אין איסור חל על איסור (2 צופים)

[עוזי ומגני]

עונש אינו ענין של הרחקה

לחץ כדי לכווץ...

לא כתבתי שהעונש הוא הרחקה,
אלא האיסור הוא ההרחקה,
העונש הוא על מה שעבר על האיסור,
הינו מה שפרץ את ההרחקה.

א"כ מה הכוונה של הגמרא בש"ס לעבור עליו בשני לאוין?

לחץ כדי לכווץ...

התם הרי באמת חל דהינו בב"א
אלא דאם כללשון פותח האשכול שלתורה אין ענין, באמת קשה שמצינו שיש ענין לתורה לעבור עליו בב' לאוים,
אולם אי נימא דלא חוסר ענין, אלא שדבר קשור ומורחק אין משמעות בקשירה והרחקה נוספת,
אולם אם ההרחקה נעשית ע"י שניהם כאחד, וודאי נחשב שפרץ את ב' ההרחקות, ששניהם הביאהו להיות מורחק, וזהו לעבור עליו בשני לאווים, שאם יעבור על הרחקות אלו ילקה פ', משום שפרץ ב' הרחקות.

 

[צריך ביאור]

לא כתבתי שהעונש הוא הרחקה,
אלא האיסור הוא ההרחקה,
העונש הוא על מה שעבר על האיסור,
הינו מה שפרץ את ההרחקה.

התם הרי באמת חל דהינו בב"א
אלא דאם כללשון פותח האשכול שלתורה אין ענין, באמת קשה שמצינו שיש ענין לתורה לעבור עליו בב' לאוים,
אולם אי נימא דלא חוסר ענין, אלא שדבר קשור ומורחק אין משמעות בקשירה והרחקה נוספת,
אולם אם ההרחקה נעשית ע"י שניהם כאחד, וודאי נחשב שפרץ את ב' ההרחקות, ששניהם הביאהו להיות מורחק, וזהו לעבור עליו בשני לאווים, שאם יעבור על הרחקות אלו ילקה פ', משום שפרץ ב' הרחקות.

לחץ כדי לכווץ...

הרב צודק שהוא עבר על ב' הרחקות אך זה נכון שבלכתחילה מבחינת האזהרה ההרחקה של התורה ישנם ב' סיבות להרחקה אך לאחר שעבר את העבירה אן סיבה לחייבו פעמיים כי מעשה העבירה הוא אחד ונביא לדבר דוגמא אם יש אזהרה לא להיכנס לשדה מוקשים וישנם שתי שלטי אזהרה על זה ומי שנכנס לתוך שדה זו מקבל עונש נראה מסברא שהוא לא יקבל שתי עונשים משום שאע"פ שהוא עבר על שתי אזהרות מ"מ כיון שהענין באזהרות אלו הוא שלא יכנס למעשה הוא נכנס פעם אחת וממילא הוא יקבל עונש אחד וא"כ ה"ה בלעבור עליו בשני לאוין אין סיבה שיקבל פעמיים מלקות משום שהענין באזהרות אלו זה שהוא לא יעשה את מעשה העבירה הזאת וישנם ב' אזהרות שלא יעשה את זה אבל למעשה הוא עשה מעשה עבירה אחד ולכן הוא אמור לקבל פעם אחת מלקות.

 

[עוזי ומגני]

הרב צודק שהוא עבר על ב' הרחקות אך זה נכון שבלכתחילה מבחינת האזהרה ההרחקה של התורה ישנם ב' סיבות להרחקה אך לאחר שעבר את העבירה אן סיבה לחייבו פעמיים כי מעשה העבירה הוא אחד ונביא לדבר דוגמא אם יש אזהרה לא להיכנס לשדה מוקשים וישנם שתי שלטי אזהרה על זה ומי שנכנס לתוך שדה זו מקבל עונש נראה מסברא שהוא לא יקבל שתי עונשים משום שאע"פ שהוא עבר על שתי אזהרות מ"מ כיון שהענין באזהרות אלו הוא שלא יכנס למעשה הוא נכנס פעם אחת וממילא הוא יקבל עונש אחד וא"כ ה"ה בלעבור עליו בשני לאוין אין סיבה שיקבל פעמיים מלקות משום שהענין באזהרות אלו זה שהוא לא יעשה את מעשה העבירה הזאת וישנם ב' אזהרות שלא יעשה את זה אבל למעשה הוא עשה מעשה עבירה אחד ולכן הוא אמור לקבל פעם אחת מלקות.

לחץ כדי לכווץ...

לעבור עליו בב' לאוים לא לוקה פ'?
כשזה לא לאו שבכללות

 

[צריך ביאור]

לעבור עליו בב' לאוים לא לוקה פ'?
כשזה לא לאו שבכללות

לחץ כדי לכווץ...

אשמח אם הרב יבאר את דבריו יותר

 

[היושב בישיבה]

הרב צודק שהוא עבר על ב' הרחקות אך זה נכון שבלכתחילה מבחינת האזהרה ההרחקה של התורה ישנם ב' סיבות להרחקה אך לאחר שעבר את העבירה אן סיבה לחייבו פעמיים כי מעשה העבירה הוא אחד ונביא לדבר דוגמא אם יש אזהרה לא להיכנס לשדה מוקשים וישנם שתי שלטי אזהרה על זה ומי שנכנס לתוך שדה זו מקבל עונש נראה מסברא שהוא לא יקבל שתי עונשים משום שאע"פ שהוא עבר על שתי אזהרות מ"מ כיון שהענין באזהרות אלו הוא שלא יכנס למעשה הוא נכנס פעם אחת וממילא הוא יקבל עונש אחד וא"כ ה"ה בלעבור עליו בשני לאוין אין סיבה שיקבל פעמיים מלקות משום שהענין באזהרות אלו זה שהוא לא יעשה את מעשה העבירה הזאת וישנם ב' אזהרות שלא יעשה את זה אבל למעשה הוא עשה מעשה עבירה אחד ולכן הוא אמור לקבל פעם אחת מלקות.

לחץ כדי לכווץ...

אין כזה מושג ב' הרחקות, כמו שאין דבר כזה פעמיים 100 אחוז עד כמה שלאו אחד מהווה התבדלות ל"ש להבדיל פעמיים

 

[צריך ביאור]

אין כזה מושג ב' הרחקות, כמו שאין דבר כזה פעמיים 100 אחוז עד כמה שלאו אחד מהווה התבדלות ל"ש להבדיל פעמיים

לחץ כדי לכווץ...

יש שתי סיבות לא לעבור את העבירה

 

[הייליג]

לא יודע מה מהמקור צריך לעיין בסוגיות אך אין צד שזה יהיה דרבנן

לחץ כדי לכווץ...

עי' כריתות כב, ב

 

[אחד יחיד]

עי' כריתות כב, ב

לחץ כדי לכווץ...

מה אתה רואה שם?

 

[יחזקאל יחזקאלי]

יש לי הצעה בעיקר העניין של אין איסור חל על איסור
הנה מצינו באופנים מסוימים מושג חדש שנקרא "הוראת שעה" [אליהו בהר הכרמל] שהנביא יכול להורות לעשות מעשה שהוא איסור דאו' אף בקום ועשה
ויש להתבונן במושג זה להיכן נעלמה מצוות התורה באותו הזמן, וכי בכל ציווי בתורה נאמר הגבלה למקום הוראת שעה של נביא [כמו אוכל נפש ביו"ט שזו הגבלה באיסור לא תעשה כל מלאכה], זה ברור שלא מסתבר כן
ולבאר שני העניינים הללו [אאחע"א והוראת שעה] יש להקדים חקירה בצורת החיוב של מצוות התורה ואמשול משל למלך שהגיע לעיר וצווה אותם כמה ציוויים ואחר כך חוזר לעירו, יש שני צורות שיכול לצוות אותם, האחת שמצווה אותם עכשיו ומעתה מחוייבים הם שכשתבוא לפניהם אותה המציאות אליה מתייחס הציווי יעשו מצוותו, ובעצם דיבור העכשווי הוא זה שתמיד מחייב אותם, מה שדיבר באותו הכינוס שעשה להם בעירם
והדרך השנית היא שמה שמצווה אותם עכשיו אין זה אלא הודעה על כך שכאשר יישב בארמונו ותבוא לפניהם המציאות שעליה מצוותו, יישב המלך ויצווה עליהם לעשות אותו המעשה, רק כיון שאז לא יוכלו לשמוע אותו מודיע להם עכשיו שבכוונתו לצוות עליהם כאשר תבוא לפניהם המציאות ומה שמחייב אותם אין זה הציווי בכינוס בעירם, ואין הוא אלא הודעה על ציווי שיבוא בעתיד
ועתה לנמשל, אפשר לתפוס את איסורי התורה שעצם מה שנאמרו ונכתבו בתורה ונמסרה לנו, זה המחייב, וא"כ קשה כמו שכתבתי למעלה שסו"ס מי שעשה מעשה אחד שיש בו שני איסורים עבר על שני חוקים
אבל אם נאמר שציוויי התורה, הכתובים בה, אינם אלא הודעה שכאשר תיווצר בעולם מציאות מסויימת, באותו הזמן המלך מלכו של עולם, מצווה את כל איש הישראלי להמנע מלעשות מעשה מסויים, יש מקום לומר שכאשר אותה המציאות מגיעה ובלא"ה אסור לעשות את אותו מעשה בגלל ציווי אחר, אין טעם לצוות עליו על אותו מעשה.
אבל אם שניהם חלו בב"א כיון שאין סיבה לצוות על אחד יותר מהשני שניהם חלים=מצווים כמו"כ אם אחד מהם יש סיבה לצוות עליו כיון שהוא מוסיף או כולל הרי הוא חל-מצווה בשלימות.