- הודעות
- 868
- תודות
- 2,638
- נקודות
- 382
{כ} מֵֽאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי-מֶֽלֶךְ: (ס)
במדרש רבה:
טז מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שֶׁאַרְצוֹ שְׁמֵנָה,
שֶׁלַּחְמוֹ שָׁמֵן,
שֶׁהוּא מַעֲמִיד בִּגְדֵי שְׁמוֹנָה*.
*כהנים גדולים, ראה בסוף הודעה זו.
וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,
כַּפְלִיּוֹת*, וְאַנִּפְקִיטוֹן*.
*כפליות=מאכלי טבח מומחה. *אנפיקינון=שמן העשוי מזית בוסר, שבנות מלכים מעדנות בו בשרם.
במדרש אגדת בראשית:
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שארצו מקדמת בפירות,
ושמן טוב עושה, והוא מקריב שמן זית, שנאמר וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ.
במדרש רבה לישנא אחרינא ובמדרש רבי תנחומא:
יא מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שֶׁבְּנוֹתָיו נָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית, יג).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו (דברים לג, כד), עַל יְדֵי בְנוֹתָיו.
וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,
שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: [בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה] הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים [הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן] (ש"ב א, כד).
בתרגום אונקלוס:
{כ} דְאָשֵׁר טָבָא אַרְעֵהּ וְהוּא מְרַבְיָא בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין: (ס)
בתרגום יונתן בן עוזיאל:
{כ} טוֹבוֹי דְאָשֵׁר מִן שְׁמֵינִין הִינוּן פֵּירוֹי אַרְעֲיָא מַרְבְּיָת בּוּשְמִין וְעִיקְרֵי סַמָנִין:
בלידת אשר בפרשת ויצא (בהודעה 20) מובא:
י וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָּנוֹת [וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר] (בראשית ל, יג),
לוֹמַר אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְכָךְ.
אָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא לָן אָשֵׁר בְּאַכְסַנְיָה מִיָּמָיו, יָרַשׁ גָּבְהֵי פְּלַטְרִיּוֹת* מַה שֶׁלֹא יָרַשׁ יְהוּדָה אֲרָצוֹת,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ז, ל לא): בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. [וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל] הוּא אֲבִי בִרְזָיִת,
רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן,
רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהָיוּ בְּנוֹתֵיהֶם נָאִים וְהָיוּ נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁמֶן זַיִת.
רַבִּי סִימוֹן אָמַר שֶׁהָיוּ נְשׂוּאוֹת לִמְלָכִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת.
*ארמונות.
במדרש רבה:
טז מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שֶׁאַרְצוֹ שְׁמֵנָה,
שֶׁלַּחְמוֹ שָׁמֵן,
שֶׁהוּא מַעֲמִיד בִּגְדֵי שְׁמוֹנָה*.
*כהנים גדולים, ראה בסוף הודעה זו.
וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,
כַּפְלִיּוֹת*, וְאַנִּפְקִיטוֹן*.
*כפליות=מאכלי טבח מומחה. *אנפיקינון=שמן העשוי מזית בוסר, שבנות מלכים מעדנות בו בשרם.
במדרש אגדת בראשית:
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שארצו מקדמת בפירות,
ושמן טוב עושה, והוא מקריב שמן זית, שנאמר וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ.
במדרש רבה לישנא אחרינא ובמדרש רבי תנחומא:
יא מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,
שֶׁבְּנוֹתָיו נָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית, יג).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו (דברים לג, כד), עַל יְדֵי בְנוֹתָיו.
וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,
שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: [בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה] הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים [הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן] (ש"ב א, כד).
בתרגום אונקלוס:
{כ} דְאָשֵׁר טָבָא אַרְעֵהּ וְהוּא מְרַבְיָא בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין: (ס)
בתרגום יונתן בן עוזיאל:
{כ} טוֹבוֹי דְאָשֵׁר מִן שְׁמֵינִין הִינוּן פֵּירוֹי אַרְעֲיָא מַרְבְּיָת בּוּשְמִין וְעִיקְרֵי סַמָנִין:
להשלמת הענין אציגה נא כאן את ברכת משה רבינו ע"ה לשבט אשר בפרשת וזאת הברכה:
וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ.
ובתרגום שם:
{כד} וּלְאָשֵׁר אֲמַר בְּרִיךְ מִבִּרְכַּת בְּנַיָא אָשֵׁר יְהֵי רַעֲוָא לְאַחוֹהִי וְיִתְרַבֵּי בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין: {כה} תַּקִיף כְּפַרְזְלָא וּנְחָשָׁא מוֹתָבָךְ וּכְיוֹמֵי עוּלֵמָתָךְ תָּקְפָּךְ:
ובתרגום יונתן שם:
{כד} וּלְשִׁבְטָא דְאָשֵׁר בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר בְּרִיךְ הוּא מִבְּנַיָא דְיַעֲקב אָשֵׁר יְהֵי מַרְעֵי לְאָחוֹי וּמְסַפֵּק לְהוֹן מְזוֹנֵי בִּשְׁנֵי שְׁמִיטָתָא וּתְחוּמֵיהּ יְהֵי מַרְבֵּי זֵיתִין סַגִיעִין עָבְדִין מְשַׁח מְסַפְּקִין לְמִטְבוֹל בֵּיהּ רִיגְלוֹי: {כה} בְּרִירִין הִינוּן שִׁבְטָא דְאָשֵׁר הֵיךְ פַּרְזְלָא וַחֲסִימִין הֵיךְ נְחָשָׁא רִיגְלֵיהוֹן לְטַיְילָא עַל שִׁינֵי כֵיפַיָא וְהֵי כְיוֹמֵי טַלְיוּתְהוֹן הֵיכְדֵין יֶהֱווּן תַּקִיפִין בְּסִיבוּתְהוֹן:
כיוון שהובא במדרש ברכת נחלת אשר בשמן זית, ושמחלקו מביאים השמן למלכו של עולם לבית מקדשו, אצטט דברי הגמרא בענין זה במסכת מנחות דף פה (ע"ב):
מַתְנִי':
תְּקוֹעַ אַלְפָּא לַשֶּׁמֶן אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר שְׁנִיָּה לָהּ רֶגֶב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן
כׇּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא מִיכָּן הָיוּ מְבִיאִין
אֵין מְבִיאִין לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים וְלֹא מִן מַה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶם וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר
אֵין מְבִיאִין אַנְפַּקְטָן וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר
אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם וְלֹא מִן הַכְּבָשִׁים וְלֹא מִן הַשְּׁלוּקִים וְאִם הֵבִיא פָּסוּל.
גְּמָ':
וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה
מַאי שְׁנָא תְּקוֹעָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִתּוֹךְ שֶׁרְגִילִין בְּשֶׁמֶן זַיִת חָכְמָה מְצוּיָה בָּהֶן
תָּנוּ רַבָּנַן:
וְטֹבֵל בְּשֶׁמֶן רַגְלוֹ זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן
אָמְרוּ:
פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ לָהֶן אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא (בְּשֶׁמֶן) [לְשֶׁמֶן] מִינּוּ לָהֶן פּוּלְמוֹסְטוּס אֶחָד אָמְרוּ לוֹ לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא
הָלַךְ לִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ לוֹ לֵךְ לְצוֹר הָלַךְ לְצוֹר אָמְרוּ לוֹ לֵךְ לְגוּשׁ חָלָב הָלַךְ לְגוּשׁ חָלָב אָמְרוּ לוֹ לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לְשָׂדֶה הַלָּז
וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה עוֹזֵק תַּחַת זֵיתָיו אָמַר לוֹ יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ אָמַר לוֹ הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּים מְלַאכְתִּי הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּים מְלַאכְתּוֹ לְאַחַר שֶׁסִּיֵּים מְלַאכְתּוֹ הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַּדֶּרֶךְ אָמַר לוֹ יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִּי הַיְּהוּדִים
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקְמוֹס שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מְלֵיאָה שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ
לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר אָמַר לוֹ הֵן אֶלָּא שֶׁאֵין לִי דָּמִים אָמַר לוֹ אִם אַתָּה רוֹצֶה לִיקַּח קַח וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטּוֹל דָּמָיו מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִיבּוֹא
אָמְרוּ לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶּרֶד וְלֹא גָּמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ אָמַר לָהֶם לֹא לִי קַלְּסוּנִי אֶלָּא לָזֶה שֶׁבָּא עִמִּי שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רִיבּוֹא
לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב.
בלידת אשר בפרשת ויצא (בהודעה 20) מובא:
י וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָּנוֹת [וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר] (בראשית ל, יג),
לוֹמַר אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְכָךְ.
אָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא לָן אָשֵׁר בְּאַכְסַנְיָה מִיָּמָיו, יָרַשׁ גָּבְהֵי פְּלַטְרִיּוֹת* מַה שֶׁלֹא יָרַשׁ יְהוּדָה אֲרָצוֹת,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ז, ל לא): בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. [וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל] הוּא אֲבִי בִרְזָיִת,
רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן,
רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהָיוּ בְּנוֹתֵיהֶם נָאִים וְהָיוּ נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁמֶן זַיִת.
רַבִּי סִימוֹן אָמַר שֶׁהָיוּ נְשׂוּאוֹת לִמְלָכִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת.
*ארמונות.
נערך לאחרונה: