וישב מדרשי חז"ל - פרשת "וישב יעקב" (2 צופים)

יוסף צ. הירשמן · 24 יוני (6) 2026

פתיחות מספר הזוהר:

בשבח השומר בריתו מבת אל נכר שמשפיע ברכות עליונות לעולם

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף.

רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאֲמַר, (תהלים קג) בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ.

תָּא חֲזֵי:

כַּמָּה אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי, וּלְמֵיהַךְ בְּאֹרַח מִתְתַּקְּנָא. בְּגִין דְּלָא יִסְטֵי לֵיהּ הַהוּא יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא לֵיהּ כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, כְּמָה דְאִתְּמָר.

וּבְגִין דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא לֵיהּ תָּדִיר, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְתַּקְּפָא עֲלֵיהּ, וּלְאִסְתַּלְּקָא עֲלֵיהּ בְּאֲתַר תָּקִּיפוּ. דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי גָּבַר עֲלֵיהּ, וּלְאִשְׁתַּתְּפָא בְּאֲתַר דִּגְבוּרָה. בְּגִין דְּכַד בַר נָשׁ אִתְקַף עֲלֵיהּ, כְּדֵין אִיהוּ בִּסְטַר גְּבוּרָה, וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ לְאִתְתַּקְּפָא. וּבְגִין דְּהַהוּא יֵצֶר הָרָע תַּקִּיף, בָּעֵי בַר נָשׁ דִּיהֵא תַּקִּיף מִינֵיהּ.

וְאִלֵּין בְּנֵי נָשָׁא דְּאִתְתַּקְּפוּ עֲלֵיהּ, אִקְרוּן גִּבּוֹרֵי כֹחַ, לְאִשְׁתַּכְּחָא זִינָא עִם זִינֵיהּ.

וְאִלֵּין אִינוּן מַלְאָכָיו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאַתְיָין מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה קַשְׁיָא, לְאִתְתַּקְּפָא עֲלֵיהּ, גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ.

בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, כְּיוֹסֵף, דְּאִקְרֵי צַדִּיק וְגִבּוֹר וְנָטַר בְּרִית קַדִּישָׁא דְּאִתְרְשִׁים בְּגַוֵּיהּ.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

תָּא חֲזֵי:

בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח בֵּיהּ בְּעַלְמָא, לְמֵידַן יָתֵיהּ, וְאַשְׁכַּח חַיָּיבִין בְּעַלְמָא, מַה כְּתִיב, (דברים יא) וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וּכְדֵין וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. דְּהָא בְּגִין חוֹבִין דִּבְנֵי נָשָׁא, שְׁמַיָא וְאַרְעָא אִתְעֲצָרוּ, וְלָא נָהֲגֵי נִמּוּסֵיהוֹן כְּדְקָא יְאוּת.

וְתָּא חֲזֵי:

אִינוּן דְּלָא נָטְרוּ לְהַאי קְיָימָא דְקוּדְשָׁא, גָּרְמֵי פְּרִישׁוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָא, בְּגִין דִּכְתִיב וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם, וּכְתִיב וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. דְּהַאי אִיהוּ כְּמַאן דְּסָגִיד לֵאלָהָא אָחֳרָא, דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי אָת קְיָימָא קַדִּישָׁא.

וְכַד קְיָימָא קַדִּישָׁא אִתְנְטִיר בְּעַלְמָא כְּדְקָא יָאוֹת, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב בִּרְכָאן לְעֵילָא לְאַתְרָקָא בְּעַלְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים סח) גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּה.

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת, דָּא גֶּשֶׁם דִּרְעוּתָא. כַּד אִתְרָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבָעֵי לַאֲרָקָא לָהּ בִּרְכָאן.

כְּדֵין נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּה.

נַחֲלָתְךָ, אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן אַחְסַנְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים לב) יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.

וְנִלְאָה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי נִלְאָה בְּאַרְעָא אָחֳרָא, דְּאִיהִי צַחְיָא לְמִשְׁתֵּי, וּכְדֵין אִיהִי נִלְאָה. וְכַד הַהוּא גֶשֶׁם דִּרְעוּתָא אִתְיְהִיב, כְּדֵין אַתָּה כּוֹנַנְתָּה.

וְעַל דָּא, שְׁמַיָא וְאַרְעָא, וְכָל חֵילֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ קָיְימָא עַל קִיּוּמָא דָא. דִּכְתִיב (ירמיה לג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי.

וּבְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאִזְדַּהֲרָא בְּדָא, וְהָא אוּקְמוּהָ.

וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, וּבַתְרֵיהּ כְּתִיב וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף.

בענין עצת הקב"ה לישראל להתרחק מהרהורים רעים על ידי שיעסוק בתורה, ואז יתחזק ביותר כי היצה"ר מנסה למנעו מכך

וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֵלָיו יוֹם יוֹם.

רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר, (משלי ו) לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה.

זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיָדְעֵי אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיזַל בְּהוּ. בְּגִין דְּאִינוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא.

דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא יוֹמֵי וְלֵילֵי, אַחְסִין תְּרֵין עָלְמִין, עַלְמָא עִלָּאָה, וְעַלְמָא (דף קצ ע''א) תַּתָּאָה.

אַחְסִין הַאי עַלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְעַסַּק בָּהּ בַּר נָשׁ לִשְׁמָהּ,

וְאַחְסִין הַהוּא עַלְמָא עִלָּאָה, כַּד אִתְעַסַּק בָּהּ בַּר נָשׁ לִשְׁמָהּ.

תָּא חֲזֵי:

מַה כְּתִיב, (משלי ג) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד.

אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, מַאן דְּאָזִיל לִימִינָא דְאוֹרַיְיתָא, אָרְכָא דְחַיִּין אִיהוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי. דְּזָכֵי תַּמָּן לִיקָרָא דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ יְקָרָא וְכִתְרָא, לְאִתְעַטְּרָא עַל כֹּלָּא. דְּכִתְרָא דְאוֹרַיְיתָא בְּהַהוּא עַלְמָא אִיהוּ.

בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד, בְּהַאי עַלְמָא, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא אִתְעַסַּק בָּהּ לִשְׁמָהּ, זָכֵי בְּהַאי עַלְמָא בְּעוּתְרָא וִיקָרָא.

דְּהָא רִבִּי חִיָּיא כַּד אֲתָא מֵהָתָם לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, קָרָא בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּהֲווּ אַנְפּוֹי נְהִירִין כְּשִׁמְשָׁא. וְכַד הֲווּ קָיְימִין קַמֵּיהּ כָּל אִינוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. הֲוָה אָמַר, דָּא אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, וְדָא לָא אִשְׁתַּדַּל לִשְׁמָהּ, וְהֲוָה צַלֵּי עַל הַהוּא דְּאִתְעַסַּק לִשְׁמָהּ, דְּלֶיהוֵי הָכִי תָּדִיר, וְיִזְכֵּי לְעַלְמָא דְאָתֵי. וְצַלֵּי עַל הַהוּא דְּלָא אִתְעַסַּק בָּהּ לִשְׁמָהּ, דְּיֵיתֵי לְאִתְעַסְּקָא בָּהּ לִשְׁמָהּ, וְיִזְכֵּי לְחַיֵּי עָלְמָא.

יוֹמָא חַד, חָמָא חַד תַּלְמִיד דְּהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְאַנְפּוֹי מוֹרִיקָן. אָמַר, וַדַּאי מְהַרְהֵר בְּחֶטְאָה אִיהוּ דְּנָא. אָחִיד לֵיהּ לְקַמֵּיהּ, וְאַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּאִתְיַישַׁב רוּחֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. מִן הַהוּא יוֹמָא וּלְהָלְאָה, שַׁוֵּי עַל רוּחֵיהּ, דְּלָא יִרְדֹּף בָּתַר אִינוּן הִרְהוּרִין בִּישִׁין, וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי:

כַּד חָמֵי בַר נָשׁ דְּהִרְהוּרִין בִּישִׁין אַתְיָין לְגַבֵּיהּ, יִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא, וּכְדֵין יִתְעַבְרוּן מִנֵּיהּ.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר:

כַּד הַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא אָתֵי לְמִפְתֵּי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, יְהֵא מָשִׁיךְ לֵיהּ לְגַבֵּי אוֹרַיְיתָא, וְיִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ.

תָּא חֲזֵי:

דְּהָא תָּנִינָן, דְּכַד הַאי סִטְרָא בִישָׁא קָיְימָא קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַסְטָאָה עַל עַלְמָא בְּגִין עוֹבָדִין בִּישִׁין. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל עַלְמָא, וְיָהִיב עֵיטָא לִבְנֵי נָשָׁא, לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ. וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה עֲלֵיהוֹן וְלָא עַל עוֹבָדֵיהוֹן, וּמַאי אִיהוּ עֵיטָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִשְׁתֵּזָבוּ מִנֵּיהּ.

מְנָלָן, דִּכְתִיב, (משלי ו) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.

מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה.

וְדָא הוּא סִטְרָא מְסָאֲבָא, סִטְרָא אָחֳרָא. דְאִיהִי קָיְימָא תָּדִיר קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַסְטָאָה עַל חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. וְקָיְימָא תָּדִיר לְאַסְטָאָה לְתַתָּא לִבְנִי נָשָׁא.

קָיְימָא תָּדִיר לְעֵילָא, בְּגִין לְאַדְכָּרָא חוֹבֵיהוֹן דִּבְנִי נָשָׁא, וּלְאַסְטָאָה לוֹן עַל עוֹבָדֵיהוֹן. וּבְגִין דְּאִתְיְהִיבוּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, כְּמָה דְּעֲבַד לֵיהּ לְאִיּוֹב.

וְכֵן קָיְימָא עֲלַיְיהוּ לְאַסְטָאָה וּלְאַדְכָּרָא חוֹבֵיהוֹן בְּכָל מַה דְּעֲבָדוּ, בְּאִינוּן זִמְנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ בְּדִינָא. כְּדֵין קָאִים לְאַסְטָאָה לוֹן וּלְאַדְכָּרָא חוֹבֵיהוֹן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, וְיָהַב לוֹן עֵיטָא לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ. וּבְמָּה, בַּשּׁוֹפָר בְּיוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבְיוֹמָא דְכִפּוּרֵי בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ דְּיָהֲבִין לֵיהּ, בְּגִין לְאִתְפְּרָשָׁא מִנַּיְיהוּ, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַהוּא חוּלָקֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.

תָּא חֲזֵי:

מַה כְּתִיב, (משלי ה) רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמוֹכוּ. וּבְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא מַה כְּתִיב, (משלי ג) דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְאִלֵּין אִינוּן אָרְחִין וּשְׁבִילִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֹלָּא חַד. הַאי שָׁלוֹם וְהַאי מָוֶת, וְכֹלָּא הִפּוּכָן דָּא מִן דָּא.

זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדְקָא חָזֵי, וְיָהִיב לוֹן עֵיטָא לְאִשְׁתְּזָבָא מִכָּל סִטְרִין אָחֳרָנִין דְּעַלְמָא. בְּגִין דְּאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא לְאַחְסַנְתֵּיהּ וְחוּלָקֵיהּ, וְעַל דָּא יָהִיב לוֹן עֵיטָא בְּכֹלָּא. זַכָּאִין אִינוּן בְּעַלְמָא דֵין, וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.

תָּא חֲזֵי:

כַּד הַאי סִטְרָא בִּישָׁא נָחַת וְשָׁאט בְּעַלְמָא, וְחָמֵי עוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ סָטְאִין אָרְחַיְיהוּ בְּעַלְמָא. סָלִיק לְעֵילָא וְאַסְטִין לוֹן, וְאִלְמָלֵא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עַל עוֹבָדֵי יְדוֹי, לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בְּעַלְמָא.

מַה כְּתִיב וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם.

כְּדַבְּרָהּ, (דף קצ ע''ב) דְסָלְקָא וְסָאטֵי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וְאָמַר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה בִּישִׁין כַּמָּה דִּלְטוֹרִין, בְּגִין לְשֵׁיצָאָה בְּנִי עַלְמָא.

מַה כְּתִיב, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ.

וְלא שָׁמַע אֵלֶיהָ, בְּגִין דְּאִיהוּ חָיִיס עַל עַלְמָא.

לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, מַהוּ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ. בְּגִין לְנָסְבָא שָׁלְטָנוּ, לְשַׁלְּטָאָה עַל עַלְמָא, וְשָׁלְטָנוּ לָא שָׁלְטָא, עַד דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ.

דָּבָר אַחֵר:

לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא טו) וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה. לִהְיוֹת עִמָּהּ לְמֵיהַב לָהּ רְבוּ וּבִרְכָאן וְסִיַּיעְתָּא. דְּאִלְּמָלֵא סִיּוּעָא הֲוָה לָהּ מִלְּעֵילָא, לָא אִשְׁתָּאַר בְּעַלְמָא אֲפִילּוּ חַד. אֲבָל בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עַל עַלְמָא, אִשְׁתָּאַר עַלְמָא בְּקִיּוּמֵיהּ.

רִבִּי אַבָּא אָמַר:

כֹּלָּא אִיהוּ אָרְחָא חָדָא, אֲבָל יֵצֶר הָרָע הוּא דְקָא אָזִיל וּמְפַתֵּי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, בְּגִין לְאַסְטָאָה אָרְחַיְיהוּ וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וּבְכָל עִידָן וְעִידָן. סָטֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ מֵאָרְחָא דִקְשׁוֹט, בְּגִין לְדַחְיָיא לֵיהּ מֵאָרְחָא דְחַיֵּי, לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לַגֵּיהִנֹּם.

זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּעָבִיד וְנָטִיר (נ''א זכאה מאי עביד, נטיר) אָרְחוֹי וּשְׁבִילוֹי, בְּגִין דְּלָא יִתְדַּבַּק בֵּיהּ.

הַיְינוּ דִכְתִיב וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלא שָׁמַע אֵלֶיהָ, כְּמָּה (נ''א במה) דְּאִיהִי אֲמְרַת לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא. דְּהָא רוּחַ מְסָאֲבָא, יֵצֶר הָרָע, אִיהוּ מְפַתֵּי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, בְּכָל יוֹמָא,

לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, גּוֹ גֵּיהִנֹּם, וּלְאִתְדָּנָא תַּמָּן, לִהְיוֹת עִמָּהּ.

תָּא חֲזֵי:

כַּד בַר נָשׁ אִתְדָּבַּק בְּהַהוּא סִטְרָא, אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרָהּ, וְאִסְתָּאַב עִמָּהּ בְּהַאי עַלְמָא, וְאִסְתָּאַב עִמָּהּ בְּעַלְמָא אָחֳרָא.

תָּא חֲזֵי:

הַאי סִטְרָא מְסָאֲבָא, מְנוּוָלָא אִיהוּ, לִכְלוּכָא אִיהוּ. כְּדִּכְתִיב, (ישעיה ל) צֵא תֹּאמַר לוֹ, צוֹאָה מַמָּשׁ. וּבֵיהּ אִתְדָּן מַאן דְּאַסְטֵי אָרְחוֹי מִן אוֹרַיְיתָא, וּבֵיהּ אִתְדָנוּ אִינוּן חַיָּיבִין דְּעַלְמָא, דְּלֵית לוֹן מְהֵימְנוּתָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

מַה כְּתִיב, וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת.

וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, יוֹמָא דְיֵצֶר הָרָע שָׁלְטָא בְּעַלְמָא, וְנָחֲתָא לְאַסְטָאָה לִבְנֵי נָשָׁא.

אֵימָתַי, יוֹמָא דְאָתֵי בַּר נָשׁ לְאֲתָבָא בִּתְיוּבְתָּא עַל חוֹבוֹי, אוֹ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא. וּכְדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא נָחֲתָא, בְּגִין לְאַסְטָאָה לִבְנֵי עָלְמָא.

וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, בְּגִין לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ מְלַאכְתּוֹ דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמְא.

וְכֵיוָן דְּעֲבִידְתָּא דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, הוּא עֲבִידְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בָּעֵי לֵיה לְבַר נָשׁ, לְמֶהֱוֵי תַּקִּיפָא כְּאַרְיָא בְּכָל סִטְרוֹי, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי סִטְרָא אָחֳרָא, וְלָא יָכִיל לְמִפְתֵּי לֵיהּ.

מַה כְּתִיב וְאֵין אִישׁ, לֵית גְּבַר דְּיֵקוּם לְקֳבְלֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע, וְיִגַּח בֵּיהּ קְרָבָא כְּדְקָא יָאוֹת.

מַאי אוֹרְחֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע, כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלֵית בַּר נָשׁ קָאִים לְקֳבְלֵיהּ וּלְאַגָּחָא בֵּיהּ קְרָבָא, מִיָּד: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי.

וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ, בְּגִין דְּכַד שַׁלִּיט יֵצֶר הָרָע עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, אַתְקִין לֵיהּ, וְקַשִּׁיט לֵיהּ לְבוּשׁוֹי, מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, אִתְדָּבַּק עִמִּי.

מַאן דְּאִיהוּ זַכָּאָה, אִתְתַּקַּף לְקֳבְלֵיהּ, וְאַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא.

מַה כְּתִיב, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה, יִשְׁבּוֹק לֵיהּ, וְיִתְתַּקַּף לְקֳבְלֵיהּ. (ס''א ואגח ביה קרבא) וְיֵעֲרוֹק מִנֵּיהּ, בְּגִין לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק:

זְמִינִין אִינוּן צַדִּיקַיָא לְמֶחמֵי לְיֵצֶר הָרָע, כְּחַד טוּרָא רַבְרְבָא, וְיִתְמְהוּן וְיֵימְרוּן. אֵיךְ יָכִילְנָא לְאַכְּפְיָא לֵיהּ לְטוּרָא רַבְרְבָא הָדֵין עִלָּאָה.

וּזְמִינִין רַשִּׁיעַיָא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ לְיֵצֶר הָרָע, דַּקִּיק כְּחוּטָא דְּשַׂעֲרָא, וְיִתְמְהוּן וְיֵימְרוּן. הֵיךְ לָא יָכִילְנָא לְאַכְּפְיָא לְחוּטָא דְשַׂעֲרָא כְּדָא דַּקִּיק.

אִלֵּין יִבְכּוּן וְאִלֵּין יִבְכּוּן.

וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְבַעֵר לֵיהּ מֵעַלְמָא, וְיִכּוֹס לֵיהּ לְעֵינַיְיהוּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עוֹד בְּעַלְמָא.

וְיֶחמוּן צַדִּיקַיָא וְיֶחֱדוּן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים קמ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.

נ.ב. לעיל הבאתי מעט מזער מפתיחות אלו בתוך שאר המדרשים, עניינים השייכים לדרשות הכתובים, וכאן הבאתי שתי הפתיחות במלואם.

יוסף צ. הירשמן · 24 יוני (6) 2026

{יג} וַֽיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי-עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה:
{יד} וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָֽאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל:
{טו} וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי-הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָֽאֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה:
{טז} וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד-בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל-בֵּיתֽוֹ:
{יז} וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּ֣א-אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר-הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי:
{יח} וַיְהִ֕י כַּֽהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָֽאֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה:
{יט} וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת-דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ:
{כ} וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ אֶל-בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר-(אסורי) אֲסִירֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי-שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר:

במדרש רבה:

פסוק יד

וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ [וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ],
נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם.

פסוק טז

וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ [עַד בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל בֵּיתוֹ],
רַבִּי אַמֵּי אָמַר מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַׁקְתּוֹ.

פסוק יט

ט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה [עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ].
רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.

פסוק כ

וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ [וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים],
אֲמַר לֵיהּ יָדַע אֲנָא דְּלֵית הוּא מִנָּךְ, אֶלָּא שֶׁלֹא לְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנָי.

במדרש רבי תנחומא:

כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהּ, הִתְחִילָה קוֹבֶלֶת עָלָיו לְרַבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרֵי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ [לָּנוּ לְצַחֶק בִּי].
מִיָּד: וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע רַבּוֹ כָּךְ, רָצָה לְהָרְגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּחַר אַפּוֹ.
כְּתִיב הָכָא, וַיִּחַר אַפּוֹ. וּכְתִיב הָתָם, וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי [אֶתְכֶם בֶּחָרֶב] (שמות כב, כג).
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, אַל תַּפְסִיד מָמוֹנֶךָ. וְכָל זֶה לֹא עָשְׂתָה אֶלָּא שֶׁמָּא יִתְרַצֶּה בָהּ.
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הוֹלֶכֶת אֶצְלוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ, הִתְרַצֵּה לִי. וְהוּא אוֹמֵר, כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי.
וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ, אֲנִי מְעַוֶּרֶת עֵינֶיךָ. וְהוּא אוֹמֵר, ה' פּוֹקֵחַ עִוְרִים.
כָּאן תְּהֵא מִיתָתְךָ בִּכְבָלִים. וְהוּא אוֹמֵר, ה' מַתִּיר אֲסוּרִים.
אֲנִי מוֹכֶרֶת אוֹתְךָ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה. וְהוּא אוֹמֵר, ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים (תהלים קמז, ז-ט).

בתרגום יונתן בן עוזיאל:

{יד} וְרָמַת חֶלְבּוֹנָא דְבֵיעָתָא בְּדַרְגְשָׁא וּקְרַת לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַאַמַרַת חָמוּן שִׁכְבַת זַרְעָא דְאַטִיל דֵין דְאַיְיתִי רִיבּוֹנְכוֹן לָנָא גְבַר עִבְרָאֵי לְמִגְחוֹךְ בָּנָא עַל לְוָתִי לְמִשְׁכּוֹב עִמִי וּקְרִית בְּקָלָא רָמָא:

{כ} וּנְסִיב עֵטָתָא רִבּוֹנֵיהּ דְיוֹסֵף מִן כּוּמְרָנַיָא דְבַדְקַן דְחֶלְבּוֹנָא הוּא וְלָא קְטַל יָתֵיהּ וְיַהֲבֵיהּ בְּבֵי אֲסִירֵי אָתַר דַאֲסִירֵי מַלְכָּא אֲסִירִין וַהֲוָה תַמָן בְּבֵית אֲסִירֵי:

יוסף צ. הירשמן · 24 יוני (6) 2026

{כא} וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת-יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית-הַסֹּֽהַר:
{כב} וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית-הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד-יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל-הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל-אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה:
{כג} אֵ֣ין | שַׂ֣ר בֵּית-הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת-כָּל-מְא֨וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּֽאֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר-ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהֹוָ֥ה מַצְלִֽיחַ: (פ)

במדרש רבה:

פסוק כא-כב

י וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר.
וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא אָמַר:
שִׁמּוּשׁוֹ הָיָה עָרֵב לְרַבּוֹ, וְהָיָה יוֹצֵא וּמֵדִּיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת, וְעוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּמַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת.
וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה עֲשַׁקְתִּיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי עוֹשַׁקְתְּךָ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים.
חוֹתֶכֶת אֲנִי פַּרְנָסָה שֶׁלְּךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים.
כּוֹבַלְתְּךָ אָנִי, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ ה' מַתִּיר אֲסוּרִים.
כּוֹפֶפֶת אֲנִי אֶת קוֹמָתֶךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ ה' זֹקֵף כְּפוּפִים.
מְסַמָּא אֲנִי אֶת עֵינֶיךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים.
עַד הֵיכָן, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר עַד שֶׁנָּתְנָה שַׁרְתּוּעַ* שֶׁל בַּרְזֶל תַּחַת צַוָּארוֹ עַד שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו וְיַבִּיט בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ.
*כלי חד.

פסוק כג

אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיח.
עַד עַכְשָׁו בִּשְׁעַת הַצָּרָה, וּמִנַּיִן אַף בִּשְׁעַת הָרְוָחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיח בְּיָדוֹ (לעיל פסוק ג).

פסוקים מספר תהילים (קמו) שנזכרו במדרש בענין:

(ג) אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה.
(ד) תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.
(ה) אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְ-הֹוָה אֱ-לֹהָיו.
(ו) עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם.
(ז) עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְ-הֹוָה מַתִּיר אֲסוּרִים.
(ח) יְ-הֹוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים יְ-הֹוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְ-הֹוָה אֹהֵב צַדִּיקִים.
(ט) יְ-הֹוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.

בברייתא דסדר עולם (רבה פרק ב):

בא לו אצל יצחק אביו ארצה כנען ושימשו כ"ב שנה,
ויוסף שימשו ט' שנים, אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה (בראשית לז ב),
ובו בפרק מתה לאה,
ירד יוסף למצרים ועשה בבית פוטיפר י"ב חדשים, שנאמר וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה (בראשית לט ה), בבית מפני החמה ובשדה מפני הצינה,
ועשה בבית האסורים י"ב שנה, עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת ה' צְרָפָתְהוּ.

יוסף צ. הירשמן · 24 יוני (6) 2026

בפרקי דרבי אליעזר (פרק לט):

רַבִּי פִּינְחָס אוֹמֵר:
שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יוֹסֵף מִנְּעוּרָיו וְעַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיְתָה מְנַהֶגֶת אוֹתוֹ בְּכָל דְּבַר חָכְמָה, כְּרוֹעֶה שֶׁהוּא מַנְהִיג אֶת צֹאנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים פ, ב] רֹעֶה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף.
וּבְכָל חָכְמָתוֹ, הֵסַתִּיו אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפֶרַע. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לְהַרְגִּיל בַּעֲבֵירָה, רָאָה דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְחָזַר לַאֲחוֹרָיו וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ:
שְׁלשָׁה כָּבְשׁוּ יִצְרָן לִפְנֵי יוֹצְרָן, וְאֵלּוּ הֵן: יוֹסֵף וּבֹעַז וּפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ.
וְהָיָה רָאוּי לַעֲמוֹד מִיּוֹסֵף שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְיָצְאוּ מֵרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו זֶרַע עֲשָׂרָה שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית מט, כד] וַיָפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנַיִם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם.
וְהֵבִיאָה עָלָיו הָאִשָּׁה עֲלִילוֹת דְּבָרִים, וְנֶחְבַּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים עֶשֶׂר שָׁנִים.
שָּׁם פָּתַר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל עַבְדֵי פַרְעֹה, אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר [שם מא, יב], כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יג] וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה.
וּפָתַר אֶת חֲלוֹם פַּרְעֹה כְּשֶׁשָּׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם לח] וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת הָיָה יוֹדֵעַ.

יוסף צ. הירשמן · 26 יוני (6) 2026

מ {א} שביעי וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָֽטְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ-מִצְרַ֖יִם וְהָֽאֹפֶ֑ה לַֽאֲדֹֽנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם:
{ב} וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָֽרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָֽאוֹפִֽים:
{ג} וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים אֶל-בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם:

במדרש רבה:

פתיחה לפסוק א - בענין הקשר בין חטא שרים אלו למעשה יוסף ואדונתו

[פרשה פח] א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ [מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם].
(תהלים לט, ט): מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, לֹא הָיוּ רְאוּיִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין*, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם אֻמָּה שֶׁל דְּווּיִים וּסְכוּפִין אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.
וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לֹא הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִים שֶׁיִּהְיֶה בָהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים*, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם לֹא אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.
דָּבָר אַחֵר:
מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי, זֶה יוֹסֵף, לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית לט, יד): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל. [וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה], נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוּטָב שֶׁיִּפְנוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וְאַל יִפְנוּ לַצַּדִּיק הַזֶּה.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.
*דווים וסכופין=חולים ומעונים. *חטטים=פצעים.

ב רַבָּנָן אָמְרֵי:
שַׂר הַמַּשְׁקִים זְבוּב נִמְצָא בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין* שֶׁלּוֹ, שַׂר הָאוֹפִים צְרוֹר נִמְצָא בְּתוֹךְ גְּלוּסְקִין* שֶׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מ, א): חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם, בְּתַשְׁמִישׁ אֲדוֹנֵיהֶם.
רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר:
בִּקְשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן חָטְאוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית לט, ט): [וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ] וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים.
*פיילי פוטירין=כוס של שרים. *גלוסקין=לחמניה.

פתיחה לפסוק ב - בענין שהקב"ה הקציף את פרעה עליהם כדי לגלגל הצלה ליוסף מהבור

ג [וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים]
רַבִּי יוּדָא בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
כְּתִיב (תהלים מו, ט): לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.
הִקְצִיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אֲדוֹנִים עַל עַבְדֵיהֶם, לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיקִים - פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו (בראשית מא, י) לִתֵּן גְּדֻלָּה לְיוֹסֵף.
עֲבָדִים עַל אֲדוֹנֵיהֶם, לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיק - קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ (אסתר ב, כא) לִתֵּן גְּדֻלָּה לְמָרְדְּכָי.

רַבִּי יוּדָן הֲוָה מִשְׁתָּעֵי אִלֵּין עוֹבְדַיָּא דְּבִגְתָן וָתֶרֶשׁ:
רַב אָמַר, קוּנְדָא מְכֵירִין* נָתְנוּ בְּתוֹךְ מִנְעָלֵיהֶם.
רַבִּי חָנִין אָמַר, מַנְגָנִין* עָשׂוּ לוֹ לְחָנְקוֹ.
שְׁמוּאֵל אָמַר, חֲכִינָא* עָשׂוּ לוֹ בְּתוֹךְ סִפְלוֹ, וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא,
רַבָּנָן אָמְרוּ, זְבוּב נָתְנוּ בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין* שֶׁלּוֹ, מִיָּד וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא.
*קונדא מכירין=חרב קצרה. *מנגנין=תחבולה. *חכינא=ארס נחש. *פיילי פוטירין=כוס של שרים.

פתיחה מספר הזוהר (בענין הנ"ל):

(דף קצא ע''א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח:
(עמוס ג) הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעוֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד.
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.

תָּא חֲזֵי:
כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאַשְׁגָּחָא בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דַּחַלְתֵּיהּ וְאֵימָתֵיהּ הוּא עַל כֹּלָּא.
דְּהָא כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, עֲבַד כָּל בִּרְיָין דְּעַלְמָא, כָּל חַד וְחַד בְּדִיוּקְנֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. וּלְבָתַר בָּרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּדִיוּקְנָא עִלָּאָה, וְשַׁלְטֵיהּ עַל כֻּלְּהוּ, בְּדִיוּקְנָא דָא. דְּכָל זִמְנָא דְּבַר נָשׁ קָאִים בְּעַלְמָא, כָּל אִינוּן בִּרְיָין דְּעַלְמָא זָקְפִין רֵישָׁא, וּמִסְתַּכְּלָן בְּדִיוּקְנָא עִלָּאָה דְּבַר נָשׁ. כְּדֵין כֻּלְּהוּ דַּחֲלִין וְזָעִין מִקַּמֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְגו',
וְהַנֵּי מִילֵי, כַּד מִסְתַּכְּלָן וְחָמָאן בֵּיהּ, הַאי דִיוּקְנָא, וְנִשְׁמָתָא בֵּיהּ.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר:
אַף עַל גַּב דְּנִשְׁמָתָא לָאו בֵּיהּ, צַדִּיקַיָא לָא מִשְׁתַּנְיָין מִכְּמָה דְּהֲוָה דְיוּקְנְהוֹן בְּקַדְמִיתָא.
וְכַד בַּר נָשׁ לָא אָזִיל בְּאָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא, הַאי דִיוּקְנָא קַדִּישָׁא אִתְחַלַּף לֵיהּ. וּכְדֵין חֵיוַת בְּרָא וְעוֹפָא דִשְׁמַיָא יָכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עֲלֵיהּ, בְּגִין דְּאִתְחַלַּף לֵיהּ הַאי דִיוּקְנָא קַדִּישָׁא, אִתְחַלַּף לֵיהּ הַאי דִיוּקְנָא דְבַר נָשׁ.

וְתָּא חֲזֵי:
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְלַף עוֹבָדִין דִּלְעֵילָא וְתַתָּא, בְּגִין לְאַהֲדָרָא מִלִּין לְאַתְרַיְיהוּ, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא רְעוּתֵיהּ בְּכָל עוֹבָדֵי דְעַלְמָא.

דָּנִיֵּאל לָא אִשְׁתַּנֵּי דִיוּקְנֵיהּ כַּד אַפִּילוּ לֵיהּ בְּגוּבָא דְאַרְיְוָתָא, וּבְגִין כָּךְ אִשְׁתֵּזִיב.
אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה:
אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, (דניאל ו) אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ וּסֲגַר פּוּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. מַשְׁמַע דִּבְגִין מַלְאָכָא דְּאַסְגַּר לְפוּמַיְיהוּ, לָא אִתְחַבַּל.

אָמַר לֵיהּ:

בְּגִין דָא לָא אִתְחַבַּל, דְּהָא הַהוּא דִיוּקְנֵיהּ דְּבַר נָשׁ זַכָּאָה, אִיהוּ מַלְאָכָא מַמָּשׁ, דִּסְגִיר פּוּמָא, וְקָשִׁיר לוֹן, לְנַטְרָא לֵיהּ, דְּלָא יְחַבְּלוּן לֵיהּ. וּבְּגִין כָּךְ אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ, הַהוּא דְּכָל דִּיוּקְנִין דְּעַלְמָא מִתְחַקְּקָן בֵּיהּ, וְאִיהוּ אַתְקִיף דִּיוּקְנִי בִּי, וְלָא יָכִילוּ לְשַׁלְטָאָה בִּי, וְסָגַר פּוּמַיְיהוּ, וְעַל דָּא שָׁלַח מַלְאֲכֵיהּ וַדַּאי.

וְהַאי מַלְאֲכָא, הַהוּא דְּכָל דִּיוּקְנִין מִתְחַקְּקָן בֵּיהּ. דִּכְתִיב, (תהלים קי) יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, אִיהוּ דְּלָא אִשְׁתַּנֵּי קַמֵּיהּ כָּל דִּיוּקְנִין דְּעַלְמָא. וְעַל דָּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִסְתַּמְּרָא אָרְחוֹי וּשְׁבִילוֹי, בְּגִין דְּלָא יֶחטָא קַמֵּיהּ דְּמָארֵיהּ, וְיִתְקַיַּים בְּדִיוּקְנָא דְאָדָם.

תָּא חֲזֵי:
יְחֶזְקֵאל נָטַר פּוּמֵיהּ מִמַּאֲכָלֵי דְאִיסּוּרֵי, דִּכְתִיב, (יחזקאלד) וְלָא בָּא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל, זָכָה וְאִקְרֵי בֶּן אָדָם.
דָּנִיֵּאל מַה כְּתִיב בֵּיהּ, (דניאל א) וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו, זָכָה הוּא, וְאִתְקְיַּים בִּדִיוּקְנֵיהּ דְּאָדָם.
בְּגִין דְּכָל מִלִּין דְּעַלְמָא, כֻּלְּהוּ דַּחֲלִין מִקַּמֵּי דִּיוּקְנָא דְאָדָם, דְּאִיהוּ שַׁלִּיטָא עַל כֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ מַלְכָּא עַל כֹּלָּא.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי:
בְּגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי, וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא.
וְעִם כָּל דָּא, בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמִבְדַּק בְּחוֹבוֹי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא.
דְּהָא כַּד בַר נָשׁ קָאִים מֵעַרְסֵיהּ, תְּרֵין סַהֲדִין קָיְימִין קַמֵּיהּ, וְאָזְלֵי בַּהֲדֵיהּ כָּל יוֹמָא.
בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקַם, אִינוּן סַהֲדֵי אָמְרִין לֵיהּ בְּשַׁעְתָּא דְּאַפְתַּח עֵינוֹי, (משלי ד) עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נְגְדֶּךָ.
קָם וְאַתְקִין רַגְלוֹי לְמֵהַךְ, אִינוּן סַהֲדִין אָמְרִין לֵיהּ, (שם) פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְגו'.
וְעַל דָּא כַּד אָזִיל בַר נָשׁ, בְּכָל יוֹמָא, בָּעֵי לֵיהּ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי. בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, כַּד אָתֵי לֵילְיָא, בָּעֵי לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִבְדַּק, בְּכָל מַה דְּעֲבַד כָּל הַהוּא יוֹמָא. בְּגִין דְּיֵיתוּב מִנַּיְיהוּ, וְיִסְתַּכֵּל בְּהוּ תָּדִיר, בְּגִין דְּיֵיתוּב קַמֵּי מָארֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים נא) וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד, בְּגִין דְּיֵיתוּב מִנַּיְיהוּ.

וְתָּא חֲזֵי:
בְּזִמְנָא דְּהֲווּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, לָא אִשְׁתַּכַּח בִּידַיְיהוּ חוֹבָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. בְּגִין דְּאִינוּן קָרְבָּנִין, דְּהֲווּ מַקְרִבִין בְּכָל יוֹמָא, (דף קצא ע''ב) הֲווּ מְכַפְּרֵי עֲלַיְיהוּ. הַשְׁתָּא דְּאִתְגָּלוֹן יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא, וְלֵית מַאן דִּמְכַפֵּר עֲלַיְיהוּ, אוֹרַיְיתָא הִיא מְכַפְּרָא עֲלַיְיהוּ, וְעוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא.
וּמַאן דְּאִיהוּ לָא מִסְתַּכַּל בְּאָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא לְאִתְכַּפְיָא בְּגוֹ עַפְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה כו) יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אָרֶץ וְגו'.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק:
וְכֵן מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא וּבְעוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן, גָּרִים לָהּ לְכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לַאֲרָמָא רֵישָׁא בְּגוֹ גָלוּתָא.
זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּאִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי.

תָּא חֲזֵי:
גִּלְגֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גִּלְגּוּלִין בְּעַלְמָא, בְּגִין לַאֲרָמָא רֵישָׁא דְצַדִּיקַיָיא, דְּהָא בְּגִין דְּיָרִים יוֹסֵף רֵישֵׁיהּ בְּעַלְמָא, עַל דְּאִשְׁתַּכַּח זַכָּאָה קַמֵּיהּ, אַרְגִּיז רִבּוֹנָא עַל עַבְדוֹי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאוֹפֶה לַאֲדוֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם. וְכֹלָּא בְּגִין לַאֲרָמָא רֵישָׁא דְיוֹסֵף זַכָּאָה.

וְתָּא חֲזֵי:
עַל יְדָא דְחֶלְמָא, אִתְכַּפְיָיא מֵעִם אֲחוֹי, וְעַל יְדָא דְחֶלְמָא אִתְרַבֵּי עַל אֲחוֹי, וְאִתְרַבֵּי עַל כָּל עַלְמָא:

יוסף צ. הירשמן · 26 יוני (6) 2026

{ג} וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים אֶל-בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם:
{ד} וַ֠יִּפְקֹ֠ד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת-יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר:
{ה} וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָֽאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר:
{ו} וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹֽעֲפִֽים:
{ז} וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת-סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם:
{ח} וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ-נָ֖א לִֽי:

במדרש רבה:

פסוק ג-ה

ד וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר,
וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים,
וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ.
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר חֶלְמָא וּפִתְרוֹנֵיהּ דַּחֲלַם חַבְרֵיהּ.
*בפירוש רש"י: ויחלמו חלום שניהם. ויחלמו שניהם חלום זהו פשוטו. ומדרשו, כל אחד חלם חלום שניהם, שחלם את חלומו ופתרון חבירו, וזה שנאמר וירא שר האופים כי טוב פתר.

פסוק ו-ח

וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף,

וַיֹּאמְרוּ חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים,
תָּלָה אֶת הַגְּדֻלָּה בִּבְעָלֶיהָ.

יוסף צ. הירשמן · 26 יוני (6) 2026

{ט} וַיְסַפֵּ֧ר שַׂר-הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת-חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּֽחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה-גֶ֖פֶן לְפָנָֽי:
{י} וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָֽׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֨חַת֙ עָֽלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים:
{יא} וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָֽאֶקַּ֣ח אֶת-הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל-כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָֽאֶתֵּ֥ן אֶת-הַכּ֖וֹס עַל-כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:

במדרש רבה:

פסוק ט-י

ה וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים [אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי],
וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ [תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ].

וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִם - משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם.
הִוא כְפֹרַחַת, הִפְרִיחָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
עָלְתָה נִצָּהּ, הֵנֵצָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.
גֶּפֶן שֶׁהִפְרִיחָה מִיָּד הֵנֵצָה, עֲנָבִים שֶׁהֵנֵצוּ מִיָּד בָּשָׁלוּ.

פסוק יא

וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי [וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה].

(מִכָּאן) [מהיכן] קָבְעוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל לֵילֵי פֶּסַח?

אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה, כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם (שמות ו, ו):

א. וְהוֹצֵאתִי [אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם],

ב. וְהִצַּלְתִּי [אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם],

ג. וְגָאַלְתִּי [אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים].

ד. וְלָקַחְתִּי [אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים].

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן:

א. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי.

ב. וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה.

ג. וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

ד. וְנָתַתָּ כּוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ (לקמן יג).

רַבִּי לֵוִי אָמַר, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל תַּרְעֵלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב:

א. כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה [הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם] (ירמיה כה, טו).

ב. כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד ה' מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם (ירמיה נא, ז).

ג. [כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ] (תהלים עה, ט).

ד. יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם (תהלים יא, ו).

וּכְנֶגְדָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר:

(תהלים טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.

(תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא [וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא].

(תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה.

כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כּוֹס יְשׁוּעָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, אֶחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאֶחָד לִימוֹת גּוֹג.

השלמת המקראות שנזכרו במדרש זה:

המקראות בספר ירמיה (פרק כה) בו נזכרה מידת הדין ככוס תרעלה להשקות הגויים:

(טו) כִּי כֹה אָמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כׇּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם.

(טז) וְשָׁתוּ וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם.

(יז) וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד יְ-הֹוָה וָאַשְׁקֶה אֶת כׇּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְ-הֹוָה אֲלֵיהֶם.

(יח) אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת מְלָכֶיהָ אֶת שָׂרֶיהָ לָתֵת אֹתָם לְחׇרְבָּה לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.

(יט) אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת שָׂרָיו וְאֶת כׇּל עַמּוֹ.

(כ) וְאֵת כׇּל הָעֶרֶב וְאֵת כׇּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כׇּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד.

(כא) אֶת אֱדוֹם וְאֶת מוֹאָב וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹן.

(כב) וְאֵת כׇּל מַלְכֵי צֹר וְאֵת כׇּל מַלְכֵי צִידוֹן וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם.

(כג) וְאֶת דְּדָן וְאֶת תֵּימָא וְאֶת בּוּז וְאֵת כׇּל קְצוּצֵי פֵאָה.

(כד) וְאֵת כׇּל מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כׇּל מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר.

(כה) וְאֵת כׇּל מַלְכֵי זִמְרִי וְאֵת כׇּל מַלְכֵי עֵילָם וְאֵת כׇּל מַלְכֵי מָדָי.

(כו) וְאֵת כׇּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל אָחִיו וְאֵת כׇּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם.

(כז) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְ-הֹוָה צְ-בָאוֹת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם.

(כח) וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת הַכּוֹס מִיָּדְךָ לִשְׁתּוֹת וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְ-הֹוָה צְ-בָאוֹת שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ.

(כט) כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְ-הֹוָה צְ-בָאוֹת.

(ל) וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יְ-הֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

(לא) בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַי-הֹוָה בַּגּוֹיִם נִשְׁפָּט הוּא לְכׇל בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְ-הֹוָה.

ספר תהילים (מזמור פ), בו נזכרו ישראל ביציאת מצרים ובכיבוש הארץ כגפן שהסיעה ונטעה בארץ:

(ט) גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ.

(י) פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ וַתַּשְׁרֵשׁ שׇׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ.

(יא) כׇּסּוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל.

(יב) תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ.

(יג) לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כׇּל עֹבְרֵי דָרֶךְ.

(יד) יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂ-דַי יִרְעֶנָּה.

(טו) אֱ-לֹהִים צְ-בָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.

(טז) וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.

(יז) שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ.

(יח) תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ.

(יט) וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.

(כ) יְ-הֹוָה אֱ-לֹהִים צְ-בָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה.

יוסף צ. הירשמן · 28 יוני (6) 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
פסוק יא

וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי [וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה].
(מִכָּאן) [מהיכן] קָבְעוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל לֵילֵי פֶּסַח?
אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה, כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם (שמות ו, ו):א. וְהוֹצֵאתִי [אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם], ב. וְהִצַּלְתִּי [אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם], ג. וְגָאַלְתִּי [אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים]. ד. וְלָקַחְתִּי [אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים].רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן:א. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי. ב. וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה. ג. וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה. ד. וְנָתַתָּ כּוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ (לקמן יג).רַבִּי לֵוִי אָמַר, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת.רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל תַּרְעֵלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב:א. כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה [הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם] (ירמיה כה, טו).ב. כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד ה' מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם (ירמיה נא, ז).ג. [כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ] (תהלים עה, ט).ד. יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם (תהלים יא, ו).וּכְנֶגְדָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר:(תהלים טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא [וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא]. (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כּוֹס יְשׁוּעָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, אֶחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאֶחָד לִימוֹת גּוֹג.

ביוצר לשבת הגדול:

וְלָמָּה אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת מִצְוָתָן בְּזֶה הַלַּיְלָה.

זֵכֶר לְאַרְבָּעָה גְּאֻלּוֹת שֶׁנִתְבַּשְׂרוּ בָהֶם עַם סְגֻלָּה. יְצִיאָה וְהַצָּלָה לְקִיחָה וּגְאֻלָּה.

וּלְהוֹדוֹת בָּהֶם וְלִתֵּן בָּם תְּהִלָּה. לְחוֹבֵט אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל יְפֵיפִיָּה עֶגְלָה.

וּכְדֵי לְשַׁבֵּר אֻמּוֹת עֲמָמוֹת מְשֻׁקָּצוֹת בִּגְעִילָה. בְּאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַכְּתוּבִים בָּם שֶׁהֵן כּוֹס הַתַּרְעֵלָה.

וּכְנֶגְדָם לְהַשְׁקוֹתֵנוּ אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל חֶמְלָה:

יוסף צ. הירשמן · 28 יוני (6) 2026

בילקוט שמעוני:

ט-י וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם.
אָמַר רַבִּי חִיָּא: אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי גֵּאִים הַיּוֹצְאִים מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל דוֹר וָדוֹר. פְּעָמִים שֶׁשְּׁנַיִם כָּאן וְאֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, פְּעָמִים שֶׁאֶחָד כָּאן וּשְׁנַיִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָהַבוּ בֵּיהּ רַבָּנָן עֵינַיהוּ בְּרַבָּנָא נְחֶמְיָה וְרַבָּנָא עוּקְבָא בְּנֵי בְּרַתֵּיהּ דְּרַב.
רָבָא אָמַר: אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי גּוֹיִם שֶׁמְּלַמְּדִין זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

תַּנָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
גֶּפֶן זֶה הָעוֹלָם,
שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, זֶה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, אֵלּוּ אִמָּהוֹת,
הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים.

אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְכִי מַרְאִין לָאָדָם מַה שֶּׁהָיָה וַהֲלֹא אֵין מַרְאִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. אֶלָּא:
גֶּפֶן זֶה תּוֹרָה,
שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם,
וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין,
הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, אֵלּוּ צַדִּיקִים שְׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

אָמַר רַב גִּדֵּל, עֲדַיִן צְרִיכִין אָנוּ לְמוֹדָעִי שֶׁהָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר:
גֶּפֶן זֶה יְרוּשָׁלַיִם,
שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, זֶה מִקְדָּשׁ וּמֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל,
וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, אֵלּוּ פִּרְחֵי כְהֻנָּה
הִבְשִׁילוּ אַשְכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, אֵלּוּ הַנְּסָכִים.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מוּקֵי לָהּ לְכֻלָּהּ בְּמַתָּנוֹת:
גֶּפֶן זוֹ תּוֹרָה,
שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, אֵלּוּ בְּאֵר, עַמּוּד הֶעָנָן וּמָן.
וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים
הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, אֵלּוּ הַנְּסָכִים.

וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר:
גֶּפֶן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים פ, ט) "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ",
שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹלִין בָּהֶן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה,
וְהִיא כְפֹרַחַת, הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות א, ז) "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ",
עָלְתָה נִצָּהּ, הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִגָּאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סג, ג) "וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאַלְתִּי"
הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, הִגִּיעַ זְמַנָּם שֶׁל מִצְרִים לִשְׁתּוֹת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה.
וְהַיְנוּ דְּאָמַר רָבָא, שְׁלֹשָׁה כּוֹסוֹת הָאֲמוּרִים בְּמִצְרַיִם לָמָּה:
אֶחָד שֶׁשָּׁתָה בִּימֵי מֹשֶׁה וְאֶחָד שֶׁשָּׁתָה בִּימֵי פַּרְעֹה נְכֹה וְאֶחָד שֶׁעֲתִידִים לִשְׁתּוֹת עִם כָּל חַבְרוֹתֶיהָ.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֻמָּה זוֹ כַּגֶּפֶן נִמְשְׁלָה:
זְמוֹרוֹת שֶׁבָּהּ אֵלּוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים
אֶשְכּוֹלוֹת שֶׁבָּהּ אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,
עָלִין שֶׁבָּהּ אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ
קְנוֹקְנוֹת שֶׁבָּהּ אֵלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
וְהַיְנוּ דְּשָׁלְחוּ מִתָּם יִבְעוּן רַחֲמֵי אַתְכְּלֵי(ה) עַל עָלַיָא שֶׁאִלְמָלֵא עָלַיָא לֹא מִתְקַיְּמֵי אַתְכְּלַיָּא.

*עד כאן מגמרא חולין (צב.)

מַה הַגֶּפֶן הַזּוּ בּוֹצְרִין אוֹתָהּ וְהִיא שׁוֹתֶקֶת, דּוֹרְכִים אוֹתָהּ וְהִיא שׁוֹתֶקֶת, וּלְבַסּוֹף הִיא מְגָרָה אֶת קַרְנָהּ וְקַרְנוֹתֶיהָ מַשִּׂיגִין לָאָדָם וּמַפִּילִין אוֹתוֹ,
וּמַה הַגֶּפֶן מַשְׁלִיכִין עָלֶיהָ גֻּלְגְּלִיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת וּבַסּוֹף מִשֶּׁהַיַּיִן עוֹלֶה עַל רֹאֹשׁוֹ הוּא לוֹקֶה,
כָּךְ יִשְׂרָאֵל "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתָה כָּל אוֹכְלָיו יֶאֱשָׁמוּ".

מַה גֶּפֶן זֹאת אֵינָהּ נִטְעֶנֶת בְּעִרְבּוּבְיָא אֶלָּא שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כָּךְ יִשְׂרָאֵל חוֹנִין בַּמִּדְבָּר דְּגָלִים דְּגָלִים, (במדבר ב, ב) "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְּאֹתֹת".
מַה הַגֶּפֶן הַזּוֹ בּוֹלְשִין תַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כַּךְ נוֹטְעִין אוֹתָהּ כָּךְ יִשְׂרָאֵל "תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָּ".
מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְפַנֶּה מִפָּנֶיהָ הִיא מִשְׁתַּבַּחַת, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל פִּנִּיתָ לִפְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים.
מַה הַגֶּפֶן הַזּוֹ שׁוֹמְרָהּ עוֹלֶה לְמַעְלָה מִמֶּנָּהּ וּמְשַׁמֵּר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵר שֶׁלָּהֶן עוֹמֵד לְמַעְלָה מֵהֶן וּמְשַׁמְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קכא, ד) "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".
מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ נְמוּכָה מִכָּל הָאִילָנוֹת כָּךְ יִשְׂרָאֵל נְמוּכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לְעָתִיד לָבֹא עֲתִידִין לִירַשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ שַׁרְבִיט אֶחָד עוֹלֶה מִמֶּנָּה וְהוּא מַכְנִיעַ כָּל הָאִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אֶחָד עוֹמֵד וְשִׁמְעוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, (יהושע ו, כז) "וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ", "בָּהֶם יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ".

מַה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ יַיִן וְיֵשׁ בָּהּ חֹמֶץ זֶה טָעוּן בְּרָכָה וְזֶה טָעוּן בְּרָכָה. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל מְבָרְכִין עַל מִדַּת הַטּוֹב בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְעַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת.
מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ יַיִן וְיֵשׁ בָּהּ חֹמֶץ וְיֵשׁ בָּהּ עֲנָבִים וְיֵשׁ בָּהּ צִמּוּקִים, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם מִקְרָא מִשְׁנָה הֲלָכוֹת אַגָּדוֹת.
מָה הַגֶּפֶן הַזֹּאת מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנָּה בֹּסֶר שִׁנָּיו קֵהוֹת עָלָיו, כָּךְ כָּל מִי שֶׁבָּא וּמִזְדַּוֵּג עִם יִשְׂרָאֵל סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, פַּרְעֹה סִיחֹן וְעוֹג וּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים.
מָה הַגֶּפֶן הֶעָלִין חַפִּין עַל הָאֶשְׁכֹּלוֹת כָּךְ יִשְׂרָאֵל עַמֵּי הָאָרֶץ חַפִּין עַל בְּנֵי תּוֹרָה
מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶשְכֹּלוֹת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וְכֹל אֶשְׁכֹּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נָמוּךְ מֵחֲבֵרוֹ כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נָמוּךְ מִמֶּנּוּ.

מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ כֹּל הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה פָּנָיו מַצְהִילוֹת כָּךְ (קהלת ח, א) "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו".
מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ סוֹמְכִין עָלֶיהָ עַל גַּבֵּי קָנִים וְהִיא חָיָה, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין חַיִּים אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּתוּבָה בְּקָנֶה.
מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ סוֹמְכִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי עֵצִים יְבֵשִׁים וְהִיא חָיָה כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵינָן חַיִּין אֶלָּא בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתוּ, (ויקרא כו, מב) "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר".
מָה הַגֶּפֶן הַזֹּאת בִּתְחִלָּה הִיא נִרְפֶּסֶת וְאֲחַר כַּךְ מַעֲלִין אוֹתָהּ לִפְנֵי מְלָכִים כָּךְ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה (תהלים קכט, ג) "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם" וְשַׁאֲרָא [בְּרַגְלַהּ רָפְסָה] "בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה" (שם כו, ו) [תִּרְמְסֶנָּה] רָגֶל", אֲבָל לְעָתִיד לָבֹא "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ".

יוסף צ. הירשמן · 28 יוני (6) 2026

{יב} וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁל֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
{יג} בְּע֣וֹד | שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת-רֹאשֶׁ֔ךָ וַֽהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל-כַּנֶּ֑ךָ וְנָֽתַתָּ֤ כוֹס-פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ:
{יד} כִּ֧י אִם-זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּֽאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ-נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֨נִי֙ אֶל-פַּרְעֹ֔ה וְהֽוֹצֵאתַ֖נִי מִן-הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
{טו} כִּֽי-גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָֽעִבְרִ֑ים וְגַם-פֹּה֙ לֹֽא-עָשִׂ֣יתִי מְא֔וּמָה כִּֽי-שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר:

במדרש רבה:

פסוק יב-יג

אָמַר לוֹ: אַתְּ בִּשַֹּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה אַף אֲנִי אֲבַשְֹּׂרֶךָ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ,

פסוק יד-טו

כִּי אִם זְכַרְתַּנִּי אִתְּךָ.

כִּי גֻּנֹּב גֻּנַבְתִּי [מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים],
אָמַר רַב אַחָא מִכָּאן שֶׁנִּגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים,
וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.

במדרש רבי תנחומא:

וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים. וְלָמָּה נִתּוֹסְפוּ לוֹ שָׁם שְׁתֵּי שָׁנִים.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה הִשְׁלַכְתָּ בִּטְחוֹנִי וּבָטַחְתָּ בְּשַׂר הַמַּשְׁקִים וְאָמַרְתָּ לוֹ שְׁתֵּי זְכִירוֹת, כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְהִזְכַּרְתַּנִי, תִּשְׁתַּכַּח שְׁתֵּי שָׁנִים בְּבֵית הַסֹּהַר.
לְכָךְ כְּתִיב: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, שְׁתֵּי שָׁנִים לִיצִיאַת שַׂר הַמַּשְׁקִים מִבֵּית הַסֹּהַר.

בתרגום יונתן בן עוזיאל:

{יב} וַאֲמַר לֵיהּ יוֹסֵף דֵין סוֹף פּוֹשְׁרָנָא דְחֶלְמָא:
תְּלָתֵי מְצוֹגְיָא תְּלָתֵי אַבְהַת עַלְמָא אִינוּן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב דְמִן בְּנֵי בְנֵיהוֹן עֲתִידִין לְמִישְׁתַּעְבְּדָא לְמִצְרַיִם בְּטִינָא וּבְלִיבְנָא וּבְכָל פּוּלְחָנָהָא בְּאַנְפֵּי בְרָא וּמִן בָּתַר כְּדוֹן מִתְפָּרְקִין עַל יַד תְּלַת רַעֲיָין,
וְדִי אֲמַרְתְּ נְסִיבִית יַת עִינְבַיָיא וְעַצְרִית יַתְהוֹם לְכַסָא דְפַרְעה וִיהָבִית יַת כַּסָא לִידָא דְפַרְעה הוּא פְיָילָא דְרוּגְזָא דְעָתִיד פַּרְעה שָׁתֵי בְּעִקְבָא.
וְאַתְּ רַב מְזוֹגַיָא תְּקַבֵּל אֲגַר טַב עַל חֶלְמָךְ טַב דְחָלַמְתָּא וּפוֹשְרָנֵיהּ דֵין הוּא לָךְ תְּלָתֵי מְצוֹגְיָיא תְּלָתָא יוֹמִין הִינוּן לְפוּרְקָנָךְ:
{יג} בְּסוֹף תְּלָתֵי יוֹמִין יֵיעוּל קֳדָם פַּרְעה דוּכְרָנָךְ וְיָרִים יַת רֵישָׁךְ בִּיקָר וִיתֵבִינָךְ עַל שִׁמוּשָׁךְ וְתִתֵּן כַּסָא דְפַרְעה בִּידֵיהּ כְּהִלְכָתָא קַדְמָאָה דַהֲוִית מְזוֹגֵיהּ:

{יד} שְׁבַק יוֹסֵף יַת רוֹחֲצָנֵיהּ דִלְעֵיל וְנָקַט רוֹחֲצָנֵיהּ דְבַר נַשׁ וַאֲמַר לְרַב מְזוֹגַיָא:
אֱלָהֵן תִּדְכְּרִינַנִי עִמָךְ כַּד יִיטַב לָךְ וְתֶעֱבַד כְּדוֹן עִמִי טִיבוּ וְתִידְכַּר עָלַי קֳדָם פַּרְעה וּתְהַנְפְקִינַנִי מִן בֵּית אֲסִירֵי הָדֵין:
{טו} אֲרוּם מִגְנַב אִתְגַנֵיבִית מִן אַרְעָא דְעִיבְרָאֵי וְאוּף הָכָא לָא עֲבָדִית מִדַעַם בִּישׁ אֲרוּם שַׁוִיאוּ יָתִי בְּבֵית אֲסִירֵי:

יוסף צ. הירשמן · 28 יוני (6) 2026

{טז} וַיַּ֥רְא שַׂר-הָֽאֹפִ֖ים כִּ֣י טוֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-יוֹסֵ֔ף אַף-אֲנִי֙ בַּֽחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל-רֹאשִֽׁי:
{יז} וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְי֗וֹן מִכֹּ֛ל מַֽאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַֽעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן-הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי:
{יח} וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
{יט} בְּע֣וֹד | שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת-רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אֽוֹתְךָ֖ עַל-עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת-בְּשָֽׂרְךָ֖ מֵֽעָלֶֽיךָ:

במדרש רבה:

פסוק טז-יז

ו וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים [כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי]
אָמַר רַב חָמָא אַרְבָּעָה הֵם שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְאָבְדוּ בְּאַף, [*וְאֵלּוּ הֵן, נָחָשׁ, וְשַׂר הָאוֹפִים, וַעֲדַת קֹרַח, וְהָמָן.
נָחָשׁ (בראשית ג, א): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף.
שַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ, טז): אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי.
עֲדַת קֹרַח (במדבר טז, יד): אַף לֹא אֶל אֶרֶץ.
הָמָן (אסתר ה, יב): אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר].
*השלמתי על פי דברי המדרש לעיל (פרק ג' פסוק א, פרשה יט סימן ב).

וְהִנֵּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי [עַל רֹאשִׁי],
אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן [מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה],
זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טְרִימוֹסְיָאה* מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם [מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי],
וּמִשֶּׁאָכַל אֶת הָעֶלְיוֹן אַחַר כָּךְ אֹכֵל אֶת הַתַּחְתּוֹן.
*מס.

פסוק יח-יט

אָמַר לוֹ:
אַתְּ בִּשַֹּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה רָעָה אַף אֲנִי מְבַשֶֹּׂרְךָ בְּשׂוֹרָה רָעָה, בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ.

יוסף צ. הירשמן · 28 יוני (6) 2026

{כ} מפטיר וַיְהִ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת-פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל-עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת-רֹ֣אשׁ | שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת-רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָֽאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו:
{כא} וַיָּ֛שֶׁב אֶת-שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל-מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל-כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
{כב} וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָֽאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף:
{כג} וְלֹֽא-זָכַ֧ר שַׂר-הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת-יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ: (פ)

במדרש רבה:

פסוק כ

וַיְּהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי [יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה],
יוֹם גְּנוּסְיָאה שֶׁל פַּרְעֹה,
וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו.

פסוק כא-כב

וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.
וְאֵת שַׂר הָאֹפִים [תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף]
אֵירַע לָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ וְלָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ.

פסוק כג

ז וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.
כָּל הַיּוֹם הָיָה מַתְנֶה תְּנָאִים וּמַלְאָךְ בָּא וְהוֹפְכָן, וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים, וּמַלְאָךְ בָּא וּמַתִּירָן.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אַתְּ שׁוֹכְחוֹ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֵהוּ,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים [אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ].
דָּבָר אַחֵר:
שַׂר הַמַּשְׁקִים שְׁכֵחֲךָ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֶךָ.
מִי הָיָה מְחַכֶּה לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ זְקֵנִים שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם בֵּן,
מִי מְחַכֶּה לְיַעֲקֹב שֶׁעָבַר בְּמַקְלוֹ הַיַּרְדֵּן שֶׁיִּפְרֹץ וְיַעֲשִׁיר,
מִי הָיָה מְחַכֶּה לְיוֹסֵף שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ,
מִי הָיָה מְחַכֶּה לְמשֶׁה שֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁנִּהְיָה,
מִי מְחַכֶּה לְרוּת שֶׁהָיְתָה גֵּרָה שֶׁחָזְרָה לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל,
מִי מְחַכֶּה לְדָוִד שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת,
מִי מְחַכֶּה לִיהוֹיָכִין שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים,
מִי מְחַכֶּה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ,
מִי מְחַכֶּה לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי הָמָן שֶׁיַּצִּילֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
מִי מְחַכֶּה לַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה (צפניה ג, כ),
מִי מְחַכֶּה לְסֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת שֶׁיְקִימֶנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד [הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם],
שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעוֹלָם אֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג, ט): כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.

השלמת הכתובים מתרי עשר העוסקים בגאולתם של ישראל

ספר עמוס (פרק ט):

(ז) הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְ-הֹוָה הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר.

(ח) הִנֵּה עֵינֵי אֲ-דֹנָי יֱ-הֹוִה בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם יְ-הֹוָה.

(ט) כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכׇל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ.

(י) בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה.

(יא) בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם.

(יב) לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְ-הֹוָה עֹשֶׂה זֹּאת.

(יג) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְ-הֹוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכׇל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.

(יד) וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם.

(טו) וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ.

ספר צפניה (פרק ג):

(ו) הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב.

(ז) אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם.

(ח) לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם יְ-הֹוָה לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקׇבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כׇּל הָאָרֶץ.

(ט) כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְ-הֹוָה לְעׇבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.

(י) מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ עֲתָרַי בַּת פּוּצַי יוֹבִלוּן מִנְחָתִי.

(יא) בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא תוֹסִפִי לְגׇבְהָה עוֹד בְּהַר קׇדְשִׁי.

(יב) וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם יְ-הֹוָה.

(יג) שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד.

(יד) רׇנִּי בַּת צִיּוֹן הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעׇלְזִי בְּכׇל לֵב בַּת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

(טו) הֵסִיר יְ-הֹוָה מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְ-הֹוָה בְּקִרְבֵּךְ לֹא תִירְאִי רָע עוֹד.

(טז) בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלַ͏ִם אַל תִּירָאִי צִיּוֹן אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ.

(יז) יְ-הֹוָה אֱ-לֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ יָגִיל עָלַיִךְ בְּרִנָּה.

(יח) נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה.

(יט) הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כׇּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם בְּכׇל הָאָרֶץ בׇּשְׁתָּם.

(כ) בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר יְ-הֹוָה.

יוסף צ. הירשמן · 28 יוני (6) 2026

בספר הזוהר:

וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלוֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר,
תָּא חֲזֵי:
דְּהָא אִתְּמָר דְּכָל חֶלְמִין אָזְלִין בָּתַר פּוּמָא, יוֹסֵף כַּד פָּשַׁר לְהוּ חֶלְמָא, אַמַּאי פָּשַׁר לְהַאי פִּישְׁרָא טָבָא, וּלְהַאי פִּישְׁרָא בִּישָׁא.
אֶלָּא, אִינוּן חֶלְמִין עֲלֵיהּ דְּיוֹסֵף הֲוָה, וּבְגִין דְּיָדַע מִלָּה עַל עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דִילָהּ, בְּגִין כָּךְ פָּשַׁר חֶלְמָא לְהוּ כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ. לְכָל חַד וְחַד פָּשַׁר לְהוֹן פִּישְׁרָא, לְאַהֲדָרָא מִלָּה עַל אַתְרֵיהּ.
מַה כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יוֹסֵף הֲלֹא לֵאלהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.
מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ לְמִפְשַׁר חֶלְמָא, לְפָקְדָא פִּישְׁרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּתַמָּן אִיהוּ קִיּוּמָא דְּכֹלָּא, וּבֵיהּ קָיְימָא פִּישְׁרָא.
תָּא חֲזֵי:
הָא אִתְּמָר דְּדַרְגָּא דְחֶלְמָא לְתַתָּא אִיהוּ, וְאִיהוּ דַרְגָּא שְׁתִיתָאָה. בְּגִין דְּהָא מֵאֲתַר דִּנְבוּאָה שַׁרְיָא עַד הַאי דַּרְגָּא דְחֶלְמָא, שִׁיתָּא דַרְגִּין אִינוּן. וְסָלְקָא פִּישְׁרָא מִדַּרְגָּא דְחֶלְמָא, לְדַרְגָּא אָחֳרָא. חֶלְמָא אִיהוּ דַרְגָּא דִלְתַתָּא, וּפִישְׁרָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ. וּפִישְׁרָא קָיְימָא בְּדִבּוּר, וְעַל דָּא בְּדִבּוּר קָיְימָא מִלָּה. דִּכְתִיב הֲלֹא לֵאלהִים פִּתְרוֹנִים, הֲלא לֵאלהִים וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי:
מַה כְּתִיב, וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי.
רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר:
(מלכים ב ב) וַיְהִי בְּעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי.
הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, וְהַאי קְרָא תְּוָוהָא אִיהוּ:
וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, וְכִי בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימָא, וְהָא בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ.
וְתוּ, דֶּאֱלִישָׁע הָכִי נָמֵי אִיהוּ הֲוָה יָדַע, מַאי טַעְמָא אָמַר, וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי.
אֶלָּא וַדַּאי, מַאן דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל עָלְמִין, הֵיךְ לָא יְהֵא בִּרְשׁוּתֵיהּ דָּא. וַדַּאי אֵלִיָּהוּ, וּשְׁאָר צַדִּיקִים, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד רְעוּתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא תָּדִיר. דִּכְתִיב, (תהלים קמה) רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְכָל שֶׁכֵּן דְּהַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא, דִּי עֲלֵיהּ, יָרִית לֵיהּ לְצַדִּיקָא דֶּאֱלִישָׁע, דְּהֲוָה שַׁמָּשָׁא דִילֵיהּ. וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ (מלכים א יט) וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ, וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ לֶאֱלִישָׁע לְיָרְתָא לֵיהּ.
פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ, מַאי פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי, וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ, דְּעַל חַד תְּרֵין שָׁאִיל, וּמַה דְּלָא הֲוָה בִּרְשׁוּתֵיהּ, הֵיךְ שָׁאַל מִינֵיהּ.
אֶלָּא, אִיהוּ לָא שָׁאִיל רוּחַ עַל חַד תְּרֵין, אֶלָא (איהו) הָכִי שָׁאַל מִינֵּיהּ, בְּהַהוּא רוּחָא דְּהֲוָה לֵיהּ, דְּיַעֲבִיד (ד''א ל''ג חד) תְּרֵין נִמּוּסִין בְּעַלְמָא, בְּהַהוּא רוּחָא.
מַה כְּתִיב וַיֹּאמֶר הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם תִּרְאֶה אוֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לא יִהְיֶה.
מַאי טַעְמָא אִם תִּרְאֶה אוֹתִי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, אִם תֵּיכוּל לְמֵיקַם עַל עִקָּרָא דְרוּחָא דִּשָׁבַקְנָא לָךְ, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנָסִיבְנָא מִינָךְ, יְהֵא לְךָ כְּדֵין. דְהָא כָּל הַהוּא עִקָּרָא דְרוּחָא בְּשַׁעְתָּא דְיִסְתַּכֵּל בֵּיהּ, כַּד חָמֵי לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ, יֶהֱוֵי דְבֵיקוּתָא בֵּיהּ, כְּדְקָא יְאוּת. (דף קצב ע''א)

תָּא חֲזֵי:
הַאי מַאן דְּאִסְתַּכַּל בְּמָּה דְאוֹלִיף מֵרַבֵּיהּ, וְחָמֵי לֵיהּ בְּהַהוּא חָכְמְתָא, יָכִיל לְאִתּוֹסְפָא בְּהַהוּא רוּחָא יַתִּיר.
תָּא חֲזֵי:
דְהָא יוֹסֵף בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד, הֲוֵי חָמֵי בְּרוּחָא דְחָכְמְתָא לְהַהוּא דִיוּקְנָא דְּאֲבוֹי, הֲוָה מִסְתַּכַּל. וּבְגִין כָּךְ הֲוָה מִסְתַּיְיעָא לֵיהּ מִלְּתָא, וְאִתּוֹסְפָא לֵיהּ רוּחָא אָחֳרָא, בִּנְהִירוּ עִלָּאָה יַתִּיר.
בְּשַׁעְתָּא דְּאָמַר לֵיהּ הַהוּא רָשָׁע, וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, אִזְדַּעְזַע יוֹסֵף. דְּלָא הֲוָה יָדַע עַל מַה תֵּיתֵי מִלָּה,
כֵּיוָן דְּאָמַר וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִים, מִיָּד אִתְעַר רוּחֵיהּ, וְאִתּוֹסַף בִּנְהִירוּ, וְאִסְתַּכַּל בְּדִיוּקְנָא דְּאֲבוֹי, כְּדֵין אִתְנְהִיר רוּחֵיהּ, וְיָדַע מִלָּה.
מַה כְּתִיב, וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִים. אָמַר יוֹסֵף, הָא וַדַּאי בְּשׂוֹרָה דְחֶדְוָה בִּשְׁלִימוּ אִיהוּ, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהַאי גֶפֶן עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְאִתְבַּשַּׂר יוֹסֵף בְּהַאי. וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִים, אִלֵּין אִינוּן תְּלָתָא דַרְגִּין עִלָאִין, דְּנָפְקֵי מֵהַאי גֶפֶן, כַּהֲנֵי לֵיוָאֵי וְיִשְׂרְאֵלֵי.
וְהִיא כְפוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, דְּהָא בְגִינֵיהוֹן סָלְקָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִתְבָּרְכַת מֵעִם מַלְכָּא עִלָּאָה.
הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ עֲנָבִים, אִלֵּין אִינוּן צַדִּיקַיָא דְעַלְמָא, דְּאִינוּן כַּעֲנָבִים מְבוּשָׁלִים כְּדְקָא חָזֵי.
דָּבָר אַחֵר:
הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ עֲנָבִים, דָּא הוּא יַיִן דְּאִתְנְטִיר בְּעִנְבַיְיהוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.

עַד הָכָא אִתְבַּשַּׂר יוֹסֵף בְּחֶלְמֵיהּ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֶלְמָא אִיהוּ דִילֵיהּ, בְּגִין דְּאִית חֶלְמִין לֵיהּ, וּלְאַחֲרָנִין.
וָאֶקַח אֶת הָעֲנָבִים, דְּאִיהוּ לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ.
תָּנִינָן:
(שמות קמד א) הַאי מַאן דְּחָמֵי עִנְבִין חִוָּורִין בְּחֶלְמָא, סִימָן יָפֶה לוֹ, אוּכָמֵי לָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא דִתְרֵין דַּרְגִּין יְדִיעָן, אִינוּן אוּכָמֵי וְחִוָּורֵי. הַאי אִיהוּ טַב, וְהַאי אִיהוּ דְּלָא טַב, וְכֻלְּהוּ עִנְבִין בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא תַּלְיָין. וְעַל דָּא מִתְפַּרְשָׁן בְּחָכְמְתָא, הֵן לְטַב, הֵן לְבִישׁ. אִלֵּין צְרִיכִין רַחֲמֵי, וְאִלֵּין אַשְׁגָּחוּתָא דְרַחֲמֵי.
תָּא חֲזֵי:
אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִנְתְּתֵיהּ סָחֲטָא לֵיהּ עִנְבִין, וְגָרִימַת לֵיהּ מוֹתָא, וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, וּלְכָל עַלְמָא.
נֹחַ אֲתָא לְהַנֵּי עִנְבִין, וְלָא אִתְנְטַר כְּדְקָא יְאוּת, מַה כְּתִיב, (בראשיתט) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה, בְּהֵ''א.
בְּנֵי אַהֲרֹן, שָׁתוּ חַמְרָא מִנַּיְיהוּ, וְקָרִיבוּ קָרְבָּנָא בְּהַהוּא חַמְרָא, וּמִיתוּ, וְהָא אִתְּמָר.
וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (דברים לב) עֲנָבֵימוֹ עִנְבֵי רֹאשׁ אַשְׁכְּלוֹת מְרוֹרוֹת לָמּוֹ, בְּגִין דְּאִינוּן עִנְבִין גָּרְמֵי הַאי.
חָמָא עִנְבִין דְּאִינוּן טָבִין, בְּהַהוּא כֶּרֶם, דְּקָא סָלְקִין נַיְיחָא וְרֵיחָא בְּדַרְגִּין שְׁלֵימִין, כְּדְקָא יְאוּת.
וְעַל דָּא יוֹסֵף יָדַע מִלָּה, וְאִסְתַּכַּל בְּעִקָּרָא, וּפָשַׁר חֶלְמָא עַל בּוּרְיֵיהּ. בְּגִין דְּאִתְבַּשַּׂר בְּהַהוּא חֶלְמָא, כְּדְקָא יְאוּת. וּבְגִין כָּךְ פָּשַׁר פִּשְׁרָא לְטַב, וְאִתְקְיַּים הָכִי.

מַה כְּתִיב. וַיַּרְא שַׂר הָאוֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנִּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי.
תָּא חֲזֵי:
אֲרוּרִין אִינוּן רַשִּׁיעַיָא, דְּכָל עוֹבָדֵיהוֹן כֻּלְּהוֹן לְבִישׁ. וְכָל אִינוּן מִלִּין דְאִינוּן אָמְרִין, כֻּלְּהוּ לְבִישׁ, וּלְאַבְאָשָׁא. כֵּיוָן דְּפָתַח פּוּמֵיהּ בְּאַף, מִיָּד דָּחִיל יוֹסֵף, וְיָדַע דְּכָל מִלּוֹי אִינוּן לְאַבְאָשָׁא, וּבְשׂוֹרָה דְּבִישׁ בְּפוּמֵיהּ.
וְהִנִּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי, כְּדֵין יָדַע יוֹסֵף דְּאִתְבַּשַּׂר עַל חֲרִיבוּ דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דְּיִתְגָּלוּן מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא.
חָמֵי מַה כְּתִיב, וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכָּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה וְהָעוֹף אוֹכֵל אוֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי. אִלֵּין אִינוּן שְׁאָר עַמִין, דְּמִתְכַּנְשֵׁי עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, וְקָטְלֵי לוֹן, וְחָרְבֵי בֵיתַיְיהוּ, וּמְפַזְּרֵי לוֹן לְאַרְבַּע סִטְרֵי דְעַלְמָא.
וְכֹלָּא אִסְתַּכַּל יוֹסֵף, וְיָדַע דְּהַהוּא חֶלְמָא עַל יִשְׂרָאֵל, כַּד יְהוֹן בְּחִיּוּבָא קַמֵּי מַלְכָּא, מִיָּד פָּשַׁר לֵיהּ פִּשְׁרָא לְבִישׁ, וְאִתְקְיַּים בֵּיהּ.

וְתָּא חֲזֵי:
תְּרֵין דַּרְגִּין אִלֵּין, דְּקָא חָמָא הַאי, וְחָמָא הַאי. דָּא חָמָא (דהא) (דף קצב ע''ב) כַּד סָלִיק, וְקָא שַׁלִּיט דַּרְגָּא עִלָּאָה, וְאִתְנְהִיר סִהֲרָא. וְדָא חָמָא, דְּאִתְחַשַּׁךְ וְשַׁלִּיט עֲלָהּ חִיוְיָא בִישָׁא.
וּבְגִין כָּךְ אִסְתַּכַּל יוֹסֵף בְּהַהוּא חֶלְמָא, וּפָשַׁר לֵיהּ פִּשְׁרָא לְבִישׁ. וְעַל דָּא, כֹּלָּא בְּפִישְׁרָא קָיְימָא, וְדָא וְדָא חָמוּ, בְּאִלֵּין תְּרֵין דַּרְגִּין, דְּשַׁלִּיט דָּא, וְשַׁלִּיט דָּא.

יוסף צ. הירשמן · 6 אוגוסט (8) 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
{לד} וַיִּקְרַ֤ע יַֽעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל-בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים:
{לה} וַיָּקֻ֩מוּ֩ כָל-בָּנָ֨יו וְכָל-בְּנֹתָ֜יו לְנַֽחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי-אֵרֵ֧ד אֶל-בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו:
{לו} וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָֽכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל-מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים:

במדרש רבי תנחומא בפרשת "ויגש" מצאתי:

ט וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: (ישעיה יא, יג): וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם [וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם],
לְפִי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ סָבוּר שֶׁיְּהוּדָה הָרַג אֶת יוֹסֵף בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַכֻּתֹּנֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ (בראשית לז, לג). וְאֵין חַיָּה אֶלָּא יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה (בראשית מט, ט). וְהָיָה אוֹמֵר יַעֲקֹב לִיהוּדָה, אַתָּה הוּא שֶׁטָּרַפְתָּ אוֹתוֹ. לְפִיכָךְ וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו [וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים].
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה.
מַהוּ כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה. אָמַר אֲנִי מֵת עִם מִיתַת הָרְשָׁעִים לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִבְטִיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וַהֲרֵי נִטְרַף אֶחָד מֵהֶן, שֶׁמָּא לֹא זָכִיתִי בָהֶן וַאֲנִי מֵת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. לְכָךְ אָמַר, כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה.
רְצוֹנְךָ לֵידַע לְךָ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ חָי, אָמַר לוֹ אָמוּתָה הַפָּעַם [אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי]. לָמָּה אָמַר אָמוּתָה הַפָּעַם. אָמַר, כְּשֶׁבָּאוּ בָנַי וְאָמְרוּ לִי יוֹסֵף מֵת, הָיִיתִי אֹמֵר שֶׁאֲנִי מֵת שְׁנֵי פְעָמִים. עַכְשָׁו שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ חָי, מְבֻשָּׂר אֲנִי שֶׁאֵינִי מֵת אֶלָּא עַכְשָׁו בִּלְבָד. לְכָךְ אָמַר אָמוּתָה הַפָּעַם.
וַיֵּבְךְִ אֹתוֹ אָבִיו, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה:
אֵין לְךָ בָּנִים עַד עַכְשָׁו וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ צַעַר בָּנִים. אַתָּה טִגַּנְתָּ אֶת אָבִיךָ וְהִטְעֵיתָ אוֹתוֹ בְּטָרֹף טֹרַף יוֹסֵף, חַיֶּיךָ, תִּשָּׂא אִשָּׁה וְתִקְבֹּר אֶת בָּנֶיךָ וְתֵדַע צַעַר בָּנִים. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדָּה מֵאֶחָיו. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ, אִם אָמַר לָהֶם לְכוּ וְנַחֲזִירֶנּוּ, הָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ. לְפִיכָךְ וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, שֶׁהוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ.
וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וְיָלְדָה עֵר וְאוֹנָן, וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן.
וְכָל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה יוֹסֵף חוּץ לְאָבִיו, הָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁיְּהוּדָה הֲרָגוֹ.
מִנַּיִן אַתָּה לָמֵד, מִבִּנְיָמִין, שֶׁכָּךְ אָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף: כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר [מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים].
כֵּיוָן שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל בִּנְיָמִין וְנִתְוַדַּע יוֹסֵף, נִמְצָא יְהוּדָה נָקִי מִכָּל אוֹתָן הַדְּבָרִים.
הֱוֵי, וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם.

וישב מדרשי חז"ל - פרשת "וישב יעקב" (2 צופים)

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים