָּרִיכוּ אֲבָהָתַי דַחֲמִידוּ לְהֶן רַבְרְבַיָּא דְמִן עָלְמָא יֶהֶוְיַן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְגַבְרָא פָּרִישָׁא דַאֲחוֹהִי: (פ)

בתרגום יונתן בן עוזיאל:

{כב} בְּרִי דְרָבִית יוֹסֵף בְּרִי דְרָבִית וּתְקֵיפַת וְסוֹף הֲוָה עֲלָךְ לְמִתְקַף דְכַבְּשַׁת יִצְרָךְ בְּעוּבְדָא דְרִבּוֹנְתָּךְ וּבְעוּבְדָא דְאָחָךְ מְדַמֵי אֲנָא לָךְ לְגוּפָן שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיִין דִשְׁלָחָת שׁוּרְשָׁהָא וְתַבְרַת שִׁינֵי כֵיפַיָא וּבְעוּבְרָתָהָא כַּבְשַׁת כָּל אִילָנֵי סַרְקָא כֵּן כָּבַשְׁתָּא יוֹסֵף בְּרִי בְּחָכְמָתָךְ וּבְעוֹבָדָךְ טַבְיָא כָּל חָרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְכַד הֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמָךְ הֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְהַלְכַן עַל טוּרַיָיא וְשַׁדְיָין לְקַמָךְ שִׁירִין וְקַטְלָאִין דְדַהֲבָא מִן בִּגְלַל דְתִתְּלֵי עֵינָךְ בָּהֵן וְלָא תָלִיתָא עֵינָךְ בַּחֲדָא מִנְהוֹן לְמִתְחַיְיבָא בְּהוֹן לְיוֹם דִינָא רַבָּא:
{כג} וּמַמְרִירוּ לֵיהּ וְנָצוּ לֵיהּ כָּל חַרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְאוּף אָכְלוּ קוּרְצוֹי קֳדָם פַּרְעה סַבָּרִין לְמַחְתָּא יָתֵיהּ מִן יְקָרֵיהּ אָמְרִין עֲלוֹי לִישַׁן תְּלִיתָאֵי דְקָשֵׁי הֵי כְגִירִין:
{כד} וְהַדְרַת לִמְתַב לְקַדְמוּתָא תְּקוֹף אֵיבָרֵיהּ דְלָא לִמְשַׁמְשָׁא עִם רִבּוֹנְתֵּיהּ וְאִתְבַּדְרוּ יְדוֹי מִן הִרְהוּרָא זַרְעָא וּכְבַשׁ יִצְרֵיהּ מִן אוּלְפַן תְּקֵיף דְקִבֵּיל מִן יַעֲקב וּמִתַּמָן זַכָּא לְמֶהֱוֵי פַּרְנָסָא וּלְאִיתְחַבְּרָא בִּגְלוֹף שְׁמָהָן עַל אַבְנַיָא דְיִשְרָאֵל:
{כה} מִמֵימַר אֱלָהָא דְאָבוּךְ יְהֵי סִיוּעָךְ וּמִן דְמִתְקְרֵי שַׁדַי יְבָרְכִינָךְ בִּרְכַן דְנַחְתַן מִטַלָא דִשְׁמַיָא מִלְעֵילָא וּמִטוֹב בִּרְכַן מַבּוּעֵי תְהוֹמָא דְסַלְקָן וּמְכַסְיַן צָמְחִין מִלְרַע בְּרִיכִין יְהֶוְיַין חַדְיָיא דְיָנַקְתָּא מִנְהֶן וּמֵעַיָיא דִרְבָעַת בְּהוֹן:
{כו} בִּרְכָתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפַן עַל בִּרְכָתָא דִבְרִיכַן יָתִי אַבְהָתוֹי אַבְרָהָם וְיִצְחָק דַחֲמִידוּ לְהֵין רַבְרְבָנֵי עַלְמָא יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָו וְכָל בְּנָהָא דִקְטוּרָא יִתְכַּנְשַׁן כָּל אִלֵין בִּרְכָתָא וְיִתְעַבְדָן כְּלִיל דִרְבוּ לְרֵישׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקָדֵיהּ דְגַבְרָא דַהֲוָה רַב וְשַׁלִיט בְּמִצְרַיִם וְזָהִיר בִּיקָרָא דְאָחוֹי:

השלמת הכתובים העוסקים בריבויים של בני יוסף, ולא חששו לעין הרע כנזכר במדרש, מספר יהושע (פרק יז):

(יד) וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי יְ-הֹוָה.

(טו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם.

(טז) וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכׇל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.

(יז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר עַם רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד.

(יח) כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא.

ברכת משה רבינו ע"ה לשבט יוסף, והיא מעין ברכת יעקב אבינו ע"ה, כאשר יראה הרואה:

{יג} וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְי אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת: {יד} וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים: {טו} וּמֵרֹאשׁ הַרֲרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם: {טז} וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו: {יז} בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה: (ס)

ובתרגום יונתן שם:

{יג} וּלְשֵׁיבַט יוֹסֵף בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר בְּרִיכָא תֶהֱוֵי מִן קֳדָם יְיָ אַרְעֵיהּ דְיוֹסֵף מִטוּב שְׁמַיָא תְּהֵי עַבְדָא מַגְדִין מִטַלָא וּמִטְרָא דְנַחְתִין מִן לְעֵיל וּמִן טוּב מַבּוּעֵי תְהוֹמָא דְסַלְקִין וְנַגְדִין וּמְרַוִין צִמְחַיָא מִלְרַע: {יד} וּמִטוּב מַגְדִין וְעַלְלִין דִמְבַשְׁלָא אַרְעֵיהּ מִן יְבוּל שִׁמְשָׁא וּמִן טוּב בּוּכְרֵי פֵּירֵי אִילָנַיָא דִמְבַכְּרָא אַרְעֵיהּ בְּכָל רֵישׁ יֶרַח וְיֶרַח: {טו} וּמִטוּב רֵישֵׁי טַוְורָא בְּכִירְתָא דְאוֹרִיתוּ לֵיהּ בִּרְכָתָא אַבְהָתָא דְמִן שֵׁרוּיָא דִמְתִילִין לְטַוְורַיָא וּמִן טוּב רָמָתָא דְלָא מְפַסְקָן עֲלָלַיָא דְאַחְסִינוּ לֵיהּ בִרְכָתָא אַמְהָתָא דְמִן עַלְמָא דִמְתִילִין לִגְלִימָתָא: {טז} וּמִטוּב שְׁבַח פֵּירֵי אַרְעָא וּמַלְיָהּ רְעֵי לֵיהּ אֱלָהָא דְאִתְגְלֵי בְּאִיקַר שְׁכִינְתֵּיהּ עַל משֶׁה בִּסְנַיָא יִתְכַּנְשָׁן כֻּלְהוֹן בִּרְכָתָא אִלֵין וְיִתְעַבְדָן כְּלִיל דִרְבוּ לְרֵישֵׁיהּ דְיוֹסֵף וּלְקָדְקָדֵיהּ דְגַבְרָא דַהֲוָה רַב וְשַׁלִיט בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וַהֲוָה זָהִיר בְּאִיקְרָא דְאָחוֹי: {יז} בְּכוֹרוֹתָא הֲוָת חַמְיָא לִרְאוּבֵן וְאִתְנְטִילַת וְהִינוּן רִבְוָותָא דִקְטוֹל יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן בְּגִילְגְלָא דְהוּא מִדְבֵית אֶפְרַיִם וְהִנוּן אַלְפַיָא דִקְטוֹל גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ בִּמְדִינָאֵי דְהוּא מִדְבֵית מְנַשֶׁה:

יוסף צ. הירשמן · 7 ספטמבר (9) 2026

פרשה אחרונה בספר בראשית, המתחלת בברכתו של בנימין, קדמו לה כמה פתיחות, כדלהלן.

פתיחה ממדרש רבה, בענין שבחר ה' להשכין בית מקדשו בשבט בנימין

[פרשה צט] א.
[בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל].
(תהלים סח, יז) לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים [הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח],
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא:

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָא בֶּהָרִים:
בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת, תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים, וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא*, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מו, יח): חַי אָנִי נְאֻם [הַמֶּלֶךְ] ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים [וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא]. זֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים, כֻּלְּכֶם הָרִים, אֶלָּא כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כא, כ): אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק, כֻּלְּכֶם נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל רָאשֵׁיכֶם,
אֲבָל סִינַי שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָלָיו - הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי [אֶל רֹאשׁ הָהָר],
אַף עַל פִּי כֵן - אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח, בְּבֵית עוֹלָמִים.
*מספרד.

רַבִּי עֲקִיבָא פָּתַר קְרָא בַּשְּׁבָטִים:
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ הַשְּׁבָטִים רָצִים וּמִדַּיְנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה,
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁבָטִים לָמָּה תְּרַצְדוּן, כֻּלְּכֶם שְׁבָטִים, כֻּלְּכֶם צַדִּיקִים, אֶלָּא גַּבְנֻנִּים, מַהוּ גַּבְנֻנִּים, גַּנָּבִים. כֻּלְּכֶם הֱיִיתֶם שֻׁתָּפִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
אֲבָל בִּנְיָמִין שֶׁלֹא נִשְׁתַּתֵּף בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף - הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁקֹּדֶם לְאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּנֵי קֹרַח מִתְנַבְּאִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי [לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי. אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם. עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה. יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן].
וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלב, ו): הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, דִּכְתִיב (שמואל א יז, יב): [וְדָוִד בֶּן אִישׁ] אֶפְרָתִי [הַזֶּה] מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה [וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים].
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּתוֹךְ שֶׁל מִי שֶׁמֵּתָה בְּאֶפְרָתָה, וּמִי מֵתָה בְּאֶפְרָתָה, רָחֵל.
יָכוֹל בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהוּא מִבָּנֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלב, ו): מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר, בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר,
וּמִי נִמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר, בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף.

