הדברים ברורים, רק כוונתי פשוטה, אם הסיפור היחיד שהרב שרייבר מספר ע"ע בישיבה הוא הסיפור הזה, אז בוודאי שזה מה שמנחיל לתלמידיו והסגנון שבו יוצר את ישיבתו ותלמידיו לעיון עמוק בהבנת רבותינו הראשונים וזה מה שהוא עושה כל היום ומנחיל בשיעוריו לתלמידיו.
איך לומר בעדינות, אם במהרי"ל לומדים רק פשטים בתוס' מוקשים בש"ס אני 'קוגלאגר'....
הסיפורים של הגרח"י מוכיחים עליו ועליו בלבד.
והסיפור לא בדרך אגב בכלל והוא לא מספר בשיעור סתם סיפורים.
האם אתה רוצה לטעון שהגרח"י מספר סיפורים על שקיעותו בתורה???
לא נראה לי הגיוני,
שים לב שמתוך הטענות לכבודו אתה ממעט בכבודו....
מה לעשות ששבת מגיעה..
אבל כאן בסוף הוא כן הבין
אבל לא לפני שבת, דהיינו שהסיפור בא לבטא לא את ההבנה אליה אפשר להגיע אחרי שקיעות של יום שלם,
אלא את השקיעות שצריכה להיות על כל תוס' למרות שבסוף אין תוצאות,
ואת זה שלל מו"ר הגרי"ג בכל תוקף.
הוא נקט שאין עניין בכלל בלשבת לחשוב יותר מכמה דקות כשבסוף תבין זאת באותו שיעור זמן של כמה דקות.
מו"ר טען בכל תוקף שהשעות הללו לא באמת עזרו לו, אלא רק הכמה דקות של השקיעות לפני שהגיעה ההבנה הסופית.
ולהגר"ח היה שיגעון גדלות? [אם יש לך טענות על האנשים אני מבין, אך טענות על עצם חידוש השיטה?].
תגיד, אתה מדבר ברצינות?
אתה חושב שיש מישהו שיכול לחבר היום ספר שמתקרב לחידושי הגר"ח?
אתה חושב שיש מי שדביקותו בבורא מתקרבת לדרגתו של הגר"ח?
כיצד בכלל ניתן להשוות, אברך בן דורינו להגר"ח מבריסק???
אני גם יכול למצוא לך יסודות שנאמרים במהרי"ל המרומזים בראשונים.
ת"ח אחד אמר פעם שההבדל בין הדור של פעם לדור של היום,
שפעם קודם למדו את הרשב"א, הבינו פשט ברור יציב ועומד, ואמרו "כן נכנס במילים לא נכנס במילים, העיקר שהפשט ברור",
היום אומרים יסוד מפולפל שעומד על כרעי תרנגול, ואז פותחים רשב"א ואומרים לך "תראה, זה כתוב להדיא ברשב"א"...
על מצבתו של הגר"ח נחקק שהוא סלל דרך חדשה בתורה.
כבר אמרתי שזה התגלה מאוחר יותר.
זה דבר מפורסם, שהרב'ה של ר' חיים היה ר' זונדל והוא לימד אותו את שיטת הלומדע'ס המפורסמת שאותה כולנו לומדים היום.