השלמת הכתובים העוסקים בביקוש מקום לבית המקדש ע"י דוד המלך עם שמואל הנביא ע"ה, בספר תהילים (מזמור קלב):

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְ-הֹוָה לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ.

(ב) אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַי-הֹוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

(ג) אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי.

(ד) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.

(ה) עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַי-הֹוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

(ו) הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂ-דֵי יָעַר.

(ז) נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו.

(ח) קוּמָה יְ-הֹוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.

(ט) כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.

פתיחה בענין שמרדכי הצדיק שהוא שבט בנימין עומד כנגד מלכות מדי

במדרש רבה:

ב [בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף].
כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. [אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא ה"א דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא] (עמוס ג, ז),
יַעֲקֹב זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, וּמשֶׁה זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם:

יְהוּדָה כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה,
זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה [מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ],
וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה [וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ*],
בְּיַד מִי מַלְכוּת בָּבֶל נוֹפֶלֶת, בְּיַד דָּנִיֵּאל שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יְהוּדָה.
*מלכות ראשונה נדמתה כאריה בעל כנפי נשר, ודניאל היה רואה אותה עד שנמרטו כנפיה וניטלה מן הארץ וגו'.

בִּנְיָמִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב,
זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב: בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל,
וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לְדֹב כְּתִיב, דֵּב* הָיָה שְׁמָהּ,

הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
[עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף] (ירמיה ה, ו).
עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זוֹ בָּבֶל
זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, זוֹ מָדַי.

בְּיַד מִי מַלְכוּת מָדַי נוֹפֶלֶת, בְּיַד מָרְדְּכַי שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל בִּנְיָמִין.

*זאב בלשון ארמי.

לֵוִי, כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן,
זֶה שֵׁבֶט שְׁלִישִׁי וְזוֹ מַלְכוּת שְׁלִישִׁית.
זֶה אוֹתִיּוֹתָיו מְשֻּׁלָּשִׁין* וְזוֹ אוֹתִיּוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּשִׁין.
אֵלּוּ תּוֹקְעֵי קַרְנַיִם וְאֵלּוּ תּוֹקְעֵי סוֹלְפִּירִים*.
אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כּוֹבָעִים וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי קִיסִים*.
אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי מִכְנָסַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי פֶּמִלַּלְיָא*.
אֵלּוּ מְרֻבִּים בְּאֻכְלוּסִין וְאֵלּוּ מוּעָטִין בְּאֻכְלוּסִין. בָּאוּ מְרֻבִּים וְנָפְלוּ בְּיַד מוּעָטִין, בְּאֵיזוֹ זְכוּת, מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁאָמַר (דברים לג, יא): מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו [וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן].
בְּיַד מִי מַלְכוּת יָוָן נוֹפֶלֶת, בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאי שֶׁהֵם מִשֶּׁל לֵוִי.

*אותיותיו משולשין=בעל ג' אותיות. *סולפירים, קיסים=פתרונם לפי הענין. *פמלליא=מכנסיים של פרשים.

יוֹסֵף כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם, זֶה בַּעַל קַרְנַיִם וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם.
זֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ [וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה].
וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דניאל ז, כ): וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ.
זֶה פֵּרַשׁ מִן הָעֶרְוָה, וְזֶה נִדְבַּק בָּעֶרְוָה.
זֶה חָס עַל כְּבוֹד אָבִיו, וְזֶה בִּזָּה עַל כְּבוֹד אָבִיו.
זֶה כְּתִיב בּוֹ (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, וְזֶה כְּתִיב בּוֹ (דברים כה, יח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
בְּיַד מִי מַלְכוּת [אֱדוֹם] נוֹפֶלֶת, בְּיַד מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יוֹסֵף.

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
מָסֹרֶת הוּא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): [לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן] אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן [אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם. מִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ]. וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵן צְעִירֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים.

במדרש רבי תנחומא:

יד בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים (עמוס ג, ז).
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַסּוֹד לִירֵאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹד ה' לִירֵאָיו [וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם] (תהלים כה, ד).
חָזַר וּנְתָנוֹ לַיְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ (משלי ג, לב).
חָזַר וּנְתָנוֹ לַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.
כָּל מַה שֶּׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין, בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עוֹשִׂין.

יַעֲקֹב שֶׁבֵּרַךְ יְהוּדָה הִמְשִׁילוֹ כְּאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה.
וּמְזַוְּגוֹ כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה (דניאל ז, ד),
וְדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִזְדַּוְּגִין לָהּ.

וּלְיוֹסֵף מִזְדַּוֵּג כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: מָסֹרֶת אַגָּדָה הִיא, שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: [לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן] אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן [אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם] (ירמיה מט, כ).

מֹשֶׁה זִוֵּג שֵׁבֶט לֵוִי כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן הַמַּקְדּוֹנִי. בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאִי שֶׁהֵן מִלֵּוִי.
לֵוִי שֵׁבֶט שְׁלִישִׁי, וְזוֹ מַלְכוּת שְׁלִישִׁית.
לֵוִי שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, יָוָן שָׁלֹש אוֹתִיּוֹת.
זֶה מַקְרִיב פָּרִים, וְזוֹ כוֹתֶבֶת בְּקֶרֶן הַשּׁוֹר, אֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
אֵלּוּ מְרֻבִּין, וְאֵלּוּ מְעוּטִין. מֹשֶׁה רָאָה אוֹתָן וּבֵרֲכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ [וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן] (דברים לג, יא).

מֵקִישׁ לְבִנְיָמִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, שֶׁמָּרְדְּכַי פוֹרֵעַ מִמֶּנָּה, שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין.
וּכְתִיב בְּמַלְכוּת מָדַי, וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב [וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא*] (דניאל ז, ה).
שֶׁהֵקִישָׁהּ כְּנֶגֶד שֵׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁנִּמְשָׁל בִּזְאֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף.
*והנה חיה אחרת שניה, דומה לדוב [או לזאב], וניצבה לצד אחד, ושלוש עצמות בפיה בין שיניה, וכך אומרים לה: קומי אכלי בשר הרבה.

יוסף צ. הירשמן · 7 ספטמבר (9) 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
בִּרְכֹת אָבִיךָ [גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי],
עַל מְלַמְּדַי,
וְעַל מַעְבְּדָנַי.

פירוש: דורש הלשון שנקט יעקב "הורי", שהכוונה מלמדי שהורוני הדרך הנכונה.
ועוד דורשו מלשון: הורה גבר. שהם עשאוהו.

וכן הוא במדרש תחילת פרשת "ויצא" בפסוק "אשא עיני אל ההרים" שנדרש על יעקב אבינו, ותיבת "ההרים" נדרשת שם בסגנון זה עצמו.

יוסף צ. הירשמן · יום שני בשעה 21:45

{כז} שישי בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל:

במדרש רבי תנחומא:

[בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף],
מָה זְאֵב חוֹטֵף, כֵּן שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין חוֹטֵף.
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם [לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן] (שופטים כא, כא).
הֲרֵי כְּשֵׁם שֶׁהַזְּאֵב חוֹטֵף, כָּךְ בִּנְיָמִין.

וְכֵן בְּשׁוֹפְטִים בְּאֵהוּד,
וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָךָ שְׁנֵי פֵיוֹת (שופטים ג, טז), שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (תהלים קמט, ו): [רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם] וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם - שֶׁזּוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.
נִכְנַס אֵצֶל עֶגְלוֹן, אָמַר לוֹ: דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ, וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד וְעָמַדְתָּ מֵעַל הַכִּסֵּא, חַיֶּיךָ, אֲנִי מַעֲמִיד מִבִּתְּךָ בֵּן שֵׁיֵּשֵׁב עַל כִּסְאִי. וְאֵיזוֹ, זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָה. כֵּיוָן שֶׁעָמַד שְׁלֹמֹה, וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ [תַּחַת דָּוִיד אָבִיו וַיַּצְלַח וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל] (דה"א כט, כג).
מַה כְּתִיב בְּאֵהוּד:
וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ.
[וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל שָׁמֵן וְכָל אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ].
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד - וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ.

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ,
שֶׁהִיא מְבַכֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ. לְפִיכָךְ בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל הַמְּלַקֶּשֶׁת* פֵּרוֹתֶיהָ.
*מאחרת.

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בְּשָׁאוּל.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וּבְמַלְכֵי צוֹבָה וּבַפְּלִשְׁתִּים וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ. [וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק וַיַּצֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שֹׁסֵהוּ] (ש"א יד, מז).
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל - וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו [גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו. וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן] (ש"א לא, ו).
הֱוֵי, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל.

דָּבָר אַחֵר:
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בְּאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד - וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת [עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה] (אסתר ז, א).
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל - וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן [עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי]. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן.

דָּבָר אַחֵר:
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בַּקָּרְבָּנוֹת.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד - אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר (שמות כט, לט).
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל - וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
וּמְדַבֵּר בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה אָמָּה אַחַת מִן הַמִּזְבֵּחַ בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה הָאֵשׁ זָזָה מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם (דברים לג, יב)*.

*בברכת משה רבינו ע"ה לבנימין:

לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן.

כעין זה במדרש רבה:

ג בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף,
מְדַבֵּר בְּשׁוֹפְטָיו, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ חָטַף אֵהוּד לִבּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ג): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא ישֵׁב [בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה] - בְּעִלִּיתָא קְרִירָתָא.
וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל הָעֹמְדִים עָלָיו. [וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא], אֲמַר לֵיהּ: כֵּן אֲמַר לִי מָרֵיהּ דְּעָלְמָא, נְסִיב חַד חַרְבָּא וְנִתְּנֶנָּה בְּגוֹ מֵעֶיךָ,
[וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ. וַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ] וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה - פָּרְתֵּיהּ.
וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה,
רַבִּי יוּדָן אָמַר: עַרְפְּלָא טוּרָא*.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: שֶׁשָּׁם יָשְׁבוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסֻדָּרִין.
*ערפל ההר.

דָּבָר אַחֵר:
מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ חָטַף שָׁאוּל אֶת הַמְּלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד - וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו [בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וּבְמַלְכֵי צוֹבָה וּבַפְּלִשְׁתִּים וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ. וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק וַיַּצֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שֹׁסֵהוּ]
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל [בַּה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ. וְלֹא דָרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי],

מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה זְּאֵב חוֹטֵף כָּךְ אֶסְתֵּר חוֹטֶפֶת הַמְּלוּכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, ח): וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר וגו'.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן,

מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיְתָה אַרְצוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין חוֹטֶפֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זוֹ יְרִיחוֹ שֶׁהָיְתָה מַבְכֶּרֶת.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל שֶׁהִיא מַאֲפֶלֶת*.
*מאחרת פירותיה.

רַבִּי פִּינְחָס פָּתַר קְרָיָא בַּמִּזְבֵּחַ: מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ חוֹטֵף אֶת הַקָּרְבָּנוֹת.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל - וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.

במדרש אגדת בראשית:

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף [בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל],
שבתחומו בית המקדש נבנה, ומקריבין שם - אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.

בתרגום אונקלוס:

{כז} בִּנְיָמִין בְּאַרְעֵהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִנְתָּא וּבְאַחֲסַנְתֵּהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְשָׁא בְּצַפְרָא וּבְפַנְיָא יְהוֹן מְקָרְבִין כַּהֲנַיָּא קָרְבָּנָא וּבְעִדַּן רַמְשָׁא יְהוֹן מְפַלְגִין מוֹתַר חוּלְקְהוֹן מִשְׁאַר קָדְשַׁיָּא:

כעין זה בתרגום יונתן בן עוזיאל:

{כז} בִּנְיָמִין שֵׁבֶט תַּקִיף כְּדֵיבָא טַרְפֵיהּ בְּאַרְעֵיהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִינַת מָרֵי עַלְמָא וּבְאַחְסַנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי בֵּית מוּקְדְשָׁא בְּצַפְרָא יְהוֹן כַּהֲנַיָא מְקַרְבִין אִימַר תְּדִירָא עַד אַרְבַּע שָׁעִין וּבֵינֵי שִׁמְשָׁתָא יְקַרְבוּן אִימַר תִּנְיַין וּבְרַמְשָׁא יְהוֹן מְפַלְגִין מוֹתַר שְׁאַר קוּרְבָּנַיָא וְאָכְלִין גְבַר חוּלְקֵיהּ:

השלמת הכתובים העוסקים בענין אהוד בן גרא השופט שעמד משבט בנימין להושיע את ישראל, ונרמז בברכתו של יעקב כדאיתא בשני המדרשים:

(יב) וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה וַיְחַזֵּק יְ-הֹוָה אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה.

(יג) וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּירְשׁוּ אֶת עִיר הַתְּמָרִים.

(יד) וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

(טו) וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְ-הֹוָה וַיָּקֶם יְ-הֹוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב.

(טז) וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אׇרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.

(יז) וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד.

(יח) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת הַמִּנְחָה וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה.

(יט) וְהוּא שָׁב מִן הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כׇּל הָעֹמְדִים עָלָיו.

(כ) וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱ-לֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקׇם מֵעַל הַכִּסֵּא.

(כא) וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ.

(כב) וַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה.

(כג) וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה בַּעֲדוֹ וְנָעָל.

(כד) וְהוּא יָצָא וַעֲבָדָיו בָּאוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת וַיֹּאמְרוּ אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה.

(כה) וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵת.

(כו) וְאֵהוּד נִמְלַט עַד הִתְמַהְמְהָם וְהוּא עָבַר אֶת הַפְּסִילִים וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה.

(כז) וַיְהִי בְּבוֹאוֹ וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָהָר וְהוּא לִפְנֵיהֶם.

(כח) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי נָתַן יְ-הֹוָה אֶת אֹיְבֵיכֶם אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר.

(כט) וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כׇּל שָׁמֵן וְכׇל אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ.

(ל) וַתִּכָּנַע מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמוֹנִים שָׁנָה.

ישעיהו מנחלת דן · יום שלישי בשעה 13:03

לא יאומן הסבלנות והשקידה לבאר פרשה אחרי פרשה מדרש אחרי מדרש פסקא אחרי פסקא באופן מעורר השתאות של ממש !!!

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 19:07

יוסף צ. הירשמן אמר:
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בְּשָׁאוּל....
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל - וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו [גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו. וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן] (ש"א לא, ו).
הֱוֵי, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל.

דָּבָר אַחֵר:
מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ חָטַף שָׁאוּל אֶת הַמְּלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל..
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל [בַּה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ. וְלֹא דָרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי],

בב' מדרשים אלו, כשבאתי להשלים את הפסוק שהמדרש מציין אליו, ציטטתי גם את הפסוק שאחריו, שבו נתבאר ענין "יחלק שלל" ודו"ק.

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 20:06

{כח} כָּל-אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר-דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם:

במדרש רבי תנחומא:

טו כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר.
אֲבָל לְהַלָּן כְּתִיב: [וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד] שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד (בראשית יז, כ). וְאֵלּוּ שְׁבָטִים עַל סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּלָּיְלָה. וְכֵן הַמַּזָּלוֹת וְהֶחֳדָשִׁים, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַבְנֵי הָאֵפוֹד.
לְפִיכָךְ - כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
וְכִי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הֵן. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וְהֵן אַרְבָּעָה עָשָׂר.
אֶלָּא כְּשֶׁלֵּוִי נִמְנֶה עִמְּהֶן, אֵינָן נִמְנִין עִמּוֹ. וּכְשֶׁאֵין לֵוִי נִמְנֶה עִמָּהֶן, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה נִמְנִין שֵׁבֶט אֶחָד.
מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: לִבְנֵי יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע [בֶּן עַמִּיהוּד] לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל [בֶּן פְּדָהצוּר] (במדבר א, י).
הֱוֵי, כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
וְאַף רִבְקָה רָאֲתָה אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ [שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב].
שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, הֲרֵי שְׁנַיִם.
וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הֲרֵי אַרְבָּעָה.
וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הֲרֵי שִׁשָּׁה.
וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הֲרֵי שְׁמוֹנָה.
וְהִנֵּה תוֹמִים, הֲרֵי עֲשָׂרָה.
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן, וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר.
וְאִית דְּמַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, [וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן] לָמָּה זֶּה - בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּמֵעֶיהָ, אָמְרָה, כָּךְ אֲנִי מִצְטַעֶרֶת בִּשְׁנֵים עָשָׂר? שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁנֵים עָשָׂר עֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנִּי - וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי.

טז וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם.
בֵּרַךְ אוֹתוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בֵּרַךְ אֹתָם. לָמָּה,
לְפִי שֶׁנָּתַן לִיהוּדָה גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אֲרִי, וּלְיוֹסֵף גְּבוּרָתוֹ שֶׁל שׁוֹר, וּלְנַפְתָּלִי קַלּוּת אַיָּל, וּלְדָן נְשִׁיכָתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, תֹּאמַר שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, הֲרֵי כְּלָלָן כֻּלָּם בָּאַחֲרוֹנָה, אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם.
לְפִי שֶׁחִלֵּק לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, וְנָתַן לִיהוּדָה אֶרֶץ שֶׁהִיא עוֹשָׂה שְׂעוֹרִים, וּלְבִנְיָמִין אֶרֶץ שֶׁהִיא עוֹשָׂה חִטִּים, אַף עַל פִּי כֵן כְּלָלָן אֵלּוּ בָאֵלּוּ, שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין אֵלּוּ מִשֶּׁל אֵלּוּ.
הֱוֵי וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם. אֲלֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לָהֶם.

וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם, אֲבִיהֶם יַעֲקֹב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲבִיהֶם,
עָתִיד נָבִיא לְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּיּוֹצֵא בוֹ. בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי אָנִי, הוּא יַתְחִיל לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר,
וְכֵן עָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה [אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ] (דברים לג, א).
אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵימָתַי מַגִּיעוֹת לָכֶם הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, מִשָּׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים ד, מד).
הֱוֵי: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, בַּמֶּה שֶׁסִיֵּים לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם פָּתַח לָהֶם משֶׁה.
*נוסחת קטע זה העתקתי מהמובא במדרש רבה (לישנא אחרינא, בסוף הספר אות יב).

אָמַר מֹשֶׁה, מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן (תהלים קיט, ק).
יִצְחָק כְּשֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב, אָמַר לוֹ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ (בראשית כח, ג).
בַּמֶּה חָתַם בְּסוֹף בִּרְכָתוֹ, בִּקְרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךָ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ (בראשית כח, א).
וְיַעֲקֹב בְּמַה שֶּׁפָּסַק אָבִיו, מִשָּׁם הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו,
וְחָתַם וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר.
וּמֹשֶׁה כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, פָּתַח מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה,
וְחָתַם בְּאַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
וְאַף דָּוִד כְּשֶׁהִתְחִיל בְּשִׁירָה, פָּתַח בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַק מֹשֶׁה, בְּאַשְׁרֵי הָאִישׁ (תהלים א, א).
הֱוֵי, מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן.

במדרש רבה:

ד כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם.
כְּבָר כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם,
אֶלָּא לְפִי שֶׁבֵּרְכָן יְהוּדָה בְּאַרְיֵה, דָּן בְּנָחָשׁ, נַפְתָּלִי בְּאַיָּלָה, בִּנְיָמִין בִּזְאֵב, חָזַר וּכְלָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד וַעֲשָׂאָן אֲרָיוֹת וַעֲשָׂאָן נְחָשִׁים.
תֵּדַע שֶׁהוּא כֵּן (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ, וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ אַרְיֵה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה,
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.

במדרש אגדת בראשית (פרק פג):

כיון שברך כל אחד ואחד לפי צרכו, עשה אותן שבטים, שנאמר כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר,

וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם,
אמר להן: הרי ברכתי אתכם, שנאמר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם,
אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם - יבוא אדם נאמן ויחתום ברכתי,
ומי הוא זה, זה משה, שנאמר וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה [אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל] (דברים לג, א).

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 20:14

{כט} וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶֽאֱסָ֣ף אֶל-עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל-אֲבֹתָ֑י אֶ֨ל-הַמְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי:
{ל} בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁר עַל-פְּנֵ֥י-מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת-הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַֽחִתִּ֖י לַֽאֲחֻזַּת-קָֽבֶר:
{לא} שָׁ֣מָּה קָּֽבְר֞וּ אֶת-אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָֽבְר֣וּ אֶת-יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת-לֵאָֽה:
{לב} מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר-בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי-חֵֽת:
{לג} וַיְכַ֤ל יַֽעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת-בָּנָ֔יו וַיֶּֽאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל-הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל-עַמָּֽיו:

במדרש רבי תנחומא:

פסוק כט

יז (דָּבָר אַחֵר: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר),
וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי נֶאֱסָף [אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי],
אָמַר לָהֶם: אִם זְכִיתֶם, נִטְפַּלְתֶּם בְּעַצְמִי. וְאִם לָאו, מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ.
וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, מִיָּד וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם.

במדרש רבה:

פתיחה בענין השלמת הנפש להקב"ה

[פרשה ק] א דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים [הוּא עָשָׂנוּ כתיב: ולא קרי: וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ] (תהלים ק, ג),

רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי אַחָא:

רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ בָּרָאנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ, לֹא כְפַרְעֹה שֶׁאָמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִינִי.

וְרַבִּי אַחָא אָמַר, דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אָנוּ מַשְׁלִימִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ.

פסוק כט

[אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי,
אִם זְכִיתֶם לָכֶם זְכִיתֶם בְּעַצְמִי, וְאִם לָאו מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי. כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִיָּד (בראשית נ, יב): וַיַּעַשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם - חָנְטוּ אוֹתוֹ וְהֶעֱלוּהוּ בְּמִטָּתוֹ].

פסוק לג

וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו, שְׁלשָׁה צִוּוּיִם נֶאֶמְרוּ בָּעִנְיָן:
א. וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, (אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי אִם זְכִיתֶם לָכֶם זְכִיתֶם בְּעַצְמִי וְאִם לָאו מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִיָּד וַיַּעַשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם חָנְטוּ אוֹתוֹ וְהֶעֱלוּהוּ בְּמִטָּתוֹ).
ב. וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו,
ג. וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם (בראשית נ, יב),
הָרִאשׁוֹן עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ה, יא): כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו,
הַשֵּׁנִי עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כד, טז): וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת,
הַשְּׁלִישִׁי עַל נְשִׂיאַת הַמִּטָּה, אָמַר לָהֶם: תְּנוּ דַעְתְּכֶם שֶׁלֹא יִגַּע עָרֵל [אחד] בְּמִטָּתִי, שֶׁלֹא לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעָלַי,
אֶלָּא כַּסֵּדֶר הַזֶּה עֲשׂוּ לִי, שְׂאוּ אוֹתִי שְׁלשָׁה מִן הַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה מִן הַדָּרוֹם שְׁלשָׁה מִן הַמִּזְרָח שְׁלשָׁה מִן הַמַּעֲרָב,
כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂין לִי כָּךְ אַתֶּם עֲתִידִין לְהֵעָשׂוֹת אַרְבָּעָה דְּגָלִים בַּמִּדְבָּר וְהַשְּׁכִינָה בָּאֶמְצַע.

צוואת רבינו הקדוש

רַבֵּנוּ צִוָּה שְׁלשָׁה דְּבָרִים לִפְנֵי מִיתָתוֹ, אָמַר לָהֶם: אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָרוֹת, וְאַל תָּזוּז אַלְמְנוּתִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי, וּמִי שֶׁנִּטַּפֵּל בִּי בְּחַיַּי הוּא יְטַפֵּל בִּי בְּמוֹתִי.

אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָרוֹת, מִפְּנֵי הַמַּחְלֹקֶת.

וְאַל תָּזוּז אַלְמְנוּתִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי, וְלָא מַתְנִיתָּא הִיא אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה אִי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי אֵין יוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לוֹמַר לָהּ לְכִי לְבֵית אָבִיךְ וְאָנוּ זָנִין אוֹתָךְ, אֶלָּא זָנִין אוֹתָהּ וְנוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר לְפִי כְּבוֹדָהּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל נָשִׂיא לִהְיוֹת כָּל חֲפָצָיו מִשֶּׁל צִבּוּר וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁלֹא נֶהֱנָה מִשֶּׁל צִבּוּר כְּלוּם, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר אַל תָּזוּז אַלְמְנוּתִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי. אָמַר רַבִּי דּוֹסְתָּאי דְּלָא יֹאמְרוּן לָהּ בֵּיתָא דִּנְשִׂיאוּתָא הוּא יִשְׁתַּעְבֵּד לִנְשִׂיאוּתָא.

מִי שֶׁנִּטַּפֵּל בִּי בְּחַיַּי הוּא יְטַפֵּל בִּי בְּמוֹתִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא צִפּוֹרָאָה כְּגוֹן יוֹסֵי הַפִּינוֹס וְיוֹסֵי הַפַּרְתִּי.

רַבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף עוֹד תַּרְתֵּי, אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּפָה לָאָרֶץ,

אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין, מִפְּנֵי רִמָּה.

וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּפָה לָאָרֶץ, מִפְּנֵי הַמַּבּוּל.

מִלְּתָא דְרַבִּי אָמַר: לָא כְּמָה דְבַר נָשׁ אָזֵיל הוּא אָתֵי, מִלֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן דְּאִינוּן אָמְרִין: כְּמָה דְבַר נָשׁ אָזֵיל הוּא אָתֵי.

רַבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד וְאָמַר, לָא תַלְבִּישׁוּנִי לָא חִיוָרִין וְלָא אוּכָּמִין אֶלָּא מָאנִין דִבְרִיקָה, אִם מִתְבְּעֵית עִם צַדִּיקַיָא לָא יָדְעִין בִּי רַשִּׁיעַיָא, וְאִם אִתְבְּעֵית עִם רַשִּׁיעַיָא לָא יָדְעִין בִּי צַדִּיקַיָא.

רַבִּי יֹאשִׁיָה הֲוָה מְפַקֵּד וְאָמַר אַלְבִּישׁוּנִי מָאנִין חִיוָרִין חֲפִיתִין. אָמְרִין לֵיהּ רַבָּךְ אֲמַר כְּדֵין וְאַתְּ אֲמַר כְּדֵין? אֲמַר לְהוֹן מָה אֲנָא בָּהֵית בְּעוֹבָדָאי.

רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה מְפַקֵּד וְאָמַר אַלְבִּשׁוּנִי מָאנִין חִיוָרִין חֲפִיתִין וְאַלְבִּשׁוּנִי דַּרְדְּסָאי וַהֲבוּן חֻטְרִי בְּיָדִי וְסַנְדְּלָאי בְּרַגְלַי וַהֲבוּ יָתִי עַל אָרְחָא, דְּאִם אִתְבְּעֵית אֲנָא קָאֵים אוֹטְמִיס,

הֲדָא הוּא דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא רַגְלוֹהִי דְּבַר נָשׁ עֲרָבָתֵיהּ מְקָמָאתֵיהּ בְּכָל אֲתַר דְּמִתְבָּעֵי.

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 20:49

נ {א} וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל-פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּֽשַּׁק-לֽוֹ:
{ב} וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת-עֲבָדָיו֙ אֶת-הָרֹ֣פְאִ֔ים לַֽחֲנֹ֖ט אֶת-אָבִ֑יו וַיַּֽחַנְט֥וּ הָרֹֽפְאִ֖ים אֶת-יִשְׂרָאֵֽל:
{ג} וַיִּמְלְאוּ-לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַֽחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם:
{ד} וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל-בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם-נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ-נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר:
{ה} אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָֽנֹכִי֘ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה-נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת-אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה:
{ו} וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת-אָבִ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ:

במסכת כלה רבתי (פרק ג הלכה טו):

פסוק א

[וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ],
העבר רצונך ורצון חבירך מפני רצון שמים, שכן מצינו ביעקב אבינו שלא נשק ליוסף בנו.
ואמאי לא נשיק ליה, סבר דילמא אידי ריגלא (אטעותיה) [אטעיניה] נשי אגב שופריה, כדכתיב וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד, איהו בעי למינשקיה, ולא שבק ליה, דכתיב וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד.
והיינו דכי נח נפשיה, כתיב וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ,
אמר: תלתין ותלת שנין ומית, ולא נשקתיה לפומיה דאבא, והשתא קברנא ליה ולא נשיקנא ליה?
והינו דכתיב וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה, אטו עד השתא לא ידע מאן נינהו, אלא דשייליה אם לא איתילידו בכתובה, וכיון דאחזייה כתובה, אתייתבא דעתיה, ונשקינהו בדיל יוסף.
אמר רבא: שמע מינה יוסף נתחמם לנגדה, דאי סלקא דעתה לא נתחמם לנגדה, והתניא הניח ידו על בני מעיו, ואמר בספקות שבכם כך, בודואות על אחת כמה וכמה, מובטח אני שאין רמה ותולעה שולטת בכם, וקרא על עצמו אף בשרי ישכון לבטח, והא לא מיחשיב בהדיהו, וכל שכן יעקב דמיחשיב בהדיהו, הילכך צפה יעקב ברוח הקדש ונמנע מלנשק ליה, והיכא רמיזא, דכתיב ותשב באיתן קשתו, וכתיב עריה תעור קשתך, ומי גרם לו שלא ינצל לו, שבועות מטות אומר סלה, מאי אומר סלה, אלהי יעקב סלה.

במדרש רבה:

פסוק א

ג וַיִּפֹּל יוֹסֵף וגו'.

פסוק ב

וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו [אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל],
לָמָּה מֵת יוֹסֵף בִּפְנֵי אֶחָיו, רַבִּי וְרַבָּנָן:
רַבִּי אָמַר, עַל שֶׁחָנַט אֶת אָבִיו, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת צַדִּיקִי? לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לוֹ (ישעיה מא, יד): אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב [מְתֵי יִשְׂרָאֵל]? - אַל תִּרְאִי תּוֹלַעַת אֶת יַעֲקֹב.
וְרַבָּנָן אָמְרֵי, הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָן שֶׁיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נ, יב): וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם,
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נִיחָא, עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן - קָרוֹב לַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים יְהוּדָה אוֹמֵר: עַבְדְּךָ אָבִי, עַבְדְּךָ אָבִי, וְהוּא שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק.

פסוק ג

ד וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם,

פסוק ד

וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ,
הָכָא אַתְּ אָמַר וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (דברים לד, ח): וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה?
אֶלָּא משֶׁה עַל יְדֵי שֶׁלֹא הָיוּ לוֹ בוֹכִים כְּתִיב וַיִּתְּמוּ, אֲבָל יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ לוֹ בּוֹכִים, כְּתִיב וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ.

וַיְדַבֵּר יוֹסֵף [אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר],
לְמִי אָמַר?
לַגַּדֶּלֶת* שֶׁתְּפַיֵּס לַמַּלְכָּה, וְהַמַּלְכָּה תְּפַיֵּס לַמֶּלֶךְ.
וְלָמָּה לֹא נִכְנַס הוּא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל: שֶׁאֵין אָבֵל נִכְנַס בְּפָלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ.
*קולעת שער.

פסוק ה

ה אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי [בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי],
בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו אֲמַר לֵיהּ: מָה אַתְּ בָּעֵי, מָמוֹן אוֹ קְבוּרָה,
אֲמַר לֵיהּ מַה לְּהַהוּא גַבְרָא קְבוּרְתָא, הַב לִי מָמוֹן וְסַב לָךְ קְבוּרְתָא, הַרְבֵּה מָמוֹן תִּכְרֶה עָלֶיהָ,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּקִבְרִי אֲשֶׁר לָקַחְתִּי לִי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר כָּרִיתִי - הִכַּרְתִּי עָלֶיהָ.

פסוק ו

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה,

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 21:15

{ז} וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת-אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל-עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ-מִצְרָֽיִם:
{ח} וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָֽזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גּֽשֶׁן:
{ט} וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם-רֶ֖כֶב גַּם-פָּֽרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּֽחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד:
{י} וַיָּבֹ֜אוּ עַד-גֹּ֣רֶן הָֽאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ-שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
{יא} וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַֽעֲנִ֜י אֶת-הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל-כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל-כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן:

במדרש רבה:

פסוק ז-ט

וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם. [וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גּשֶׁן].
עַד כָּאן לְהֶסְפֵּד, מִכָּאן וָאֵילָךְ לְמִלְחָמָה - וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.

[וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד],
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: גְּדוֹל הָעוֹלָמִים הָיָה שָׁם,
וְאִית דְּאָמְרִין: כְּבוֹד חַי הָעוֹלָמִים.

פסוק י

ו וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד,
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאנוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ אָטָד, וְכִי יֵשׁ גֹּרֶן לָאָטָד*,
אֶלָּא אֵלּוּ הַכְּנַעֲנִים, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לָדוּשׁ כְּאָטָד, בְּאֵיזֶה זְכוּת נִצּוֹלוּ, בִּזְכוּת חֶסֶד שֶׁעָשׂוּ עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ.
וּמַה חֶסֶד עָשׂוּ,
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אֲזוֹרֵי מָתְנֵיהֶם הִתִּירוּ,
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קִשְׁרוֹת כַּפְתּוֹתֵיהֶן הִתִּירוּ.
רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם אָמַר: הֶרְאוּ בָאֶצְבַּע וְאָמְרוּ (בראשית נ, יא): אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם.
וְרַבָּנָן אָמְרֵי: זָקְפוּ קוֹמָתָן,
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה אֵלּוּ שֶׁלֹא הָלְכוּ לֹא בְיָדָן וְלֹא בְרַגְלָן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהֶרְאוּ בָאֶצְבַּע נִצּוֹלּוּ מִן הַפֻּרְעָנוּת, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עוֹשִין חֶסֶד עִם גְּדוֹלֵיהֶם וְעִם קְטַנֵּיהֶם בִּידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
*קוץ.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
אוֹתָן שִׁבְעִים יוֹם שֶׁבֵּין אִגֶּרֶת לְאִגֶּרֶת, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יוֹם שֶׁעָשׂוּ מִצְרַיִם חֶסֶד עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב.

ז וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים.
וּמִנַּיִן לְאֵבֶל שֶׁהוּא שִׁבְעָה,
רַבִּי אַבָּא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים,
וּלְמֵדִין דָּבָר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה?
רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ויקרא ח, לג): וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם, מָה אַתֶּם נִמְשַׁחְתֶּם בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שִׁבְעָה יָמִים, אַף אַתֶּם שִׁמְרוּ לַאֲחֵיכֶם שִׁבְעָה יָמִים.
רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ויקרא ח, לה): וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים [וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמוּתוּ], מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמֵּר לְעוֹלָמוֹ שִׁבְעָה יָמִים, אַף אַתֶּם שִׁמְּרוּ לַאֲחֵיכֶם שִׁבְעָה יָמִים, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְעָה יָמִים נִתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ.
רַבִּי יוֹחָנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (במדבר יב, יב): אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, אֶלָּא (במדבר יב, יד): תִּסָּגֵר [שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף], מַה יְּמֵי הֶסְגֵּר שִׁבְעָה אַף יְמֵי אֵבֶל שִׁבְעָה.
חַד בְּרַבִּי אֲמַר הֲדָא דְרַבִּי יוֹחָנָן קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ, וְלֹא קִבְּלָהּ. וְלָמָּה לֹא קִבְּלָהּ, אֲמַר תַּמָּן הוּא עָבֵד לָהּ הֶסְגֵּר וְהָכָא הוּא עָבֵד לָהּ הֶחְלֵט? דַּאֲתָא רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, מַה יְּמֵי הַמֵּת שִׁבְעָה אַף יְמֵי הֶחְלֵט שִׁבְעָה.
רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ (עמוס ח, י): וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל [וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂק וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר], מַה יְּמֵי הַחַג שִׁבְעָה אַף יְמֵי הָאֵבֶל שִׁבְעָה.

אָמַר רַבִּי חִיָּא שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא.

אִי מָה עֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד אַף הָאֵבֶל כֵּן, אָמְרוּ לוֹ: מִיכָּן לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה,

וְתָנֵי כֵּן: שְׁמוּעָה קְרוֹבָה יֵשׁ לָהּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, וּרְחוֹקָה אֵין לָהּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה.

אִית תָּנֵי: שְׁמוּעָה רְחוֹקָה לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים.

רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם וּרְחוֹקָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא:

כְּתִיב (דברים לד, ח): וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה, יְמֵי שְׁנַיִם, בְכִי שִׁבְעָה, אֵבֶל שְׁלשִׁים.

וְאִית דְּמַחְלְפִין, יְמֵי שִׁבְעָה, בְכִי שְׁנַיִם, אֵבֶל שְׁלשִׁים.

מֵהָא שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים שֶׁמָּא יְמֵי, אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה עָנִי מְדֻקְדָּק, בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה, וּבַשְּׁלִישִׁי הוּא עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא, אֲבָל אָמְרוּ תָּבוֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ.

בַּר קַפָּרָא אָמַר אֲפִלּוּ בַּשְּׁלִישִׁי אַל יַעֲשֶׂה כָּל עִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל.

תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: כָּל תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל אֵינוֹ אֶלָּא בַּשְּׁלִישִׁי, עַד תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא תָּיְבָא עַל קִבְרָה, סְבוּרָה הִיא שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת, כֵּיוָן דְּהִיא חָמְיָא דְּאִשְׁתַּנֵּי זִיוְהוֹן דְּאַפּוֹי, אָזְלָה לָהּ וְשָׁבְקָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, כב): אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל,

לֶעָתִיד לָבוֹא הַפֶּה וְהַכָּרֵס מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, הַפֶּה אוֹמֵר לַכָּרֵס כָּל מַה שֶּׁגָּזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי, בְּךָ נָתַתִּי. וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הִיא נִבְקַעַת וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ הֵא לְךָ כָּל מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב, ו): וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ [וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר. וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ].

מַהוּ לִתֵּן תְּפִלִּין?

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בָּרִאשׁוֹן אֵינוֹ נוֹתֵן וּבַשֵּׁנִי הוּא נוֹתֵן, וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת חוֹלֵץ.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי אֵינוֹ נוֹתֵן וּבַשְּׁלִישִׁי נוֹתֵן, וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת אֵינוֹ חוֹלֵץ,

וְאִם בְּיוֹם שֵׁנִי אֵינוֹ מַנִּיחַ אִצְטְרִיכָא לְמֵימַר מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל עָלָיו פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין? אֶלָּא כֵּיוָן דְּתָנָא הָדָא תָּנָא הָא דְרַבִּי זְעֵירָא. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא וּמַר עוּקְבָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּנְתִינָה וּכְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּחֲלִיצָה.

רַבִּי זְעֵירָא בָּעֵי, מַהוּ לִתֵּן בַּשֵּׁנִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹא לַחְלֹץ,

וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֵבֶל בְּשַׁבָּת?

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׂיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ,

בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי.

וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ, זֶה הָאֵבֶל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב יט, ג): כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ,

אָמַר רַב: חֲזָרָה זְקִיפָה חוֹבָה, פְּרִיעָה נְעִילָה רְשׁוּת,

חָזְרַת קֶרַע זְקִיפַת מִטָּה חוֹבָה, פְּרִיעַת הָרֹאשׁ וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל רְשׁוּת.

שְׁמוּאֵל אָמַר פְּרִיעָה חֲזָרָה זְקִיפָה חוֹבָה, נְעִילַת תַּשְׁמִישׁ רְחִיצָה רְשׁוּת,

פְּרִיעַת הָרֹאשׁ וַחֲזָרַת קֶרַע וּזְקִיפַת הַמִּטָּה חוֹבָה, וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּרְחִיצָה רְשׁוּת.

חַד תַּלְמִיד מִן דִּשְׁמוּאֵל שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הָלַךְ וְרָחַץ, אָמַר לוֹ לַהֲלָכָה אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁמָּא לְמַעֲשֶׂה, אִקְפַּד עֲלֵיהּ וּמִית.

רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא הֲוָה מְתַנֵּי שְׁבָחָא דְרַבִּי מֵאִיר קַמֵּי צִפּוֹרָאֵי, אָמַר לָהֶם: אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ. פַּעַם אַחַת מְצָאָן עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה בְּשַׁבָּת, אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם לָכֶם, אָמְרִין לֵיהּ דֵּין הוּא דְּאַתְּ מְשַׁבַּח בֵּיהּ, אָמַר לָהֶם דְּעוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁבָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת.

רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אֲזַל לְחַד אֲתַר מְצָאָן שֶׁהֵן עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה בַּשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם לֵית אֲנָא יָדַע מָה הוּא מִנְהַגְכוֹן אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ.

תְּרֵין בְּנוֹי דְּרַבִּי, חַד מִנְהוֹן נָפֵק וְרֵאשֵׁיהּ מְכַסֵּי וְלָבֵישׁ סַנְדְּלוֹי, וְאוֹחֲרָנָא נָפֵק חָפְיָה וְרֵאשֵׁיהּ מְגַלֵּי.

רַבִּי יוֹנָה אֲזַל לְמַחְזְיָהּ אַפִּין לַאֲחוּי דְּרַבִּי גּוּרְיוֹן, נָפֵק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְדְּלָא, אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר לְרַבִּי גוּרְיוֹן אֲחוּךְ לֵית יָלְפִין עוֹבָדָא מִבַּר נָשׁ זְעֵיר.

רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אֲזַל לְמַחְזְיָה אַפִּין לְרַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא דִּכְפַר אַגִּין, נְפֵיק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְטְרוֹי, מַאי סַנְטְרוֹ מָאנִין דְּלָא בְּזִיעָן, אֲמַר לֵיהּ הֵיכְדֵין עָבְדִין, אֶתְמְהָא, אֲמַר לֵיהּ כֵּן הֲוָה רַבִּי יוֹחָנָן עָבֵד.

אֲמַר לֵיהּ: צַלִּי עֲלַי,

אֲמַר לֵיהּ: פְּסִיג תַּרְעָךְ*.

אֲמַר לֵיהּ: לָא תֵימַר כֵּן אֶלָּא יִסּוּג תּוּרְעָךְ*.

תָּנֵי חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה כָּךְ הֵן דּוֹמִים לְכִפַּת אֲבָנִים, אַתְּ נוֹטֵל מִמֶּנָּהּ אֶבֶן אַחַת וְכוּלָּהּ מִתְרוֹעֲעַת, אַתְּ נוֹתֵן עָלֶיהָ אֶבֶן אַחַת וְכוּלָּהּ עוֹמֶדֶת, כָּךְ כָּל שִׁבְעָה יָמִים חֶרֶב שְׁלוּפָה, וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם הִיא מִתְרַפְרֶפֶת וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִנְדָנָהּ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נוֹלַד בֵּן זָכָר בַּמִּשְׁפָּחָה מִיָּד הִיא רָפָה,

*פסיג תרעך=לא נתבאר. *יסוג תורעך=ייגדר השבר שלך.

אִם כֵּן לָמָּה מַרְאִין פָּנִים בַּשַּׁבָּת,

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי הָאֵיבָה.

במדרש רבי תנחומא:

וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, מִיָּד וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. מֶה עָשׂוּ. חָנְטוּ אוֹתָם וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ.
מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גֹּרֶן לָאָטָד. אֶלָּא אֵלּוּ הַכְּנַעֲנִיִּים שֶׁנָּטְלוּ כִתְרֵיהֶן וְהִקִּיפוּ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הִתִּירוּ אֲזוֹרֵי מָתְנֵיהֶם וְחָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, קִשְׁרֵי כִתְפֵיהֶם הִתִּירוּ.
רַבִּי אוֹמֵר, בָּאֶצְבַּע הֶרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וְאָמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם.
לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֹּרֶן בְּגֹרֶן הָאָטָד.

וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים,
מִכָּאן שֶׁאֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מֵהָכָא: וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים [עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם] (ויקרא ח, לג).
וְלָמָּה אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים? כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.

חתימה בנחמת ציון

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

בָּעוֹלָם הַזֶּה נִצְטַעַרְתֶּם עַל הַצַּדִּיק בְּאֶבְלוֹ שִׁבְעַת יָמִים. לֶעָתִיד לָבֹא - וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם (ירמיה לא, יב). וַאֲנַחֵם צִיּוֹן וְחָרְבוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה (ישעיה נא, ג).

בפרקי דרבי אליעזר (פרק לט):

וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם.
נִמְצָא מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְכָל הָאָרֶץ מְבִיאִין רַעֲבוֹן לֶחֶם, לַמַּחֲנֶה שֶׁל יוֹסֵף.
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם גְּמַלְתֶּם חֶסֶד עִם יַעֲקֹב עַבְדִּי, אַף אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם שְׂכָרְכֶם לִבְנֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וּכְשֶׁמֵּתוּ כָּל הַמִּצְרִים בְּיַם סוּף, לֹא נִשְׁאֲרוּ בַּמַּיִם אֶלָּא זָכוּ לִקָּבֵר בָּאָרֶץ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין, אַף אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם מְקוֹם קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות טו, יב] נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ:

בספר הזוהר:

רִבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר:
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד וְגו', וּכְתִיב, וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וְגו'.
הַנִּי קְרָאֵי אִית לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוּ, מַאי אִיכְפַּת לָן דְּאִינוּן אָתוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד.
וּמַאי טַעְמָא אִתְכָּנַת אֲבֵלוּתָא דָא לְמִצְרַיִם, דְּהָא אֵבֶל יִשְׂרָאֵל מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי טַעְמָא לְמִצְרַיִם.
אֶלָּא הָכִי אָמְרוּ, כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּהֲוָה יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם, אִתְבָּרַךְ אַרְעָא בְּגִינֵיהּ, וְנִילוּס הֲוָה נָפִיק וְאַשְׁקֵי אַרְעָא, וְעוֹד דְּפָסַק כַּפְנָא בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב. וְעַל דָּא, מִצְרָאֵי עֲבָדוּ אֲבֵלוּתָא, וְאִתְכַּנֵּי עֲלַיְיהוּ וכו'.

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 21:26

{יב} וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם:
{יג} וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת-הַשָּׂדֶ֜ה לַֽאֲחֻזַּת-קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַֽחִתִּ֖י עַל-פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא:

פסוק יב

*עיין לעיל במדרש רבה על פסוק ל"ג.

פסוק יג

בפרקי דרבי אליעזר (פרק לט):

וּכְשֶׁבָּאוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, בָּא עֲלֵיהֶם עֵשָׂו מֵהַר שֵׂעִיר לְחַרְחֵר רִיב, וְאָמַר שֶׁלִּי הִיא מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.
מֶה עָשָׂה יוֹסֵף, שָׁלַח לְנַפְתָּלִי לְחַפֵּשׂ [נ"א: לכבוש] בַּמַּזָּלוֹת וְלֵירֵד לְמִצְרַיִם וּלְהַעֲלוֹת כְּתַב עוֹלָם שֶׁהָיָה בְּיָדָם. לְכָךְ נֶאֱמַר [בראשית נ, כא] נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה [הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר].
חוּשִׁים בֶּן דָּן הָיָה פָּגוּם בְּאָזְנוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ, אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי מָה אָנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן, הֶרְאוּהוּ בָּאֶצְבַּע, אָמְרוּ לוֹ בִּשְׁבִיל הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתָנוּ לִקְבֹּר אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ. מִיָּד שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְנִכְנַס לְתוֹךְ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְאֶת גְּוִיָּתוֹ שָׁלְחוּ לְאֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ לְהַר שֵׂעִיר.
מֶה עָשָׂה יִצְחָק, אָחַז בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר לְפָנָיו:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם [יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'] [ישעיה כו, י],
יֻחַן רָשָּׁע זֶה שֶׁלֹּא לָמַד כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר בַּל לָמַד צֶדֶק.
וְעַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּעָוֶל הוּא מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל.
הֱשִׁיבַתּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֶרֶת, חַי אָנִי לֹא יִרְאֶה גֵּאוּת ה', שֶׁנֶּאֱמַר וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'.

בספר הזוהר:

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי:
דְּיַעֲקֹב אַף עַל גַּב דְּנָפְקַת נִשְׁמָתֵיהּ בְּמִצְרַיִם, לָאו בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא נָפְקַת. מַאי טַעְמָא, כְּמָה דְאִתְּמָר, דְּלָא הֲוָה מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא עַרְסָא שְׁלֵימָתָא כְּהַהוּא עַרְסָא דְיַעֲקֹב. בְּשַׁעְתָּא דְּהֲוָה סָלִיק מֵעַלְמָא נִשְׁמָתֵיהּ, מִיָּד אִתְקַשַּׁר בְּאַתְרֵיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא.
תָּא חֲזֵי:
כַּד הֲוָה עָאל יַעֲקֹב בִּמְעַרְתָּא, כָּל רֵיחִין דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן אִשְׁתַּכַּח בִּמְעַרְתָּא, וּמְעַרְתָּא סָלְקָא נְהוֹרָא, וּשְׁרַגָּא חַד דָּלִיק. וְכַד עָאלוּ אֲבָהָן לְגַבֵּי דְּיַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, לְאִשְׁתַּכָּחָא עִמֵּיהּ, אִסְתַּלַּק נְהוֹרָא דְּשַׁרְגָּא. כֵּיוָן דְּעָאל יַעֲקֹב בִּמְעַרְתָּא, הַדְרָא שְׁרַגָא לְאַתְרֵיהּ, כְּדֵין אִשְׁתְּלִים מְעַרְתָּא מִכָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.
וְעַד יוֹמֵי עַלְמָא, לָא קַבִּילַת מְעַרְתָּא בַּר נָשׁ אָחֳרָא, וְלָא תְקַבֵּל. וְנִשְׁמָתִין דְּזָכָאן אִעַבְרָן מִקַּמַּיְיהוּ בְּבֵי מְעַרְתָּא, בְּגִין דְּיִתְעָרוּן, וְחָמִין זַרְעָא דִּשְׁבָקוּ בְּעַלְמָא, וְיֶחדוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 21:39

{יד} וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ הוּא וְאֶחָ֔יו וְכָל-הָֽעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת-אָבִ֑יו אַֽחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת-אָבִֽיו:
{טו} וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי-יוֹסֵף֙ כִּי-מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל-הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ:
{טז} וַיְצַוּ֕וּ אֶל-יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר:
{יז} כֹּה-תֹֽאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּֽי-רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו:
{יח} וַיֵּֽלְכוּ֙ גַּם-אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּוּ לְךָ֖ לַֽעֲבָדִֽים:
{יט} וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל-תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי:
{כ} וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַֽחֲיֹ֥ת עַם-רָֽב:
{כא} שביעי וְעַתָּה֙ אַל-תִּירָ֔אוּ אָֽנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת-טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל-לִבָּֽם:

במדרש רבה:

פסוק יד-טו

ח וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו. [וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ].
רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק:
[רבי לוי] אָמַר: שֶׁלֹא זִמְנָן לִסְעוּדָה,
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אָמַר, לְשֶׁעָבַר אַבָּא מוֹשִׁיב לִי לְמַעְלָה מִיהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ וּלְמַעְלָה מֵרְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְעַכְשָׁיו אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֵשֵׁב לְמַעְלָה מֵהֶן, וְהֵן לֹא אָמְרוּ כֵן אֶלָּא לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף.
רַבִּי יִצְחָק אָמַר: הָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהֵם לֹא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף.

פסוק טז

וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר,
תָּנֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאַף הַשְּׁבָטִים דִּבְּרוּ דְבָרִים בְּדוּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לַשְּׁבָטִים,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר, וְהֵיכָן צִוָּה?
לֹא מָצִינוּ שֶׁצִּוָּה.

פסוק יז

כֹּה תֹאמְרוּ אֶל יוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו,
אָמַר: כָּךְ אַחַי חוֹשְׁדִין אוֹתִי?

פסוק יח

וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו [וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים],
אָמְרוּ לֵיהּ חַד בְּעֵית לָךְ לְעַבְדָא הָא כֻּלָּנָא לָךְ לַעֲבָדִין.

פסוק יט-כא

ט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב. וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם.
וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵן מְנַחֲמִין אֶת הַלֵּב,

אָמַר לָהֶם:
נִמְשַׁלְתֶּם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִי יָכוֹל לְסַיֵּף* אֶת עֲפַר הָאָרֶץ.
נִמְשַׁלְתֶּם כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה, וּמִי יָכוֹל לְסַיֵּף אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה.
נִמְשַׁלְתֶּם כַּכּוֹכָבִים, מִי יָכוֹל לְסַיֵּף אֶת הַכּוֹכָבִים.
עֲשָׂרָה כּוֹכָבִים בִּקְשׁוּ לְאַבֵּד כּוֹכָב אֶחָד וְלֹא יָכְלוּ לוֹ,
שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מָה אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ.
*להרוג בסייף.

אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי:
אַתֶּם הַגּוּף וַאֲנִי הָרֹאשׁ (דברים לג, טז): תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, אִין נְסִיב גּוּפָא מָה רֵישָׁא טָב?
וְלֹא עוֹד אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יְרַדְתֶּם לְכָאן הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתִי עֶבֶד וּמֵאַחַר שֶׁיְּרַדְתֶּם לְכָאן הוֹדַעְתִּי הוֹגְנוֹסִים* שֶׁלִּי, אִם כֵּן אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, אֶתְמְהָא, אִם הוֹרֵג אֲנִי אֶתְכֶם הֵם אוֹמְרִין אֵין לִשְׁמֹר אֲמָנָה עִם זֶה, עִם אֶחָיו לֹא שָׁמַר אֲמָנָה עִם מִי הוּא מְשַׁמֵּר אֲמָנָה.
הֵן אוֹמְרִין: לֹא הָיוּ אֶחָיו, אֶלָּא כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה וְקָרָא אוֹתָן אֶחָיו, תֵּדַע לָךְ שֶׁהֲרֵי הוּא בַּסּוֹף הֵבִיא עֲלֵיהֶן עִלָּה וַהֲרָגָן.
*ייחוס משפחה.

אָמַר:
מָה אֲנִי נַעֲשָׂה אַנְטִידִיקוֹס* לְאַבָּא, אַבָּא מוֹלִיד וַאֲנָא קוֹבֵר?
מָה אֲנִי נַעֲשָׂה אַנְטִידִיקוֹס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ וַאֲנִי מְמַעֵט?
*בעל דין שכנגדו.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְנַחֵם אוֹתָם [וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם].

חתימה בנחמת ציון

וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמַה יּוֹסֵף שֶׁדִּבֵּר דְּבָרִים רַכִּים עַל לִבָּן שֶׁל שְׁבָטִים כָּךְ נִחֲמָן, לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מ, א): נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. [דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם].

במדרש רבי תנחומא:

פסוק טו

וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם.
וּמָה רָאוּ עַתָּה שֶׁפָּחֲדוּ.
אֶלָּא בְּעֵת שֶׁחָזְרוּ מִקְּבוּרַת אֲבִיהֶם רָאוּ שֶׁהָלַךְ יוֹסֵף לְבָרֵךְ עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ אֶחָיו בְּתוֹכוֹ, וּבֵרַךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ, אָמְרוּ, עַכְשָׁו מֵת אָבִינוּ, לוּ יִשִׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.

פסוק טז-יז

וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ.
חִפַּשְׂנוּ וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁצִּוָּה יַעֲקֹב דָּבָר זֶה.
אֶלָּא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹרָתוֹ עַל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם אֵלּוּ הַדְּבָרִים.

יוסף צ. הירשמן · יום שלישי בשעה 21:49

{כב} וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַֽיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים:
{כג} מפטיר וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן-מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל-בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף:
{כד} וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל-אֶחָ֔יו אָֽנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶֽעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן-הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַֽעֲקֹֽב:
{כה} וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַֽעֲלִתֶ֥ם אֶת-עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה:
{כו} וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן-מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּֽחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּֽאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם: (חזק)

במדרש רבה:

פסוק כב

י וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.
שִׁשָּׁה זוּגוֹת שְׁנוֹתֵיהֶם שָׁווֹת:
רִבְקָה וּקְהָת,
לֵוִי וְעַמְרָם,
יוֹסֵף וִיהוֹשֻׁעַ,
שְׁמוּאֵל וּשְׁלֹמֹה*,
משֶׁה וְהִלֵּל הַזָּקֵן,
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי עֲקִיבָא.
משֶׁה עָשָׂה בַּפָּלָטִין שֶׁל פַּרְעֹה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּבְמִדְיָן [ובמדבר] אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשִׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עָשָׂה פְּרַגְמַטְיָא* אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָמַד תּוֹרָה אַרְבָּעִים שָׁנָה, שִׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.
רַבִּי עֲקִיבָא עָשָׂה בּוּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָמַד תּוֹרָה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשִׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.
*רבקה וקהת=קל"ג. לוי ועמרם=קל"ז. יוסף ויהושע=ק"י. שמואל ושלמה=נ"ב. *פרגמטיא=מסחר.

פסוק כה

יא וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יג, יט): [כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה] אִתְּכֶם, כְּשֶׁתִּהְיוּ עוֹלִין.
וּמִנַּיִן אַף עֲצָמוֹת שֶׁל שְׁבָטִים הֶעֱלוּ עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אִתְּכֶם.

פסוק כו

וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ,
מִי חֲנָטוֹ, רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה:
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, רוֹפְאִים חָנְטוּ אוֹתוֹ,
וְרַבִּי פִּינְחָס אָמַר, שְׁבָטִים חָנְטוּ אוֹתוֹ,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם, וּמִי הֵן (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה.

*סליק.

בספר הזוהר:

אָמַר רִבִּי אַבָּא, חֲנִיטָא דְיַעֲקֹב מַאי אִיהוּ,
אָמַר לֵיהּ, זִיל שְׁאִיל לְאַסְיָא.
תָּא חֲזֵי:
כְּתִיב וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרוֹפְאִים לַחֲנוֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרוֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל,
סַלְקָא דַעְתָּךְ כִּשְׁאָר בְּנִי נָשָׁא הֲוָה חֲנִיטָא דָא. אִי תֵימָא בְּגִין אוֹרְחָא הוּא דְּעֲבָדוּ, הָא כְּתִיב וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן וְגו' וַיִּישָׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם, הָא לָא אֲזְלוּ עִמֵּיהּ בְּאָרְחָא, דְּהָא תַּמָּן אִתְקַבַּר, וּכְתִיב וַיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ.
אֶלָּא, אָרְחָא דְּמַלְכִין אִינוּן, בְּגִין לְקַיְימָא גוּפַיְיהוּ, חֲנָטֵי לוֹן בִּמְשַׁח רְבוּת, עִלָּאָה עַל כָּל מִשְׁחִין, מְעוֹרָב בְּבוּסְמִין, וְשָׁאִיב לֵיהּ בְּגוּפָא יוֹמָא בָּתַר יוֹמָא בְּהַהוּא מִשְׁחָא טָבָא, אַרְבְּעִין יוֹמִין. דִּכְתִיב, וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנוּטִים. בָּתַר דְאִשְׁתְּלִים דָּא, קָיְימָא גוּפָא שְׁלִים זִמְנִין סַגִּיאִין.
בְּגִין דְּכָל הַהוּא אַרְעָא דִכְנַעַן, וְאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, מְכַלָּה גּוּפָא וּמְרַקֵּב לֵיהּ (דף רנא ע''א) לִזְמַן זְעִיר מִכָּל שְׁאָר אַרְעָא, וּבְגִין לְקַיְימָא גוּפָא עָבְדֵי דָא, וְעָבְדֵי חֲנִיטָא דָא מִגּוֹ וּמִבָּרָא. מִגּוֹ דְּשַׁוְיָן הַהוּא מִשְׁחָא עַל טַבּוּרָא, וְהוּא עָאל בְּטַבּוּרָא לְגוֹ וְאִשְׁתְּאִיב בְּמֵעוֹי, וְקָאִים לֵיהּ לְגוּפָא מִגּוֹ וּמִבָּרָא לְזִמְנִין סַגִּיאִין.
וְיַעֲקֹב הָכִי הֲוָה בְּקִיּוּמָא דְגוּפָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. דְּגוּפָא דְּאֲבָהָן אִיהוּ, וְהֲוָה בְּקִיּוּמָא בְּגוּפָא וְנַפְשָׁא.
כְּגַוְונָא דָא לְיוֹסֵף, דְּאִיהוּ דוּגְמָא דְּגוּפָא, וּבְקִיּוּמָא דְגוּפָא וְנַפְשָׁא הוּא.
בְּקִיּוּמָא דְגוּפָא, דִּכְתִיב וַיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ,
בְּקִיּוּמָא דְּנַפְשָׁא, דִּכְתִיב וַיִּישָׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם.
וּתְנִינָן תְּרֵי יוּדִי''ן אַמַּאי. אֶלָּא, יוֹסֵף נָטַר לֵיהּ בְּרִית לְתַתָּא, וְנָטִיר לֵיהּ בְּרִית דִּלְעֵילָא, אִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא, אִתְשַׁוִּי בִּתְרֵי אֲרוֹנֵי, (אתר) בְּאָרוֹן לְתַתָּא וּבְאָרוֹן לְעֵילָא.
אָרוֹן דִּלְעֵילָא מַאן אִיהוּ. אֶלָּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (יהושע ו) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, דְּאָרוֹן דִּלְעֵילָא אֲרוֹן הַבְּרִית אִקְרֵי, דְּהָא לָא יָרִית לֵיהּ אֶלָּא מַאן דְּנָטַר בְּרִית, וּבְגִין דְּיוֹסֵף נָטַר לֵיהּ לִבְרִית, אִתְשַׁוֵּי בִּתְרֵי אֲרוֹנֵי. וַיִּישֶׂם בָּאָרֹן בְּמִצְרָיִם, הָכִי הוּא וַדַּאי.
וּקְרָא אוֹכַח רָזָא אָחֳרָא, דְּאַף עַל גַּב דְּנָפְקַת נִשְׁמָתֵיהּ בִּרְשׁוּ אָחֳרָא, אִתְקַשַּׁר בִּשְׁכִינְתָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן, לְעֵילָא וּלְתַתָּא,
בְּגִין דְּהֲוָה צַדִּיק. דְּכָל צַדִּיק יָרִית אַרְעָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ נִצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.
בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

סָלִיק סֵפֶר בְּרֵאשִׁית

ישעיהו מנחלת דן · יום שלישי בשעה 21:50

יוסף צ. הירשמן אמר:
סליק.

חזק חזק ונתחזק

ישעיהו מנחלת דן · יום שלישי בשעה 21:50

מחכים להאזינו...
יש הרבה ספרי...

ויחי מדרשי חז"ל - פרשת "ויחי" (3 צופים)

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים